חברים ל(כתב) עת

ארבע נקודות זכות * ניסיון אקדמי עשיר * קבלת כלים לניתוח וחשיבה ביקורתית * אלו רק חלק מהיתרונות שצובר סטודנט למשפטים כשהוא משתתף בכתב עת * ביטאון הפקולטה נותן לכם הצצה אל מאחורי הקלעים של שלושת כתבי העת הסטודנטיאליים המובילים בפקולטה למשפטים * כתבה ראשונה בסדרה על כתבי העת בפקולטה, והפעם: על כתבי העת הסטודנטיאליים.

פעילות חשובה להצלחה של סטודנט, במהלך לימודיו, היא היכולת לקרוא "נכון" מאמרים. רבים מהסטודנטים לא מייחסים כל חשיבות לעבודת הנמלים של המחקר המשפטי הדרוש למאמר ולא מודעים להליך המורכב שמוביל לפרסום המאמר, הכולל צוות עריכה שלם מלבד החוקר עצמו. בתמורה לארבע נקודות זכות, יכולים סטודנטים לתואר ראשון להשתתף במערכת של אחד מכתבי העת של הפקולטה למשפטים ולקבל ניסיון אקדמי שאין שני לו. לכתבי עת אלה מגיעים מאמרים המיועדים לפרסום וחברי המערכת הם אלו שמבקרים את המאמר מבחינה מהותית ומחליטים אם הוא ראוי לפרסום. מאמר שהתקבל עובר תהליך ממושך של תיקונים, התמודדות עם ביקורות וחוות דעת של מומחים חיצוניים בתחום. נוסף לכך, ישנו שלב טכני שבו נערכים אימות ובדיקה של הערות השוליים. תהליך גלגולו של מאמר אינו זהה בכל כתבי העת, אך העקרונות הכלליים בהחלט דומים.

עולה השאלה כיצד סטודנטים למשפטים, לעתים בשנת הלימודים השנייה בלבד, יכולים לבקר מאמרים של חוקרים שעוסקים בתחום משך שנים? ד"ר יעל רונן, העורכת האקדמית של כתב העת Israel Law Review , מסבירה: "לסטודנטים יש תפקיד חשוב מאוד בעבודת המערכת, שאינו בהכרח פונקציה של ניסיון. הסטודנטים הם 'הקוראים הסבירים', ולכן ביקורתם חשובה מאוד. בעוד שהקוראים המומחים יכולים לדון בניואנסים דקים של המאמר, הרי שהסטודנטים, בהיותם בעלי היגיון בריא, יכולים לזהות בעיות במישורים אחרים דווקא בגלל הריחוק מהפרטים", מסבירה יעל. כמו כן, הזמן גם הוא ממלא תפקיד: "מובן שהמיומנות בקריאה ביקורתית גדלה ככל שמתרחב הניסיון בשיפוט מאמרים." גם יעל עפרון, העורכת בפועל של כתב העת 'חוקים', מתייחסת לנושא: "לרוב, הסטודנטים שמגיעים למערכת הם כאלה שהכתיבה האקדמית בוערת בהם. הם עושים את זה באהבה גדולה. אני חושבת שהמוטיבציה שלהם, בהרבה מהמקרים, מפצה על חוסר הבגרות או הבשלות האקדמית." אורן רון, סגן-עורכת כתב העת 'חוקים', מביא את נקודת המבט הסטודנטיאלית: "גיליתי שהמאמרים שיוצא לנו לקרוא במהלך התואר אלו מאמרים מוכנים. כשאתה רואה מאמרים שנשלחים בצורתם הראשונית זה לא מה שאנחנו רגילים לקרוא, הם פחות מוכנים ופחות בשלים." אורן מסביר את התהליך שקורה בכתב העת: "מאמרים שמופיעים בסילבוסים הם מאמרים שכבר עברו עריכה והתמודדו עם ביקורת", הוא מבהיר. "כשאנו קוראים מאמר לשיעור, אנחנו בדרך כלל לא פותחים את הערות השוליים אלא מקבלים אותו כתורה. אבל בעבודת המערכת, כשכן קוראים הפניות ומגיעים למקורות הכתיבה, עולים הרבה רעיונות, המון סוגיות שלא התייחסו אליהן, ומגלים עולם תוכן רלוונטי שלם. אז מתעוררת גם ביקורת, אליה נדרש המחבר להתייחס בתהליך העריכה".

אז מהם בכל זאת ההבדלים בין כתבי העת השונים? "הפקולטה" סקרה עבורכם את פעילותם של שלושה מכתבי העת שמשתתפים בהם חברי מערכת מקרב תלמידי הפקולטה, כל אחד וייחודו הוא.

משפטים

עריכה: ילנה צ'צ'קו וחנן סידור

על קצה המזלג: כתב עת משפטי כללי, שאינו עוסק בתחום או נושא ספציפי אלא מקבל לשיפוט מאמרים העוסקים בכל קשת הסוגיות המשפטיות והתחומים הנושקים להן: החל במשפט פרטי ומסחרי, עבור במשפט ציבורי וכלה בניתוח ביקורתי ובינתחומי של המשפט. סוגי המאמרים המתפרסמים הם מגוונים. לצד מאמרים "קלאסיים" מתפרסמות גם הערות חקיקה ופסיקה וביקורות ספרים. כתב העת נתמך על-ידי משרד ש' הורוביץ ויוצא בניהולו של המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הרי ומיכאל סאקר, ובשיתוף הוצאת נבו.

קצת היסטוריה: כתב העת הוקם במקור על ידי פרופ' אהרן ברק במתכונת הנהוגה בבתי ספר אמריקניים מובילים למשפטים כמו הרווארד וייל,  לפיה חברי המערכת והעורכים עצמם הם סטודנטים, להבדיל מאנשי סגל או מומחים. מאז הקמתו נחשב כתב העת לבמה המובילה בישראל לפרסומים משפטיים בעברית, וכיום הוא מדורג, לצד "עיוני משפט" של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, בקטגוריה הגבוהה ביותר מבין כתבי העת בעברית (קטגוריה B) בדירוג ירושלים לכתבי עת אקדמיים.

הסטודנטים: "אנחנו כתב העת הוותיק ביותר היוצא בפקולטה ולמעשה בישראל, בתחום המשפטי, למעט 'הפרקליט' שמתכונתו שונה", מציינים העורכים. "הוא גם היחיד שמנוהל אך ורק על ידי סטודנטים מהמסד ועד לטפחות, ללא ניהול של איש סגל", הם מוסיפים. העורכים נבחרים בהליך בחירות דמוקרטי בין חברי המערכת היוצאת. תפקידם בפועל הוא לנהל את כל תהליך ההוצאה לאור ואת עבודת המערכת, ולשמש נקודת קשר של כתב העת עם "העולם החיצון".

"חברי המערכת הם 'לבו הפועם' של כתב העת ומלבדם אנחנו נעזרים במורה מייעץ מהסגל, ד"ר אילן בנשלום, שאותו אנחנו אוהבים מאוד", אומרים העורכים בחיוך. "הוא מסייע לנו בעניינים הנוגעים הן לניהול השוטף והן לתכנון ה'אסטרטגי' יותר של עבודת המערכת". גם בפן האקדמי וגם בפן החברתי כתב העת מצליח להציב רף גבוה: "בשנה שעברה פגשנו את נשיאת בית המשפט העליון בדימוס דורית ביניש ערב פרישתה, את פרקליט המדינה משה לדור ואת פרופ' גבריאלה שלו", מספרים חנן וילנה. מלבד זאת התקיימו "סמינר פתיחה" המיועד להכשרת המערכת הנכנסת ושלושה אירועים חברתיים – ערב ל"ג בעומר המסורתי, שבו מתכנסת המערכת מדי שנה למדורה משותפת, ערב חברתי לקראת חילופי המערכות וערב באירוח משרד ש' הורוביץ, המתקיים מדי שנה. "גם השנה יתקיימו שורה של אירועים", אומרים העורכים בציפייה. "בעצם, אם חושבים על זה, בפועל חברי המערכת רצים מאירוע לאירוע של כתב העת."

הערת שוליים: "משפטים על אתר" הוא השלוחה האינטרנטית של כתב העת "משפטים", ובו מתפרסמים מאמרים משפטיים-אקדמיים קצרים שנוגעים לסוגיות "חמות" בתחומים משפטיים שונים. ב"משפטים על אתר" נשמרים הסטנדרטים הגבוהים, אך זמני הפרסום קצרים יותר באופן משמעותי. "זה משרת את החזון שלנו של השפעה על העשייה המשפטית בזמן אמת", מציינים עורכי כתב העת.

 
חוקים

עריכה: ד"ר גיא פסח (עורך ראשי), יעל עפרון (עורכת בפועל)

על קצה המזלג: כתב עת העוסק בענייני חקיקה קיימת, הצעות חוק שעל הפרק וגם בשאלות הקשורות למבנה המערכת השלטונית והמשפטית בישראל. ישנם גיליונות כלליים וגיליונות בנושא ספציפי יותר, כמו למשל בנושא השלטון המקומי. לדברי יעל עפרון, העורכת בפועל, צפויים לצאת בעתיד גיליון בנושא צרכנות וגיליון בנושא הסדרי טיעון, ובהמשך גם בנושא חוק אוויר נקי. "בפסיקה ישנה התייחסות לחלק נכבד מהמאמרים שפורסמו. רבים מהמחברים מוסיפים כוכבית תודה לחברי המערכת על התרומה שלהם למאמר", אומרת עפרון.

קצת היסטוריה: כתב העת פורסם לראשונה בשנת 2009 ונחשב לכתב עת צעיר. אורן רון, סגן העורכת, שופך אור על היתרונות: "יש תחושה שמכל כתבי העת לקחו את כל הדברים שבאמת עובדים טוב והגיוניים. אם יש דברים שנותרו בכתבי עת אחרים בגלל קיבעון כלשהו, אצלנו הייתה הזדמנות לשנות ולייעל את העבודה גם עבור העורכים וגם עבור המחברים."

הסטודנטים: תחת העורכת בפועל מכהנים כסגנים שני סטודנטים, שזו להם השנה השנייה במערכת ושהצטיינו בעבודתם. הסגנים מחלקים את העבודה לצוותים ומעבירים עליהם ביקורת. עפרון מספרת לנו על ההרכב האנושי: "שמתי לב שהשנה במיוחד, וגם בשנים קודמות, המערכת מורכבת מהרבה תלמידים שלומדים חוג נוסף. היתרון בכך הוא שהם מגיעים עם ידע אינטר-דיסציפלינרי רחב יותר מאשר של סטודנט למשפטים ממוצע". לדבריה, הדבר מתבטא בחוות הדעת, כי הם יכולים להביא תיאוריות אחרות שתורמות למאמרים. "אנחנו מחפשים אנשים שרוצים להיות שותפים ביצירה של ידע משפיע ורלוונטי", אומרת עפרון.

הערת שוליים:

Israel Law Review

עריכה: דיקן הפקולטה פרופ' יובל שני ופרופ' נייג'ל רודלי מאוניברסיטת אסקס באנגליה (עורכים ראשיים), שניהם בעלי שם עולמי בתחום המשפט הבינלאומי וזכויות אדם; ד"ר יעל רונן (עורכת אקדמית) ועו"ד דני עברון (עורך אקזקוטיבי).

על קצה המזלג: כתב העת מתפרסם באנגלית ויש לו מיקוד נושאי: זכויות אדם, משפט ציבורי ומשפט בינלאומי. המאמרים המתפרסמים בכתב העת עוסקים לא רק במשפט ישראלי, ויש בו הטיה ברורה לכיוון המשפט הבינלאומי. כתב העת יוצא בניהולו של מרכז מינרבה לזכויות האדם.

קצת היסטוריה: ה-IsrLR הוא בן 46 חוברות והוא הוותיק ביותר מבין כתבי העת הישראליים היוצאים באנגלית. מאז 2009, האחריות האקדמית על כתב העת היא של מרכז מינרבה לזכויות האדם, והוא הפך לכתב עת בינלאומי מוביל בדיני זכויות אדם, משפט ציבורי ומשפט בינלאומי. החל משנת 2012, כתב העת מודפס ומופק עבור הפקולטה על-ידי Cambridge University Press – אחת ההוצאות-לאור האקדמיות החשובות בעולם.

הסטודנטים: נועה יסלזון, חברת מערכת, שיתפה אותנו בחוויה שלה בכתב העת: "ישנם דברים שנשמעים הכי משעממים, כמו הערות שוליים, אבל אני כל כך נהניתי מזה. את קוראת מאמר אחד אבל בעצם את קוראת ספרייה שלמה. לפעמים אפילו ספרייה בשפה זרה שאינה אנגלית", מספרת נועה. "זה מרגיש קצת כמו להיכנס אל מאחורי הקלעים של המאמרים. פתאום את רואה פרספקטיבה שהיא הרבה יותר רחבה". העבודה בכתב העת משקפת לא רק את תהליך התפתחותם של המאמרים אלא גם של הסטודנטים עצמם: "יש תהליך שעברתי", מספרת נועה, "היה לי הרבה חוסר בטחון בהתחלה. גיליתי שהוא לא נובע בהכרח מכך שאני לא יודעת, אלא מכך שלפעמים יש באמת דברים שצריך לבדוק ולשנות. מעודדים אותנו לשאול שאלות כל הזמן." לדבריה, העבודה על כתב העת עוזרת גם כשכותבים עבודות אקדמיות, והניסיון מלמד מתי טוב להפנות ולאן כדאי להפנות.

הערת שוליים: לצד הפעילות האקדמית, "מרכז מינרבה" מארגן מפגשים שבהם יש לחברי המערכת הזדמנות להיפגש ולהכיר זה את זה, כמו גם דמויות מפתח בקהילת המשפט הבינלאומי.

• בגיליון הבא: כתבה שנייה בסדרה, והפעם על כתבי העת הלא-סטודנטיאליים בפקולטה.