check
חוקרים מהשטח: דיני העבודה - בין אוניברסליות לסלקטיביות | הפקולטה למשפטים

______________________________________________

חוקרים מהשטח: דיני העבודה - בין אוניברסליות לסלקטיביות

חוקרים מהשטח: דיני העבודה – בין אוניברסליות לסלקטיביות

 

פרופ' גיא דוידוב, מומחה לדיני עבודה, מצביע בסדרה של מחקרים חדשים על התכליות אשר עומדות בבסיס דיני העבודה ובוחן כיצד יש לעצב את דיני העבודה ולעדכנם לאור תכליות אלה.

 

תחום דיני העבודה הוא תחום מתפתח וחשוב בכל מערכת משפט מודרנית, ולפיכך הוא חלק בלתי-נפרד מהמחקר ומהלימודים בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. גם בתחום דיני העבודה יש לחוקרי הפקולטה למשפטים חלק בעשייה ובשינוי החשיבה העולמית. פרופ' גיא דוידוב, אשר מלמד בפקולטה דיני עבודה, מציע במחקרו החדש גישה מרעננת לדיני עבודה, ומצביע על שינוי שחל בתחום בעת האחרונה.

 

"נקודת המבט", מסביר דוידוב, "היא התכליות של הרגולציה החקיקתית והפסיקתית. אני מתעמק בהצדקות וברציונלים השונים שמניעים את דיני העבודה, ובוחן באיזו מידה הרגולציה נאמנה לתכליות גם כשהמציאות בשוק העבודה משתנה".

 

איך הגעת לקריירה אקדמית?
"התחלתי את דרכי האקדמית בישראל, ולאחר מכן נסעתי לקנדה, שם השלמתי תואר שני ודוקטורט באוניברסיטת טורונטו. קנדה היא מקום מעניין מאוד בהקשר של דיני עבודה. היא מפותחת יותר מארצות הברית השכנה, שם דיני העבודה חוסים בצל הקפיטליזם האמריקאי. הדוקטורט שלי עסק בשאלה בסיסית שמעסיקה הרבה את הפסיקה וגם את הספרות האקדמית – מי נחשב לעובד ומי נחשב למעביד. לשאלה זו השלכות מעשיות חשובות, שכן רק מי שנחשב לעובד ומי שנחשב למעביד חלות עליהם הזכויות והחובות של דיני העבודה".

 

מדוע בחרת להתמקד דווקא בדיני עבודה?
"העניין שלי בדיני עבודה התחיל עוד לפני הלימודים. לאבא שלי היה משרד שעסק בתחום, כך שיצא לי להתחיל להכיר את התחום ולהתעניין בו כבר בגיל צעיר. לאחר מכן, כסטודנט למשפטים, עבדתי במשרד. את ההתמחות עשיתי בבית הדין הארצי לעבודה".

 

מהו החידוש שלך?
"אני מתעניין באמצעים ובטכניקות המשפטיות שיגשימו את התכליות של דיני העבודה. בהקשר של הגדרת המונח 'עובד' או 'מעביד', נדרשת פרשנות תכליתית שתקבע למעשה את היקף התחולה של דיני העבודה. זה מחייב התעמקות בשאלה בשביל מה צריך דיני עבודה. וגם חשיבה מחודשת על האמצעים הטובים ביותר, כלומר הכלים המשפטיים המתאימים ביותר. למשל, מהם המבחנים הראויים ביותר לקבוע מיהו 'עובד'. בדוקטורט הצעתי מבחנים חדשים לעניין זה. שאלה נוספת לדוגמה היא אם יש מקום לקטגוריית ביניים בין 'עובד' לבין 'קבלן עצמאי', שתזכה רק לחלק מההגנות של דיני העבודה. התשובה היא לטענתי חיובית".

 

מדינת הרווחה ודיני העבודה

 

אחרי שסיים את הדוקטורט חזר פרופ' דוידוב לישראל. הוא החל ללמד דיני עבודה באוניברסיטת חיפה, ולאחר מכן עבר לפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, תוך שהוא ממשיך במחקר שלו. במקביל להתקדמותו האישית, גם תחום דיני העבודה המשיך ללכת קדימה.

 

"ההצדקה הנפוצה כיום לדיני עבודה השתנתה מזו המסורתית. היום יש רבים שמבקשים להדגיש את היתרונות של דיני העבודה לחברה בכללותה, ואפילו למעבידים, ולא רק לעובדים עצמם".

 

מה דעתך על כך?
"אני חושב שיש לשיח הזה יתרונות מסוימים. הוא מסייע לצמצם את ההתנגדות לדיני העבודה בקרב מעבידים ובקרב כלכלנים. יחד עם זאת, יש בכך גם קושי וסיכון, כפי שאני טוען במאמר חדש שכתבתי, אשר פורסם בכתב העת של אוניברסיטת טורונטו."

 

מהו הסיכון?
"כדי להסביר זאת אני עושה שימוש במאמר במושגים מהספרות בנושא מדינת הרווחה. כשמדברים על מדינת הרווחה ועל הקצבאות השונות שהיא מעניקה ישנה הבחנה בין תוכניות אוניברסליות לסלקטיביות. תוכנית אוניברסלית היא, לדוגמה, קצבת זקנה – שנותנים לכל אחד, גם אם הוא מיליונר. קצבה סלקטיבית ניתנת רק למי שצריך. האינטואיציה הראשונית גורסת שאין טעם לתת קצבה אוניברסלית. אבל יש לקצבה סלקטיבית עלויות וקשיים – יש צורך במבחנים ובמנגנון שיקבע מי זכאי, שעולים כסף; וכמו כן קצבאות סלקטיביות יוצרות סטיגמה, והן גם קלות מאד לביטול או הפחתה כאשר יש משבר כלכלי, כי הרוב לא נפגעים מכך".

 

ומה אתה עושה עם המושגים האלו במחקר שלך?
"במאמר החדש שהזכרתי אני סוקר את התכליות הכלליות של דיני העבודה, הן אלה ה"מסורתיות" והן ההצעות החדשות, לדוגמא הטענה שדיני עבודה מקדמים יעילות. לאחר מכן אני בוחן את התכליות דרך ההבחנה בין אוניברסליות לסלקטיביות. לטעמי, התכליות הישנות הן למעשה סלקטיביות – הן נתפסו כמועילות רק לעובדים. התכליות החדשות הן יותר אוניברסליות – הטענה היא שזה טוב לכולם, לא רק לחלק מסוים בחברה (העובדים). יש לכך יתרונות וחסרונות. מצד אחד ההצדקות האוניברסליות מעוררות פחות התנגדות. מצד שני, וזה הקושי והסיכון, הן לא מצליחות להסביר ולהצדיק את כל דיני העבודה. בעיקר הן מתעלמות מההיבטים החלוקתיים – מהכוונה של דיני העבודה להעביר כוח, משאבים וסיכונים בין הצדדים ליחסי העבודה.

 

בין אוניברסליות לסלקטיביות

 

המונחים מתחום הרווחה המשיכו לשמש את פרופ' דוידוב גם במחקר נוסף.

 

"מאמר נוסף שלי שעומד להתפרסם, הפעם בכתב העת של אוניברסיטת אוקספורד, מיישם באופן ישיר יותר את ההבחנה בין סלקטיביות לאוניברסליות בהקשר לתחולת דיני העבודה. הפעם אני בוחן מחדש את השאלה על מי חלים דיני העבודה. אני מראה שלמעשה ישנו טווח של אפשרויות בין הכי אוניברסלי – שחל על כולם – לבין הכי סלקטיבי – שמצמצם את זה לסקטור מאוד ספציפי בהקשר מאוד ספציפי. ואני טוען שצריך לבצע מספר 'תיקונים' כדי להגיע לאיזון טוב יותר על הטווח הזה".

 

איך זה שונה מהמצב כיום?
"כיום דיני העבודה בדרך כלל חלים בפורמט של או הכול או כלום. אבל יתכן שמוצדק יותר לשחק על הספקטרום הזה ולומר שחוק א' יתאים לך וחוק ב' לא יתאים לך. להפעלת הניואנסים האלה יש מחיר מסוים – פגיעה בוודאות – אבל אנחנו מרוויחים מערכת שהיא גמישה יותר ותואמת יותר את התכליות. למעשה, בכל שיטה יש איזשהו איזון בין אוניברסליות לסלקטיביות. אין אף שיטה שנוטה לחלוטין לצד אחד. עם זאת, האיזון הוא לא תמיד מודע מספיק או מפורש מספיק. ברגע שחושבים על המונחים האלה ומביאים בחשבון את החסרונות והיתרונות, אפשר לבצע כמה תיקונים".

 

מה הלאה?
"אני עובד עכשיו על ספר, שיכלול גם את המאמרים שהזכרתי, יחד עם דברים קודמים שכתבתי ופרקים נוספים שבתהליך כתיבה. הספר, שיֵצא באנגלית, עוסק בניתוח תכליתי של דיני העבודה. הוא בוחן את כל תכליות דיני העבודה, הן הכלליות והן הספציפיות (של מספר חוקים מרכזיים לדוגמה). אנסה להראות כיצד עושים את הניתוח התכליתי. הניתוח הוא בינתחומי מטבעו, שכן התכליות של תחום מסוים הן לא פנימיות של השיטה, אלא מבוססות בין השאר על תובנות מתחומי ידע אחרים כגון כלכלה וסוציולוגיה. לאחר מכן אנסה ליישם את התכליות על נושאים קונקרטיים, כגון הגדרת עובד ומעביד, וגם לבחון כיצד כלים משפטיים, כגון תום לב או הפרוגרטיבה של המעביד, יכולים להגשים באופן מיטיבי את התכליות. הספר נועד לסכם את המחקר שעשיתי בחמש-עשרה השנים האחרונות בערך, מתחילת הדוקטורט ועד עכשיו, לרבות כל התובנות שאספתי במהלך השנים. הוא יוסיף ויסדר בצורה חדשה את הרעיונות ואני מקווה שזה יתרום לשיח בנושא הזה".

 

 

 

 
פרופ' גיא דוידוב