חוקרים מהשטח: מחקר אמפירי בין אקדמיה לפרקטיקה

אחת התוספות החדשות לתוכנית הלימודים של תואר הבוגר במשפטים היא הקורס "שיטות מחקר". הקורס נועד להקנות ידע בסיסי בשיטות המחקר המשמשות למחקרים בתחום המשפטי. כדי להבין מה בין מחקר אמפירי למשפט ואיך משלבים מחקר אקדמי ועשייה פרקטית, שוחחנו עם ד"ר קרן וינשל-מרגל, שגם מלמדת את הקורס.

 -יובל שמחי-

 בשנים האחרונות נראה שהמחקר האמפירי של המשפט צובר תאוצה. "הייתה תקופה ש'משפט וכלכלה' היה התחום העולה, עד כדי כך שהיום כולם חושבים במונחים של עלות ותועלת. עכשיו, הנושא החם זה משפט אמפירי", אומרת ד"ר קרן וינשל-מרגל, מומחית במחקר אמפירי של מוסדות משפטיים וחברתיים. כיום, נוסף על עיסוקה המחקרי, היא גם מלמדת את הקורס "שיטות מחקר" בפקולטה למשפטים, שהתווסף לתוכנית הלימודים בשנה האחרונה: עוד הוכחה לעלייתו של המחקר האמפירי.

לפני שהצטרפה לסגל האקדמי של הפקולטה, ד"ר וינשל-מרגל הקימה וניהלה את מחלקת המחקר של הרשות השופטת במשך כארבע שנים. "כשהייתי חוקרת אורחת בהרווארד סיפרו לי על הקמת המחלקה. זה היה נראה לי נפלא, לשלב מחקר אקדמי ואפשרות להשפיע באופן פרקטי על העולם, בתקווה לשפר משהו בתחום שחשוב לי." עם חזרתה לארץ, החלה לעבוד על ייסוד המחלקה באופן מידי. "יחד עם ועדת היגוי שהוקמה למחלקה, היינו צריכים לחשוב מההתחלה על המטרות של גוף מחקרי בתוך הרשות השופטת, על המבנה שלו, על תהליכי העבודה וסוג המחקרים שכדאי לערוך. למעשה, התחלנו מכלום."

מקור ההשראה של המחלקה הוא המודל האמריקאי, Federal Judicial Center, שגם בו יש מערכת מחקר שנמצאת בתוך מערכת המשפט. "להיות גוף מחקרי של המערכת זו עבודה ייחודית. הלקוח שלנו, איך שאני תפסתי והגדרתי את זה, הוא מנהל בתי המשפט. מי שהורה לנו לחקור היו נשיאי בית המשפט העליון, בתחילה השופטת בייניש ולאחר מכן השופט גרוניס, שישבו בראש ועדת היגוי שהם הקימו למחלקה. עם זאת, אנחנו היינו עצמאיים לחלוטין בעריכת המחקרים וכן יכולנו להמליץ לוועדת ההיגוי על נושאים למחקר. למשל, ראינו שיש בעיה עם הוצאות המשפט והצענו לחקור באופן אמפירי איך פוסקים הוצאות משפט ומה האינטרסים החברתיים והמשפטיים שפסיקת ההוצאות משרתת בפועל. המחקרים תמיד היו אמפיריים ואף פעם לא נורמטיביים. היינו מביאים להם את המסקנות, והדבר הנפלא היה לראות שהן מיושמות. למשל, אחד הפרויקטים המשמעותיים שלנו היה ליצור מדד להערכת עומס העבודה בבתי המשפט. מיד עם סיום המחקר, המדד יושם בכל מערכת המשפט. היום מחלקים שופטים לדיונים, ממנים אותם ומעבירים תקנים בין בתי משפט לפי המחקר והמדד שלנו. זו תחושה נפלאה עבור חוקר, לראות שהוא משפיע ישירות על השדה; אני אפילו קצת מתגעגעת לתחושה הזו."

 ד"ר וינשל-מרגל מספרת ששיתוף הפעולה בין המחלקה לשופטים היה מצוין. "בהתחלה השופטים חששו, אבל מהר מאוד הם ראו שהמחקרים יכולים לעזור להם ולהציף בעיות. הם ראו שאנחנו באים ללא דעות קדומות ובמטרה לחקור. היה שיתוף פעולה נפלא, הייתה גישה ישירה לשופטים, עשינו איתם הרבה ראיונות ושאלונים. בדרך כלל לגופים חדשים לוקח יותר זמן להתמסד. אבל אני חושבת שדי מהר הבאנו תוצאות והשופטים, ככלל, ידעו להעריך את זה."

צוות המחקר כלל חוקרים ששילבו את התחום המשפטי עם תחום נוסף. "היה לי צוות נפלא. החלטתי שהמחלקה תעבוד כך שחוץ ממני יהיו שני חוקרים נוספים, והיה לי חשוב שתהיה להם השכלה גם במשפטים וגם במדעי החברה. ראשית, בגלל העניין המתודולוגי, שנלמד יותר לעומק במדעי החברה. בנוסף, היה חשוב לי שיהיה גיוון. חוקרת אחת הייתה בעלת תואר במשפטים ופסיכולוגיה והשנייה במשפטים וקוגניציה. כמו כן, היו לנו עוזרי מחקר שהיו סטודנטים למשפטים ולחוג נוסף: כלכלה, מנהל עסקים, מדעי המדינה וכו'. רובם היו סטודנטים מצוינים מהפקולטה שלנו. הם עשו את עבודת איסוף הנתונים, והחוקרות ואני היינו מנתחות אותם."

ד"ר וינשל-מרגל

מחקר נוסף של ד"ר וינשל-מרגל שהתפרסם לאחרונה עוסק בסיכויי ההצלחה של תביעה פלילית. "המחקר התחיל מעבודתי במחלקת המחקר ועשיתי אותו יחד עם פרופ' אורן גזל-אייל, מומחה למשפט פלילי מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. רצינו לבדוק מהם אחוזי הזיכוי וההרשעה האמתיים ולבדוק אם אחוזי ההרשעה בישראל גבוהים כפי שמקובל לחשוב. כשבדקנו את זה, הגענו לתוצאות שונות לגמרי. מהמחקר הזה עברנו למחקרים נוספים."

ד"ר וינשל-מרגל עובדת בימים אלו על מחקר בנושא תובענות ייצוגיות יחד עם פרופ' אלון קלמנט. "אנחנו בודקים באופן אמפירי אם מוסד התובענות הייצוגיות עובד בישראל. מודל התובענות הייצוגיות בישראל אימץ באופן כללי את זה האמריקאי, אבל היישום שלו בישראל הוא שונה לגמרי מבארה"ב. למשל, בישראל, כ-78% מהבקשות לאישור תובענות ייצוגיות הן בעצם תביעות צרכנות, בעוד שבארה"ב מדובר רק ברבע מהתובענות. אנחנו מנסים להבין את הסיבות להבדלים ושואלים את עצמנו אם יישום מנגנון התובענות מגשים בפועל את מטרותיו. בנוסף, אני עובדת על ספר שמבוסס על עבודת הדוקטורט שלי, שבה בדקתי עד כמה שופטים בבית המשפט העליון בישראל מושפעים מעמדותיהם האידיאולוגיות, לעומת שיקולים הקשורים ביישום ובהפעלת החוק. הספר מתמקד בניתוח אמפירי של החלטות בתחום חופש הדת, זכויות פוליטיות וזכויות אדם המתנגשות עם אינטרסים ביטחוניים. בפרויקט שונה (יחד עם פרופ' יעקב ריטוב וד"ר אודי זומר) אנחנו משווים את מידת השפעת העמדות האידיאולוגיות על החלטות שופטים בחמישה בתי משפט עליונים – בישראל, קנדה, הודו, ארה"ב והפיליפינים. התוצאות מורות על כך שמוטיבציות אידיאולוגיות משפיעות במידה הרבה ביותר על שופטי בית המשפט העליון בארה"ב ואחר כך על שופטים קנדים. שופטים ישראלים ופיליפינים מחליטים לפי שיקולים אידיאולוגיים במידה מעטה בהרבה, ואילו בהודו כמעט ולא מצאנו השפעה של עמדות אידיאולוגיות על החלטות השופטים. במחקר אנחנו מנסים להסביר אילו אלמנטים מוסדיים מובילים לתוצאות אלה: בראש ובראשונה שיטת מינוי השופטים לבית המשפט, ובנוסף גם גורמים כמו סוג התיקים, עומס התיקים וכו'."

בין לבין, היא עובדת על פרויקטים נוספים. "בכל זמן אני מנסה לעבוד במקביל על בערך ארבעה פרויקטים, בדרך כלל בשיתוף פעולה עם חוקרים אחרים. אני מאוד אוהבת לשתף פעולה, ומחקרים אמפיריים דורשים בדרך כלל שיתוף פעולה כזה, גם כי הם כרוכים בהרבה עבודה תיאורטית, זמן ומשאבים לאיסוף נתונים וניתוחם, וגם כי מחקרים כאלה משלבים מומחיות בתחומי ידע שונים."

איך הגעת לתחום המחקר?
"היה ויכוח בין הוריי. אמי אמרה שאני צריכה להיות חוקרת באקדמיה בתחום מדעי החברה, ואבי אמר שאני צריכה להיות עורכת דין – אז אני באמצע. מה שאני אוהבת זה לחקור, אבל הגישה לעולם האמיתי, ההשפעה עליו והפעולה בתוכו מאוד חשובות לי. בגלל זה קפצתי על ההזדמנות לעבוד במחלקת המחקר ולכן גם עבדתי מספר שנים, אחרי ההתמחות בכנסת, כיועצת משפטית בוועדת חוק חוקה ומשפט. בהרבה מקרים מחקר ופרקטיקה סותרים אחד את השני, אבל אני תמיד חיפשתי את השילוב והאיזון ביניהם. אני עדיין לא בטוחה שמצאתי אותו."

עד כמה את חושבת שמשפטנים בארץ עושים שימוש בכלים אמפיריים?
"זה מאוד משתנה. אם היית שואלת אותי לפני חמש ועשר שנים, הייתי אומרת לך שהם לא עושים בהם שום שימוש. בשנים האחרונות מתרחש תהליך מואץ של שילוב מתודולוגיות אמפיריות בכל תחומי המשפט, ואפילו יש להן דרישה בפסיקה. פרופ׳ ברק מדינה, פרופ׳ יואב דותן ואני ארגנו כנס על מחקר אמפירי ציבורי. במסגרת הכנס ארגנו פאנל בבית המשפט העליון, שדן בשאלה האם וכיצד יכולות שיטות אמפיריות לתרום בתהליך השפיטה. עצם קיומו של הפאנל, ויותר מזה העובדה שהגיעו אליו רוב השופטים בבית המשפט העליון והשתתפו בו, מראה את החשיבות ואת התרומה ההולכת וגדלה של מחקר אמפירי לתחום המשפטי. אני חושבת שההכרה בתרומה של ניתוח המבוסס על איסוף נתונים שיטתי לא נעצרת במוסדות האקדמיים, והיא מתפשטת גם לפרקטיקה המשפטית. אפשר לראות את זה בפיתוח של מנועי החיפוש המשפטיים. חברות מסחריות בישראל יוצרות היום מסדי נתונים, בניסיון שנוי במחלוקת להסביר או לנבא רמות ענישה פלילית ('נבו-ענישה') או סכומי פיצויים נזיקיים ('נזיקליק')."

ולסיכום, יש לך טיפ לסטודנטים שרוצים לעסוק במחקר? 
"שיעשו מה שהם אוהבים לעשות. יש לנו יופי של סטודנטים, לימדתי בכמה מוסדות ופקולטות, והסטודנטים שלנו הכי טובים."