check
מדור הסטודנטים | הפקולטה למשפטים

______________________________________________

מדור הסטודנטים

מדור "הסטודנטים"

 

מי אני? לינה מחולה
אביבים:  19
שנה: ב'


העובדות: מחולה נולדה בסנט פטרבורג שברוסיה, לאם רוסיה נוצרייה ולאב ערבי נוצרי, מכפר יאסיף שבגליל. הוריה נפגשו ברוסיה ובגיל 5 עלתה מחולה עם משפחתה לישראל הישר לקיבוץ איילות ובהמשך עברה לחיפה. "למרות שלא הייתי מחויבת בשירות הביטחון ולא קיבלתי צו גיוס,  עם סיום הלימודים החלטתי לעשות שירות לאומי", מספרת מחולה. "הרגשתי צורך להיות כמו כל חבריי ללימודים, שתורמים מעצמם כמה שנים טובות למען המדינה. אני חושבת שאינני שונה משאר האזרחים בארץ."

 

 

בעקבות אהבתה לילדים וההתעניינות ברפואה, החליטה לעשות את השירות הלאומי בבית החולים רמב"ם במחלקה האונקולוגית לילדים. "ראיתי במחלקה הזו דוגמה לאחווה, אמנם בנסיבות טראגיות ונוראיות, אך עדיין הייתה זו אחווה. אהבה בין ערבים ליהודים, בין עולים ובין תיירים, בין דתיים ובין חילוניים – כולם היו שותפים לאותה צרה, וכולם תמכו אחד בשני בלי יוצא מן הכלל. הרגשתי שאני תורמת, עזרתי לתקשר עם משפחות מהשטחים דוברות ערבית בלבד." במקביל לשירות הלאומי, השתתפה מחולה בתחרות מלכת היופי 2012, וקטפה את המקום השני.

 

למה משפטים? "כולם שואלים את זה. תמיד כל הסובבים אותי היו בטוחים שאני אלמד רפואה, כמו הוריי, ורבים היו מאוד מופתעים כשפניתי לתחום אחר לגמרי." לדבריה, בחרה ללמוד באוניברסיטה העברית בעיקר בגלל שהיא תמיד שאפה להיות הכי טובה בכול. "לא יכולתי לוותר לעצמי וללמוד במוסד שהוא פחות ממצוין", היא גורסת. "סיבה נוספת היא שרציתי עצמאות ולגור לבד, ללא ההורים והפיקוח שלהם". חודשיים לאחר שהתחילה את לימודיה הספיקה מחולה לטוס ללאס וגאס ולהשתתף בתחרות מיס יוניברס. לדידה, לימודי המשפטים במקביל לעבודה הם לא פשוטים: "לא היה לי קל להשלים חודש של היעדרות מהלימודים, במיוחד מכיוון שעם חזרתי לארץ הייתי צריכה להתמודד עם כמות גדולה מאוד של עבודות בכל הקורסים שהפסדתי." לאחר הערכת מצב, החליטה לקחת פסק זמן, להשקיע בלימודים ולהניח את חיי הדוגמנות בצד לתקופה. "אמרתי לעצמי שברגע שהעומס ירד קצת, אחזור לדגמן. כיום אני מצליחה לראשונה לשלב בין לימודים, עבודה ודוגמנות." מחולה רואה את הדוגמנות כקריירה זמנית בלבד. "בגיל מבוגר יותר מגיעות דוגמניות צעירות ועדכניות יותר, את נזרקת החוצה ונשארת בידיים ריקות", היא מסבירה, "דוגמנות זה דבר חולף, אקדמיה ותואר הם נצחיים."


דיון נוסף: לימודי המשפטים היוו אבן דרך בחייה המקצועיים והאישיים של מחולה. היא מספרת שלראשונה הבינה מי היא ומהן דעותיה ביחד לנושאים מסוימים. "גיבשתי לעצמי דעה יציבה יותר בתחומים רבים, החל מהסכסוך הישראלי-פלסטיני וכלה בלגליזציה של סמים קלים." עוד היא מספרת, כי נעשתה פמיניסטית: "התחלתי לדבר בגוף שני נקבה ולהאמין בכוח נשי. בייחוד אני מאמינה בכך שנשים חייבות למנף את עצמן ולבנות לעצמן השכלה וקריירה מצליחות." מחולה  תומכת בהגשמה עצמית, ותמיד פעלה בהתאם, אך לדבריה, לימודי המשפטים "פתחו לה את העיניים" לסקסיזם והשוביניזם הרב שיש בעולם. "אני שואפת לשמש דוגמה במעשיי לנשים שבאות מאוכלוסיות מוחלשות – בעיקר מהאוכלוסייה הערבית שאני חלק ממנה. גם בשירות הלאומי שלי, גם בתחרות מלכות היופי, גם בלימודים וגם בקבלתי לעבודה נחשקת, אני רוצה להוכיח שאנחנו, נשים ערביות, יכולות להגיע להישגים נפלאים אם רק נאמין בעצמנו."

 
 

מי אני? ולה ויינטראוב
אביבים: 26
שנה: ד'


העובדות: במקביל ללימודי המשפטים, ולה לוקחת חלק בפרויקט מטעם קרן רוטשילד קיסריה אשר ייסדה את ארגון שגרירי רוטשילד במטרה לבנות בישראל רשת מנהיגות רב-תחומית, מעורבת, משפיעה ובעלת אחריות חברתית. "במסגרת הפעילות בארגון עוברים הכשרות על בסיס שבועי במסגרת קבוצתית, ובמקביל עובדים על פרויקט חברתי שמקימים מאפס, אותו בוחרים בהתאם לעיר המגורים ולצרכים שלה", מסבירה ויינטראוב. בירושלים בחרו ויינטראוב ושותפיה לפרויקט להתמקד בתעסוקה של חרדים וערבים ממזרח העיר, והקימו את פרויקט "מצפן לתעסוקה". מטרתו להעניק התמחות במגזר הציבורי לסטודנטים חרדים וערבים בשנה ג' ללימודים. "אנו מספקים תכנים מנגישי תעסוקה כגון סדנאות ראיון, מפגשים עם יועצות תעסוקתיות ועוד", היא מוסיפה.

 

 

למה משפטים? לדבריה, רצתה ויינטראוב ללמוד באוניברסיטה העברית כי שמעה שהפקולטה כאן היא הטובה ביותר בארץ. מעבר לפן המקצועי, היא מספרת כי המעבר לירושלים קסם לה באופן אישי והיא מאוד אוהבת את העיר. "זה נכון גם להיום! אפילו סגרתי סטאז' בירושלים ולא ברחתי לת"א כמו כולם," היא אומרת בחיוך.

 

דיון נוסף: ויינטראוב אינה רגישה רק לזכויותיהם החברתיות של בני האדם, אלא גם פעילה למען זכויות בעלי חיים, כבר מגיל 14 ובמסגרת עמותות שונות. "כשהייתי קטנה יותר הייתי מאוד מעורבת ואפילו ארגנתי הפגנות בעצמי. היום הפעילות שלי מתמקדת בלכתוב לחברי כנסת לתמוך או להתנגד להצעות חוק, לעזור בהפצת חומרים, וכמובן תרומה כספית חודשית", היא אומרת. תחום זכויות בעלי החיים תופס תאוצה בעולם. ויינטראוב גורסת כי הוא מתקשר באופן ישיר ללימודי המשפטים: "בסופו של דבר הרבה מאוד דברים נובעים מהמצב החוקי הקיים. הרבה מהמאבקים הגדולים ביותר בארץ בתחום של בעלי חיים הם סביב חקיקה. כך למשל המאבק נגד פיטום אווזים, דבר שנאסר." לדבריה, ההשוואה המתבקשת בין זכויות אדם לזכויות בעלי חיים מתרחשת כל הזמן, גם בשיחות חולין בין אנשים על נושאים כמו טבעונות. במסגרת סמינריון בשנה שעברה היא אף חקרה את הנושא של ניסויים בבעלי חיים. "אני חושבת שהיום שבו יהיה קורס בנושא זכויות בעלי חיים לא רחוק, כי לשמחתי המודעות בנושא הזה בארץ עולה מאוד בזמן האחרון ואנשים מתחילים לעשות את הקישור בין פגיעה בבעלי חיים לבין היכולת שלנו לשנות את המצב."

 

 
 

מי אני? גבריאל ביו
אביבים: 26
שנה: ב'


העובדות: ביו יליד ירושלים אך גר מספר שנים בחו"ל. ב-2008, בהיותו בן 21 בלבד, פתח את משרד הפרסום האישי שלו. "עבדתי עם לקוחות כמו העירייה, מאפיות ברמן, אנג'ל ואולי מחצית מהמסעדות ובתי הקפה בעיר", הוא מספר. בזמן שמרבית חבריו לספסל הלימודים חיים ממבחן לעבודה, ביו כבר עושה "ביזנס" בחיים האמיתיים. "מכרתי את תיק הלקוחות המקומי שלי לאחד המשרדים הגדולים בעיר ונכנסתי בשותפות למשרד בתל אביב. שם אנחנו עובדים עם המון לקוחות מהוט, 012, מיקרוסופט, כלל, בנקים שונים ועוד", מתאר ביו. ואם זה לא די והותר, ביו כיום הוא גם מנהל בחברה ירושלמית העוסקת בתחום השירותים.

 

למה משפטים? "אני רואה את תחום המשפטים כגורם מרכזי שיוכל לקחת אותי קדימה מבחינת התקדמות אישית ומקצועית", מסביר ביו, שיש לו כבר השכלה קודמת בחשבונאות וכלכלה. הנימוק שלו לבחירה באוניברסיטה העברית היה פשוט מאוד: "כי אין כמו העברית!", הוא מדגיש. בעתיד רוצה ביו לשלב את הלימודים עם תואר שני במנהל עסקים, והאוניברסיטה העברית היא היחידה שבדירוג שנחאי. מלבד ההסברים הפרקטיים, עוצר ביו ומעניק לנו סיבה אנושית יותר: "החבר'ה כאן מדהימים ואני כל יום מחדש לומד כמה ההחלטה, גם ברמת עמיתי לספסל הלימודים, הייתה נכונה".

 

דיון נוסף: על אף שביו כבר מנהל וחי חיים מקצועיים עשירים, הוא מודה כי השילוב במקביל ללימודים אינו פשוט: " מאוד קשה לנהל את הלימודים והעבודה במקביל", הוא מודה. כך יוצא שביו אינו נמצא רוב הזמן באוניברסיטה ובפקולטה בפרט, אך עדיין זוכה לתהילה בקרב חבריו: "אני מפספס לא מעט שיעורים ובכל זאת כולם מכירים אותי איכשהו." הסיבה לכך אולי כרוכה בעובדה שביו פתח את עמוד הפייסבוק הסרקסטי "משפטנים עילאיים ומתנשאים", המכיל הומור מעולם המשפט וכבר גרף תמיכה של כ-3,300 משתמשים. 

   

מי אני? גיא זיו
אביבים: 26
שנה: ג'

 

העובדות: גיא זיו הגיע לפקולטה כדי ללמוד כיצד להילחם למען הצדק, ועד מהרה גילה עניין בתחומים הפילוסופיים יותר של המשפט. כיום הוא כבר מתכנן תואר שני במשפטים, ובמקביל לומד חטיבה במדעי המדינה.

 

למה משפטים? "תמיד אמרו לי שאני אוהב להתווכח, ותמיד נמשכתי לכיוון של לעשות צדק. כשגדלתי הרגשתי הרבה פעמים שאני צריך להילחם על צדקתי, ולכן זה רק טבעי שאלמד את התחום שיאפשר לי לעשות זאת. הלימודים הם לא קלים – הייתי אומר שהם מאתגרים. מצד שני, כשאתה מקבל ציון גבוה אתה מרגיש תחושת הישג, וזה מתגמל להתמודד בהצלחה עם אתגרים שכאלה. יש קורסים שנתנו לי את הכלים לנמק ולהתנסח ולגבש את העמדות שלי. אלה גם הקורסים שהכי אהבתי, שעוסקים יותר בעקרונות הפילוסופיים של המשפט והמדיניות".

 

דיון נוסף: "במהלך השנה האחרונה התנדבתי בעמותה בשם 'השמים הם הגבול'", הוא מספר, "שעוסקת בהדרכת נוער בסיכון בשכונות מצוקה בירושלים. המתודה של העמותה היא לנסוך בבני הנוער שגרים באותן שכונות תחושה שהם יכולים בעצמם לשפר את עצמם ואת סביבתם. לא לתת להם עזרה ישירה, אלא להעביר אותם תהליך של העצמה, על משקל לא לתת לאדם דג – אלא לתת חכות. המדריכים עוזרים לילדים לפתח יכולות ורבליות וביטחון עצמי. בסוף השנה הילדים יוזמים ומוציאים לפועל פרויקטים למען הקהילות שלהם. השנה, אחת הקבוצות יזמה הקרנות של סרטים לקהילה. ההתנדבות שלי הייתה תמורת מלגת לימודים. אני לא עסקתי בהדרכה אלא בניהול נוכחות הרשת של העמותה, העלאת המודעות לה, שימור קשרים עם ארגוני צדקה בינלאומיים ויצירת קשרים חדשים. אחד הדברים שמצאו חן בעיני בפעילות שלי בעמותה", הוא ממשיך, "הוא ריבוי ההזדמנויות ליישם וללמוד עוד על דברים בהם נתקלתי בקורסים שונים במסגרת הפקולטה. זה נותן חוויה בלתי אמצעית ופרספקטיבה אחרת, מהצד הפרקטי יותר של הפעילות, על סוגיות כאלה בעולם האמיתי".