check
מחוויותיו של מתמחה בבית המשפט הפלילי ליוגוסלביה שבהאג | הפקולטה למשפטים

מחוויותיו של מתמחה בבית המשפט הפלילי ליוגוסלביה שבהאג

"זה אנושי לבכות, אז בכיתי" – מחוויותיו של מתמחה בבית המשפט הפלילי ליוגוסלביה שבהאג

 

סטודנטים רבים מחפשים את המקום שיוכלו לצבור בו ניסיון משפטי * מקום שבו יוכלו להשפיע ולשנות בגדול, ובתוך כך גם ללמוד ולבצע עבודה מעניינת וחווייתית * מקום שבו יחסי האנוש נהדרים והאווירה מקצועית, טובה ודינמית * נשמע כמו חלום? לא כל כך בטוח. התמחויות בבתי הדין הפליליים בחו"ל הן אחת האופציות שהפקולטה מעניקה להגשמת שאיפות אלו 


"'זה אנושי לבכות – אז בכיתי', אומר צ'נצ'אלו בקול רועד בבית הדין, והבטן מתהפכת. ביושבי באולם, גם אני לא יכולתי שלא לדמוע. אלא שעורכי הדין מזהירים אותנו, המתמחים, לשמור על סבר פנים חתומות ולא להביע כל רגש... אז במקום לבכות אני כותב, בתקווה שדבריי אלו יסייעו להעביר את סיפורם של קורבנות הזוועה ביוגוסלביה ולהשמיע את קולם לקהלים נוספים; בתקווה שאוכל לסייע בכך בהפצת המורשת החשובה של בתי הדין הבינלאומיים הפליליים; ובתקווה שיש בכך כדי לייצר שיח אחר, חיובי בבסיסו, בישראל בדבר המשפט הבינלאומי הפלילי, מטרתו ומשמעויותיו." 


הקטע האחרון נכתב בידי אסף לובין, בן 27, סטודנט בשנה ד' בפקולטה למשפטים. לובין לקח חלק בהתמחות של כשלושה חודשים במשרד התובע של בית-הדין הבינלאומי הפלילי של יוגוסלביה-לשעבר בהאג. לאחר שעבר חוויה מעצימה מקצועית ורגשית כאחד, הסכים אסף לשתף אותנו.

mitmache1

אסף לובין

כיצד הגעת לתוכנית?


"בעבר הייתה תכנית דומה של הפקולטה למשפטים, שרוכזה דרך מרכז 'מינרבה' ובמסגרתה יצאו סטודנטים להתמחות בבית הדין הבינלאומי ברואנדה. בית הדין סיים את עבודתו ולכן מצוי על סף סגירה. בזמנו, לא הייתה תכנית נוספת מטעם הפקולטה – אף שכיום עובדים על תכנית חדשה – ולכן הגשתי את מועמדותי באופן עצמאי לבית הדין בהאג. לא מקבלים על כך נקודות זכות, אבל הפקולטה מתחשבת ואני באופן אישי קיבלתי מועדי ג' ואישרו לי הקלות מסוימות. הפקולטה מעודדת סטודנטים לצאת לתכניות דומות, למרות שלא היה מדובר כאמור בתוכנית רשמית מטעמה. ההתמחויות הן ללא תשלום. למי ששוקל, זה לא יקר לנסוע כמו שזה נשמע. דירה בהאג עלתה לי 300 יורו בערך לחודש, פחות מדירה בירושלים. משרד החוץ גם יכול לתת מלגות מתאימות."


מה כוללת ההתמחות?


"אני הייתי משויך לתיק התביעה של ראטקו מלאדיץ', הרמטכ"ל הסרבי לשעבר במלחמת האזרחים בסרביה בין השנים 1992 ו-1995. התפקיד שלי היה להכין את תיק התביעה בשלב הצגת הראיות. כל יום הצגנו עֵד אחד או שניים. יש סוללה של עדים שאתה צריך להכין. יושבים עם העד, שומעים את הסיפור שלו, בונים יחד עם עורך-הדין את השאלות שלנו ומכינים אותו לשאלות ההגנה. אתה משויך למישהי אשר אחראית על המתמחים והיא מנהלת את העבודה. מלבדה, קיים גם ה'מנטור' איתו נפגשים בתחילת, אמצע וסוף ההתמחות. המנטור מעניק לך כלים, טיפים ומכתבי המלצה והוא אמור לסייע לך בהמשך הדרך מבחינה מקצועית."


איך נראה יום ממוצע של מתמחה?


יום העבודה הוא בין תשע לחמש וחצי. יש המון אספקטים חברתיים לעבודה. המתמחים עובדים בחדרים מאוד גדולים של שנים-עשר  עד חמישה-עשר מתמחים בממוצע לחדר. כולם בגילך, מכל העולם. בית המשפט עובד מהבוקר ועד שתיים בצהריים. יכול להיות שבבוקר כבר תהיה עם חליפה בדרכך לבית-המשפט או שתכין תיקיות עם החומר לעורך-הדין. יש גם דברים פרוצדוראליים שצריך לעשות, כמו סיכומים של עדויות או מה שנקרא disclosure charts, המכילים את החומר שחושפים לידי ההגנה."


איך מצליחים להכיר את כל כללי הפרוצדורה והמערכות איתן עובדים?


"בהתמחות יש תרגום של מה שאתה לומד עליו בפקולטה. פעם ראשונה בחיי, עוד לפני שהתחלתי התמחות בארץ, כתבתי בקשה לבית-המשפט, בקשה להבאת עד, בקשה להסרת אמצעים להגנת עדים ועוד. אני יכול להגיד שהכלים שקיבלתי בפקולטה, בוודאי בקורס של גיל-עד נעם במשב"ל פלילי, היו מאוד רלוונטיים לעבודה שלי שם. מעבר לכך, ישנם קורסים בשבועות הראשונים של ההתמחות שמסבירים על המערכות וקיימת הרבה עבודה של ותיק עם צעיר. לקראת הסוף, כשעמדתי לעזוב, הייתה מתמחה חדשה מבלגיה שהייתה שואלת אותי שאלות. תוך שלושה שבועות עד חודש אתה כבר מבין את כל מה שקורה סביבך."


היו גם קשיים?


"יש פרויקטים כמו עדכון מערכות, שלעתים הם טכניים וקצת מייאשים. בכל זאת אתה מתמחה. אבל יש רגעים שבהם אתה יכול לעצור ולהגיד שעשית משהו שאתה מרגיש שהוא משמעותי. מבחינתי אלו הרגעים שעבדתי עם העדים וכשכתבתי מסמכים שהפכו להיות מסמכים רשמיים של התביעה. קושי אחר הוא בכך שהעבודה היא מאוד אמוציונלית כי רוב העדים הם קורבנות. אני חושב שזו חוויה שגורמת לך להבין בפרספקטיבה יותר רחבה מה אנחנו עברנו כעם, ומהי המשמעות של משב"ל פלילי. באחת הפעמים הייתה עדה שעבדה בבית-חולים, ולאחר שפצצת מרגמה נורתה ופגעה בה היא איבדה את הרגליים שלה. במהלך העדות שלה, הנאשם מלאדיץ' התפרץ וקילל אותה. זה לא נתפס בעיני. אפשר לדבר על זה גם באופן תיאורטי – האם באמת מגיע לאדם כזה הליך הוגן? בנוסף, בית הכליאה בהאג נמצא על חוף הים ויש לנאשמים שם קורסי יצירה ואומנות. אתה שואל את עצמך האם מגיעים לו התנאים האלו? אין תשובות נכונות. האמוציות משתלבות בשאלות של צדק, גמול והרתעה, כל מה שלומדים עליו בשנה א' בדיני עונשין."


האם ישנם מתמחים גם בצד ההגנה?


"להגנה יש מחלקה נפרדת. כמו סנגוריה ציבורית שיושבת בהאג ושולחת פרקליטים לכל הטריבונלים השונים. כשאני חושב על המתמחים בהגנה אני תוהה לעצמי איך אפשר להיות בצד הזה."


במה שונה החוויה מלימודי משב"ל בפקולטה?


"לשבת בבית-דין כשבמרחק שבע פסיעות ממך עומד אדם שמעורב במישרין בניהול של רצח עם. לנו השם 'ראטקו מלאדיץ' לא אומר הרבה, אבל לבוסני ממוצע זה לא מאוד רחוק מלהגיד היטלר. זה ממש לשבת קרוב אליו ואין לו בושה. הוא מאוד קולני ופעמים רבות השופטים אמרו לו שהוא ייצא או יואשם בביזיון בית-הדין".


מהם הדברים העיקריים שלמדת?


"למדתי שצדק נעשה מאוד-מאוד לאט. אם לפני שהגעתי לבית-הדין חשבתי שאני אבוא לכתוב את פס"ד טאדיץ הבא, אחד מפסקי הדין הכי חשובים במשפט הבינלאומי, כבר עכשיו אני יכול להגיד שזה לא הולך לקרות. אתה מתעסק הרבה יותר עם כללי פרוצדורה שמנחים אותך מה אתה יכול להציג עם עד ומה לא. זה הופך להיות יותר פרוצדורה מדין מהותי. ביום הראשון, כשהבנתי שאני מתעסק בהרבה טבלאות אקסל של ראיות, שאלתי את עצמי מה אני עושה כאן."


ומה הייתה התשובה לשאלה הזו?


"כחוויה זו אחת החוויות הכי מדהימות שלקחתי מהלימודים האקדמיים שלי. בעבודה עם העדים מצאתי את התוכן האמיתי של ההתמחות. שם גיליתי את המשמעות והחשיבות של מה שאני עושה, שהיא הרבה יותר גדולה מהלכה כזו או אחרת שאני קורא בספר בקורס. זוהי המשמעות ההומאנית של העבודה בבית-דין בינלאומי פלילי. משמעות שלא הייתי מודע לעוצמות שלה לפני שנכנסתי פנימה."


מלבד עלות המחייה הנמוכה יחסית, למה דווקא בהאג?


"האג היא עיר של מתמחים. בכל רגע נתון יש סדר גודל של 400-450 מתמחים מכל העולם בעשרות טריבונלים שונים. גם כאלו שאנחנו לא חושבים עליהם, כמו בית הדין הלבנוני שהוקם אחרי רצח חרירי. מכיוון שיש המון מתמחים, החוויה היא קצת כמו של קולג' אמריקאי. יש כל יום יציאות של מתמחים, למתמחים יש עיתון משלהם שיוצא כל שבוע, ובימי חמישי יש TND – Thursday's night drinks. מעבר לכך, זו האג: הכול נורא יפה והכול במרחק קצר, אמסטרדם במרחק חצי שעה נסיעה וגם נסיעות החוצה לגרמניה, בלגיה וצרפת הן נסיעות שאפשר לעשות בסופשבוע ואז מטיילים הרבה".


למי היית ממליץ להגיש מועמדות?


"לא הייתי בחילופי סטודנטים, וזוהי הזמנות להכיר סטודנטים מכל העולם, להכיר תרבויות משפט שונות וגישות שונות למשפט. אני חושב שזה חשוב לכל אחד, גם אם לא ממשיכים בכיוון המשפט הבינלאומי. למי שכן מתעניין במשפט בינלאומי, אני חושב שזו אפילו חובה. הדבר חיוני אחר כך ללימודי תואר שני במשב"ל ולעבודה עתידית באו"ם, למי ששוקל לעשות זאת. בחלק מהעבודות צריך לצבור ניסיון קודם ומי שעבד בטריבונל, למשל, הזמן הזה נחשב לו כפול כי הוא עבד כבר בתוך האו"ם. זו חוויה מקצועית שמומלצת גם למי שמעניין אותו משפט פלילי. רוב עורכי-הדין בצוות אינם משפטנים בינלאומיים. חלקם אפילו לא עשו בכלל את הקורס למשב"ל בפקולטות שלהם. באופן כללי זו חוויה שאם אפשר, כדאי מאוד לנסות."

mitmache2

הזדמנות להכיר סטודנטים מכל העולם