מכונים ומרכזי מחקר

בפקולטה פועלים שורה של מכונים ומרכזים, אשר מארגנים מגוון פעילויות אקדמיות. פעילויות אלה כוללות, בין היתר, סדנאות, כנסים בין לאומיים וימי עיון. 


בחלק זה של האתר תוכלו למצוא את אתרי המכונים והמרכזים השונים, בהם קיים מידע מפורט על פעילויות, אנשי סגל, פרסומים ועוד.

 

המכון לקרימינולוגיה

תחום הקרימינולוגיה רלוונטי כיום, יותר מאי פעם, להבנת התהליכים החברתיים המתרחשים במאה ה-21, בישראל ובעולם. תופעות כמו האלימות והפחד מפני פשיעה, טרור, עבירות סמים, שחיתות של אנשי ציבור, פשע מאורגן, תנאי הכליאה והמאסר - מהווים חלק אינטגרלי של המציאות בה אנו חיים.

המכון לקרימינולוגיה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים מתמקד בהקניית תארים אקדמיים מתקדמים, מוסמך ודוקטורט, ובמחקר בתחומים שונים. ייחודו של המכון במגוון תחומי לימוד שאין דוגמתו בארץ. בצד העמקה בתחומי המקצוע המסורתיים פותחו תחומים חדשים, שהכתיבה המציאות המשתנה בישראל והתפתחות הידע הקרימינולוגי בעולם, כגון: דפוסים חדשים של אלימות וקורבנות; טרור; פשע מאורגן; פשיעה והגירה; שיטור קהילתי וכו'.

במכון מסלול לאכיפת החוק ומדיניות תקון (Criminal Justice) שנועד לבעלי תפקידים במערכת הפיקוח ואכיפת החוק כמו משטרה, שירות בתי הסוהר, שרות מבחן, הפרקליטות הצבאית וכד'. התוכנית שנפתחה לפני מספר שנים, פותחה במענה לצורך להקנות השכלה גבוהה לעוסקים באכיפת החוק, ובתנאי שהם עומדים בדרישות האקדמאיות המקובלות. יש לציין כי מספר רב של בעלי תפקיד כבר סיימו תוכנית זו ובהצלחה. 

המכון לקרימינולוגיה הינו המוביל בזירה האקדמית בארץ, ובוגריו משתלבים במוסדות מוכרים בארץ ובעולם, וממלאים גם תפקידים בשירותי תיקון שונים. חברי סגל המכון תופסים מעמד מכובד בפעילות הקרימינולוגית האקדמית הבינלאומית. צוות המכון מעורב בקהילה ובחברה ומרבה למלא תפקידי מפתח בגופים העוסקים במדיניות הטיפול בפשיעה ובענישה ובוועדות שנועדו להמליץ על מדיניות ציבורית. 

הפעילות המחקרית, התיאורטית והאמפירית, מקבלת ביטוי בתפוקה מרשימה של פרסומים. במסגרת המכון נערכים מחקרים בתחומים שונים כמו אלימות בחדרי מיון, שיקום אסירים, אלימות כנגד נשים, שיטור קהילתי, פשע צווארון לבן, מדיניות כלפי טרור, היסטוריה של אכיפת החוק, סמים, מיפוי אזורי פשיעה וכו'. פעילות מחקרית זאת עושה את המכון למוקד אקדמי תוסס, ומאפשרת לשלב תלמידים בעבודות מחקר, ואף מעניקה כר פורה לעבודות מוסמך ודוקטור של תלמידיו. 

במכון נערכים כנסים בנושאים המעסיקים הן את האקדמיה והן את הציבור הרחב, לרוב בהשתתפות אורחים בולטים מחו"ל. למכון תוכניות חילופין עם מוסדות אקדמיים באירופה ובארה"ב.

המכון לקרימינולוגיה מקבל תלמידים בעלי תואר ראשון בתחומים שונים והוא מעניק הכשרה בין-תחומית בקרימינולוגיה. תוכנית המוסמך (עם תזה וללא תזה) היא מגוונת, ובין תחומית וכוללת תחומים כמו משפט וחברה, קורבנות וזכויות אדם, אכיפת חוק ומדיניות תקון, ואטיולוגיה של הפשיעה. כמו כן קיימות תוכניות מיוחדות כמו תוכנית משולבת בין קרימינולוגיה ועבודה סוציאלית, וכן תכנית הבוגר מוסמך המיועדת לתלמידי בוגר מצטיינים בתחומי מדעי החברה ומשפטים.

במכון מסלול מיוחד לתלמידים מצטיינים במסלול לימודים ייחודי.

   

  

לחצו לתכניות הלימוד במכון לקרימינולוגיה

לחצו למעבר לאתר המכון לקרימינולוגיה

המרכז לחינוך משפטי קליני

המרכז לחינוך משפטי קליני בפקולטה למשפטים שבאוניברסיטה העברית מאפשר חוויה לימודית ייחודית של לימוד אקדמי המשולב בעבודה מעשית.


בהנחיית עורכי דין מהשורה הראשונה המהווים את סגל המרכז הקליני, תלמידי הפקולטה מסייעים למגוון אוכלוסיות מוחלשות ובהן: אנשים עם מוגבלויות, מהגרי עבודה, פליטים ומבקשי מקלט, אנשים הפותחים עסקים זעירים, נוער בסיכון, אנשים בהליך פלילי, נשים חרדיות, אוכלוסיות עולים ועוד.

   

לאתר האינטרנט של המרכז לחינוך קליני

  


צרו איתנו קשר:

טלפון 02-5882554

פקס  02-5882544

דוא"ל law_clinics@savion.huji.ac.il

עקבו אחרינו גם בפייסבוק

 

הקליניקה לרב תרבותיות ולמגוון

הקליניקה הרב-תרבותית היא יוזמה אינטרדיסציפלינרית ייחודית וראשונה מסוגה, בהשתתפות סטודנטים ממגוון רחב של תחומים ובהם משפט, פסיכולוגיה, תקשורת, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה. הקליניקה מתקיימת בשותפות עם המרכז לחינוך משפטי קליני  והיא תתקיים במתכונת של קליניקה משפטית כך שיהיה לה מרכיב אקדמי ומרכיב מעשי. הקליניקה שמה לה למטרה לחקור את המפגש הטעון והמסקרן בין הקבוצות התרבותיות השונות המרכיבות את הפסיפס הישראלי. ה"ניסוי" הרב-תרבותי בישראל ובעולם יידון במהלך השיעורים העיוניים בקליניקה על קשייו והצלחותיו, ותוך התייחסות פרטנית לקבוצות שונות, בהן גם (אך לא רק) חרדים, ערבים-פלסטינים, יוצאי אתיופיה, מזרחים, דוברי רוסית ולהט"בים.

אופיה הבין-תחומי של הקליניקה נועד לאפשר טיפול הוליסטי בסוגיות בוערות, וזאת במתכונת המדמה ארגון חברתי בעל מחלקה משפטית, ייעוץ תקשורתי, ועוד. נעסוק בפיתוח אסטרטגיות חדשות למאבק באפליה ובהסתה לגזענות, בקידום הגיוון האנושי בתעסוקה בישראל, בעיצוב מרחב ציבורי רב-תרבותי ובהנגשה תרבותית של שירותי רווחה ובריאות. נשאל כיצד ניתן להשתמש במסגרת התיאורטית הרב-תרבותית כמנוע להעצמת קבוצות מיעוט ולקידום הדיאלוג ביניהן, מתוך מבט ביקורתי על מושג הרב-תרבותיות. הפרויקט ינוע, אם כן, בין המשימה של שרטוט גבולותיה של רב-תרבותיות חדשה לאור גישות ביקורתיות, לבין תרגול אקטיביזם בעידן הרב-תרבותי. מתוך כך, הקליניקה מבקשת להציע לסטודנטים אתגר אינטלקטואלי ומעשי, אך גם נקודת פתיחה למסע אישי.

 

לאתר המרכז לחקר הרב תרבותיות והמגוון

פרוייקט החפות

המכון למשפט עברי

המכון לחקר המשפט העברי ע"ש ישראל מץ שליד הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים שוכן על פסגת הר הצופים בבנין המקורי של האוניברסיטה העברית שנבנה בשנת 1925.
מאז הקמתו, בשנת 1963, ביוזמת המשנה לנשיא בית המשפט העליון (בדימוס)  פרופ' מנחם אלון, הוא משמש אכסניה מחקרית ראשונה במעלה של מחקר המשפט העברי והוראתו. עיגונו של המכון בפקולטה למשפטים ובמכון למדעי היהדות משקף את התפיסה של מייסדיו המשלבת את דרכי המחקר במשפט העברי עם המחקר הקלאסי במדעי היהדות. במרוצת למעלה מארבעים שנות פעילותו הגיע המכון, שהפך למכון יחידאי מוביל בעולם, להישגים נכבדים שהותירו את חותמם על מחקרו המדעי של המשפט העברי.
 
עיקר הישגיו של המכון הם בארבעה תחומים:
הראשון, העמדת דור חוקרים מעולים שתופסים כיום  עמדות מפתח  במחקר המשפט העברי והוראתו באוניברסיטאות ברחבי הארץ.
 
השני, פרסום ספרים ומחקרים ברמה מדעית גבוהה במגוון רחב של נושאים שנועדו, בין היתר, לאפשר נגישות לספרות המשפט העברי ולמקורותיו למורים, לסטודנטים ולאנשי משפט, ביניהם המפעל המונומנטאלי של מפתוח ספרות השו"ת בתקופת הראשונים (ראו כאן). 
 
השלישי, הוצאת שנתון המשפט העברי המשמש האכסניה החשובה ביותר במקצוע זה ושרכש במרוצת השנים מעמד של כתב עת חשוב המוביל בתחומו.  עשרים ושבעה כרכיו שהופיעו עד כה כוללים מגוון מחקרים עשירים ואיכותיים בנושאים קלאסיים ומודרניים שנכתבו על ידי מיטב החוקרים.
לאחרונה קיבל המכון לידיו את כתב העת the Jewish Law Annual, אשר כרכיו הבאים עתידים לראות אור במסגרת פרסומי המכון.
 
הרביעי, יסוד ספרייה בעלת אוסף ייחודי, עשיר ומגוון, בכל תחומי ספרות ההלכה, מחקר המשפט העברי וספרות נלוות,  שמשמשת כספרייה החשובה ביותר בתחום זה בארץ ובעולם, ושמשרותיה נהנים תלמידים, חוקרים ומשפטנים.
 

 

 

למעבר לאתר המכון למשפט עברי

מרכז מינרבה לזכויות האדם

מרכז מינרבה לזכויות האדם הינו המרכז האקדמי החשוב בישראל בתחום זכויות האדם, ומהמרכזים המובילים מסוגו בעולם. המרכז נחשב פורץ-דרך בקידומם של המחקר והחינוך הישראלי בתחום; בעידודו של שיח רציני, מושכל ומשמעותי בין האקדמיה, המדינה והחברה האזרחית; בהבאתם לישראל של גדולי החוקרים בתחומי זכויות האדם השונים; בפיתוחם של קורסים ותכניות לימוד רב-תחומיים ייחודיים המאפשרים לסטודנטים מצטיינים באוניברסיטה העברית ללמוד במשותף עם עמיתים ממוסדות מובילים אחרים בעולם; ובהכשרת דור צעיר של מובילי ומחוללי שינוי חברתי.

 

המרכז מעניק מלגות לתלמידי דוקטורט ופוסטדוקטורט, מציע מענקי מחקר לחוקרים מכל תחומי המחקר ומכל המוסדות להשכלה גבוהה במדינה, מרכז קבוצות מחקר, מקיים כנסים בינלאומיים, ימי עיון, סדנאות והשתלמויות במגוון רחב מאד של נושאים, ומופקד על עריכתו של ה- Israel Law Review, כתב עת בינלאומי מוביל בתחום זכויות אדם ומשפט בינלאומי וציבורי, המוצא לאור על ידי Cambridge University Press - מההוצאות לאור האקדמיות היוקרתיות בעולם.

 

לאחרונה המרכז אף השיק תכנית דוקטורט רב-תחומית בינלאומית ייחודית בזכויות אדם, המכונה Human Rights under Pressure, במשותף עם האוניברסיטה החופשית של ברלין. בתכנית זו, הראשונה מסוגה בישראל, משתתפים היום 20 דוקטורנטים ופוסטדוקטורנטים באוניברסיטה העברית, מדיסציפלינות מגוונות כגון משפטים, מדעי המדינה, יחסים בינלאומיים, סוציולוגיה, לימודי מגדר, לימודים אורבניים, עבודה סוציאלית ופילוסופיה.

 

מכון סאקר

המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הרי ומיכאל סאקר נוסד בשנת 1959, ופעילותו הענפה מאז ועד היום נתמכת בתרומתה הנדיבה של משפחת סאקר. המכון משמש כזרוע מחקרית מרכזית של הפקולטה למשפטים, וכן כבית הוצאה לאור אקדמי, המוביל בתחום המשפט בישראל.

 

בשנות פעילותו הראשונות סייע המכון בידי משרד המשפטים וגורמים רשמיים אחרים שעסקו במלאכת החקיקה, בהכנת עבודות מחקר וניירות עמדה לקראת חקיקה ואף בניסוח הצעות חוק. כיום שוקד המכון על קידום המחקר המשפטי במגוון רחב של תחומים, באמצעים הבאים:

ספרים: המכון הוציא לאור מאות ספרי יסוד ומונוגרפיות מחקריות בכל תחומי המשפט שנכתבו על ידי מיטב חוקרי המשפט בישראל, וממשיך לעשות כן באופן שוטף. פרסום ספרי המכון נעשה על בסיס שיפוט אקדמי שמבטיח שמירה על רמה אקדמית גבוהה ביותר.

כנסים: המכון מקיים כנסים בינלאומיים ולאומיים, בארץ ובחו"ל, תוך שיתוף פעולה עם מוסדות מחקר זרים וישראליים, וכן תומך מעת לעת בכנסים המאורגנים על-ידי חברי סגל הפקולטה.

תמיכה במחקר: המכון מעניק מידי שנה מלגת פוסט-דוקטורט המאפשרת לחוקרים צעירים לפתח את מחקרם במסגרת המכון, תוך השתלבות בפעילות המחקרית הענפה המתקיימת בפקולטה. בנוסף, המכון מסייע כספית לביצוע מחקרים של חברי סגל הפקולטה.

כתבי עת: תחת המטריה של המכון מוצאים לאור שלושה כתבי עת: "משפטים", כתב העת הוותיק של הפקולטה, שנערך בידי תלמידי הפקולטה; ״חוקים״, כתב עת שמתמקד בהערות ובהצעות חקיקה; ו"קרימינולוגיה ישראלית", כתב העת של האגודה הישראלית לקרימינולוגיה.

 

כניסה לאתר מכון סאקר 

 

 

  

 

המרכז למחקרים אמפיריים של קבלת החלטות והמשפט

הנחת המוצא של כל שיטות המשפט המודרניות היא שהמשפט משפיע על בחירותיהם של אנשים. באמצעות נורמות משפטיות, החברה יכולה לשנות החלטות של אנשים ולעודד התנהגויות רצויות (או להרתיע מפני התנהגויות הנתפסות כבלתי רצויות). המרכז למחקרים אמפיריים של קבלת החלטות והמשפט עוסק באופן שבו מתרחשים תהליכים אלה, בגורמים המשפיעים עליהם ובמגבלותיהם.


המרכז חוקר את יחסי הגומלין שבין המשפט וקבלת החלטות. המרכז מקבץ חוקרים מתחומי המשפט, הכלכלה והפסיכולוגיה במטרה לבחון ולהעריך את הפרדיגמות התיאורטיות של הניתוח המשפטי. תוכנית הפעולה של המרכז מתמקדת בגורמים המשפיעים על העיצוב והיישום של נורמות משפטיות. באורח ספציפי המרכז מתמקד בארבעה תחומים:

1. מערכת בתי המשפט
2. ממשל תאגידי
3. שוויון והפליה
4. רגולציה וציות לחוק

מנקודת מבט מתודולוגית, החוקרים במרכז משתמשים בשני סוגים של שיטות מחקר. הראשון כולל ניסויים, הן ניסויי מעבדה והן ניסויי-שדה עם הקצאה מקרית. השני עניינו בחינה אמפירית של תופעות ותהליכים, תוך הקדשת מאמץ מיוחד ליצירה של בסיסי נתונים המתייחסים למשפט, לכלכלה ולחברה בישראל.


יעדיו המרכזיים של המרכז הם אקדמיים ומעשיים כאחד. בהתייחס לראשונים, חברי המרכז תורמים למחקר הבסיסי של סוגיות יסוד במשפט ובקבלת החלטות. מחקר בסיסי כזה בוחן עד כמה התנהגותם של אנשים בהקשרים משפטיים (או בהקשרים אחרים שלמשפט יש עניין בהם) היא רציונלית ועד כמה היא מתאפיינת בהטיות שיטתיות. כמו כן, הוא בוחן כיצד המשפט משפיע על ההתנהגות של אנשים מעבר להשפעתו הישירה באמצעות קביעת תוצאות משפטיות ("מחירים") להתנהגויות שונות. בהקשר המעשי, המחקרים שנערכים במרכז צפויים להעלות תרומה ממשית לגיבוש של מדיניות משפטית במגוון רחב של נושאים קונקרטיים, החל מההסדרה האופטיצלית של שווקים פיננסים וכלה בעיצוב אפקטיבי של חוקי בטיחות.


המרכז נתמך על-ידי תכנית מרכזי המצוינות של הוועדה לתכנון ותקצוב והקרן הלאומית למדע.

 

חברי ההנהלה המדעית:

  

פרופ' אילנה ריטוב, מנהלת המרכז

בית הספר לחינוך ומדעי הקוגניציה

האוניברסיטה העברית

פרופ' אלון הראל

משפטים

האוניברסיטה העברית

פרופ' איל זמיר

משפטים

האוניברסיטה העברית

פרופ' דורון טייכמן

משפטים

האוניברסיטה העברית

פרופ' עדו ערב

הנדסת תעשייה וניהול

הטכניון

   

ליצירת קשר:
איילת טפירו, מנהלת אדמיניסטרטיבית

 

   

 

למעבר לאתר האינטרנט של המרכז לחצו כאן

  

  

  

  

התכנית בצדק מעברי

תכנית הצדק המעברי נוסדה בפקולטה למשפטים בשנת 2011. התכנית, הפועלת בתמיכתה של יוזמת הצדק המעברי של משפחת פריד-גל, מקדמת את ההוראה ואת המחקר בתחום הצדק המעברי - תחום הבוחן את האופן שבו תיאוריות ופרקטיקות של עשיית צדק חלות ויכולות לחול במצבי שינוי פוליטי שבהם יש צורך לטפל בעוולות שבוצעו בעבר תוך שמירה על האפשרות לקדם בהווה ובעתיד תהליכי פיוס, השלמה ודמוקרטיזציה.

התכנית כוללת קורסים לתלמידים ישראלים ולתלמידים זרים על היבטי צדק מעברי שהם רלוונטיים לחברה הישראלית, לסכסוך הישראלי-ערבי ולסכסוכים אחרים ברחבי העולם. התכנית כוללת גם כנסים וימי עיון, מלגות לתלמידים, סיורי שטח והתמחויות בתחום.

בין השנים 2016-2011, פעלה התכנית במסגרת מרכז מינרבה לזכויות האדם. החל בשנת 2016, התכנית פועלת בפקולטה למשפטים במתכונת של מרכז בהקמה. מנהליה האקדמיים של התכנית הם: פרופ' ברק מדינה, פרופ' רותי טייטל ופרופ' יובל שני; מרכזת התכנית: ד"ר צאלה רובל. לצד מנהלי התכנית פועלת ועדה מייעצת בינלאומית. 

המרכז לחקר הרב תרבותיות והמגוון

המרכז לחקר הרב תרבותיות והמגוון, שבאוניברסיטה העברית, מקיים מחקר, הוראה ושיח אקדמי בתחומים הקשורים בריבוי תרבויות וזהויות, וזאת בשילוב של פעילות חברתית, החותרת – הלכה למעשה – לטיפוח אקלים רב תרבותי באוניברסיטה, המכבד את נוכחותן של מגוון הקהילות במרחב הציבורי שלה ומעודד ביטוי עצמי, מימוש היכולת והגשמת המטרות של כל הבאים בשעריה.

 החברה הישראלית היא מגוונת ומרובת קהילות, הנבדלות זו מזו בלאום, בדת ובמידת הדתיות, בשפה ובסממני תרבות שונים. אתגר הרב תרבותיות מאפיין את העולם המערבי בעידן הגלובלי. במדינת ישראל זהו אתגר מורכב במיוחד. על רקע זה מתמודדת החברה הישראלית עם שאלות סבוכות באשר לאופי המדינה, ליחסים בין דת ומדינה ולמקומו של המיעוט הלאומי הערבי.  המרכז יקדם מחקר אקדמי ויעודד שיח בתחומים אלו.

במישור האקדמי המרכז עוסק בחקר היחסים בין זהות לאומית ודתית ובין זהות אזרחית, בין רוב ומיעוט ובין רב תרבותיות ושותפות. בחינה זו נעשית באמצעות תיאוריות עיוניות מובילות בתחום וכלי הביקורת שהן מציעות. בוגרי האוניברסיטה הם אזרחי החברה הישראלית ועליהם להכיר את החברה בה הם חיים על נקודות המבט השונות שמרכיבות אותה. לשם כך המרכז יקדם פיתוח והוראה של קורסים, סדנאות וקליניקות על החברה הישראלית, על רב תרבותיות ועל ביקורת תיאוריות רב תרבותיות.  בהקשר המעשי, המרכז פועל כדי לקדם מדיניות ומציע כיווני פעולה על מנת שהאוניברסיטה תהיה מגוונת ופלורליסטית וכדי שכל הסטודנטים והעובדים באוניברסיטה ירגישו שייכות אליה.

 

מפגשי הסדנא לרב-תרבותיות במבט משווה לשנת תשע"ז

יום ושעהתאריךמרצהנושא

יום רביעי,  14:30-16:00

1.3.17

Judge Iacobucci, canada

 

The Relationship between Canada and Indigenous People: Past, Present and Future. 

יום שלישי, 12:30-14:00

21.3.17

Dr. Lazare Sebiterereko

Multicultralism and Peace building in Congo

יום רביעי, 14:30-16:00

19.4.17

ד"ר מרסי ברינק דנן

Dangerous Cosmopolitanism: Erasing Difference in Istanbul

יום רביעי, 14:30-16:00 

26.4.17

פרופ' מיכאיל קרייני

מלכודת הרב תרבותיות

יום רביעי, 14:30-16:00

3.5.17

סטודנטים מציגים מחקרים

 

יום שלישי, 12:30-14:00

16.5.17

פרופ' אבנר דה שליט

על ערים רב תרבותיות

יום שלישי, 12:30-14:00

23.5.17

ד"ר אבתסאם בראכאת

התמודדות עם אתגרים של נשים דרוזיות בישראל

יום רביעי, 14:30-16:00

7.6.17

Prof. James Green

Multiculturalism in Brazil

יום שלישי, 12:30-14:00

13.6.17

Prof. Peter Shack

TBA

 

לאתר המרכז לחקר הרב תרבותיות והמגוון

לקליניקה לרב תרבותיות ולמגוון

לסיכום השנתי של המרכז לשנת תשע"ו

מרכז המחקר להגנת הסייבר - תוכנית סייבר ומשפט

מרכז אהרן ברק למחקר משפטי בינתחומי

מרכז אהרן ברק למחקר משפטי בינתחומי נועד לרכז את פעילות המחקר המשפטי הבינתחומי באוניברסיטה העברית. 

בעשרות השנים האחרונות, חוקרי המשפט מצאו שניתן לגלות פנים חדשות במשפט ולהבין ולנתח את התופעות המשפטיות טוב יותר על-ידי שימוש בשיטות-מחקר ובכלי-ניתוח השאולים מתחומים אקדמיים אחרים. ההסתמכות על דיסציפלינות אחרות מאפשרת להרחיב את השיח המשפטי, הן באמצעות הסתמכות על גופי-ידע חדשים הן באמצעות הרחבת המסגרת המושגית שבתוכה בוחנים את המידע הנוסף. היכרות עם הדרכים שבהן שאלות המעניינות משפטנים נדונות וממושגות בתחומים אחרים מצמיחה הארות חדשות ומאפשרת בחינה ביקורתית של ההנחות הרווחות בעולם המשפט. בצד הגישה הכלכלית למשפט פורחים שילובים של תחומים רבים נוספים, כמו משפט וספרות, משפט וחברה, משפט ותרבות, פילוסופיה של המשפט וניתוח פמיניסטי של המשפט. כמו כן, בשנים האחרונות גובר משקלם של מחקרים ניסויים ואמפיריים (כמותניים ואיכותניים) במשפט. הגם שיש הבדלים חשובים בין הבינתחומים הללו, באורח טיפוסי, בכל אחד מהם משתמשים החוקרים במונחים, בשיטות ובפרדיגמות מחקריות היונקות מתחום-הדעת האחר (כלכלה, סוציולוגיה, פסיכולוגיה, פילוסופיה וכדומה). ישנם גם בינתחומים שבהם אין מדובר רק בשאילה של רעיונות, מושגים ומתודות שפותחו בדיסציפלינות אחרות ויישומן בניתוח המשפטי, אלא עריכת סינתזה ואינטגרציה של שני התחומים לשם יצירתו של תחום-ידע חדש. כך, למשל, בתחום הניתוח הכלכלי של המשפט התגבשו במהלך הזמן מוסכמות השונות לא רק מהמחקר המשפטי המסורתי, אלא גם מהניתוח הכלכלי הסטנדרטי.


בהתאם למגמה זו, ההוראה והמחקר המשפטיים מאופיינים במידה רבה של בינתחומיות. יותר ויותר חוקרי-משפט רוכשים השכלה והכשרה בתחומים נוספים ומשתפים פעולה עם חוקרים מדיסציפלינות אחרות. גם חוקרים מיחידות אחרות באוניברסיטה, בעיקר בפקולטות העיוניות, עוסקים במידה בלתי מבוטלת במחקר משפטי בינתחומי, בדיסציפלינות שונות. 


מרכז ברק מקדם מחקר ופעילויות אקדמיות משפטיות בינתחומיות אחרות באוניברסיטה העברית. הוא פועל במסגרת הפקולטה למשפטים, ומשתתפים בו גם חברי סגל מיחידות אחרות באוניברסיטה. המרכז משמש מסגרת לשיתוף פעולה בין חוקרים מיחידות שונות באוניברסיטה העברית העוסקים בהיבטים שונים של חקר המשפט.


המרכז עוסק בפעילויות הבאות:

  • ארגון מפגשים אקדמיים בנושאים הקשורים לתחומי הפעילות של המרכז ועידוד שיתופי פעולה בין חוקרים ביחידות שונות באוניברסיטה העברית.
  • הזמנת אורחים מחו"ל העוסקים במחקר משפטי בינתחומי להוראת קורסים מרוכזים ולמפגשים מדעיים;
  • הענקת מלגות לתלמידי מחקר העוסקים במחקר משפטי בינתחומי;
  • הענקת מלגות לחוקרים בראשית דרכם האקדמית ומשתלמי בתר-דוקטורט;
  • הענקת מענקי מחקר לחוקרים באוניברסיטה העברית העוסקים במחקר משפטי בינתחומי.


מרכז ברק פועל בפקולטה למשפטים. למרכז ועדה אקדמית בראשותו של פרופ' אלון הראל ובראשו עומד מנהל, פרופ' אסף חמדני. המרכז פועל בהתאם לתקנון שאישרה הוועדה המתמדת של האוניברסיטה ונהלי עבודה שאשרה הוועדה האקדמית של המרכז. נשיא בית-המשפט העליון בדימוס, פרופ' אהרן ברק, הוא נשיא הכבוד של המרכז.




 

על אהרון ברק

אהרן ברק

 

אהרן ברק הוא המשפטן, חוקר המשפט והשופט הבולט בדורו בישראל. כבר לפני העלאתו לדרגת פרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית בגיל 36, נודע ברק כמומחה בינלאומי למשפט אזרחי ועמד בראש ועדות בינלאומיות חשובות בתחום זה. ברק שימש כדיקן הפקולטה למשפטים ובגיל 39 מונה לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. כעבור שלוש שנים, בשנת 1978, הוא מונה לשופט בבית-המשפט העליון של ישראל. כעבור שתים-עשרה שנים (בשנת 1995) הוא מונה כנשיא בית-המשפט העליון, תפקיד שבו כיהן עד לפרישתו מכס השיפוט בשנת 2006. ברק נחשב כאחד מחוקרי המשפט המבריקים והפוריים ביותר של זמננו. כשופט, הוא היה הכוח המניע מאחורי הטרנספורמציה של המשפט הישראלי בשלושים השנים האחרונות ועלייתו של בית המשפט העליון כמוסד מרכזי בהגנה על ערכי הדמוקרטיה במדינת ישראל. פסיקתו עצבה מחדש כמעט את כל תחומי המשפט בישראל והעלתה את קרנו שלבית-המשפט העליון של ישראל בקהילה המשפטית הבינלאומית.



הגם שברק החל את דרכו כמומחה למשפט פרטי ומסחרי, כשופט הוא הפך עד מהרה לדמות המשפיעה ביותר בבית-המשפט בתחומי המשפט הציבורי והחוקתי. בהמשך דרכו השיפוטית, התעניין ברק יותר ויותר במשפט בינלאומי ופסיקותיו בתחום זה הפכו ציוני-דרך הנלמדים על-ידי עורכי-דין וחוקרים בכל רחבי העולם. בכל שנות כהונתו כשופט, ברק לא זנח את עבודתו המחקרית ופרסם שורה ארוכה של ספרים ומאמרים, בין היתר על פרשנות ומתודולוגיה משפטיות. אחדים מחיבורים אלה תורגמו לשפות זרות.



לקורות חיים מלאים של אהרן ברק, ראו כאן.

לרשימת הפרסומים של אהרן ברק, ראו כאן.

רשימת הפרסומים של אהרן ברק

רשימת פרסומי מאמרים בכתבי עת וספרים

כותר

מקור

אחריות המעביד לנזק הנגרם לטרמפיסט כתוצאה מנהיגה רשלנית של עובדו

הפרקליט  יח 7 (1961)

לענין האחריות השילוחית

הפרקליט יח 193 (1962)

האחריות בנזיקין של המחזיק במקרקעין

הפרקליט יט 209 (1963)

מחקרי משפט לזכר אברהם רוזנטל 104 (1964)

אחריות בנזיקין של בעלים שאינו מחזיק כלפי בן רשות של המחזיק

הפרקליט יט 213 (1963)

אחריות בנזיקין של המחזיק במקרקעין כלפי ילדים מסיגי גבול

הפרקליט כ 17 (1963)

האם עשוי נזק ממון נומינלי לשמש קולר לתלות בו פיצויים לדוגמא?

הפרקליט כ  216 (1964)

האחריות בנזיקין של המעסיק למעשיו של קבלן עצמאי

הפרקליט כ 355 (1964)

אחריות שילוחית למעשה של מורשה (AGENT ) בפקודת הנזיקין

הפרקליט כא 204 (1965)

האחריות כלפי ילדים מסיגי גבול – התקדמות ונסיגה

הפרקליט כא 426 (1965)

פיקוח בתי המשפט על חקיקת משנה

הפרקליט כא 463 (1965)

מעמד התאגיד בנזיקין

הפרקליט כב 198 (1966)

החובה להתקין נורמות כלליות

הפרקליט כב 292 (1966)

דוקטרינות מדיני חברות ודיני שליחות (המשך)

הפרקליט כד 178 (1968)

חיוב חברה על ידי מנהל - פושט רגל

הפרקליט כד 273 (1968)

יצירת ערבות "אוול" והיחס בינה לבין אחריות "כעין מסב"

הפרקליט כד 280 (1968)

דוקטרינות מדיני חברות ודיני שליחות

הפרקליט כד 39 (1968)

ארכה לחייב הראשי בשטר והשפעתה על הערב "אוול": משפט אנגלי נ. משפט מקומי

הפרקליט כד 404 (1968)

זיוף במשיכת שיק:  מטרה ואמצעים בחלוקת הסיכון בין הבנק ללקוחו

משפטים א 134 (1968)

היקף התערבותו של בעל-המניה בניהול החברה על ידי מנהליה: כוחו שלבעל המניה לתבוע על הפרת זכותה על-ידי מנהליה (המשך)

הפרליט כה 488 (1969)

אלמנה התלויה בשני בעלים

הפרקליט כה 289 (1969)

היקף התערבותו של בעל-המניה בניהול החברה על ידי מנהליה: כוחו של בעל המניה לתבוע על הפרת זכותה על-ידי מנהליה

הפרקליט כה 333 (1969)

סמכות האשרור של האסיפה הכללית

הפרקליט כו 161 (1970)

מניעות כלפי צד רחוק בשטר (ע"א 552/69 סוכנות אוניות מזרחית נ' וולקן, פד"י כ"ד (2), 45)

הפרקליט כו 471 (1970)

הסדר חקיקתי לאחריות התופס מקרקעין

משפטים ב 129 (1970)

היכול ויתור על תורף להפקיעו?

הפרקליט כח 162 (1972)

זיוף בהיסב שטר

משפטים ג 451 (1972)

חוק השליחות ותורת האורגנים

עיוני משפט  ב 302 (1972)

הגדרת השליחות בחוק השליחות

משפטים ד 539 (1973)

אגרת חוב מלוה קצר מועד למוכ"ז: זכותו של קונה בתום לב ובעד ערך.

משפטים ה 160 (1973)

ההוראה בדבר "עצמאות החוק" ובעית הלאקונה בחקיקה הישראלית החדשה: תשובה לפרופסור פרידמן

משפטים ה 99 (1973)

לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי

עיוני משפט ג 5 (1973)

החלפת שטרות

משפטים ה 410 (1974)

למהותה של השליחות הנסתרת

משפטים ה 499 (1974)

עצמאותה של הקודיפיקציה האזרחית החדשה: סיכונים וסיכויים

משפטים ז 15 (1976)

קובץ הרצאות בימי העיון לשופטים (1976)

פרופסור אורי ידין; עם פרישתו מן ההוראה בפקולטה למשפטים

משפטים ח ג’-ד’, 1977

התסקיר וקצין המבחן למבוגרים

חברה ורוחה: רבעון לעבודה סוציאלית ג 162 (1980)

ניגוד אינטרסים במילוי תפקיד

משפטים י 11 (1980)

על השופט כפרשן

משפטים יב 248 (1982)

חקיקה שיפוטית

משפטים יג 25 (1983)

הערכת הפיצויים בנזקי גוף: דין הנזיקין המצוי והרצוי

עיוני משפט ט 243 (1983)

ההלכה השיפוטית והמציאות החברתית: הזיקה אל עקרונות היסוד

ספר זוסמן 71 (1984)

פרשנות ושפיטה: יסודות לתורת פרשנות ישראלית

עיוני משפט י 467 (1984)

כוונת המחוקק: מציאות או דמיון?

הפרקליט  לו 165 (1985)

הנשיא אגרנט: "קול העם" - קולו של העם

גבורות לשמעון אגרנט 129 (1986)

החוקה האמריקנית והמשפט הישראלי

זמנים: רבעון להסטוריה  26, 12 (1987)

בית המשפט הגבוה לצדק ובית הדין לעבודה - הארה מנקודת מבטה של תורת המשפט

ספר בר-ניב 103 (1987)

חוק יסודות המשפט ומורשת-ישראל

שנתון המשפט העברי יג 265 (1987)

החוקה הכלכלית של ישראל

משפט וממשל ד 357 (1988)

אקטיביזם שיפוטי

תדפיס  ערב עיון בספרו של השופט א' ברק: שיקול דעת שיפוטי

ביקורת שיפוטית ואחריות ממלכתית - היקף הביקורת של בית המשפט העליון על פסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה

הפרקליט לח 245 (1989)

בית המשפט העליון ופיתוח המשפט בישראל

ספר יצחק כהן 287 (1989)

היצירה השיפוטית לסוגיה: פרשנות, השלמת חסר ופיתוח המשפט

הפרקליט לט 267 (1990)

ארבעים שנה למשפט הישראלי - דיני הנזיקין והקודיפיקציה של המשפט הישראלי

משפטים יט 631 (1990)

חוק יסודות המשפט ומורשת ישראל

ספר אורי ידין כרך ב 27 (1990)

חופש הביטוי ומגבלותיו

קשר , 8, 3 (1990)

הפרקליט מ 5 (1991)

ידיעון למורה לאזרחות  7 71-82 (1991)

החסר (לאקונה) במשפט וחוק יסודות המשפט

משפטים כ 233 (1991)

עם סיומה של תחילת הדרך

עיוני משפט טז 209 (1991)

שיטת המשפט בישראל - מסורתה ותרבותה

הפרקליט מ 197 (1992)

המהפכה החוקתית: זכויות יסוד מוגנות

משפט וממשל א 9 (1992)

פרשנותם של חוקי-היסוד

משפטים כב  31 (1992)

על החשיבה הקונסטיטוציונית

המשפט א 10 (1993)

תפקידו של בית-משפט עליון בחברה דמוקרטית

הפרקליט מא 5 (1993)

הרשות השופטת: עלון השופטים בישראל 23, 2 (1996)

עיוני משפט כא 13 (1997)

ספר תמיר 61 (1999)

היקף התערבותו של בעל המניה בניהול החברה על ידי מנהליה: כוחו של בעל המניה לתבוע על הפרת זכות על ידי מנהליה

הפרקליט: ספר היובל 259 (1993)

היצירה השיפוטית לסוגיה: פרשנות, השלמת חסר ופיתוח המשפט

הפרקליט: ספר יובל 512 (1993)

זכויות אדם מוגנות: ההיקף וההגבלות

משפט וממשל א 253 (1993)

זכויות אדם מוגנות והמשפט הפרטי

ספר קלינגהופר על המשפט הציבורי 163 (1993)

על השקפת-עולם בדבר משפט ושיפוט ואקטיביזם שיפוטי

עיוני משפט יז 475 (1993)

בית המשפט העליון וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו

המשפט ב 15 (1994)

כבוד האדם כזכות חוקתית

הפרקליט מא 271 (1994) 

חוק-יסוד: חופש העיסוק

משפט וממשל ב 195 (1994)

על התיקונים בחוק-יסוד: חופש העיסוק

משפט וממשל ב 545 (1994)

הכנסת מעולם לא היתה ריבונית - הריבון הוא העם

הלשכה 24, 8 (1995)

חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו

הלשכה 26, 38 (1995)

תרומתו של הנשיא שמגר למשפט ולשיפוט

הרשות השופטת: עלון השופטים בישראל , 22: 6-12 (1995)

הנשיא מאיר שמגר והמשפט הציבורי

משפט וממשל ג  11 (1995)

דברים בטקס ההשבעה כנשיא בית-המשפט העליון

משפטים כו 211 (1995)

פרשנות ספר החוקים (הקודקס) האזרחי "נוסח ישראל"

ספר זיכרון לגד טדסקי: מסות במשפט אזרחי115 (1995)

"הציבור הנאור"

ספר לנדוי 677 (1995)

השופטים והחוק בצל הטרור

הלשכה 30, 12 (1996)

על רשויות וערכים בישראל

הפרקליט מב 445 (1996)

החוקה של ישראל: עבר, הווה ועתיד

הפרקליט מג 5 (1996)

אתיקה שיפוטית

הרשות השופטת: עלון השופטים בישראל 24, 2 (1996)

דברים בטקס הפרידה מכבוד השופט דב לוין

הרשות השופטת: עלון השופטים בישראל 23, 14 (1996)

הקונסטיטוציונליזציה של מערכת המשפט בעקבות חוקי-היסוד והשלכותיה על המשפט הפלילי (המהותי והדיוני)

מחקרי משפט יג 5 (1996)

השופט חיים ה’ כהן: פרקליט, יועץ, שופט, חוקר ומורה דרך

משפט וממשל ג 389 (1996)

ביקורת שיפוטית על חוקתיות החוק

משפט וממשל ג 403 (1996)

דברים בטקס לכבוד צאת ספר לנדוי

משפטים כו 415 (1996)

על משפט, שיפוט ואמת

משפטים כז 11 (1996)

המסורת של חופש הביטוי בישראל ובעיותיה

משפטים כז 223 (1996)

על משפט, שיפוט וצדק

משפטים כז 5 (1996)

תיאוריית השליחות וכוח הייצוג

ספר זיכרון לגואלטירו פרוקצ’יה: חיבורי משפט 356 (1996)

המסורת של חופש הביטוי בישראל ובעיותיה

דברים אחדים: כתב-עת לעניני תקשורת, תרבות וחברה , 1: 26-33(1997)

המשפט העברי - אוצר בלום של ערכי יסוד

הלשכה 34, 30 (1997)

"ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית"

הרשות השופטת: עלון השופטים בישראל , 26: 15-23 (1997)

דברי כב’ הנשיא א’ ברק בטקס הפרידה מכב’ השופט צ.א. טל

הרשות השופטת: עלון השופטים בישראל 25, 2 (1997)

דברי כב’ הנשיא אהרן ברק בטקס הפרידה מכב’ השופט גבריאל בך

הרשות השופטת: עלון השופטים בישראל 26, (1997)

ספר גבריאל בך 21 (דוד האן, דנה כהן-לקח ומיכאל בך, עורכים, 2010)

דברי אהרן ברק

מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית: רב שיח

מקומו של המשפט העברי במשפט המדינה

מחקרי משפט יד (תשנ"ז)

פרשנות דיני המסים

מיסים: דו-ירחון לעניני מיסים 11 (4): א/ 1- א/ 14 (1997)

משפטים כח 425 (1997)

החוקה הכלכלית של ישראל

דברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעיםח 121 (1998)

רבעון לכלכלה 45, 7 (1998)

יש לנו בישראל שופטים מקצועיים, אוביקטיביים וא-פוליטי

הגלימה 14, 26 (1998)

"מערכת בתיהמ"ש היא מערכת בריאה ופתוחה"

הלשכה: בטאון לשכת עורכי הדין , 44: 4 (1998)

דברי כב’ הנשיא אהרן ברק בטקס הפרידה מכב’ הנשיא מנחם גולדברג

הרשות השופטת: עלון השופטים בישראל  27, 9 (1998)

דברי כב’ הנשיא אהרן ברק בטקס מינוי שופטים

הרשות השופטת: עלון השופטים בישראל 27, 2 (1998)

המשפט העברי ומשפט המדינה

מים מדליו: שנתון המכללה הדתית למורים133 (1998-1997)

חוקה, דת ומדינה

רב-תרבותיות במדינה דמוקרטית ויהודית: ספר הזיכרון לאריאל רוזן-צבי ז"ל 19 (1998)

דברי כב’ הנשיא אהרן ברק בטקס הפרידה מכב’ השופט אליעזר גולדברג

הרשות השופטת: עלון השופטים בישראל  29, 3 (1999)

"ערכיה של מדינת ישראל, כמדינה יהודית ודמוקרטית"

מנחה ליצחק: קובץ מאמרים לכבודו של השופט יצחק שילה בגבורותיו 31 (1999)

חמישים שנות משפט בישראל

הלשכה: בטאון לשכת עורכי הדין 40, 11 (1998)

אלפיים: כתב-עת בינתחומי לעיון, הגות וספרות , 16: 36-44 (1998)

הרשות השופטת: עלון השופטים בישראל 28, 2 (1998)

 

עלי משפט 1, 9 (1999)

שלטון החוק ועליונות החוקה

משפט וממשל ה 375 (2000)

הפרלמנט ובית-המשפט העליון - מבט לעתיד

הפרקליט מה 5 (2000) 

תפקיד השופט במשטר דמוקרטי

הרשות השופטת 30 3 (2000)

איגרת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 25, 10 (2003)

תנו לאלף הפרחים לפרוח: על דבר הסובלנות

חבצלת 11, 4 (2000)

על אחדות לאומית

עיוני משפט  כג 601 (2000)

מדינת-ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית

עיוני משפט  כד 9 (2000)

בית משפט מיוחד לחוקה

איגרת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים , 21: 2-5 (2001)

"הגישור בסכסוכי משפחה - גשר בין בית המשפט לענייני משפחה לבין בית הדין הדתי?" דיני המשפחה בישראל בעידן בית המשפט למשפחה כרך ג (יהושע גייפמן עורך, 2000)

על הגישור

בהסכמה , 1: 4-5 (2001)

על השופט

המשפט ו 265 (2001)

"אחינו דב לוין חיפש תמיד את האמת"

הרשות השופטת: עלון השופטים בישראל 31, 122 (2001)

על השופט זמיר

משפט וממשל  ו 21 (2001)

איש תורת המשפט - עשרים שנה למותו של גד טדסקי - תרס"ז-תשנ"ג (1907-1992)

איגרת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים  23, 33, 2002

כבוד האדם

המשפט ז 517 (2002)

כשהם אומרים "בית-משפט לחוקה" - למה הם מתכוונים (ראיון מיוחד עם נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק)

זמן איכות: עיתון התנועה למען איכות השלטון בישראל 8, 10 (2002)

ההיבט הציוני, ההלכתי-מורשתי והדמוקרטי - השאיפה להשלמה ולהרמוניה:  ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית

כיוונים חדשים 7 22 (2002)

על פרשנותה של הוראה פלילית

מחקרי משפט יז 347 (2002)

דברים בפתיחת שנת המשפט התשס"ב

משפט וצבא: בטאון המערכת המשפטית בצה"ל 16, 1 (2002)

עקרונות כלליים של המשפט בפרשנות המשפט

ספר ויסמן: מחקרי משפט לכבודו של יהושע ויסמן  1 (2002)

ברק: הלקחים שלמדתי מהשואה

עורך הדין 30, 50 (2002)

על ערכים, שיפוט ודמוקרטיה בישראל

עיונים בביקורת המדינה 59, 21 (2002)

על העיתונות הפרטית

עלי משפט ב 293 (2002)

גבולות המשפט והשיפוט

קרית המשפט ב 5 (2002)

הנשיא אגרנט: "קול העם" - קולו של העם

קשר 32, 19 (2002)

על הגישור

שערי משפט ג 9 (2002)

ביקורת שיפוטית על חוקתיות החוק ומעמד הכנסת

הפרקליט מז 5 (2003)

בית המשפט העליון כבית-משפט לחוקה

משפט וממשל ו 315 (2003)

דברים שנשא נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק לרגל פרישתו של המשנה לנשיא שלמה לוין

משפטים  לג 321 (2003)

דברי פרידה מהשופט יצחק אגלרד

משפטים לד 3 (2003)

ספר יצחק אנגלרד 17 (דפנה ברק-ארז וגדעון ספיר עורכים, 2010)

"את המשפט של העם יש ללמוד באספקלריה של מערכת החיים הלאומים שלו".

עלי משפט ג 377 (2003)

דברים לזכרו של השופט ח’ כהן

קרית המשפט ג 33 (2003)

חופש המידע ובית-המשפט

קרית המשפט ג 95 (2003)

על תפקידי כשופט

משפט וממשל ז 33 (2004)

הקדמה זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות בישראל 5 (יורם רבין ויובל שני עורכים, 2004)

המהפכה החוקתית - בת מצווה

משפט ועסקים א 3 (2004)

ספר יצחק זמיר: על משפט, ממשל וחברה227 (2005)

להחזיר את האזרחות אל החינוך

פנים: כתב-עת לתרבות, חברה וחינוך  29, 10 (2004)

שותפות ודיאלוג בין הרשות המחוקקת והמבצעת לבין הרשות השופטת

מאזני משפט ד 51 (2005)

ביקורת שיפוטית על חוקתיות החוק: צנטרליסטית (ריכוזית) או דה-צנטרליסטית (מבוזרת).

משפט וממשל ח 13 (2005)

זכויות חברתיות ומעמדן החוקתי

שערים למשפט , 1: 4-9, 2005

אנחנו משתדלים לא לתת ביטוי לפופליזם חברתי

הלשכה 29, 14 (2006)

ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית

המזרח החדש כו 25 (2006)

הרצאה במעמד קבלת תואר דוקטור לשם כבוד,היברו יוניון קולג' (10.11.2006)

התנהגות שופטים

הפרקליטים 9, 33, (2006)

דברים בטקס הפרידה מהמשנה לנשיא אליהו מצא

משפטים לה 505 (2006)

מבוא להצעת הקודקס האזרחי הישראלי

משפטים לו

דברי פרידה מפרופסור מנשה שאוה

ספר מנשה שאוה : מחקרים במשפט לזכרו18 (2006)

שפיטה, דמוקרטיה וטרור

ספר מנשה שאוה: מחקרים במשפט לזכרו 43 (2006)

ברק נפרד מעורכי הדין

עורך הדין: ביטאון לשכת עורכי הדין בישראל , 61, 24 (2006)

שיפוט, משפט ודמוקרטיה

המרחב הצבורי 1, 11  (2007)

נפתחה הדרך לנישואים אזרחיים בישראל

עורך הדין 68, 40 (2007)

לרגל פרישתו של המשנה לנשיא מישאל חשין

משפטים לז 279 (2008)

ספר מישאל חשין 1 (אהרן ברק, יצחק זמיר ויגאל מרזל, עורכים (2009)

זכויות אדם וביטחון לאומי

משפטים לח 29 (2008)

הרשות הציבורית במשפט הפרטי

ספר דניאל - עיונים בהגותו של פרופסור דניאל פרידמן 845 (2008)

דברים בבית המשפט העליון עם פרישתי מכס השיפוט

משפטים לח 3 (2008)

נטל ההוכחה ופגיעה בזכויות חוקתיות

מגמות בדיני ראיות ובסדר הדין הפליל: אסופת מאמרים לכבודו של פרופסור אליהו הרנון 53 (2009)

תשעה מן העליון – הרהורים שלאחר השפיטה עלי משפט ז 131 (2009)

האיסור על ניגוד עניינים

ניגוד עניינים במרחב הציבורי: משפט, תרבות, אתיקה, פוליטיקה (2009)

איזון חוקתי עקרוני ומידתיות: ההיבט התורתי

ספר ברק: עיונים בעשייתו השיפוטית של אהרן ברק 39 (2009)

דברים בתום ימי העיון

ספר ברק: עיונים בעשייתו השיפוטית של אהרן ברק 645 (2009)

דברי פרידה (לרגל פרישתה של השופטת דליה דורנר)

ספר דליה דורנר 47  (שולמית אלמוג, דורית ביניש ויעד רותם עורכים, 2009)

מבחן המידתיות במובנו הערכי

ספר מישאל חשין 201 (אהרן ברק, יצחק זמיר ויגאל מרזלעורכים, 2009)

התיקון החוקתי שאינו חוקתי

ספר גבריאל בך 361 (דוד האן, דנה כהן-לקח ומיכאל בך, עורכים, 2010)

על התנגשותן של זכויות חוקתיות

ספר יצחק אנגלרד 227 (דפנה ברק-ארז וגדעון ספיר עורכים, 2010)

אילוץ דאונטולוגי, תרבות ההצדקה ומחוקק היורה בתותח: תשובה למבקרים משפט ועסקים טו (2012)
"מידתיות: מתודולוגיה ודמוקרטיה" ספר אור 19 (2012)
"זכויות חוקתיות והמשפט הפרטי - התחולה במשפט העבודה" ספר אליקה ברק-אוסוסקין 353 (2012)
"תיקון של חוקה שאינו חוקתי" ספר גבריאל בך 361 (2012)
"זכות הגישה למערכת השיפוטית" ספר שלמה לוין
עשרים שנה למהפיכה החוקתית דברים במושב הסיום בכנס אודות עשרים שנה למהפיכה החוקתית
על ההשכלה הגבוהה והזכות לה דברים בכנס ההשכלה הגבוהה ה-3 במאי, 2013
כבוד האדם דברים ביום העיון לדורית בייניש, ה-22 באפריל, 2013.

נושאי תפקידים

נשיא כבוד: נשיא בית-המשפט העליון בדימוס, פרופ' אהרן ברק

מנהל אקדמי: פרופ' אלון הראל

ועדה אקדמית

פרופ' איל זמיר, הפקולטה למשפטים, יו"ר
פרופ' ברק מדינה, הפקולטה למשפטים
פרופ' יואב דותן, הפקולטה למשפטים
פרופ' דורון טיכמן, הפקולטה למשפטים 
ד"ר נטע ברק קורן, הפקולטה למשפטים
ד"ר קרן וינשל, הפקולטה למשפטים

רכזת הועדה האקדמיתהגב' יפה אליהו-לוי

 

אירוע הפתיחה

כנסים

ארכיון

BEHAVIORAL AND EXPERIMENTAL LEGAL STUDIES

23-24.5.2011

לפרטים נוספים

כנס בנושא Uncertainty in Morality and Law

15-17.6.2011

לפרטים נוספים

הכנס השנתי של האגודה הישראלית למשפט וכלכלה, באוניברסיטה העברית

26.12.2011

לפרטים נוספים

Contracts - Economic, Behavioral and Empirical Perspectives

29.12.2011

לפרטים נוספים

האגודה הישראלית למשפט פרטי

האגודה הישראלית למשפט פרטי הוקמה בשנת 2009 כמסגרת לשיתוף פעולה בין-מוסדי. האגודה מיועדת לשמש כמסגרת שתטפח שיח אקדמי בין חוקרים ודוקטורנטים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל, אשר העניין האקדמי שלהם במשפט הפרטי מהווה מכנה משותף מרכזי שלהם, גם אם יש להם מחויבויות מתודולוגיות שונות ואפילו מתחרות. 

האגודה מקיימת שני אירועים מרכזיים מדי שנה: כנס מדעי שנתי וכנס ציבורי שנתי  

 

 מייסדי האגודה הם פרופ' חנוך דגן (אוניב' ת"א), פרופ' דפנה לוינסון-זמיר (האוניב' העברית) ופרופ' שחר ליפשיץ (אוניב' בר-אילן).

 

בהנהלה הנוכחית של האגודה חברים פרופ' יפעת הולצמן-גזית מהמכללה למינהל (יו"ר), פרופ' גדעון פרחומובסקי מאוניברסיטת בר-אילן ופרופ' רועי קרייטנר מאוניברסיטת תל אביב.

 

להצטרפות לאגודה ולפרטים נוספים אנא פנו למזכירת האגודה, רונית לוין-שנור, ronit.levine@mail.huji.ac.il.

כנסים וארועים

כנסי וארועי עבר של האגודה הישראלית למשפט:



כנס מדעי שנתי

 

כנס ציבורי שנתי

 

 

24/11/2010 17:00:00 יום עיון בנושא פרשנות חוזים 

שאלת פרשנותם של חוזים הסעירה בעת האחרונה את המשפט הישראלי. דומה כי הגיע העת לדיון אקדמאי עיוני שילבן היבטים תיאורטיים ומעשיים של נושא זה. לפיכך תקיים האגודה הישראלית למשפט פרטי, ביום ה- 24 בנובמבר 2010 בין השעות 17-20  בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן יום עיון בנושא פרשנות חוזים.
 
 
משתתפים ביום העיון (לפי סדר א-ב): פרופ' עופרג רוסקופף, שופט בית המשפט המחוזי, מחוז מרכז; פרופ' אייל זמיר, האוני' העברית; פרופ' נילי כהן, אוני' תל-אביב; פרופ' שחר ליפשיץ, אוני' בר-אילן ופרופ' גבריאלה שלו הקריה האקדמית אונו. בעקבות ההרצאות יתקיים דיון פתוח בהשתתפות חברי האגודה, שופטים ועורכי דין בכירים.  
 

הכנס המדעי השנתי החמישי

הכנס האקדמי החמישי של האגודה הישראלית למשפט פרטי, התשע'ד-2014

 

יום חמישי 15.5.2014, טו באייר התשע'ד,

 

חדר 3044 (קומה שלישית בבניין המדרגה), הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה

 

 

9:30 התכנסות

 

9:45 דברי ברכה

 

פרופ' גד ברזילי, דיקן הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה

פרופ' רונן פרי, יושב ראש האגודה הישראלית למשפט פרטי, אוניברסיטת חיפה

 

11:10-10:00 תצורות של קניין

 

יו'ר: פרופ' דפנה לוינסון-זמיר, האוניברסיטה העברית בירושלים

 

ד'ר אדם חפרי-וינוגרדוב, האוניברסיטה העברית בירושלים

'דין הנאמנות בישראל: מאבני נגף לאבני חן?'

 

ד'ר שלי קרייצר-לוי, המרכז האקדמי למשפט ועסקים

'שיתוף במגורים: המקרה של ילדים בגירים המתגוררים עם הוריהם'

 

11:30-11:10 הפסקה

 

12:40-11:30 קניין רוחני

 

יו'ר: ד'ר טל ז'רסקי, אוניברסיטת חיפה

 

ד'ר קטיה אסף, האוניברסיטה העברית בירושלים

'לקנות טובין ולעשות טוב: דיני סימני מסחר ותחרות חברתית'
(“Buying Goods and Doing Good: Trademarks and Social Competition”)

 

ד'ר גיא פסח, האוניברסיטה העברית בירושלים

'זכויות וזכאויות בדיני זכויות יוצרים'
(“The Form and Structure of Copyright Exemptions”)

 

14:00-12:40 הפסקת צהריים / דיון בענייני האגודה / הרצאת אורח

 

פרופ' אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון (בדימוס), המרכז הבינתחומי הרצליה

'הזכות החוקתית 'להגנה' במשפט הפרטי'

 

15:50-14:00 דיני חיובים

 

יו'ר: ד'ר יהודה אדר, אוניברסיטת חיפה

 

פרופ' רונן אברהם, אוניברסיטת טקסס

'האם דיני הנזיקין חוקתיים?'
(“?Is Tort Law Unconstitutional”)

 

פרופ' חנוך דגן וד'ר אביחי דורפמן, אוניברסיטת תל אביב

'צדק ביחסים'
(“Just Relationships”)

 

ד'ר עדי אייל, אוניברסיטת בר-אילן, וד'ר אורי בן-אוליאל, המרכז האקדמי למשפט ועסקים

'חוקים להגנת הזכיין: בחינה אמפירית'
(“Good Cause Statues Revisited: an Empirical Assessment”)

 

* הכנס פתוח לכל המעוניין/ת אך נדרשת הרשמה מראש, אצל גב' ליטל כחלון בכתובת ipla.conference.2014@gmail.com



שימו לב: המעוניין/ת להיכנס לתחומי הקמפוס עם רכב נדרש/ת להעביר את פרטי הרכב עם ההרשמה.

הכנס המדעי השנתי הרביעי

הכנס האקדמי הרביעי של האגודה הישראלית למשפט פרטי
יום שלישי, כ"ז באייר תשע"ג, 7 במאי 2013
לובי בניין אריסון-לאודר, קמפוס המרכז הבינתחומי, רחוב כנפי נשרים, הרצליה

 
09:30 התכנסות
 
09:45 ברכות 
פרופ' שרון רבין-מרגליות, דיקן בית ספר רדזינר למשפטים, המרכז הבינתחומי הרצליה
פרופ' אמנון להבי, יו"ר האגודה הישראלית למשפט פרטי, המרכז הבינתחומי הרצליה
 
10:00-11:10 דיני חוזים וקניין 
יו"ר: פרופ' יפעת הולצמן-גזית, המסלול האקדמי המכללה למינהל
   
פרופ' חנוך דגן, אוניברסיטת תל-אביב
"חופש החוזים"
רונית לוין-שנור, האוניברסיטה העברית בירושלים 
"הסכמים בין יזמים למוסדות תכנון והרציונלים של דיני התכנון והבניה"
 
11:10-11:20 הפסקה 

 

11:20-12:30 דיני תרופות
יו"ר: פרופ' רועי קרייטנר, אוניברסיטת תל-אביב 
    
ד"ר יהודה אדר, אוניברסיטת חיפה 
"אשם תורם והקטנת נזק: עת לאיחוד משפחות?" 
פרופ' עמיר ליכט, המרכז הבינתחומי הרצליה
"סעדים על הפרת חובת אמון בתאגיד: מסע מראשית האלף"
      
12:30-14:00 הפסקת צהריים – דיון בענייני האגודה 
     
14:00-14:40 הרצאה מרכזית
פרופ' אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון (בדימוס), המרכז הבינתחומי הרצליה
"ההיבטים החוקתיים של המשפט הפרטי"
     
14:40-14:50 הפסקה
     
14:50-16:00 דיני נזיקין
יו"ר: פרופ' רונן פרי, אוניברסיטת חיפה
     
פרופ' אהוד גוטל, האוניברסיטה העברית בירושלים
"אחריות נזיקית בתרחישי ריבוי מעוולים" 
ד"ר יפעת ביטון, המסלול האקדמי המכללה למינהל
"בין נזיקין לעונשין או בין הנזק לעונשו? דילמות מבניות בייצוג נפגעות עבירה"
    
16:00-16:10 הפסקה
    
16:10-17:20 דיני משפחה
יו"ר: ד"ר שלי קרייצר-לוי, המרכז האקדמי למשפט ועסקים
     
ד"ר שרון שקרג'י, האוניברסיטה העברית בירושלים 
"נישואין בידי המדינה או נשואים למדינה?"
פרופ' שחר ליפשיץ, אוניברסיטת בר אילן 
"התיאוריה של השיתוף הזוגי"

אנא אשרו את השתתפותכם עד ליום רביעי, 1 במאי 2013
אצל גב' ריקי ונונו בדוא"ל rikiv@idc.ac.il

  • הכנס המדעי השנתי הרביעי

הכנס המדעי השנתי השלישי

האגודה הישראלית למשפט פרטי 
מזמינה את הציבור
לכנס המדעי השלישי של האגודה הישראלית למשפט פרטי
יום חמישי, י"ח באייר תשע"ב, 10 במאי 2012

אוניברסיטת בר-אילן, הפקולטה למשפטים
הבניין למשפט מקרקעין ע"ש ג'אן ומוריס בנין (306) חדר סגל, קומה ב'

 

 

 

 

9:00

התכנסות

   

9:15

ברכות

 

פרופ' אריה רייך, דיקן הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן 
פרופ' שחר ליפשיץ, יו"ר האגודה הישראלית למשפט פרטי, אוניברסיטת בר-אילן

 

 

11:45-9.30

עילות תביעה - שילוב, הפרדה והתיישנות 
יו"ר: פרופ' ישראל גלעד, האוניברסיטה העברית 
פרופ' אריאל פורת, אוניברסיטת תל-אביב ופרופ' אריק פוזנר, אוניברסיטת שיקגו 
"אגרגציה ומשפט"
פרופ' אהוד גוטל, האוניברסיטה העברית ופרופ' שמואל לשםUSC
"חוזים לגרימת נזק" 
ד"ר אלעד פלד, אוניברסיטת חיפה 
"תיאוריה צופה פני עתיד של דוקטרינת העוולה המתמשכת"

   

12.00-11.45

הפסקה

 

 

13:30-12:00

משפט ותרבות

 

יו"ר: פרופ' גבריאלה שלו, דיקן הפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו 
ד"ר ענת רוזנברג, המרכז הבינתחומי הרצליה 
"ליברליזם במבחן: חירות וסטטוס בהבטחת הנישואין" 
ד"ר קטיה אסף, האוניברסיטה העברית 
"קפיטליזם נגד חירות"

 

 

14:30-13:30

הפסקת צהרים - דיון בענייני האגודה

 

 

16:00-14:30

דיני נזיקין – מחקרים אמפיריים 

 

יו"ר: פרופ' רונן פרי, אוניברסיטת חיפה 
גב' אורית נינאי-קליין ופרופ' אורן פרז, אוניברסיטת בר-אילן 
"על פרוצדורה, תכלית ושיקול דעת שיפוטי בדיני נזיקין: בחינת ההסדרים למינוי וחקירת מומחים רפואיים" 
ד"ר בועז שנור, המרכז למשפט ועסקים רמת גן, וד"ר נעמי בקון-שנור, השירות הפסיכולוגי-חינוכי, עיריית ירושלים 
"לקבל או לא לקבל? ניתוח החלטות בתי המשפט המדינתיים העליונים בארצות הברית בנושא דוקטרינת אובדן סיכויי החלמה"

 

 

16:15-16:00

הפסקה

 

 

17:45-16:15

פלורליזם תיאורטי ונורמטיבי במשפט הפרטי  
יו"ר: פרופ' מנחם מאוטנר, אוניברסיטת תל אביב  
פרופ' חנוך דגן , אוניברסיטת תל-אביב 
"פלורליזם ופרפקציוניזם במשפט הפרטי" 
ד"ר בנימין שמואלי, אוניברסיטת בר-אילן 
"מה לקלברזי ולגישור? דגם חדש לאיזון בין תיאוריות אינסטרומנטאליות לצדק מתקן בדיני הנזיקין"

 

 

 

 

 

 

אנא אשרו את השתתפותכם עד ליום שלישי, 1 במאי  2012 
אצל גב' סילבי ליפסקר  Events.Law@mail.biu.ac.il

הכנס המדעי השנתי השני

הכנס השני של האגודה הישראלית למשפט פרטי
יערך ביום חמישי, י' בניסן תשע"א, 14 באפריל 2011

בחדר ע"ש סוניה קוסוי (307)
בניין טרובוביץ 
בפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן
אוניברסיטת תל-אביב, רמת אביב, תל-אביב

אנא אשרו את השתתפותכם עד ליום שלישי, 30 במרץ 2011, 
אצל גב' זיוה טרייסטר-לנדר ZivaLan@tauex.tau.ac.il.
 

   
9:00 התכנסות
   
9:15 ברכות 
פרופ' חנוך דגן, דקאן הפקולטה למשפטים אוניברסיטת תל-אביב
פרופ' דפנה לוינסון-זמיר, יו"ר האגודה הישראלית למשפט פרטי, האוניברסיטה העברית
   
9:30-11:45 דיני חוזים - יו"ר: פרופ' נילי כהן, אוניברסיטת תל-אביב 

כיצד מתפתחים דיני החוזים של ישראל?
פרופ' מני מאוטנר, אוניברסיטת תל-אביב 

הקצאת אשם בדיני החוזים
ד"ר אסנת יעקובי ופרופ' אבי וייס, אוניברסיטת בר-אילן

האם כל ההתחייבויות החוזיות נבראו שוות?
ד"ר יובל פלדמן, אוניברסיטת בר-אילן, וד"ר דורון טייכמן, האוניברסיטה העברית
   
11:45-12:00 הפסקה
   
12:00-13:30 דיני קניין - יו"ר: פרופ' נינה זלצמן אוניברסיטת תל-אביב

סכסוכי קרקעות בגדה המערבית – בין הפרטי לציבורי
רונית לוין-שנור, האוניברסיטה העברית 

חתרנים בלתי-נלאים: שימושם של יהודי ארץ-ישראל המנדטורית בנאמנות הפרטית
ד"ר אדם חפרי וינוגרדוב, האוניברסיטה העברית
   
13:30-14:30 ארוחת צהרים - דיון בהרכב ההנהלה הבאה של האגודה
   
14:30-16:00 דיני נזיקין - יו"ר: ד"ר בני שמואלי, אוניברסיטת בר-אילן

על שוויון וזהירות סבירה
ד"ר אביחי דורפמן, אוניברסיטת תל-אביב

חשיפת זהותם של משתמשים אנונימיים באינטרנט – נקודת מבט מוסדית
ד"ר אמל גאברין וד"ר יצחק כהן, הקריה האקדמית אונו
   
16:00-16:15 הפסקה
   
16:15-17:45 שווקים - יו"ר: ד"ר אמנון להבי, המרכז הבינתחומי הרצליה 

אינטרסים חפציים והגנה של כללי קניין
פרופ' אורן בר-גיל, אוניברסיטת ניו יורק 

להגן על החזק מפני החלש: השפעתה המפתיעה של ההגינות בדיני ההגבלים העסקיים
ד"ר עדי אייל, אוניברסיטת בר-אילן
ראו בנוסף הקובץ המצורף
 



גרסת הדפסה (וורד)

שותפות אקדמיה-קהילה

שותפות אקדמיה–קהילה הוקמה לקידום המחויבות ההדדית בין המוסדות להשכלה גבוהה, הסטודנטים, והקהילה – למען עשייה לצדק חברתי וזכויות אדם בחברה הישראלית. השותפות, המעוגנת בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, משרתת את כלל מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל. מרכז המידע של שותפות אקדמיה-קהילה ומקום המפגש של השותפות הוא בבית ברטר, הרשות לקהילה ולנוער, קמפוס אדמונד ספרא, גבעת רם. 

אנו פועלים למען
  • מעורבות של מוסדות ההשכלה הגבוהה בנושאים החברתיים אשר על סדר היום.
  • פיתוח יכולות אינטלקטואליות ומסוגלות לשינוי חברתי בקרב דור חדש של סטודנטים אשר ימשיך להיות מחויב, פעיל אזרחית ומעורב בקהילותיו.
  • הנגשה ושילוב ידע אקדמי, הרלוונטי למאמצי שינוי חברתי, בארגונים קהילתיים וארגוני זכויות אדם.


מגוון הדרכים בהן אנו משלבים משאבים ויכולות של סטודנטים, מרצות ומרצים, מוסדות להשכלה גבוהה, וארגונים לשינוי חברתי: 

  • עידוד מוסדות ההשכלה הגבוהה לאמץ ולפתח מדיניות של מחויבות חברתית.
  • תמיכה וייעוץ למרצות ומרצים בפיתוח קורסים המשלבים לימוד תיאורטי עם פעילות סטודנטים בארגונים חברתיים וקהילתיים.
  • ארגון ימי עיון, סמינרים, וכנסים למטרת פיתוח, הפצה ושיתוף במידע על קורסים משלבי עשייה ושותפויות בין האקדמיה לקהילה.



לימוד מתוך עשייה 
מאז הקמתה ב-2006, תמכה שותפות אקדמיה-קהילה בפיתוח עשרות קורסים המשלבים עשייה של סטודנטים לשינוי חברתי, צדק חברתי, וזכויות אדם. קורסים אלו התקיימו ב-15 אוניברסיטאות ומכללות בכל הארץ – ממכללת תל-חי בצפון, ועד קמפוס אוניברסיטת בן-גוריון באילת בדרום. הקורסים משלבי העשייה מקיפים טווח רחב של דיסציפלינות ותחומי ידע, ובכללם: משפטים, סוציולוגיה, לימודי מגדר, זכויות אדם, אמנות, מוסיקה, ארכיטקטורה, תכנון מרחבי, עבודה סוציאלית, חינוך, גיאוגרפיה, מדעי המדינה, ולימודי סביבה. 

סטודנטים המשתתפים בקורסים משלבי עשייה הנם מרקע אתני ודתי מגוון, יהודים וערבים, עולים וותיקים. הקורסים מעודדים ומאפשרים אינטראקציה ודיאלוג בין סטודנטים מקבוצות חברתיות שונות, כאשר עבור חלק גדול מהם הקמפוס הוא המרחב הראשון או העיקרי בו הם פוגשים את ה"אחרים". בעוד שמרבית תוכניות הלימודים בפקולטות ובמוסדות השונים אינן מתייחסות לנוף החברתי המגוון בקמפוס, קורסים משלבי עשייה ממנפים את המפגש הזה לכדי פעולה משותפת לשינוי חברתי. לעומת תוכניות מעורבות חברתית שבמידה רבה אינן משלבות בין לימוד תיאורטי לבין העשייה של הסטודנטים בשטח, קורסים משלבי עשייה מתמקדים בשילוב זה ומעבדים אותו כדי לשפר את העשייה החברתית, ולהרחיב ולהעמיק את הידע המחקרי. 

קורסים משלבי עשייה שואפים להעמיק את ההבנה של הסטודנטים את ההקשר החברתי שבו הם פועלים, לפתח את יכולותיהם לפעול לשינוי חברתי, ולהרחיב את פעילותם ומעורבותם האזרחית. קורסים אלה מקדמים את ההעצמה והפעילות האזרחית של קבוצות מודרות על ידי כך שהם מספקים לסטודנטים מאותן קבוצות נגישות למסגרות שמאפשרות להם לשרת את קהילותיהם. 

למידת עמיתים, פיתוח ידע, וסנגור 
עשייתנו לאורך השנים כללה יצירה של מספר מרחבים למפגש המשלבים מרצות ומרצים, סטודנטים פעילים, ארגוני חברה אזרחית, ונציגי מוסדות להשכלה גבוהה. המטרה ביצירת מרחבים אלו היא לאפשר שיתוף בידע ולמידת עמיתים על יחסי אקדמיה-חברה, ולטפח רשתות חברתיות ושיתופי פעולה בין המשתתפים. מסגרות אלו כוללות: 

  • סדנאות למרצות ומרצים מלמדים קורסים משלבי עשייה, או מעוניינים בפיתוח קורסים מסוג זה, לדיון בנושאים של פדגוגיה, עבודה עם ארגוני חברה אזרחית, והערכה.
  • סמינרים לסטודנטים, ברמה המקומית והארצית, לעודד סטודנטים לפעולה בארגונים לשינוי חברתי, תוך התייחסות לנושאים כגון פדגוגיה ביקורתית, ארגון קהילה, סיוע משפטי, וסנגור לזכויות אדם.
  • כנס שנתי המיועד למפגש בין כל המעורבים בתוכניות קמפוס-קהילה, להצגת ידע על מדיניות של מעורבות חברתית, למידה מסיפורי הצלחה, ומחקר על קורסים משלבי עשייה.

 

  

  

אתר שותפות אקדמיה קהילה 

Crime Group

The Crime Group is composed of scholars drawn from diverse disciplines within law and social science who have a strong interest in research and policy in the area of criminal justice. The group was established to encourage serious discussion of complex problems in Israel, and as a vehicle for developing critical and innovative academic and policy analysis of core problems in Israel and in this area more generally. The group allows for a unique examination of problems that span law and social science because its members share expertise in legal theory, criminal law, research methods and criminology. The group also encourages the involvement of practitioners who have strong academic ties but work in legal and criminal justice practice. Working papers written by members of the group are published and distributed.

The group has regular meetings in which papers are presented and discussed. In the past, the group’s meetings were devoted to issues such as white collar crime, speech-related offences, "sentencing lotteries", the art of the interview in criminology, sentencing guidelines and other subjects. The group also welcomes foreign criminal law and criminology scholars to take part in its activities. This past year, meetings were held with Dennis Curtis, Stuart Green, Douglas Husak, David Miers, Daniel Nagin, and Paul Robinson. 

The group also encourages and supports research on core questions in law and social science, especially as they are applied to the Israeli scene. Last year, the group studied in detail the subject of sentencing guidelines. A position paper was written focusing on the implications of the group's research for public policy in this area. The paper examines critically the legislative proposal submitted by the Israeli Minister of Justice which introduces significant reforms in structuring the exercise of judicial discretion in sentencing. This year the group’s discussions will revolve around the theme of cross-national crimes and the relationship between domestic and international criminal law, with particular focus on victims. 

Activities of the group have been generously supported by the British Friends of the Hebrew University Law School through a fund established in honor of Lord Taylor.  

 

Members of the Group: 
 

 

Namee-mailPhone Number
Prof. Mimi Ajzenstadtmimi@mscc.huji.ac.il 5882517
Adv. Nava Ben Ornbenor@cs.huji.ac.il5881989
Prof. Miri Gur Aryemsreut@mscc.huji.ac.il5882551
Prof. Alon Harel msalon@mscc.huji.ac.il5882582
Dr. Anat Horovitzmsanath@mscc.huji.ac.il 
Dr. Rinat Kitai-Sangerorinat@rg-law.ac.il 
Prof. Mordechai Kremnitzermsmota@mscc.huji.ac.il 
Dr. Itzhak Kuglermseekoo@mscc.huji.ac.il 5882563
Prof. Simha Landaumsfredy@mscc.huji.ac.il5882515
Dr. Hagit Lernauhagitl@justice.gov.il 5881516
Dr. Avraham Leviavmlevi@netvision.net.il 5815284
Dr. Daniel Ohanadannyohana@hotmail.com 
Dr. Boaz Sangerosangero@rg-law.ac.il 
Prof. Leslie Sebbamssebba@mscc.huji.ac.il5882571
Dr. Re’em Segevrmsegev@mscc.huji.ac.il5882575
Dr. Nadira Shalhuv Kiborkianmsnadera@mscc.huji.ac.il 5882505
Prof. Yoram Shaharsachar@idc.ac.il 
Dr. Orit Shalevmsorits@mscc.huji.ac.il5881896
Dr. Odeda Steinbergmsodedas@mscc.huji.ac.il5882514
Dr. Doron Teichmanteichman@mscc.huji.ac.il 
Prof. David Weisburdmsefrat@mscc.huji.ac.il 5882507