האגודה הישראלית למשפט פרטי הוקמה בשנת 2009 כמסגרת לשיתוף פעולה בין-מוסדי. האגודה מיועדת לשמש כמסגרת שתטפח שיח אקדמי בין חוקרים ודוקטורנטים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל, אשר העניין האקדמי שלהם במשפט הפרטי מהווה מכנה משותף מרכזי שלהם, גם אם יש להם מחויבויות מתודולוגיות שונות ואפילו מתחרות. 

האגודה מקיימת שני אירועים מרכזיים מדי שנה: כנס מדעי שנתי וכנס ציבורי שנתי.

מייסדי האגודה הם פרופ' חנוך דגן (אוניב' ת"א), פרופ' דפנה לוינסון-זמיר (האוניב' העברית) ופרופ' שחר ליפשיץ (אוניב' בר-אילן).

בהנהלה הנוכחית של האגודה חברים פרופ' יפעת הולצמן-גזית מהמכללה למינהל (יו"ר), פרופ' גדעון פרחומובסקי מהאוניברסיטה העברית ופרופ' רועי קרייטנר מאוניברסיטת תל אביב.

להצטרפות לאגודה ולפרטים נוספים אנא פנו למזכירת האגודה, רונית לוין-שנור, ronit.levine@mail.huji.ac.il.

הנחת המוצא של כל שיטות המשפט המודרניות היא שהמשפט משפיע על בחירותיהם של אנשים. באמצעות נורמות משפטיות, החברה יכולה לשנות החלטות של אנשים ולעודד התנהגויות רצויות (או להרתיע מפני התנהגויות הנתפסות כבלתי רצויות). המרכז למחקרים אמפיריים של קבלת החלטות והמשפט עוסק באופן שבו מתרחשים תהליכים אלה, בגורמים המשפיעים עליהם ובמגבלותיהם.

המרכז חוקר את יחסי הגומלין שבין המשפט וקבלת החלטות. המרכז מקבץ חוקרים מתחומי המשפט, הכלכלה והפסיכולוגיה במטרה לבחון ולהעריך את הפרדיגמות התיאורטיות של הניתוח המשפטי. תוכנית הפעולה של המרכז מתמקדת בגורמים המשפיעים על העיצוב והיישום של נורמות משפטיות. באורח ספציפי המרכז מתמקד בארבעה תחומים:

1. מערכת בתי המשפט
2. ממשל תאגידי
3. שוויון והפליה
4. רגולציה וציות לחוק

מנקודת מבט מתודולוגית, החוקרים במרכז משתמשים בשני סוגים של שיטות מחקר. הראשון כולל ניסויים, הן ניסויי מעבדה והן ניסויי-שדה עם הקצאה מקרית. השני עניינו בחינה אמפירית של תופעות ותהליכים, תוך הקדשת מאמץ מיוחד ליצירה של בסיסי נתונים המתייחסים למשפט, לכלכלה ולחברה בישראל.

יעדיו המרכזיים של המרכז הם אקדמיים ומעשיים כאחד. בהתייחס לראשונים, חברי המרכז תורמים למחקר הבסיסי של סוגיות יסוד במשפט ובקבלת החלטות. מחקר בסיסי כזה בוחן עד כמה התנהגותם של אנשים בהקשרים משפטיים (או בהקשרים אחרים שלמשפט יש עניין בהם) היא רציונלית ועד כמה היא מתאפיינת בהטיות שיטתיות. כמו כן, הוא בוחן כיצד המשפט משפיע על ההתנהגות של אנשים מעבר להשפעתו הישירה באמצעות קביעת תוצאות משפטיות ("מחירים") להתנהגויות שונות. בהקשר המעשי, המחקרים שנערכים במרכז צפויים להעלות תרומה ממשית לגיבוש של מדיניות משפטית במגוון רחב של נושאים קונקרטיים, החל מההסדרה האופטיצלית של שווקים פיננסים וכלה בעיצוב אפקטיבי של חוקי בטיחות.

המרכז נתמך על-ידי תכנית מרכזי המצוינות של הוועדה לתכנון ותקצוב והקרן הלאומית למדע.

ליצירת קשר:
איילת טפירו, מנהלת אדמיניסטרטיבית

למעבר לאתר האינטרנט של המרכז לחצו כאן

למעבר לאתר המכון למשפט עברי

תחום הקרימינולוגיה רלוונטי כיום, יותר מאי פעם, להבנת התהליכים החברתיים המתרחשים במאה ה-21, בישראל ובעולם. תופעות כמו האלימות והפחד מפני פשיעה, טרור, עבירות סמים, שחיתות של אנשי ציבור, פשע מאורגן, תנאי הכליאה והמאסר - מהווים חלק אינטגרלי של המציאות בה אנו חיים.

המכון לקרימינולוגיה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים מתמקד בהקניית תארים אקדמיים מתקדמים, מוסמך ודוקטורט, ובמחקר בתחומים שונים. ייחודו של המכון במגוון תחומי לימוד שאין דוגמתו בארץ. בצד העמקה בתחומי המקצוע המסורתיים פותחו תחומים חדשים, שהכתיבה המציאות המשתנה בישראל והתפתחות הידע הקרימינולוגי בעולם, כגון: דפוסים חדשים של אלימות וקורבנות; טרור; פשע מאורגן; פשיעה והגירה; שיטור קהילתי וכו'.

במכון מסלול לאכיפת החוק ומדיניות תקון (Criminal Justice) שנועד לבעלי תפקידים במערכת הפיקוח ואכיפת החוק כמו משטרה, שירות בתי הסוהר, שרות מבחן, הפרקליטות הצבאית וכד'. התוכנית שנפתחה לפני מספר שנים, פותחה במענה לצורך להקנות השכלה גבוהה לעוסקים באכיפת החוק, ובתנאי שהם עומדים בדרישות האקדמאיות המקובלות. יש לציין כי מספר רב של בעלי תפקיד כבר סיימו תוכנית זו ובהצלחה. 

המכון לקרימינולוגיה הינו המוביל בזירה האקדמית בארץ, ובוגריו משתלבים במוסדות מוכרים בארץ ובעולם, וממלאים גם תפקידים בשירותי תיקון שונים. חברי סגל המכון תופסים מעמד מכובד בפעילות הקרימינולוגית האקדמית הבינלאומית. צוות המכון מעורב בקהילה ובחברה ומרבה למלא תפקידי מפתח בגופים העוסקים במדיניות הטיפול בפשיעה ובענישה ובוועדות שנועדו להמליץ על מדיניות ציבורית. 

הפעילות המחקרית, התיאורטית והאמפירית, מקבלת ביטוי בתפוקה מרשימה של פרסומים. במסגרת המכון נערכים מחקרים בתחומים שונים כמו אלימות בחדרי מיון, שיקום אסירים, אלימות כנגד נשים, שיטור קהילתי, פשע צווארון לבן, מדיניות כלפי טרור, היסטוריה של אכיפת החוק, סמים, מיפוי אזורי פשיעה וכו'. פעילות מחקרית זאת עושה את המכון למוקד אקדמי תוסס, ומאפשרת לשלב תלמידים בעבודות מחקר, ואף מעניקה כר פורה לעבודות מוסמך ודוקטור של תלמידיו. 

במכון נערכים כנסים בנושאים המעסיקים הן את האקדמיה והן את הציבור הרחב, לרוב בהשתתפות אורחים בולטים מחו"ל. למכון תוכניות חילופין עם מוסדות אקדמיים באירופה ובארה"ב.

המכון לקרימינולוגיה מקבל תלמידים בעלי תואר ראשון בתחומים שונים והוא מעניק הכשרה בין-תחומית בקרימינולוגיה. תוכנית המוסמך (עם תזה וללא תזה) היא מגוונת, ובין תחומית וכוללת תחומים כמו משפט וחברה, קורבנות וזכויות אדם, אכיפת חוק ומדיניות תקון, ואטיולוגיה של הפשיעה. כמו כן קיימות תוכניות מיוחדות כמו תוכנית משולבת בין קרימינולוגיה ועבודה סוציאלית, וכן תכנית הבוגר מוסמך המיועדת לתלמידי בוגר מצטיינים בתחומי מדעי החברה ומשפטים.

במכון מסלול מיוחד לתלמידים מצטיינים במסלול לימודים ייחודי.

לחצו לתכניות הלימוד במכון לקרימינולוגיה

לחצו למעבר לאתר המכון לקרימינולוגיה

המרכז לחינוך משפטי קליני בפקולטה למשפטים שבאוניברסיטה העברית מאפשר חוויה לימודית ייחודית של לימוד אקדמי המשולב בעבודה מעשית.

בהנחיית עורכי דין מהשורה הראשונה המהווים את סגל המרכז הקליני, תלמידי הפקולטה מסייעים למגוון אוכלוסיות מוחלשות ובהן: אנשים עם מוגבלויות, מהגרי עבודה, פליטים ומבקשי מקלט, אנשים הפותחים עסקים זעירים, נוער בסיכון, אנשים בהליך פלילי, נשים חרדיות, אוכלוסיות עולים ועוד.

לאתר האינטרנט של המרכז לחינוך קליני

צרו איתנו קשר:

טלפון 02-5882554

פקס  02-5882544

דוא"ל law_clinics@savion.huji.ac.il

עקבו אחרינו גם בפייסבוק

המרכז לחקר הרב תרבותיות והמגוון, שבאוניברסיטה העברית, מקיים מחקר, הוראה ושיח אקדמי בתחומים הקשורים בריבוי תרבויות וזהויות, וזאת בשילוב של פעילות חברתית, החותרת – הלכה למעשה – לטיפוח אקלים רב תרבותי באוניברסיטה, המכבד את נוכחותן של מגוון הקהילות במרחב הציבורי שלה ומעודד ביטוי עצמי, מימוש היכולת והגשמת המטרות של כל הבאים בשעריה.

 החברה הישראלית היא מגוונת ומרובת קהילות, הנבדלות זו מזו בלאום, בדת ובמידת הדתיות, בשפה ובסממני תרבות שונים. אתגר הרב תרבותיות מאפיין את העולם המערבי בעידן הגלובלי. במדינת ישראל זהו אתגר מורכב במיוחד. על רקע זה מתמודדת החברה הישראלית עם שאלות סבוכות באשר לאופי המדינה, ליחסים בין דת ומדינה ולמקומו של המיעוט הלאומי הערבי.  המרכז יקדם מחקר אקדמי ויעודד שיח בתחומים אלו.

במישור האקדמי המרכז עוסק בחקר היחסים בין זהות לאומית ודתית ובין זהות אזרחית, בין רוב ומיעוט ובין רב תרבותיות ושותפות. בחינה זו נעשית באמצעות תיאוריות עיוניות מובילות בתחום וכלי הביקורת שהן מציעות. בוגרי האוניברסיטה הם אזרחי החברה הישראלית ועליהם להכיר את החברה בה הם חיים על נקודות המבט השונות שמרכיבות אותה. לשם כך המרכז יקדם פיתוח והוראה של קורסים, סדנאות וקליניקות על החברה הישראלית, על רב תרבותיות ועל ביקורת תיאוריות רב תרבותיות.  בהקשר המעשי, המרכז פועל כדי לקדם מדיניות ומציע כיווני פעולה על מנת שהאוניברסיטה תהיה מגוונת ופלורליסטית וכדי שכל הסטודנטים והעובדים באוניברסיטה ירגישו שייכות אליה.

לרשימת מפגשי הסדנה לרב תרבותיות ומגוון

לאתר המרכז לחקר הרב תרבותיות והמגוון

לקליניקה לרב תרבותיות ולמגוון

לסיכום השנתי של המרכז לשנת תשע"ו

תכנית פריד-גל לצדק מעברי 

"צדק מעברי" הוא שדה רב-תחומי עכשווי של מחקר ועשייה, שבמוקדו חברות שסבלו מהפרות קשות וממושכות של זכויות אדם - בעקבות תהפוכות פוליטיות וחברתיות חמורות, סכסוכים מזוינים, שלטון צבאי, משטרים אוטוריטריים או אפילו רצח עם - ובוחן תהליכים העשויים לאפשר לחברות אלה לעבור למצב של שלום בר-קיימא, התפייסות, דמוקרטיה, שלטון חוק וכיבוד זכויות אדם. תהליכים אלה יכולים לכלול חקר אמת (truth-seeking), הכרה, אחריותיות, התנצלויות, פיצויים, שינויים חוקתיים, העצמה קהילתית, חלוקה מחדש של משאבים ועוד. 

תוכנית פריד-גל לצדק מעברי נוסדה בשנת 2011 על-ידי מרכז מינרבה לזכויות האדם והפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, כתוכנית רב-תחומית למחקר, חינוך ופעילות מעשית בתחום. זוהי התוכנית האקדמית הראשונה בישראל המוקדשת לתחום זה.

התוכנית שואבת מהניסיון ההשוואתי העשיר שנצבר בתחום בעשורים האחרונים ועל התרומות של חוקרים, פעילים ומוסדות מאזורי קונפליקט ומעבר אחרים ברחבי העולם. עם זאת, בעוד שתיאוריות ופרקטיקות "מסורתיות"של צדק מעברי התמקדו במעברים פוסט-קונפליקטואליים, תכנית פריד-גל לצדק מעברי שואפת לחקור גם את הפוטנציאל של התחום במהלך סכסוך פעיל ואת תרומותיו האפשריות לתהליכים המובילים להסדרה פוליטית, בדגש על ההקשר הישראלי-פלסטיני.

התכנית כוללת הן קורסי מבוא לצדק מעברי בשפה העברית כחלק מתכנית הלימודים לתואר ראשון של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, והן תכנית מוסמך (ללא-משפטנים) בזכויות אדם וצדק מעברי המתקיימת בשפה האנגלית בפקולטה למשפטים. התכנית מציעה גם סדנאות ייחודיות וסיורים לימודיים לאזורי מעבר (כגון רואנדה, צפון אירלנד וקפריסין); כנסים, סימפוזיונים וסדנאות עם חוקרים מובילים ונציגי ממשל וחברה אזרחית מהארץ ומהעולם; וכן מלגות עבור סטודנטים בני מיעוטים.  

התכנית נהנית מתמיכה נדיבה של יוזמת פריד-גל לצדק מעברי ומהנחייתה של ועדה בינלאומית מייעצת של חוקרים ומומחים בתחום. 

תכנית פריד-גל לצדק מעברי במרכז לחינוך משפטי קליני

תכנית הצדק המעברי במרכז מינרבה

תכנית מוסמך בצדק מעברי

יוזמת הצדק המעברי של קרן פריד-גל

המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הרי ומיכאל סאקר נוסד בשנת 1959, ופעילותו הענפה מאז ועד היום נתמכת בתרומתה הנדיבה של משפחת סאקר. המכון משמש כזרוע מחקרית מרכזית של הפקולטה למשפטים, וכן כבית הוצאה לאור אקדמי, המוביל בתחום המשפט בישראל.

בשנות פעילותו הראשונות סייע המכון בידי משרד המשפטים וגורמים רשמיים אחרים שעסקו במלאכת החקיקה, בהכנת עבודות מחקר וניירות עמדה לקראת חקיקה ואף בניסוח הצעות חוק. כיום שוקד המכון על קידום המחקר המשפטי במגוון רחב של תחומים, באמצעים הבאים:

• ספרים: המכון הוציא לאור מאות ספרי יסוד ומונוגרפיות מחקריות בכל תחומי המשפט שנכתבו על ידי מיטב חוקרי המשפט בישראל, וממשיך לעשות כן באופן שוטף. פרסום ספרי המכון נעשה על בסיס שיפוט אקדמי שמבטיח שמירה על רמה אקדמית גבוהה ביותר.
    
• כנסים: המכון מקיים כנסים בינלאומיים ולאומיים, בארץ ובחו"ל, תוך שיתוף פעולה עם מוסדות מחקר זרים וישראליים, וכן תומך מעת לעת בכנסים המאורגנים על-ידי חברי סגל הפקולטה.
    
• תמיכה במחקר: המכון מעניק מידי שנה מלגת פוסט-דוקטורט המאפשרת לחוקרים צעירים לפתח את מחקרם במסגרת המכון, תוך השתלבות בפעילות המחקרית הענפה המתקיימת בפקולטה. בנוסף, המכון מסייע כספית לביצוע מחקרים של חברי סגל הפקולטה.
    
• כתבי עת: תחת המטריה של המכון מוצאים לאור שלושה כתבי עת: "משפטים", כתב העת הוותיק של הפקולטה, שנערך בידי תלמידי הפקולטה; ״חוקים״, כתב עת שמתמקד בהערות ובהצעות חקיקה; ו"קרימינולוגיה ישראלית", כתב העת של האגודה הישראלית לקרימינולוגיה.

מרכז מינרבה לזכויות האדם הינו המרכז האקדמי החשוב בישראל בתחום זכויות האדם, ומהמרכזים המובילים מסוגו בעולם. המרכז נחשב פורץ-דרך בקידומם של המחקר והחינוך הישראלי בתחום; בעידודו של שיח רציני, מושכל ומשמעותי בין האקדמיה, המדינה והחברה האזרחית; בהבאתם לישראל של גדולי החוקרים בתחומי זכויות האדם השונים; בפיתוחם של קורסים ותכניות לימוד רב-תחומיים ייחודיים המאפשרים לסטודנטים מצטיינים באוניברסיטה העברית ללמוד במשותף עם עמיתים ממוסדות מובילים אחרים בעולם; ובהכשרת דור צעיר של מובילי ומחוללי שינוי חברתי.

המרכז מעניק מלגות לתלמידי דוקטורט ופוסטדוקטורט, מציע מענקי מחקר לחוקרים מכל תחומי המחקר ומכל המוסדות להשכלה גבוהה במדינה, מרכז קבוצות מחקר, מקיים כנסים בינלאומיים, ימי עיון, סדנאות והשתלמויות במגוון רחב מאד של נושאים, ומופקד על עריכתו של ה- Israel Law Review, כתב עת בינלאומי מוביל בתחום זכויות אדם ומשפט בינלאומי וציבורי, המוצא לאור על ידי Cambridge University Press - מההוצאות לאור האקדמיות היוקרתיות בעולם.

לאחרונה המרכז אף השיק תכנית דוקטורט רב-תחומית בינלאומית ייחודית בזכויות אדם, המכונה Human Rights under Pressure, במשותף עם האוניברסיטה החופשית של ברלין. בתכנית זו, הראשונה מסוגה בישראל, משתתפים היום 20 דוקטורנטים ופוסטדוקטורנטים באוניברסיטה העברית, מדיסציפלינות מגוונות כגון משפטים, מדעי המדינה, יחסים בינלאומיים, סוציולוגיה, לימודי מגדר, לימודים אורבניים, עבודה סוציאלית ופילוסופיה.

אתר מרכז מינרבה

מרכז אהרן ברק למחקר משפטי בינתחומי נועד לרכז את פעילות המחקר המשפטי הבינתחומי באוניברסיטה העברית. 

בעשרות השנים האחרונות, חוקרי המשפט מצאו שניתן לגלות פנים חדשות במשפט ולהבין ולנתח את התופעות המשפטיות טוב יותר על-ידי שימוש בשיטות-מחקר ובכלי-ניתוח השאולים מתחומים אקדמיים אחרים. ההסתמכות על דיסציפלינות אחרות מאפשרת להרחיב את השיח המשפטי, הן באמצעות הסתמכות על גופי-ידע חדשים הן באמצעות הרחבת המסגרת המושגית שבתוכה בוחנים את המידע הנוסף. היכרות עם הדרכים שבהן שאלות המעניינות משפטנים נדונות וממושגות בתחומים אחרים מצמיחה הארות חדשות ומאפשרת בחינה ביקורתית של ההנחות הרווחות בעולם המשפט. בצד הגישה הכלכלית למשפט פורחים שילובים של תחומים רבים נוספים, כמו משפט וספרות, משפט וחברה, משפט ותרבות, פילוסופיה של המשפט וניתוח פמיניסטי של המשפט. כמו כן, בשנים האחרונות גובר משקלם של מחקרים ניסויים ואמפיריים (כמותניים ואיכותניים) במשפט. הגם שיש הבדלים חשובים בין הבינתחומים הללו, באורח טיפוסי, בכל אחד מהם משתמשים החוקרים במונחים, בשיטות ובפרדיגמות מחקריות היונקות מתחום-הדעת האחר (כלכלה, סוציולוגיה, פסיכולוגיה, פילוסופיה וכדומה). ישנם גם בינתחומים שבהם אין מדובר רק בשאילה של רעיונות, מושגים ומתודות שפותחו בדיסציפלינות אחרות ויישומן בניתוח המשפטי, אלא עריכת סינתזה ואינטגרציה של שני התחומים לשם יצירתו של תחום-ידע חדש. כך, למשל, בתחום הניתוח הכלכלי של המשפט התגבשו במהלך הזמן מוסכמות השונות לא רק מהמחקר המשפטי המסורתי, אלא גם מהניתוח הכלכלי הסטנדרטי.


בהתאם למגמה זו, ההוראה והמחקר המשפטיים מאופיינים במידה רבה של בינתחומיות. יותר ויותר חוקרי-משפט רוכשים השכלה והכשרה בתחומים נוספים ומשתפים פעולה עם חוקרים מדיסציפלינות אחרות. גם חוקרים מיחידות אחרות באוניברסיטה, בעיקר בפקולטות העיוניות, עוסקים במידה בלתי מבוטלת במחקר משפטי בינתחומי, בדיסציפלינות שונות. 


מרכז ברק מקדם מחקר ופעילויות אקדמיות משפטיות בינתחומיות אחרות באוניברסיטה העברית. הוא פועל במסגרת הפקולטה למשפטים, ומשתתפים בו גם חברי סגל מיחידות אחרות באוניברסיטה. המרכז משמש מסגרת לשיתוף פעולה בין חוקרים מיחידות שונות באוניברסיטה העברית העוסקים בהיבטים שונים של חקר המשפט.


המרכז עוסק בפעילויות הבאות:

• ארגון מפגשים אקדמיים בנושאים הקשורים לתחומי הפעילות של המרכז ועידוד שיתופי פעולה בין חוקרים ביחידות שונות באוניברסיטה העברית.
• הזמנת אורחים מחו"ל העוסקים במחקר משפטי בינתחומי להוראת קורסים מרוכזים ולמפגשים מדעיים;
• הענקת מלגות לתלמידי מחקר העוסקים במחקר משפטי בינתחומי;
• הענקת מלגות לחוקרים בראשית דרכם האקדמית ומשתלמי בתר-דוקטורט;
• הענקת מענקי מחקר לחוקרים באוניברסיטה העברית העוסקים במחקר משפטי בינתחומי.

מרכז ברק פועל בפקולטה למשפטים. למרכז ועדה אקדמית בראשותו של פרופ' איל זמיר ובראשו עומד מנהל, פרופ' גדעון פרחומובסקי המרכז פועל בהתאם לתקנון שאישרה הוועדה המתמדת של האוניברסיטה ונהלי עבודה שאשרה הוועדה האקדמית של המרכז. נשיא בית-המשפט העליון בדימוס, פרופ' אהרן ברק, הוא נשיא הכבוד של המרכז.

מגוון הדרכים בהן אנו משלבים משאבים ויכולות של סטודנטים, מרצות ומרצים, מוסדות להשכלה גבוהה, וארגונים לשינוי חברתי: 

• עידוד מוסדות ההשכלה הגבוהה לאמץ ולפתח מדיניות של מחויבות חברתית.
• תמיכה וייעוץ למרצות ומרצים בפיתוח קורסים המשלבים לימוד תיאורטי עם פעילות סטודנטים בארגונים חברתיים וקהילתיים.
• ארגון ימי עיון, סמינרים, וכנסים למטרת פיתוח, הפצה ושיתוף במידע על קורסים משלבי עשייה ושותפויות בין האקדמיה לקהילה.

לימוד מתוך עשייה 
מאז הקמתה ב-2006, תמכה שותפות אקדמיה-קהילה בפיתוח עשרות קורסים המשלבים עשייה של סטודנטים לשינוי חברתי, צדק חברתי, וזכויות אדם. קורסים אלו התקיימו ב-15 אוניברסיטאות ומכללות בכל הארץ – ממכללת תל-חי בצפון, ועד קמפוס אוניברסיטת בן-גוריון באילת בדרום. הקורסים משלבי העשייה מקיפים טווח רחב של דיסציפלינות ותחומי ידע, ובכללם: משפטים, סוציולוגיה, לימודי מגדר, זכויות אדם, אמנות, מוסיקה, ארכיטקטורה, תכנון מרחבי, עבודה סוציאלית, חינוך, גיאוגרפיה, מדעי המדינה, ולימודי סביבה. 

סטודנטים המשתתפים בקורסים משלבי עשייה הנם מרקע אתני ודתי מגוון, יהודים וערבים, עולים וותיקים. הקורסים מעודדים ומאפשרים אינטראקציה ודיאלוג בין סטודנטים מקבוצות חברתיות שונות, כאשר עבור חלק גדול מהם הקמפוס הוא המרחב הראשון או העיקרי בו הם פוגשים את ה"אחרים". בעוד שמרבית תוכניות הלימודים בפקולטות ובמוסדות השונים אינן מתייחסות לנוף החברתי המגוון בקמפוס, קורסים משלבי עשייה ממנפים את המפגש הזה לכדי פעולה משותפת לשינוי חברתי. לעומת תוכניות מעורבות חברתית שבמידה רבה אינן משלבות בין לימוד תיאורטי לבין העשייה של הסטודנטים בשטח, קורסים משלבי עשייה מתמקדים בשילוב זה ומעבדים אותו כדי לשפר את העשייה החברתית, ולהרחיב ולהעמיק את הידע המחקרי. 

קורסים משלבי עשייה שואפים להעמיק את ההבנה של הסטודנטים את ההקשר החברתי שבו הם פועלים, לפתח את יכולותיהם לפעול לשינוי חברתי, ולהרחיב את פעילותם ומעורבותם האזרחית. קורסים אלה מקדמים את ההעצמה והפעילות האזרחית של קבוצות מודרות על ידי כך שהם מספקים לסטודנטים מאותן קבוצות נגישות למסגרות שמאפשרות להם לשרת את קהילותיהם. 

למידת עמיתים, פיתוח ידע, וסנגור 
עשייתנו לאורך השנים כללה יצירה של מספר מרחבים למפגש המשלבים מרצות ומרצים, סטודנטים פעילים, ארגוני חברה אזרחית, ונציגי מוסדות להשכלה גבוהה. המטרה ביצירת מרחבים אלו היא לאפשר שיתוף בידע ולמידת עמיתים על יחסי אקדמיה-חברה, ולטפח רשתות חברתיות ושיתופי פעולה בין המשתתפים. מסגרות אלו כוללות: 

• סדנאות למרצות ומרצים מלמדים קורסים משלבי עשייה, או מעוניינים בפיתוח קורסים מסוג זה, לדיון בנושאים של פדגוגיה, עבודה עם ארגוני חברה אזרחית, והערכה.
• סמינרים לסטודנטים, ברמה המקומית והארצית, לעודד סטודנטים לפעולה בארגונים לשינוי חברתי, תוך התייחסות לנושאים כגון פדגוגיה ביקורתית, ארגון קהילה, סיוע משפטי, וסנגור לזכויות אדם.
• כנס שנתי המיועד למפגש בין כל המעורבים בתוכניות קמפוס-קהילה, להצגת ידע על מדיניות של מעורבות חברתית, למידה מסיפורי הצלחה, ומחקר על קורסים משלבי עשייה.

אתר שותפות אקדמיה קהילה 

The Crime Group is composed of scholars drawn from diverse disciplines within law and social science who have a strong interest in research and policy in the area of criminal justice. The group was established to encourage serious discussion of complex problems in Israel, and as a vehicle for developing critical and innovative academic and policy analysis of core problems in Israel and in this area more generally. The group allows for a unique examination of problems that span law and social science because its members share expertise in legal theory, criminal law, research methods and criminology. The group also encourages the involvement of practitioners who have strong academic ties but work in legal and criminal justice practice. Working papers written by members of the group are published and distributed.

The group has regular meetings in which papers are presented and discussed. In the past, the group’s meetings were devoted to issues such as white collar crime, speech-related offences, "sentencing lotteries", the art of the interview in criminology, sentencing guidelines and other subjects. The group also welcomes foreign criminal law and criminology scholars to take part in its activities. This past year, meetings were held with Dennis Curtis, Stuart Green, Douglas Husak, David Miers, Daniel Nagin, and Paul Robinson. 

The group also encourages and supports research on core questions in law and social science, especially as they are applied to the Israeli scene. Last year, the group studied in detail the subject of sentencing guidelines. A position paper was written focusing on the implications of the group's research for public policy in this area. The paper examines critically the legislative proposal submitted by the Israeli Minister of Justice which introduces significant reforms in structuring the exercise of judicial discretion in sentencing. This year the group’s discussions will revolve around the theme of cross-national crimes and the relationship between domestic and international criminal law, with particular focus on victims. 

Activities of the group have been generously supported by the British Friends of the Hebrew University Law School through a fund established in honor of Lord Taylor.  

Members of the Group: