גיליון 21

 
                                                                        גליון 21:  אפריל 2016
     
 
header


בטאון הפקולטה - גליון 21

 
 
 
michalso1 "הייתי רוצה שעורכות הדין היוצאות מהפקולטה יבינו וירגישו שהכל אפשרי מבחינתן"
- אורית לוי ינובסקי-

ישבנו לשיחה עם עו"ד ד"ר עופרי-שור, בנוגע לפאנל "עריכת-דין ונשים", אותו הנחתה במהלך חודש פברואר בפקולטה ובכדי לשמוע על נסיונה המקצועי

קראו עוד...

hrnl

  ulaamsmall
 
אוניברסיטה לעם
-סופי קוסשוילי-

שנים של היעדר אמונה עצמית, היעדר ידיעה, והיעדר אמון במערכת, הביאו את 600 תלמידי אוניברסיטה בעם להאמין שכל הדלתות כבר מזמן נסגרו בפניהם, ושאת ההזדמנות שלהם הם כבר פספסו. אחת מהדלתות היא זו של "האוניברסיטה העברית בירושלים" - מבנה עתיק היושב בפאתי הר הצופים, הנראה לרובם כמגדל שן גבוה, שהגישה אליו פתוחה אך ורק לאנשים שהחיים היטיבו עימם.

קראו עוד...

hrnl   

  mevuyamsmall
בין מתווה הגז למתווה הקריפטונייט: הסדנה במשפט מבוים
-מערכת הביטאון-

דמיינו שלקחתם חלק כצד משפטי, בסיטואציה הבאה: חברת Nudel Energy החלה לחפש קרפטונייט במדינת נרניה לקראת סוף שנות ה-2000. בשנת 2009, חיפושיה הובילה לתגלית ענק של קרפטונייט במאגר הקרוי 'Moby-Dick'. בשנת 2015 נחתם 'מתווה הקריפטונייט' שמסדיר את היחסים שבין הממשלה לבין החברה. המתווה נתקף בבג"ץ על ידי ארגון 'דליברציה דמוקרטית לנרניה', הטוען שהוא בלתי-חוקתי ולכן בטל. אם המקרה הזה נשמע לכם מוכר, אז כנראה שאתם עוקבים אחרי הנעשה במשק האנרגיה בישראל או שאתם מתעניינים בבג"ץ שעסק בחוקיותו של 'מתווה הגז' – או, שאתם תלמידי הסדנה למשפט מבוים של הפקולטה. 


קראו עוד...

hrnl   

 
 
mador0
mador1

מי אני? היכרות עם מגוון תלמידי הפקולטה

-שגיא חורי-

קראו עוד...

 
 
 
בטאון "הפקולטה" גליון 21: אפריל 2016
חברי מערכת: יובל שמחי, יובל שוהם
 
הפקולטה למשפטים, כל הזכויות שמורות

אוניברסיטה לעם

אוניברסיטה לעם

-סופי קוסשוילי-


שנים של היעדר אמונה עצמית, היעדר ידיעה והיעדר אמון במערכת הביאו את 600 תלמידי "אוניברסיטה בעם" להאמין שכל הדלתות כבר מזמן נסגרו בפניהם, ושאת ההזדמנות שלהם הם כבר פספסו. אחת הדלתות היא זו של האוניברסיטה העברית בירושלים – מבנה עתיק היושב בפאתי הר הצופים, הנראה לרובם כמגדל שן גבוה, שהגישה אליו פתוחה אך ורק לאנשים שהחיים היטיבו עימם.


זוהי השנה השלישית לפעילות תכנית "אוניברסיטה בעם" באוניברסיטה העברית. התכנית, שהוקמה על ידי חברת הכנסת לשעבר ד"ר עדי קול, פותחת את שערי האוניברסיטה בפני אוכלוסיות שנסיבות חייהן מנעו מהן ללמוד באקדמיה, ומאפשרת להן לרכוש ידע שימושי וחיוני בתחומים הנלמדים בין כתליה. מדי שבוע מגיעים לאוניברסיטה העברית למעלה מ-600 גברים ונשים שמעולם לא חשבו או חלמו להיות חלק מהאקדמיה, כדי ללמוד באחד מקורסי המבוא במשפטים, במנהל עסקים ובפסיכולוגיה. הייחוד בתכנית הוא האוכלוסייה המגיעה אליה. בניגוד לעשרות תכניות קידום לצעירים, "אוניברסיטה בעם" היא התכנית היחידה המאפשרת גם לאוכלוסייה המבוגרת לזכות בהזדמנות שנייה ליהנות מהעולם האקדמי וללמוד בשלב מתקדם יותר בחייהם.


עבור התלמידים, כולם חסרי רקע אקדמי, הקורסים הם הזדמנות נדירה להכיר את עולמות המשפט, הפסיכולוגיה והכלכלה ולחוות את חוויית הלימודים באוניברסיטה. הלן חסיד, תלמידת שנה שלישית בתכנית, מספרת: "התכנית הזו היא ברכה לכל משתתף. במשך שלוש השנים בתכנית רכשתי, ואני ממשיכה לרכוש, ידע רב שמעולם לא חשבתי שיהיה לי. למדתי שלא הכול מובן מאליו ולא כל מה שחושבים שהוא אבוד הוא אכן אבוד. גיליתי שיש לי אפשרות להשפיע, ושרק על ידי לקיחת אחריות ודרך פעולה אישית אוכל לקבל את המגיע לי. למדתי כיצד להתמודד עם מצבים שונים בחיים, ואיך לעבוד על מחשבה חיובית ואופטימיות. במשפטים למדתי מה הזכויות המגיעות לי, למדתי לא רק כיצד החוקים אוסרים התנהגות אלא גם כיצד הם מיטיבים עמי, למדתי מי הגופים הפועלים ולמי צריך לפנות במקרה הצורך. כעת אני לומדת איך להתנהל נכון כלכלית, התנהלות מול עובדים, מול מעסיקים, וכיצד לנהל את משק הבית בתבונה. הלימודים בתכנית הקנו לי ביטחון אישי להילחם על הזכויות המגיעות לי ולא לוותר עליהן."


הלן מספרת כי החל מהשנה השנייה שלה בתכנית היא פועלת רבות על מנת לפרסם אותה ברבים, ולמשוך ולשכנע אנשים נוספים להשתתף בה, אנשים שלעיתים חושבים שהדרך אבודה ואינם מודעים לכמות הידע שיש באפשרותם לקבל ולהשתמש בו.


שושנה שמש, תלמידה נוספת הלומדת בתכנית זו השנה השלישית, מסכימה עם חברתה לספסל הלימודים ואומרת: "התכנית נתנה לי הזדמנות חדשה בחיים לאחר שכבר האמנתי שאין כל סיכוי. בשנה הראשונה היה לי מאוד קשה להגיע, והמוטיבציה לא הייתה בשיאה, אך התמיכה והליווי האישי מצד המדריכה, שדאגה להתקשר אלי מדי שבוע ולשכנע אותי לבוא, עשו את שלהם. משבוע לשבוע נהניתי יותר להגיע לתכנית, למדתי דברים רבים, צחקתי, הכרתי חברות לחיים, ויותר מכל למדתי להאמין בעצמי, והבנתי שאף פעם לא מאוחר מדי לעשות שינוי. במשך שעתיים בשבוע אני מצליחה להתנתק מהכול ולהקדיש לעצמי את הזמן המגיע לי."



מכל מלמדי השכלתי


כלל הקורסים מועברים על ידי סטודנטים הלומדים לתואר ראשון באותם המקצועות שהם מלמדים. המדריכים אחראים לתכנית הלימודים בקורס, אחריות הכוללת את בניית מערכי השיעור ואת דרך העברתם. בנוסף, כל מדריך מלווה באופן אישי קבוצה של כ-25 תלמידים ותלמידות, לומד להכיר אותם ואת סיפור חייהם, מסייע להם בתהליך הלמידה ובהתמודדויות שונות, ומגבש אותם כקבוצה. לצד ההדרכה, המדריכים משתתפים בקורס אקדמי שנתי, המלווה את עבודת ההדרכה ועוסק בתכנים פילוסופיים, חינוכיים וחברתיים במטרה לבחון, לגבש ולחזק עמדות ומחויבות חברתית בקרב הסטודנטים המשתתפים בתכנית.


הפקולטה למשפטים יכולה ללא ספק להתגאות – חמישה-עשר סטודנטים מהפקולטה משמשים כמדריכים בתכנית בקורסי משפטים ומנהל עסקים, וביניהם גם רכזת קורס מבוא למשפטים. כולם (למעט הרכזת) סטודנטים בשנה השנייה ללימודיהם במשפטים, וחלקם משלבים תארים נוספים בכלכלה ובמנהל עסקים.


עדי קפצון, מנהלת התכנית באוניברסיטה העברית, מספרת שהתכנית פועלת בשני כיוונים. לא רק התלמידים זוכים להגיע לאוניברסיטה ולהכיר את העולם האקדמי, אלא גם המדריכים זוכים להכיר את החברה הישראלית במהותה – למדריכים יש הזדמנות ללמוד ולקבל פרספקטיבה שונה על החיים  מהאנשים שעוברים לידם ברחוב ביומיום, ולעיתים אין למדריכים מושג כיצד נראים חייהם.


את דבריה של עדי מאמת רן הופמן, סטודנט שנה ב' למשפטים ומנהל עסקים, המדריך קבוצה של 25 נשים שרובן חרדיות. "מדי שבוע אני חוזה בכוח ובעוצמה שהתלמידות שלי מביאות איתן לשיעורים. חלקן מרקע מאוד שונה משלי, דבר הפותח בפני צוהר ללמידה משמעותית ושינוי פרספקטיבה בכל הקשור בחברה הישראלית. בעיני, הפרויקט כולו מבוסס על ההבנה שכל אחד יכול ללמוד, ולא פעם התלמידות שלי גרמו לי לתובנות משמעותיות. אני מתרגש בכל פעם לראות אותן מתמידות ומגיעות, ובכך עושות שינוי של ממש בעולמן הפרטי. המפגש המרגש הזה בינינו הסטודנטים לבינן מוכיח בכל פעם מחדש שאסור לוותר על החלומות שלנו ושהכול אפשרי ".


"אוניברסיטה בעם מבקשת ליצור את 'האזרחות המשמעותית', זו שחושבת מחוץ לקופסה, לא מפחדת מנקודות מפגש חדשות, בין אנשים ובין אדם לבין עצמו, ובעיקר – זו המבקשת שלא לקבל את הקיים, ומעזה לשנות ולברוא מציאות חדשה. כסטודנטים מובילים במשפטים, תפקידנו להיות אלו שרוצים לעשות ועושים שינוי בחברה, מקדמים אותה ומשפיעים עליה. תחקרו, תנסו, ולעולם אל תפסיקו לחלום, כי מי שמנסה, בסופו של דבר מצליח."


לפרטים נוספים על תכנית אוניברסיטה בעם וליצירת קשר, בקרו באתר: www.unibaam.org.il


unbaam

בתמונה: נתי וויס סטודנט למשפטים, מעביר הרצאה במסגרת "אוניברסיטה בעם"

בין מתווה הגז למתווה הקריפטונייט: הסדנה במשפט מבוים

בין מתווה הגז למתווה הקריפטונייט: הסדנה במשפט מבוים

מערכת הביטאון

 

תארו לעצמכם שאתם משתתפים כצד משפטי בסיטואציה הבאה: חברת Nudel Energy החלה לחפש קריפטונייט במדינת נרניה לקראת סוף שנות האלפיים. בשנת 2009 הובילו חיפושיה לתגלית ענק של קריפטונייט במאגר הקרוי Moby-Dick . בשנת 2015 נחתם "'מתווה הקריפטונייט" המסדיר את היחסים שבין הממשלה לבין החברה. המתווה מותקף בבג"ץ על ידי ארגון "דליברציה דמוקרטית לנרניה", הטוען שהמתווה בלתי-חוקתי ולכן בטל. אם המקרה הזה נשמע לכם מוכר, כנראה אתם עוקבים אחרי הנעשה במשק האנרגיה בישראל או שאתם מתעניינים בבג"ץ שעסק בחוקיותו של "מתווה הגז" – או שאתם תלמידי הסדנה למשפט מבוים של הפקולטה.


זו השנה השנייה שבפקולטה פועלת סדנת משפט מבוים. הסדנה מספקת לתלמידיה הכשרה ייחודית המשלבת היכרות אקדמית עם עולם הליטיגציה לצד ניסיון מעשי בהכנת הליך משפטי וטיעונים בעל-פה. בסוף הסדנה מתקיים אירוע המשפט המבוים בפני קהל, חברי סגל והרכב שופטים בכיר. התלמידים המשתתפים מתנסים בהכנת הליך משפטי מורכב, בין היתר דרך מחקר משפטי, כתיבת כתבי טענות בהליך שמתנהל בפני בית המשפט העליון והכנת טיעונים בעל-פה. השנה, ה"קייס" המשפטי מתכתב עם סוגיית מתווה הגז.


העבודה בסדנה נעשית בכמה רמות – בהרצאות פרונטליות של מנחה הסדנה ושל מרצים אורחים, בעבודה אינדיבידואלית, באימונים ובעבודה משותפת של חברי הצוותים. במהלך הסמסטר משתתפים התלמידים בהרצאות שונות ונחשפים למגוון מקומות התמחות הקשורים לתחום שבו עוסק הקייס. בין היתר, חברי הנבחרת זכו להיפגש להרצאה ושיחה עם עוזרת משפטית בבית-המשפט העליון, פרקליט ממחלקת הבג"צים במשרד המשפטים, עורכת-דין במחלקת הייעוץ והחקיקה וסגן ראש-מחלקת הליטיגציה במשרד גולדפרב זליגמן ושות'. הסוגיות המשפטיות העולות מהקייס הן, על פי רוב, סוגיות שאין להן תקדימים במשפט הישראלי או שמאתגרות את התשתית המשפטית הקיימת. את סדנת המשפט המבוים מלווה משרד גולדפרב זליגמן ושות', ממשרדי עורכי הדין הגדולים והמובילים בישראל.


מנחה הסדנה הוא נדיב מרדכי, עמית מחקר בפקולטה. מרדכי, שכותב את הדוקטורט שלו על ביקורת שיפוטית בבג"ץ, מספר שהסדנה היא ניסיון חדש יחסית של הפקולטה. "בקיץ האחרון הדיקן ביקש ממני ללמד את הסדנה, ולצד לבטים לא פשוטים, היה לי ברור שמדובר בקורס שיש בו הרבה אתגרים וסיכויים. הפקולטה היא לא פחות מאימפריה בכל מה שקשור לתחרויות בינלאומיות של Mooting . אבל בעצם, אין לנו מסורת ארוכה של משפטים מבוימים שעוסקים במשפט הישראלי. כאן בדיוק הסדנה שלנו מיוחדת". הסדנה היא גם מאמץ אחד במסגרת שאיפה רחבה יותר של הפקולטה לחזק את הקשר עם בית המשפט העליון, קשר שיבוא לידי ביטוי גם בחנוכת חדר המשפט המבוים החדש בקיץ הקרוב. "אנחנו רוצים להתחיל ולבסס מסורת של משפט מבוים ישראלי", אומר נדיב, "ולכן השנה הזו, שבה הסדנה נלמדת במתכונת חדשה, היא בעצם ניסוי חשוב שאני והתלמידים שלנו עוברים ביחד".


ירדן יפתח (תלמידת שנה ג' בפקולטה) מאמנת את הסדנה לצד מרדכי, לאחר שהשתתפה בסדנה בעצמה בשנה שעברה. "הקורס השנה נבנה במתכונת ייחודית, והקבוצה הקטנה של התלמידים שלנו מקבלת הנחייה ויחס אישי שאני, שטענתי במשפט בשנה שעברה, יכולה רק לחלום עליו. לצד הפגישות עם מרצים שונים מהפרקטיקה, אנחנו מלווים אותם לא מעט, וכמובן שיש הרבה עבודה ברקע, אבל בסופו של דבר המשפט הוא המאמץ של התלמידים שלנו, והשנה הקבוצה שלנו מאוד איכותית". בשנת תשע"ו, לאחר הליך מיון קפדני, נבחרו לסדנה שמונה תלמידים בעלי הישגים לימודיים ואישיים מצוינים, זיקה לתחום הליטיגציה ויכולת ניתוח ומחקר משפטיצליל רייך (שנה ב' בפקולטה), שטוענת עבור "דליברציה דמוקרטית לנרניה", מספרת שלצד העומס הלא פשוט שמביאה איתה הסדנה, היא גם "מאתגרת במובן זה שהיא מביאה אלמנטים אחרים, שאותם אנחנו לא זוכים לחוות במסגרת הלימודים, וחושפת אותנו גם לעולם המחקר המשפטי וגם לעולם הליטיגציה, וכל זאת במסגרתה של הסוגיה הכי 'חמה' היום בשיח הציבורי-משפטי".


המשפט מתמקד השנה בקייס המצוי בתפר שבין משפט מנהלי-חוקתי ורגולציה, גם כדי לתרגל ליטיגציה בפני בג"ץ, הערכאה הגבוהה בישראל, וגם כדי לעסוק בשאלות של רגולציה. סופי קוסשוילי (שנה ב', משפטים ומנהל-עסקים) מפרטת: "ההשתתפות בסדנה זיכתה אותי בחשיפה לאחת הסוגיות המשפטיות המורכבות ביותר במדינת ישראל בשנים האחרונות – מתווה הגז. הדרישות הגבוהות, המקצועיות והחתירה לפרטים הקטנים הובילה אותנו, חברי הצוות, לפתח ראייה כוללת, סקרנות, ויכולת מחקר מעמיקה תוך זמן קצר".


"כשכתבנו את הקייס", מפרטת יפתח, "היה ברור לנו שעומד להינתן פסק דין בפרשת מתווה הגז ה'אמיתי'. היה בזה סיכון מסוים ובעיקר – צורך לוודא שהשאלות המשפטיות שלנו יהיו מאתגרות אפילו יותר מאלה שעמדו בפני בג"ץ במציאות. כך למשל, הסוגיה של סעיף היציבות – שכאשר הקייס נכתב לא היה ברור בכלל שייפסל על ידי בג"ץ – חייבה אותנו לחשוב לעומק לא רק על השאלות המשפטיות הקיימות, אלא על מצב שבו בג"ץ מבטל את הסעיף, תרחיש שבאותו הזמן נראה דמיוני. אבל הקייס נתן, בסופו של דבר, חוויה נדירה לתלמידים שלנו, ואני בטוחה שבראיונות ההתמחות הם יהיו מומחים אמיתיים לשאלות מרכזיות שעומדות היום על הפרק".


מעיין עמיאל (שנה ב', משפטים ומנהל עסקים), שתטען עבור המדינה ושעסוקה בימים אלה עם צוות המשיבים לעתירה בגיבוש כתבי-הטענות, מוסיפה: "הסדנה העניקה לי הזדמנות ייחודית להציץ אל עולם הפרקטיקה המשפטית ולגייס את המיומנויות שרכשתי עד כה במסגרת הלימודים על מנת ליצור תוצר משפטי מחקרי מעמיק ואף לתרגמו לכדי טענות בעל-פה. כל זאת תוך עבודת צוות לצד סטודנטים מצטיינים וחשיפה לקשת רחבה של גורמים מקצועיים מהעולם הציבורי, המסחרי והאקדמי".


מרדכי מחזק את דבריה, ומוסיף "אני לא בטוח לכמה סטודנטים בשנה ב' יוצא להתנסות בהליך ליטיגציה כל כך מורכב כבר בשנה השנייה או השלישית של הלימודים שלהם. אלה נושאים שמיטב עורכי הדין הפרטיים בארץ ובמשרד המשפטים עוסקים בהם, באחת הסוגיות הכי בוערות של השנים האחרונות. אני יכול להגיד שחברי הנבחרת מתמודדים עם זה בצורה יפה מאוד. המחקר שאנחנו עושים בסדנה לא נופל מהליכים שנידונים בפני בג"ץ. אבל את זה כולם מוזמנים לראות ביום המשפט".


הרכב השופטים המכובד יכלול השנה את המשנה-לנשיא בית המשפט העליון (בדימ'), השופט אליעזר ריבלין; את פרופ' יואב דותן; ואת ראש מחלקת הליטיגציה של משרד גולדפרב ושות', עו"ד צביקה בר-נתן. 

 

sadnaMish

sadnamish2

מדור "הסטודנטים"

מדור "הסטודנטים"

שגיא חורי

אחרי הסמסטר הראשון (וכמובן אחרי תקופת המבחנים) אספנו מספר סטודנטים שיספרו לנו על החוויות בפקולטה, על תקופות המבחנים ועל המחשבות והרצונות שלהם להמשך הלימודים.

tald טל דביקו,  שנה א' וירושלמית במקור, ידעה כבר מילדות שהתחום שהיא רוצה ללמוד הוא משפטים. אמנם הסמסטר הראשון היה אינטנסיבי עבורה, אך בתוך האתגר היא מצאה עניין רב, ובמיוחד בקורס דיני עונשין של פרופסור דורון טייכמן. טל מספרת שתקופת המבחנים היתה תקופה לא פשוטה, אך היא נהנתה מהאתגר והיא נהנית מההשתתפות בחוויה הסטודנטיאלית בפקולטה, ומהערבות ההדדית בין הסטודנטים בשנתון.

 

 

dvir_01 דביר אביעם, עתודאי מראשון לציון, כבר נמצא בשנתו השנייה ללימודים. דביר סיפר לנו שהסמסטר הראשון בשנה א' התחיל בצורה קצת קשה מבחינה חברתית ואקדמית, בעיקר בגלל פערי הגילים. אולם, הוא אומר, עם הזמן הבין איך הדברים פועלים וכרגע הוא "נהנה מכל שנייה". תקופת המבחנים הראשונה היתה עבורו מאוד לחוצה ומלאת חוסר ודאות, ולדעתו, אם היו מוסיפים בסמסטר הראשון כמה בוחני אמצע הדבר היה מספק ניסיון חשוב לפני המבחנים המשמעותיים הראשונים. דביר מציין את הקליניקה לזכויות האדם כחוויה מאוד משמעותית: "העבודה המשפטית המגוונת, האנשים והניסיון הופכים את הקליניקה לחוויה שהיא חובה למי שלומד בעברית, וחבל לפספס כזאת הזדמנות".
lior

עבור ליאור חורי, תושבת רעננה במקור ותלמידת שנה א' בפקולטה, הסמסטר הראשון היה מבלבל, מלא באפשרויות רבות, הזדמנויות חדשות, אנשים חדשים וצורת לימודים המלווה בחשיבה אחרת לגמרי. למזלה, מעידה ליאור, תקופת המבחנים עברה עליה בצורה הרבה יותר קלה מכפי שציפתה. כמו הרבה סטודנטים בפקולטה, גם ליאור מרוצה באופן מיוחד מצוות המזכירות המעולה והאכפתי, שעושה עבודה מופלאה. "כל חברות הצוות תמיד קשובות לכל בעיה שיש ותמיד מוצאות פתרונות יצירתיים."

 

עריכת-דין ונשים

  "הייתי רוצה שעורכות הדין היוצאות מהפקולטה יבינו וירגישו שהכל אפשרי מבחינתן"

-אורית לוי ינובסקי-


ישבנו לשיחה עם עו"ד ד"ר עופרי-שור, בנוגע לפאנל "עריכת-דין ונשים", אותו הנחתה במהלך חודש פברואר בפקולטה ובכדי לשמוע על נסיונה המקצועי

 


michalso1ד"ר מיכל עופרי-שור
 קיבלה תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית. התמחתה שנתיים – שנה אחת במשרד א.ש. שומרון, י. מולכו, פרסקי ושות', והשנייה בפרקליטות מחוז תל אביב אזרחי. אחרי שהוסמכה חזרה לעבוד במשרד א.ש. שומרון, י. מולכו, פרסקי ושות' שבו התמחתה.


עופרי-שור למדה לתואר שני בלונדון באוניברסיטת UCL , שם גילתה את תחום הקניין הרוחני, שבארץ עוד היה בחיתוליו ובתחום זה התמחתה בלימודיה. בסיום התואר חזרה שוב לשומרון, מולכו, פרסקי ושות', ועבודתה שם התמקדה אף היא בתחום הקניין הרוחני. לימים הפכה לשותפה במשרד וריכזה בו את תחום הקניין הרוחני, ובמקביל כתבה דוקטורט בקניין רוחני בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, בהנחיית ד"ר ויסמן.


לפני שנתיים וחצי התמנתה עו"ד ד"ר עופרי-שור למרצה במשרה מלאה בפקולטה. ישבנו איתה לשיחה על הפאנל שהנחתה ועל ניסיונה המקצועי. מצאתי אותה מדברת מהניסיון ומהלב, משדרת השקפת עולם אופטימית ואיתנה, מעצימה ודורשת מאיתנו, עורכות הדין הצעירות, להאמין, להעז ולחלום, להקשיב לעצמנו, להתעמת עם הפחד ולגבור עליו: "אני מאמינה שאנו חלק מדור של שינוי אמיתי, ומייחלת שה'מיכליות' שלנו לא יצטרכו לעסוק יותר בפאנלים מהסוג הזה."


ספרי לנו בקצרה על הפאנל בנושא עריכת-דין ונשים שנערך לא מזמן בפקולטה ואיפה הנושא פוגש אותך. איך קשור הפאנל לכל מה שסיפרת על עצמך?
היוזמה הגיעה מהסטודנטיות בפקולטה, שהרגישו חוסר בנוכחות הנשית בחלק מהפאנלים שנערכים בפקולטה, וביקשו שתהיה הזדמנות לשוחח עם נשים שותפות במשרדי עורכי דין ובתפקידים בכירים אחרים בעולם המשפטי על נושאים שמעסיקים אותן כעורכות דין לעתיד.  


מיכל משתפת: "במהלך השותפות שלי במשרד עורכי הדין, וגם בשיחות עם קולגות וחברות, ראיתי שהנושא הזה מעסיק הרבה נשים ולכן שמחתי על היוזמה, ושמחתי שיחידת ההשמה בפקולטה בראשות פרופ' יואב דותן ובהנהלת עו"ד גלי כוכבי-רונן הרימה את הכפפה הזאת, ונרתמה להוציא את העניין אל הפועל."


בפאנל השתתפו שלוש משפטניות בכירות מתחומי עשייה שונים: ד"ר מיכל אגמון-גונן, שופטת ביהמ"ש המחוזי בת"א; עו"ד מיכל ארלוזורוב, סמנכ"לית והיועצת המשפטית של חברת "אדמא" (בעבר: "מכתשים-אגן"); ועו"ד מיכל הלפרין, שבעת הפאנל הייתה שותפה ומנהלת מחלקת ההגבלים העסקיים במשרד מיתר ושות', ומאז מונתה להיות הממונה על ההגבלים העסקיים. כולן שמחו לשתף בניסיון הרב שצברו.


ד"ר שור-עופרי מספרת שהייתה שיחה פתוחה וכנה. המשתתפות נתנו תמונה מציאותית לגמרי, שלא מתעלמת מקשיים והתלבטויות הכרוכים בניהול קריירה. עם זאת, המסר הכללי שעבר משלושתן היה מאוד מעצים. במהלך חייה המקצועיים, היא מספרת, פגשה הרבה סוגים של נשים שהצליחו במקצוע ושהיו מודל עבורה בתחילת הדרך, וכל אחת מהן היתה שונה מחברתה. אבל משותפת לכולן היתה תחושת עניין אמיתי ומחויבות אמיתית לעבודתן, עם ההבנה ש"הכול אפשרי". המצב התודעתי הזה, בעיניה, הוא מצב מאד חשוב לכל מי שמעוניינת לבחור במסלול של קריירה. המסר הזה, היא סבורה, עבר גם בפאנל.


מהו לדעתך השוני המהותי ביותר כיום בין עורכי דין לעורכות דין? מהו השוני באתגרים הניצבים בפני עורכות דין, בהשוואה למסלולי קריירה או ענפי עבודה אחרים שאישה בוחרת לעסוק בהם?  
"אני לא חושבת שבהגדרה יש משהו שונה במקצוע עריכת-הדין עבור נשים לעומת גברים, או במקצוע עריכת-הדין לעומת מסלולי קריירה אחרים. הדברים רלוונטיים לכל פאנל קריירה, רלוונטיים להרבה מקצועות וגם לגברים, ובעיני זה היה חלק מהעניין. חברות שלי במסלולי קריירה אחרים מתלבטות באותן שאלות."
עופרי-שור מוסיפה: "מכיוון שהפאנל נערך כחלק מאירועי ההשמה של הפקולטה, התמקדנו בקריירה משפטית, ובמיוחד בשאלה מה נשים שמנהלות קריירה יכולות לעשות עבור עצמן, בהינתן המבנים החברתיים הקיימים, ובהינתן שבחלק מהמקומות עדיין אין שוויון מלא בין גברים ונשים בעמדות בכירות. לכן בחרנו בפאנל להתמקד בתחום העסקי-המסחרי. למשתתפות ניסיון עשיר בתחום הזה, שיש בו עדיין פחות נוכחות נשית".
"אני חושבת שבמצב בישראל היום יותר קל לנשים לנהל קריירה בהשוואה לעבר. בגדול, התהליכים החברתיים בעניין הזה הולכים למקום הנכון. מצד שני הם לוקחים זמן, ו'מצד שלישי', הסטודנטיות שיוצאות היום לשוק העבודה צריכות לקבל את ההחלטות במצב היום, ולא בעוד 20 שנה. אז מהמקום הזה חשוב לשמוע מנשים שהתלבטו באותן התלבטויות. זה שיח שכדאי לקיים, הוא מקדם את השוויון הכללי וכל אחת יכולה להפיק ממנו תובנות. "

"אל תורידו רגל מהגז"

מהו לדעתך האתגר הכי גדול, הכי מהותי, שניצב בפני עורכות דין צעירות?
מיכל חושבת רגע. "הנושא מורכב. חשוב להבהיר שאני לא מדברת עליו מתוך מומחיות מדעית, זה לא תחום מחקר שלי, אלא מהניסיון האישי שלי...  


"השנים הראשונות בקריירה כעורכי דין צעירים הן לרוב מאוד מאתגרות: הפגישה עם הפרקטיקה, רכישת הניסיון המקצועי, ההתנהלות בבית משפט, מול לקוחות, מול הצד שנגד, בתוך המערכת בה אנחנו עובדים. לעיתים קרובות אלה גם השנים של הקמת משפחה, כשבמקרים רבים נשים עדיין נושאות בעיקר האינטנסיביות שכרוכה בגידול ילדים קטנים. לפעמים גם הסביבה הקרובה שולחת לנשים מסרים סותרים. זו תקופה אינטנסיבית, שכרוכה בתמרון מתמיד, והאתגר הוא משמעותי."


היא משתפת שיצא לה להיתקל במהלך חייה המקצועיים בעורכות-דין ומתמחות צעירות ומוכשרות, והתרשמה שיכולותיהן מאפשרות להן לשאוף למסלול קריירה מאוד מבטיח, אבל הן כיוונו את עצמן מלכתחילה למסלולים שנתפסו בעיניהם כפחות תובעניים, בגלל המחשבה שיהיה קל יותר לשלב אותם עם חיי משפחה, או בשל "המחשבה קדימה" שכשתהיה משפחה עוד כמה שנים  המסלול התובעני לא יתאים.


"ההבניה החברתית קיימת עדיין. האתגר הוא לשאוף, כל אחד ואחת לאן שנכון לו או לה – כל החלטה היא לגיטימית ויש גם מקום לשינויים. מי שכן רוצה – לא לפחד מזה, ולשאוף להגיע למסלולים הללו ולאפשר גם את המימוש העצמי הזה. חבל לי לראות מישהי מורידה רגל מהגז בשלב מוקדם של הקריירה ומוותרת מראש. הייתי רוצה שהסטודנטיות היוצאות מהפקולטה יבינו שיש להן עמדת פתיחה נהדרת ושירגישו שהכול אפשרי מהבחינה הזאת."


העולם המשפטי הוא עולם שוויוני יותר, יחסית, מעולמות אחרים ונתפס תמיד כמכיל יותר את השוויון. מה דעתך על זה שיש יותר עורכי-דין מעורכות-דין, בטח בעמדות מפתח? גם פה בפקולטה יש הכנות לראיונות מיוחדים לסטודנטיות בשל היותן סטודנטיות. 
"אכן, בחלקים של עולם המשפט הפערים הצטמצמו כמעט לחלוטין, ואילו בחלקים אחרים, למשל ברוב המשרדים הגדולים, יש יותר שותפים משותפות". ההסבר, לדעתה, באופן כללי, הוא מבנים חברתיים שעדיין קיימים, גם בתוך ארגונים וגם בחברה באופן כללי. אבל לאורך זמן אפשר לדעתה לראות שיפור. "נשים שנכנסות למסגרות כאלה מתעודדות כשהן רואות שיש בהיירארכיה הגבוהה יותר נשים. זה שולח סיגנל טוב ביחס ליכולת שלהן להתקדם, וזה דבר חשוב."


בחודש מרס חגגנו את יום האישה הבינלאומי בסימן חוקרות ומרצות. בכובע הזה שלך אולי תספרי על ההתמודדות והחוויה בעולם הזה? האם יש בו תקרת זכוכית או דווקא חוויה? 
"באוניברסיטה בכלל, ובפקולטה בפרט, מקדישים הרבה זמן, מחשבה ומאמץ לנושא של קליטה והתקדמות של נשים במערכת. ההתרשמות שלי, בתור מי שהצטרפה לא מזמן, היא שמדובר במערכת שהיא מאוד מודעת ורגישה לנושא הזה."


נשמע כחוויה טובה, העבודה כמרצה וכחוקרת.
"נכון, התמזל מזלי שבשתי המערכות שבהן עבדתי, גם בפקולטה וגם במשרד, נתנו לי את התחושה שהכל אפשרי."


לסיום, חשוב לי כעורכת דין צעירה לשמוע מה המסר שאת מעבירה לנו, מה תגידי לנו בתחילת הדרך שיעודד ברגעים קשים.
בשלב זה מזכירה מיכל את הספר Lean In של  שריל סנדברג, סמנכל"ית פייסבוק, שבו היא עוסקת בנושא של נשים וקריירה. "הספר מעניין ומעורר מחשבה, ואני ממליצה עליו לנשים ולגברים. 
"הטווח הארוך הוא מה שצריך לזכור ברגעים הקשים. לכולם תחילת קריירה זה השלב הכי קשה, אבל צריך לזכור את התמונה הגדולה ולא רק את המקום הנוכחי והקושי המיידי. אלה שנים קשות, בין אם זה כי לא צברנו את הניסיון והביטחון במקצוע שלנו ובין אם כי אנחנו מגדלים ילדים ובונים משפחה, והשילוב קשה במיוחד. צריך לזכור שהשנים האלה מוגבלות. הניסיון והמומחיות שרוכשים במהלך הזמן לא הופכים את העבודה שלנו לפחות תובענית, אבל כן למעט יותר גמישה ויותר נעימה מבחינת הלחץ שנלווה אליה, וגם הילדים גדלים. צריך לזכור שהקריירה היא ריצה לטוח ארוך, שיש בה מכשולים וקשיים, תקופות האצה והאטה, וגם הזדמנויות. חשוב לשמור על תחושת מסוגלות, ולעשות את הכי טוב שאנחנו יכולים."