הפקולטה

הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים, הממוקמת בקמפוס האוניברסיטה בהר-הצופים, היא ספינת הדגל של המחקר והחינוך המשפטי בישראל. לפקולטה, שנוסדה בשנת 1949 כפקולטה למשפטים הראשונה באוניברסיטה ישראלית, עבר מפואר, הווה מרשים ועתיד מבטיח.


רוב בכירי המערכת המשפטית בישראל, וביניהם כמעט כל שופטי בית-המשפט העליון בעבר ובהווה, הם בוגרי הפקולטה או כיהנו בעבר כמורים בה. גם מרביתם של חתני פרס ישראל למשפט ולקרימינולוגיה נמנו או נמנים עם סגל הפקולטה.


חברי הסגל האקדמי בפקולטה בהווה הם מורים וחוקרים מן השורה הראשונה, בעלי מוניטין בינלאומי מוכח ומעמד מוביל בעולם המשפט הישראלי. מחקריהם, העוסקים במחקר תיאורטי משפטי, בעל נפקות כלל-עולמית, ובמחקר משפטי יישומי, הבוחן בראיה ביקורתית והשוואתית את החקיקה והפסיקה בישראל, מתפרסמים בכתבי העת המשפטיים המובילים בעולם ובהוצאות ספרים יוקרתיות ביותר. חברי הסגל גם מתמודדים בהצלחה רבה בתחרויות על מענקי מחקר ופרסים בינלאומיים.


חלקים משמעותיים של פעילות המחקר בפקולטה מתבצעים באמצעות קבוצות מחקר (מכוני מחקר או "פורומים"). קבוצות אלו מאפשרות לחוקרי הפקולטה לשתף פעולה זה עם זה, כמו גם עם חוקרים אחרים ועם תלמידי מחקר מהארץ ומהעולם. קבוצות המחקר מקיימות לאורך השנה מספר עצום של אירועים אקדמיים – הרבה יותר מבכל פקולטה למשפטים אחרת בישראל – ומאפשרות אגב כך לתלמידי הפקולטה, בכל תארי הלימוד, להתנסות בדיון ובשיח אקדמי ברמה הגבוהה ביותר.  


תפארתה של הפקולטה למשפטים אינה מבוססת רק על המחקר פורץ הדרך המתבצע בין כתליה, אלא גם על תכניות ההוראה המעולות המוצעות בה. הפקולטה מקיימת תכניות לימודים עשירות ויוקרתיות לתארים בוגר, מוסמך ודוקטור במשפטים; הפקולטה גם מציעה במסגרת המכון לקרימינולוגיה תכניות מבוקשות לתארי בוגר, מוסמך ודוקטור בקרימינולוגיה.


ציבור התלמידים בפקולטה מאופיין לא רק באיכותו האנושית יוצאי-דופן (ציון הסף לקבלה ללימודים בפקולטה הוא הגבוה ביותר בישראל ובוגרי הפקולטה משתבצים במקומות הנחשקים ביותר להתמחות במשפטים) ובגיוון הרב של הרכבו (יהודים וערבים, דתיים וחילונים, ישראלים וזרים, עולים חדשים וותיקים). תלמידי הפקולטה מצטיינים גם במחויבותם לחברה הישראלית. מחויבות זו מוצאת לה ביטוי, בין היתר, במעורבותם הרבה של התלמידים בפעילותו של המרכז לחינוך משפטי קליני של הפקולטה ובסדנאות השונות המתקיימות במרכז מינרבה לזכויות האדם ובמסגרות פעולה אחרות שהוקמו בפקולטה ביוזמת התלמידים ובשיתוף הנהגת הפקולטה. בכל תחומי הפעילות שלנו, אנו רואים בתלמידי הפקולטה שותפים מלאים בחיי הפקולטה וחלק בלתי נפרד מהצלחתה.


ההצטיינות של הפקולטה בתחום המחקר וההוראה מבטיחה כי גם כיום, כאשר בישראל פועלים למעלה מעשרה בתי-ספר למשפטים, שומרת הפקולטה על מעמדה כמוסד המוביל למחקר וחינוך משפטי בישראל, ונמנית עם הטובים שבבתי-הספר למשפטים בעולם. מעמדה של הפקולטה כפקולטה המובילה בישראל, ושל האוניברסיטה העברית כאוניברסיטה המובילה בישראל משתקף, בין היתר, במדדים בינלאומיים המדרגים באופן עקבי את הפקולטה ואת האוניברסיטה בין 100 מוסדות המחקר הטובים בעולם, מעל לכל מוסד אקדמי מתחרה בישראל.


עתידה של הפקולטה טמון ביכולתה להמשיך ולקבל לשורותיה את מיטב המוחות המשפטיים, להמשיך ולהציע את מסגרות המחקר האטרקטיביות ביותר ואת תכניות הלימוד הטובות ביותר בתחום לימודי המשפטים. ניתן להזכיר, בהקשר זה, שלוש מגמות עיקריות המנחות את פעולתנו האקדמית בהווה ואשר תמשכנה להנחות אותנו בעתיד הנראה לעין.

דבר הדיקן

 

michael karyaniברוכים הבאים לאתר הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים. האתר נבנה מתוך מחשבה לענות על צורכי כל משתמשיו: אורחים, מועמדים, סטודנטים, אנשי סגל, עמיתים ומעסיקים. בתוך כך, האתר מספק מידע על כל תכניות  הלימודים בפקולטה, גישה לאתרי הרישום והמידע וכן הצצה לפעילות האקדמית והמחקרית הענפה המתרחשת בין כותלי הפקולטה.

בזמן האחרון אנו עדים למגמה של הפיכת המחקר המשפטי והוראת המשפטים לרב-תחומיים יותר מאשר בעבר. כך, בצד המחקר המשפטי "הקלאסי", הבוחן את מקורותיה ההיסטוריים של שיטת המשפט ואת מבנה מוסדותיה, הממפה את כללי השיטה והמנתח את עקרונותיה, מתבצע בפקולטה על-ידי חברי הסגל ותלמידי המחקר שלהם מחקר אינטר-דיסציפלינרי הבוחן את יחסי הגומלין בין המשפט לחברה, בין הכתיבה המשפטית לכתיבה הפילוסופית והדתית, ובין תיאוריות של משפט לתיאוריות של ממשל. גם תכניות ההוראה שלנו הנן רב-תחומית יותר מאשר בעבר. כך למשל, כ 70% מתלמידי התואר הראשון לומדים לתואר בוגר משותף במשפטים ובחוג אחר באוניברסיטה העברית. בבסיס מגמות אלה מצויה התובנה כי מחקר ועיסוק משפטי אינו מנותק מתחומי ידע אחרים המשיקים לעולם המשפט, מעצבים את תכניו ומושפעים על ידו. המחקר וההוראה הרב-תחומיים מאפשרים לנו, אפוא, למקם את עולם התוכן המשפטי בהקשר חברתי רחב יותר.


המחקר וההוראה בפקולטה נוטים להיות יותר בינלאומיים באופיים – דבר המתחייב מהשפעת תהליכים רחבים של גלובליזציה כלכלית, תרבותית ופוליטית על הפרקטיקה המשפטית בישראל, כמו גם על המחקר המשפטי. חברי סגל הפקולטה הנם "שחקנים" פעילים בזירת המחקר הבינלאומי, והפקולטה מארחת בכל שנה מספר גדול של חוקרים ומורים אורחים מכל רחבי העולם. מספר התלמידים הזרים הלומדים בפקולטה בתוכניות חילופין ובתוכניות הבינלאומיות שהפקולטה מציעה במסגרת הלימודים לתואר שני ושלישי מצוי אף הוא במגמת עליה חדה. בו בזמן, כמה עשרות מתלמידי הפקולטה נוסעים בכל שנה לחו"ל, ללמוד במשך סמסטר אחד באחד מעשרים בתי-הספר למשפטים ברחבי העולם שעימם מקיימת הפקולטה תכניות לחילופי סטודנטים; תלמידים נוספים משתתפים במשלחות הנוסעות לסיורים לימודיים במקומות מגוונים כמו רואנדה, צפון אירלנד, שוויץ וקנדה. הפקולטה היא גם השותפה המייסדת היחידה מישראל של בית הספר ללימודים משפטיים בינלאומיים (Center for Transnational Legal Studies) הפועל בלונדון, וחברי הסגל שלה ותלמידיה נמנים עם חברי הסגל והתלמידים במוסד זה. לבסוף, הפקולטה גם מסייעת לבוגרים מצטיינים, המבקשים ללמוד לתארים מתקדמים בחו"ל. השתלבות הפקולטה בסביבה בינלאומית רחבה, מצדיקה עידוד מחקר והוראה בתחומי משפט המתאימים במיוחד לשיתוף פעולה אקדמי חוצה גבולות –תיאוריה של משפט, משפט השוואתי, ומשפט בינלאומי מסחרי וציבורי.


 הפקולטה מקדישה מאמצים רבים לחיזוק הקשרים בינה לבין סביבתה המקצועית והגיאוגרפית. חברי סגל הפקולטה ממלאים שורה של תפקידים ציבוריים בכירים, ומייעצים באופן שוטף לגופים רשמיים ולא-רשמיים בארץ ובעולם. הפקולטה גם מקיימת קשרים מקצועיים אמיצים עם משרדי עורכי הדין המובילים בישראל ומעניקה לבוגריה שירותי השמה בהם. ימי העיון הרבים המתקיימים בפקולטה פתוחים לקהל הרחב, ומשלבים בצד אנשי אקדמיה גם אישים בולטים מעולם המעשה, והפקולטה מעורבת גם במספר רב של השתלמויות מקצועיות ותוכניות הכשרה המוצעות לעורכי דין, כמו גם לקהלים אחרים. לבסוף, המרכז לחינוך קליני בפקולטה מעניק תמיכה משפטית משמעותית לאוכלוסיות מגוונות באזור ירושלים. בבסיס כל פעילויות אלו, מצויה התובנה כי אל לנו כפקולטה להיסגר ב"מגדל שן" אקדמי המנותק מצורכי החברה הישראלית בה אנו חיים. לתפיסתנו, המחקר והחינוך המשפטי אינם מהווים רק אמצעי לפיתוח מיומנות מקצועית; הם אף מטילים על המעורבים בו – מורים ותלמידים – שליחות חברתית להשתמש בכלים המקצועיים שבידיהם על מנת לשפר את פני החברה.
 
השילוב של גורמי הצלחה אלו: סגל אקדמי מעולה, המסתייע בסגל מנהלי מסור ומנוסה בעל תודעת שירות גבוהה ביותר, תלמידים מצטיינים בעלי אחריות חברתית עמוקה, ומסורת ומוניטין של מצוינות אקדמית, הופכים את הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים למוסד מוביל למחקר והוראת משפטים בארץ ובעולם, ולסביבת עבודה ולימודים נעימה ומהנה.

בברכה,

פרופ' מיכאיל קרייני, דיקן

 

ההיסטוריה של הפקולטה

לימודי משפטים בארץ-ישראל עד להקמת הפקולטה למשפטים 

בתקופה העות'מאנית לא היה בארץ ישראל בית ספר למשפטים, והמעוניינים בהשכלה משפטית רכשו אותה מחוץ לגבולות הארץ, בדרך כלל בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת קושטא. עם כיבוש ארץ ישראל בידי הבריטים, הקים היועץ המשפטי של ממשלת ארץ ישראל נורמן בנטויץ' בדצמבר 1920 בית ספר למשפטים בירושלים. בית הספר נקרא באנגלית Law Classes ובעברית כונה "השיעורים למשפט". מוסד שני שעסק בלימודי משפטים בארץ ישראל המנדטורית היה בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה, שפעל בתל-אביב החל בשנת 1935. בית ספר זה, שהוקם ביוזמתם של שמואל אייזנשטדט ופלטיאל דיקשטיין, הדגיש יסודות תרבותיים ולאומיים של המשפט, ומייסדיו שאפו להכשיר במסגרתו בעיקר סגל של מלומדים בתחומי המשפט.


בתקופת המנדט לא עסקה האוניברסיטה העברית בהכשרת משפטנים, אולם נלמדו ונחקרו בה שני תחומים משפטיים מוגדרים: המשפט העברי והמשפט הבינלאומי. עם המורים למשפט עברי באוניברסיטה בשנים שקדמו להקמת הפקולטה למשפטים נמנו מורים אלו: פרופ' אשר גולאק, אשר מונה בשנת 1925 מרצה למשפט עברי במכון למדעי היהדות; פרופ' אברהם חיים פריימן, אשר לימד משפט עברי ודיני משפחה מאז שנת 1943 ועד שנרצח בהתקפה על שיירת הר הצופים במהלך מלחמת העצמאות; והרב פרופ' שמחה אסף, שלימד וחקר, בין היתר, במשפט עברי, ומונה ב-1948 לרקטור האוניברסיטה ולאחד מחמישה שופטי בית המשפט העליון הראשונים. כאמור, נוסף על משפט עברי נלמד באוניברסיטה בתקופת המנדט גם המשפט הבינלאומי. בשנת 1932, מונה נורמן בנטויץ', אשר כיהן קודם לכן כיועץ המשפטי של ממשלת ארץ ישראל, לפרופסור באוניברסיטה ומונה לקתדרה ל"משפט השלום הבינלאומי". פרופ' נתן פיינברג הצטרף לאוניברסיטה בשנת 1945 ולימד אף הוא קורסים במשפט בינלאומי. פרופ' פיינברג היה דמות מרכזית בתהליך הקמת הפקולטה למשפטים והוא מונה לדיקן הראשון שלה לאחר הקמתה. משפטן נוסף שפעל באוניברסיטה בתקופת המנדט היה גד (גוידו) טדסקי. בשנת 1936, קיבל טדסקי מינוי של קבע כפרופסור באוניברסיטת סיינה, אך הוא פוטר ממשרתו בשנת 1938 בשל חוקי הגזע שחוקק המשטר הפשיסטי באיטליה נגד היהודים. בשנת 1941 מונה טדסקי לעמית מחקר באוניברסיטה העברית, ולקראת סוף המנדט החל ללמד שיעור מבוא לתורת המשפט במסגרת החוג ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה. לאחר הקמת המדינה מילא טדסקי תפקיד מרכזי בחיי הפקולטה למשפטים ובחיי המשפט בארץ בכלל.

 

הקמת הפקולטה למשפטים

הרעיון להקים פקולטה למשפטים עלה בדיונים על הקמת האוניברסיטה, שהתנהלו במהלך העשור השני של המאה העשרים. כך למשל, בטיוטה לתכנית האוניברסיטה שניסח חיים ויצמן במרס 1913, דובר על הקמת פקולטה למשפטים ומדעי המדינה במסגרת האוניברסיטה. גם בתכנית שהכין ב-1919 שמואל הוגו ברגמן, שהיה אז איש מחלקת החינוך של ההנהלה הציונית בלונדון, נכללה הקמת פקולטה למשפטים במסגרת האוניברסיטה. בהתאם לכך, ביקשה מחלקת החינוך מנורמן בנטויץ' להכין תכנית מפורטת להקמת הפקולטה. בנטויץ', עם השופט גד פרומקין וזאב ז'בוטינסקי, הציעו להקים פקולטה שתמזג לימודים מודרניים עם מחקר של המשפט העברי, מציאת יישומים חדשים "לעקרונות סוציאליסטים שמקורם בתורת משה" ומתן פרשנות "לעקרונות הליברליזם האנגלי והאמריקאי בארצות המזרח".


אולם, בפברואר 1920 החליט הוועד הפועל הציוני כי הקמת האוניברסיטה תתחיל בפתיחת מכוני מחקר במדעי הטבע והקמת "מכון עברי" בתחום מדעי הרוח. במקביל, יזם בנטויץ', שמונה ליועץ המשפטי לממשלת ארץ ישראל, את הקמתו של בית הספר הממשלתי הבריטי למשפטים בירושלים - ה"שיעורים למשפט", ועקב כך נחלשו מאוד הצורך והרצון להקמת פקולטה למשפטים באוניברסיטה.

נושא לימודי המשפטים שב ועלה באמצע שנות השלושים במסגרת דיוניה של ועדת הרטוג. בדו"ח הוועדה נדון הרעיון להקמת פקולטה למשפטים. חלק מהעדים שהוועדה שמעה (בייחוד סטודנטים) קראו לה להמליץ על הקמת פקולטה למשפטים, אולם הוועדה החליטה כי אין להמליץ על הקמת פקולטה כזו משום שה"שיעורים במשפט" בירושלים "מספקים את הצורך בהכשרה מקצועית" של משפטנים, ומשום שהיא מתנגדת לכל צעד שיביא להגדלת מספרם של עורכי הדין בארץ ישראל. עם זאת, המליצה הוועדה כי ההוראה של נושא המשפט העברי תורחב.

בקיץ 1939, בישיבת חבר הנאמנים שהתכנסה בז'נבה, החליט חבר הנאמנים, כנראה ביוזמתו של השופט גד פרומקין, לבקש משלטונות האוניברסיטה לבחון את האפשרות ליצור מערך לימודי השתלמות במשפטים לבוגרי ה"שיעורים למשפט". בעקבות ההחלטה של חבר הנאמנים, הוקמה ועדה שהגישה את הצעותיה במאי 1940, ובהן המליצה להקים מכון להשתלמות במסגרת האוניברסיטה, שקהל היעד שלו יהיה בוגרי השיעורים למשפט וכן עולים, בוגרי פקולטות למשפטים בחוץ לארץ. בשנת 1941 נגנזה התכנית להקמת המכון.

לאחר תום מלחמת העולם השנייה הוחל שוב בניסיונות להרחיב את פעילות ההוראה בתחום המשפט. צעד אחד בכיוון זה נעשה בראשית שנת 1946, כאשר הוקמו שני חוגים משניים עם זיקה ללימודי המשפטים במסגרת הפקולטה למדעי הרוח. האחד היה החוג למשפט עברי, שאמור היה לעסוק במשפט העברי "בשימת לב מיוחדת למשפט הנוהג בארץ". החוג המשני האחר היה החוג ליחסים בינלאומיים, שעסק בעיקר בעניינים הנוגעים למשפט הבינלאומי.

כשנה לאחר הקמת החוגים למשפט עברי וליחסים בינלאומיים, בקיץ 1947, החלה שוב פעילות להקמת פקולטה למשפטים. פעילות זו נבעה בעיקר מן החשש ש"השיעורים למשפט" ייסגרו עם היציאה הצפויה של הבריטים מהארץ. נוספה על כך ההכרה שעל האוניברסיטה למלא תפקיד חשוב בהכשרה של אנשי המשפט במדינה העתידה לקום. בפברואר 1948 קיבלה הוועדה המתמדת החלטה על הקמת ועדה להכנת הצעה להקמת "מחלקה" למשפטים עקב "התמורות הפוליטיות", וזו הגישה את הדו"ח שלה ביולי 1948. הוועדה הציעה ליצור מערך לימודים שישלב לימודים "עיוניים מדעיים" ולימודים מקצועיים. לימודי המשפטים תוכננו כלימודי חובה ללא יכולת בחירה. לתמיכה ברעיון של הקמת פקולטה למשפטים היו שותפים המשפטנים שבין חברי סגל האוניברסיטה וגם משפטנים בולטים אחרים, לרבות ד"ר משה זמורה (לימים הנשיא הראשון של בית המשפט העליון) וד"ר פנחס רוזן (אז רוזנבליט) (לימים שר המשפטים הראשון של מדינת ישראל).

שנותיה הראשונות של הפקולטה

הלימודים בפקולטה למשפטים החלו בשנת הלימודים תש"י, ביום 28 בנובמבר 1949. סגל המורים בפקולטה כלל את פרופ' בנימין אקצין (שהוזמן מארה"ב), פרופ' גד טדסקי והדיקן פרופ' נתן פיינברג. נוסף עליהם, הורו בשנת הלימודים הראשונה במקצועות המשפט נורמן בנטוויץ', צ"ע בקר, ד"ר משה זילברג (לימים שופט בית המשפט העליון) וד"ר זרח ורהאפטיג (לימים חבר כנסת). ההוראה במקצועות מדעי החברה והרוח שנכללו בתכנית הלימודים ניתנה במסגרת הפקולטה למדעי הרוח על-ידי ש"נ אייזנשטדט, ש"ה ברגמן, ד' פטינקין וח"י רות. לפני פתיחת הלימודים הוחלט לשלב את אביגדור לבונטין, אשר שהה באותה שעה בארה"ב בשליחות הפקולטה.


עד ספטמבר 1949, מספר הנרשמים לפקולטה היה 198, ובאוקטובר כבר עלה המספר ל-300. בסופו של דבר הוחלט להעמיד את מספר התלמידים לשנת הלימודים הראשונה על 200 בערך.

טקס החנוכה של הפקולטה למשפטים נערך ביום 28 בנובמבר 1949 בבנייני ראטיסבון, ששימשו אכסניה לפקולטה עד סוף 1958. בטכס הפתיחה החגיגה נשאו דברים, בין היתר, נשיא האוניברסיטה פרופ' ז' ברודצקי, נשיא בית המשפט העליון ד"ר זמורה, רקטור האוניברסיטה פרופ' שמחה אסף, פרופ' נתן פיינברג, הדיקן הראשון של הפקולטה ושר המשפטים ד"ר פנחס רוזן. הנואמים הדגישו את הקשר בין המשפט והוראת המשפט לבין ייסודה של חברה צודקת ואת החשיבות של הקניית הכשרה משפטית במוסד אקדמי ששם בראש מעייניו את המחקר המשפטי. שר המשפטים הדגיש את החשיבות שיש לפקולטה בבנייתה של חברה אזרחית מפותחת במדינת ישראל הצעירה.

דור המייסדים של הפקולטה כלל שורה של משפטנים בעלי שם עולמי שעלו לישראל לפני מלחמת העולם השנייה או אחריה. ביניהם ניתן למנות את גד טדסקי, אבי המשפט האזרחי בישראל, בנימין אקצין ויצחק קלינגהופר, שהניחו את היסודות למשפט הציבורי ובכך תרמו תרומה מכרעת לפיתוח הדמוקרטיה הישראלית הצעירה; נתן פיינברג שייסד את לימודי המשפט הבינלאומי ואחרים. אליהם הצטרף לאחר מכן, בתחילת שנות הששים, גם שניאור זלמן פלר, שעלה מרומניה והניח את היסודות למשפט הפלילי הישראלי המודרני. לצדו של דור המייסדים צמח דור צעיר של מורים צעירים, בוגרי הפקולטה, שקנה לו עד מהרה מוניטין אקדמי בעולם והפך לנותן הטון בעולם המשפט בישראל.

לאחר מלחמת ששת הימים הייתה הפקולטה למשפטים הראשונה מבין יחידות האוניברסיטה שהעתיקה את משכנה להר הצופים. מעבר מהיר זה אפשר לה להיות משוכנת במבנים ההיסטוריים של האוניברסיטה ששימשו אותה לפני ניתוק הר הצופים מן הרצף הטריטוריאלי של מדינת ישראל במלחמת העצמאות. במשך 25 שנים, עד שנת 1969, הייתה הפקולטה המוסד המורשה היחיד להוראת משפטים בישראל. משנת 1959 עד 1969 פעל בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה כשלוחה של הפקולטה בתל אביב. בשנת 1969 בוטל הסדר זה, ובית הספר זכה לעצמאות כפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב. לימים, הוקמו עוד שתי פקולטאות למשפטים ללימודי משפט בישראל, בבר-אילן ובחיפה, ולצדן פועלים כיום גם מספר בתי ספר למשפטים במכללות פרטיות.



הערה: הסקירה המובאת כאן מבוססת על המקורות שלהלן, ולהרחבה מומלץ לעיין בהם:

אסף לחובסקי, "לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית בתקופת המנדט" תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים כרך ב 543 (חגית לבסקי עורכת, 2005).

מקורות נוספים:

נתן ברון, שופטים ומשפטנים בארץ ישראל : בין קושטא לירושלים, 1930-1900 (2008);
גד פרומקין, דרך שופט בירושלים (1956)
Norman Bentwich, The Hebrew University of Jerusalem 1918-60(1961)
אורי כהן, "המרדף אחרי לגיטימציה אקדמית: בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה בתל-אביב, 1948-1935",מחקרי משפט כה 179 (2009)




דיקני הפקולטה למשפטים:

מיכאיל קרייני
תשע"ז
2016
יובל שני
תשע"ג-תשע"ו
2012-2016

ברק מדינה

תש"ע-תשע"ג

2009-2012

יואב דותן

תשס"ו-תשס"ט

2005-2009

איל זמיר

תשס"ג-תשס"ח

2002-2005

ישראל גלעד

תש"ס-תשס"ב

1999-2002

אוריאל פרוקצ'יה

תשנ"ז-תשנ"ט

1996-1999

ברכיהו ליפשיץ

תשנ"ד-תשנ"ו

1993-1996

מרדכי קרמניצר 

תשנ"א-תשנ"ג

1990-1993

סטיב גולדשטיין ז"ל

תשמ"ח-תש"ן

1987-1990

יצחק אנגלרד

תשמ"ה-תשמ"ז

1984-1987

יהושע ויסמן

תשמ"ב-תשמ"ד

1981-1984

קלוד קליין

תשל"ט-תשמ"א

1978-1981

יצחק זמיר

תשל"ו-תשל"ח

1975-1978

אהרן ברק     

תשל"ה

1974-1975

שניאור ז' פלר

תשל"ב-תשל"ד

1971-1974

ראובן ירון ז"ל

תשכ"ח-תשל"א

1967-1971

שלו גנוסר ז"ל

תשכ"ד-תשכ"ז

1963-1967

בנימין אקצין ז"ל

תשכ"ב-תשכ"ג

1961-1963

יצחק הנס קלינגהופר ז"ל

תש"ך-תשכ"א

1959-1961

אביגדור לבונטין

תשי"ט

1958-1959

בנימין אקצין ז"ל

תשי"ז-תשי"ח

1956-1958

שלו גנוסר ז"ל

תשט"ו-תשט"ז

1954-1956

בנימין אקצין ז"ל

תשי"ב-תשי"ד

1951-1954

נתן פיינברג ז"ל

תש"י-תשי"א

1949-1951

משרדים עמיתים

בעולם גלובלי המשתנה במהירות יש חשיבות רבה יותר מתמיד לטיפוח הקשרים שבין האקדמיה המשפטית והוראת המשפטים לבין הפרקטיקה. הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית שאפה תמיד לטפח את הקשר עם הצמרת של העוסקים בפרקטיקה המשפטית בתחום השיפוט, עריכת הדין והמשפטנות בשירות המדינה. מטרתה של היוזמה הנוכחית היא ליצור מסגרת שתאפשר טיפוח והרחבה של שיתוף פעולה כזה.

 

חבר עמיתי הפקולטה למשפטים כולל קבוצה קטנה ומובחרת של משרדי עורכי דין מובילים שאיתם הפקולטה יצרה שיתוף פעולה רחב בשורה של תחומים, לרבות השתתפות בתכנית המתמחים של הפקולטה, הוראת סדנאות בתחומי הפרקטיקה המשפטית, הענקת פרסים ומלגות לתלמידים מצטיינים ופעילויות נוספות המחזקות את הקשר בין הפקולטה, תלמידיה והמשרדים העמיתים.

 

המשרדים העמיתים

יקירי הפקולטה

בכל שנה מעניקה הפקולטה פרס הוקרה למשפטן בכיר על תרומה מיוחדת שתרם במהלך חייו המקצועיים למשפט ולחברה הישראלית, לקידום מקצוע עריכת הדין בישראל או ללימודי המשפטים באוניברסיטה העברית.


טקס הענקת פרס "יקיר הפקולטה" הוא הזדמנות עבור קהילת המשפטנים בישראל להביע את הערכתה למיטב בניה ובנותיה מקבלי הפרס ולתמוך בקידום מצוינות בשדה המשפטי.

מקבלי פרס יקיר הפקולטה:

ערב הוקרה מיוחד הפקולטה למשפטים זכרה את עו"ד יגאל ארנון, בוגר המחזור הראשון ומתורמיה הבולטים

להרחבה לחץ על התמונה 


המכון לקרימינולוגיה

תחום הקרימינולוגיה רלוונטי כיום יותר מאי פעם להבנת התהליכים החברתיים המתרחשים במאה ה-21 בישראל ובעולם. תופעות כמו אלימות ופחד מפני פשיעה, טרור, עבירות סמים, שחיתות של אנשי ציבור, פשע מאורגן, תנאי כליאה ומאסר - הם חלק אינטגראלי מהמציאות שבה אנו חיים.

המכון לקרימינולוגיה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים מתמקד בהקניית תארים אקדמיים מתקדמים - מוסמך ודוקטורט, וכן במחקר בתחומים שונים. ייחודו של המכון במגוון התחומים הנלמדים שאין כדוגמתו בישראל. לצד העמקה בתחומי המקצוע המסורתיים, פותחו תחומים חדשים שהמציאות המשתנה בישראל והתפתחות הידע הקרימינולוגי בעולם - הכתיבו, לדוגמה : דפוסים חדשים של אלימות וקורבנות, טרור, פשע מאורגן, פשיעה והגירה, שיטור קהילתי וכו'.

במכון פועל מסלול לאכיפת החוק ומדיניות תקון (Criminal Justice) שנועד לבעלי תפקידים במערכת הפיקוח ואכיפת החוק כמו משטרה, שירות בתי הסוהר, שירות מבחן, הפרקליטות הצבאית וכד'. התכנית פותחה לפני מספר שנים כמענה לצורך להקנות השכלה גבוהה לעוסקים באכיפת החוק, ובתנאי שהם עומדים בדרישות האקדמיות המקובלות. יש לציין כי מספר רב של בעלי תפקיד כבר סיימו תכנית זו בהצלחה.

בוגרי המכון לקרימינולוגיה משתלבים במוסדות מוכרים בארץ ובעולם, וממלאים תפקידים בשירותי תיקון שונים. לחברי סגל המכון מעמד מכובד בפעילות הקרימינולוגית האקדמית הבינלאומית. צוות המכון מעורב בקהילה ובחברה ומרבה למלא תפקידי מפתח בגופים העוסקים במדיניות הטיפול בפשיעה ובענישה ובוועדות שנועדו להמליץ על מדיניות ציבורית.

הפעילות המחקרית התיאורטית והאמפירית מקבלת ביטוי בתפוקה מרשימה של פרסומים. תלמידי המכון, במסגרת עבודות מוסמך ודוקטור, מבצעים מחקרים בתחומים שונים כמו אלימות בחדרי מיון, שיקום אסירים, אלימות כנגד נשים, שיטור קהילתי, פשע צווארון לבן, מדיניות כלפי טרור, היסטוריה של אכיפת החוק, סמים, מיפוי אזורי פשיעה וכו'.

במכון נערכים כנסים בנושאים המעסיקים הן את האקדמיה והן את הציבור הרחב, לרוב בהשתתפות אורחים בולטים מחו"ל וכן מתקיימות בו תכניות חילופין עם מוסדות אקדמיים באירופה ובארה"ב.

המכון לקרימינולוגיה מקבל תלמידים בעלי תואר ראשון בתחומים שונים ומעניק הכשרה בין-תחומית בקרימינולוגיה. תכנית המוסמך (עם תזה וללא תזה) היא מגוונת ובין-תחומית וכוללת תחומים כמו משפט וחברה, קורבנות וזכויות אדם, אכיפת חוק ומדיניות תקון ואטיולוגיה של הפשיעה. קיימות גם תכניות מיוחדות כמו תכנית משולבת בין קרימינולוגיה ועבודה סוציאלית וכן תכנית הבוגר-מוסמך המיועדת לתלמידי בוגר מצטיינים בתחומי מדעי החברה ומשפטים.

במכון מסלול מיוחד לתלמידים מצטיינים.

 

לחצו למעבר לאתר המכון לקרימינולוגיה

תקנון הפקולטה

לימודי מוסמך במשפטים

יז. לימודי מוסמך במשפטים


(גרסאת PDF)
1. תנאי קבלה ללימודי מוסמך במשפטים
   
  1.1

קבלה 
ההחלטה בדבר קבלה ללימודי מוסמך נתונה בידי הוועדה ללימודים מתקדמים או מי שהוסמך על-ידה (להלן – "הוועדה"), על בסיס תנאי הסף הבאים:

    1.1.1

מי שסיים את לימודי התואר הראשון בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית, בעל ציון "פטור" באנגלית ברמה אוניברסיטאית (את הפטור ניתן להשיג באמצעות הבחינה הפסיכומטרית או מבחן אמי"ר או לימודים במסגרת אוניברסיטאית. פרטים נוספים במדריך לנרשם) והשיג בהם ציון ממוצע משוקלל של 80 לפחות. לעניין זה, יינתן פקטור של חצי נקודה לכל שנה שבין שנת סיום הלימודים שקדמה לשנת 2004 לבין שנת 2004, אך לא יותר מ-10 נקודות בסך הכל.

    1.1.2

מי שסיים לימודיו במשפטים במוסד מוכר להשכלה גבוהה בישראל, והישגיו באותם לימודים שקולים, לדעת הוועדה, כנגד ההישגים האמורים בסעיף 1.1.1 לעיל, ובעל ציון "פטור" בלימודי אנגלית ברמה אוניברסיטאית (את הפטור ניתן להשיג באמצעות הבחינה הפסיכומטרית או מבחן אמי"ר או לימודים במסגרת אוניברסיטאית. פרטים נוספים במדריך לנרשם).

    1.1.3

הוועדה רשאית לקבוע תנאים מיוחדים לעניין קבלתו של מי שסיים לימודיו בפקולטה למשפטים בחו"ל.

     
  1.2 מקרים מיוחדים
    1.2.1

במקרים מיוחדים רשאית הוועדה לפי שיקול דעתה להקל בתנאי הקבלה ללימודי המוסמך, בהתחשב בפרסום מחקרים משפטיים ברמה טובה, וכן בהישגים מיוחדים בעבודות משפטיות, המעידים על כושר משפטי גבוה.

    1.2.2

הוועדה רשאית לקבוע לימודי השלמה ותנאים מיוחדים לעניין קבלתו של מי שסיים את לימודי התואר הראשון בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בציון שבין 78 ל-80.

     
   
   
2. הרשמה לתואר מוסמך
     
  2.1 ההרשמה ללימודים מבוצעת במזכירות הפקולטה למשפטים.
     
  2.2

מועמד שסיים לימודי "בוגר במשפטים" באוניברסיטה בחו"ל יגיש בקשתו עד סוף חודש מאי למשרד לקבלת תלמידים מחו"ל של האוניברסיטה העברית (הרשמה מאוחרת תתבצע לאחר המועד האמור באישור המזכירות לענייני הוראה של הפקולטה). הוועדה רשאית לקבוע כי תכנית הלימודים של תלמידים שסיימו לימודים בחו"ל תכלול עד שני קורסי חובה מלימודי הבוגר.

     
     
     
3. משך הלימודים
  3.1

הלימודים לתואר מוסמך, במסלול המחקרי ובמסלול הלא-מחקרי, לא יעלו על שנתיים רצופות. במקרים מיוחדים ולאור נימוקים מיוחדים שיירשמו רשאית הוועדה להתיר לתלמיד לחלק את לימודיו על פני שלוש שנים רצופות.

     
  3.2

על כל תלמיד במסלול המחקרי להגיש את עבודת הגמר ולעמוד בהצלחה בבחינה על העבודה לא יאוחר מתום שנה לאחר המועד האמור בסעיף 3.1.

     
  3.3 תלמיד שלא עמד במועדים כאמור לימודיו יופסקו.
     
  3.4

במקרים מיוחדים רשאית הועדה להתיר לתלמידים שלימודיהם לתואר מוסמך הופסקו לחדש את לימודיהם, ובלבד שהבקשה לחידוש הלימודים תוגש בתוך שלוש שנים מיום הפסקתם. הוועדה תקבע את דין לימודיו הקודמים של תלמיד שחידש את לימודיו כאמור והיא רשאית להכיר בקורסים שנלמדו בתוך חמש שנים שקדמו לחידוש הלימודים.

     
     
   
4. מבנה הלימודים לתואר מוסמך במשפטים
  4.1 התמחוית לתואר מוסמך
    4.1.1 הלימודים לתואר מוסמך במשפטים נערכים בארבעה תחומים, שבכל אחד מהם מוצעות התמחויות, כמפורט להלן:
      4.1.1.1. משפט ציבורי ובינלאומי:
        א. תואר מוסמך במשפטים במשפט ציבורי ובינלאומי;
        ב. תואר מוסמך במשפטים במשפט ציבורי ובינלאומי, התמחות במשפט ציבורי;
        ג. תואר מוסמך במשפטים במשפט ציבורי ובינלאומי, התמחות במשפט בינלאומי;
      4.1.1.2. משפט אזרחי:
        א. תואר מוסמך במשפטים במשפט אזרחי;
        ב. תואר מוסמך במשפטים במשפט אזרחי, התמחות במשפט פרטי;
        ג. תואר מוסמך במשפטים במשפט אזרחי, התמחות במשפט מסחרי ודיני תאגידים;
        ד. תואר מוסמך במשפטים במשפט אזרחי, התמחות בדיני קניין רוחני;
      4.1.1.3. משפט פלילי: תואר מוסמך במשפטים במשפט פלילי;
      4.1.1.4. משפט עברי: תואר מוסמך במשפטים במשפט עברי.
         
    4.1.2

הלימודים לתואר מוסמך במשפטים באנגלית נערכים בשתי התמחויות: 1. התמחות בזכויות אדם ומשפט בינלאומי 2. התמחות במשפט בינלאומי מסחרי וקניין רוחני.

       
  4.2 מסלולי לימודים
   

לימודי המוסמך בעברית ובאנגלית מתקיימים בשני מסלולים: מסלול מחקרי (עם עבודת גמר) ומסלול לא מחקרי (ללא עבודת גמר). הלימודים במסלול המחקרי יתקיימו באחד מתחומי ההתמחות; הלימודים במסלול הלא-מחקרי יתקיימו באחד מתחומי ההתמחות או ללא התמחות. כל התלמידים לתואר מוסמך יתחילו את לימודיהם במסלול הלא מחקרי ויוכלו לבקש להצטרף במהלך לימודיהם למסלול המחקרי כמפורט בסעיף 4.7 להלן.

 

     
  4.3 היקף הלימודים לתואר מוסמך:

 

    4.3.1 מסלול מחקרי, באחד מתחומי ההתמחות: לימודים בהיקף של 32 נ"ז ועבודת גמר.
    4.3.2 מסלול לא-מחקרי: לימודים בהיקף של 32 נ"ז.
       
  4.4 תכנית הלימודים לתואר מוסמך מחקרי ולא-מחקרי באחד מתחומי ההתמחות
    4.4.1

קורסי חובה לכלל התלמידים לתואר מוסמך במשפטים, בהיקף 4 נ"ז. קורסים אלה מיועדים רק לתלמידים לתואר מוסמך. הם עוסקים בהיבטים תיאורטיים של המשפט ממבט רב-תחומי.

    4.4.2

קורסי חובה ייחודיים לתחום ההתמחות, בהיקף 4 נ"ז. קורסים אלה, הניתנים ככלל על-ידי ראש תחום ההתמחות, מיועדים רק לתלמידים לתואר מוסמך. הם נועדו לספק תשתית תיאורטית רחבה להבנת הגישות המרכזיות בתחום ההתמחות.

    4.4.3

סדנא מחקרית אחת לפחות, בהיקף של 2-3 נ"ז. קבוצות המחקר בפקולטה ("פורומים") מקיימות סדנאות מחקר. במפגשים של כל אחת מן הסדנאות מציגים חוקרים מן הארץ ומחו"ל את עבודותיהם העדכניות. התלמידים המשתתפים בסדנא נדרשים להגיש ניירות עמדה, ובהם דיון ביקורתי במאמר המוצג במפגש, ולהשתתף באופן פעיל במפגשים.

    4.4.4 שני סמינריונים בתחום ההתמחות, בהיקף כולל של 8 נ"ז.
    4.4.5

קורסי בחירה בתחום ההתמחות (או בתחום התמחות המשנה), להשלמת מכסת השיעורים לתואר.

    4.4.6 עבודת גמר (במסלול המחקרי בלבד), כמפורט בסעיף 4.7 להלן.
    4.4.7

במקרים מתאימים רשאי היועץ לתלמידי מוסמך, בהתייעצות עם ראש תחום ההתמחות, לאשר לתלמיד לימוד קורסים בנושאים קרובים לתחום ההתמחות מחוגים אחרים, על חשבון מכסת קורסי הבחירה בתחום ההתמחות, בהיקף שלא יעלה על 4 נ"ז.

    4.4.8 על אף האמור לעיל, בהתמחות במשפט עברי רשאי ראש תחום ההתמחות לקבוע קורסי בחירה וסמינרים שאותם חייבים תלמידי ההתמחות ללמוד כחלק מהתוכנית.
       
  4.5 תכנית הלימודים לתואר מוסמך מחקרי ולא-מחקרי באנגלית
    4.5.1 קורסי ליבה בהיקף של 8 נ"ז.
    4.5.2 שתי סדנאות מחקריות בהיקף של 4-6 נ"ז.
    4.5.3 שני סמינריונים בתחום ההתמחות, בהיקף של 8 נ"ז.
    4.5.4 קורס בנושא שיטת המשפט הישראלית, בהיקף של 2-3 נ"ז.
    4.5.5

קורס בין-תחומי בהיקף של 2-3 נ"ז (מתכנית הלימודים של ביה"ס לתלמידי חו"ל ע"ש רוטברג).

    4.5.6 קורסי בחירה בתחום ההתמחות, להשלמת מכסת הלימודים לתואר.
    4.5.7 עבודת גמר (במסלול המחקרי בלבד), כמפורט בסעיף 4.7 להלן.
     
  4.6 תכנית הלימודים לתואר מוסמך כללי
    4.6.1

קורסי חובה לכלל התלמידים לתואר מוסמך במשפטים, בהיקף 4 נ"ז, כאמור בסעיף 4.4.1.

    4.6.2

בחירה בקורסים מתוך קורסי החובה של תחומי ההתמחות השונים, בהיקף של 4 נ"ז לפחות.

    4.6.3 סדנא מחקרית אחת לפחות, בהיקף של 2-3 נ"ז.
    4.6.4 שני סמינריונים מתוך הסמינריונים בלימודי מוסמך, בהיקף כולל של 8 נ"ז.
    4.6.5

קורסי בחירה מתוך קורסי הבחירה בלימודי מוסמך להשלמת מכסת השיעורים לתואר.

       
  4.7 עבודת גמר לתואר מוסמך מחקרי
    4.7.1

תלמיד שהשלים לפחות מחצית ממכסת הלימודים לתואר, באחד מתחומי ההתמחות, בציון ממוצע של 85 ומעלה, יוכל לפנות לוועדה לאישור נושא לעבודת הגמר. את הבקשה יש להגיש בתום השנה הראשונה ללימודי המוסמך ולא מאוחר יותר. בפנייה יציין התלמיד את שם המורה שהסכים להדריכו. נושא עבודת ההסמכה יהיה בתחום התמחותו של התלמיד. הוועדה רשאית להתנות את אישורה בכך שהתלמיד ישתתף בקורס בחירה בנושא שיטות מחקר ו/או בכל קורס אחר מתוכנית הלימודים בפקולטה או בחוג אחר.

    4.7.2 עבודת הגמר תוגש בארבעה עותקים מודפסים למזכירות הפקולטה.
    4.7.3

עבודת הגמר תיבדק על-ידי מנחה העבודה ועל-ידי שופט נוסף שתקבע הוועדה. מנחה העבודה והשופט הנוסף יקיימו לתלמיד בחינה בעל-פה על נושא עבודת הגמר. הציון בגין עבודת הגמר יהיה ממוצע הציונים שקבעו המנחה והשופט הנוסף.

       
  4.8 אישור תכנית לימודים למוסמך
הוועדה ללימודים מתקדמים או מי שהוסמך על ידה יאשרו את תכנית הלימודים.
     
  4.9

לימוד שפה זרה
תלמיד אשר ילמד, באישור הוועדה, שפה זרה במסגרת האוניברסיטה העברית, להוציא אנגלית ושפת אמו, יקבל זיכוי של 4 נקודות זכות על חשבון מכסת קורסי הבחירה לתואר מוסמך.

     
  4.10 התמחות מחוץ לפקולטה למשפטים
    4.10.1

תלמידים הלומדים לתואר מוסמך באחד מתחומי ההתמחות רשאים לשלב בין התמחות משפטית לבין אחת ההתמחויות המנויות להלן, הנלמדות מחוץ לפקולטה למשפטים (להלן – ההתמחות החיצונית):

      1.

התמחות במשפט האיחוד האירופאי בשיתוף עם הפורום ללימודי אירופה שבפקולטה למדעי הרוח, בהיקף של 16 נ"ז, ולימוד שפה אירופית ברמת מתקדמים. התמחות זו פתוחה לתלמידי ההתמחויות במשפט אזרחי ובמשפט ציבורי ובינלאומי.

      2.

התמחות בניהול, תכנון ומדיניות הסביבה במרכז ההתמחות בניהול, תכנון ומדיניות הסביבה שבפקולטה למדעי החברה, בהיקף של 23 נ"ז. התמחות זו פתוחה לתלמידי ההתמחויות במשפט ציבורי ובינלאומי ובמשפט אזרחי.

      3.

התמחות בלימודי מגדר, במסגרת מרכז לייפר ללימודי נשים ומגדר, בהיקף של 16 נ"ז.

      4.

התמחות בלימודים עירוניים ואזוריים במכון ללימודים עירוניים ואזוריים שבפקולטה למדעי החברה, בהיקף של 17 נ"ז. התמחות זו פתוחה לתלמידי ההתמחויות במשפט ציבורי ובינלאומי ובמשפט אזרחי.

      5.

התמחות במימון בבית הספר למינהל עסקים, בהיקף של 21 נ"ז (או 13 נ"ז לבעלי רקע קודם שלמדו כבר את קורסי התשתית בתוכנית). התמחות זו פתוחה לתלמידי ההתמחות במשפט מסחרי ודיני תאגידים.

       6.

 התמחות בניהול עסקים בסין, בבית הספר למנהל עסקים ובחוג ללימודי מזרח אסיה, בהיקף של 14 נ"ז לפחות. התמחות זו פתוחה לתלמידי ההתמחות במשפט מסחרי ודיני תאגידים.

      7.

התמחות במדע המדינה, במסגרת המחלקה למדע המדינה, בהיקף של 16 נ"ז (כולל השלמות מתוכנית הבוגר).  התמחות זו פתוחה לתלמידי ההתמחות במשפט ציבורי  ובינלאומי.

      8.

התמחות באתיקה ופילוסופיה פוליטית, במסגרת החוג לפילוסופיה, בהיקף שבין 15 ל-24 נ"ז (כולל השלמות מתוכנית הבוגר), כתלות ברקע קודם ובבחירת הקורסים.

         
    4.10.2

על תלמידים המשלבים התמחות משפטית עם התמחות חיצונית ללמוד קורסים וסמינריונים משפטיים בהיקף של 20 נ"ז לפחות, הכוללים את הקורסים המנויים בסעיפים 4.4.1 עד 4.4.4.

    4.10.3

יו"ר הוועדה ללימודים מתקדמים והמרכז האקדמי של תכנית ההתמחות החיצונית רשאים לאשר זקיפה של קורסים משפטיים הנלמדים בפקולטה או בהתמחות החיצונית לזכות המכסה של קורסים משפטיים האמורה בסעיף 4.10.2 ולזכות המכסה של ההתמחות החיצונית כאחד. במקרה כזה, יקטן סך כל הקורסים שעל התלמיד ללמוד בהתמחות המשולבת, ובלבד שסך כל לימודיו לא יפחת מ- 32 נ"ז. כאשר קורסים או סמינרים דומים נלמדים הן בפקולטה למשפטים הן במסגרת ההתמחות החיצונית, על התלמיד ללמוד את הקורס או הסמינר הניתן בפקולטה למשפטים.

       
       
5.

כללים להשתתפות בלימודים
על כל נושא שלא הוסדר במפורש בפרק זה, יחולו ההוראות החלות על תלמידי הפקולטה למשפטים, כפי שהן מופיעות בפרקים ד', ו,' ח', ט' ו- י' לתקנון לימודים זה של הפקולטה למשפטים, בשינויים המחויבים לפי העניין.

   
     
6.

בחינות
על אף האמור בפרק ט' לתקנון, בקורסי מוסמך תלמיד זכאי להיבחן פעם אחת בלבד. זכאות לבחינה במועד מיוחד קיימת במקרים של היעדרות מוצדקת, כמפורט בסעיף 7.4 לתקנון ההוראה והלימודים האוניברסיטאי, או מקרים אחרים בהם הוועדה (או מי שהוסמך על ידה) יסברו כי יש הצדקה לאשר זאת.

     
     
7. תנאי זכאות לתואר "מוסמך"
  7.1 התואר "מוסמך במשפטים" יוענק לתלמיד אשר קיים את כל אלה:
      עמד בלימודים שנקבעו לו בציון משוקלל של 75 לפחות.
     

כתב עבודת גמר לתואר מוסמך (במסלול המחקרי), נבחן בה וקיבל ציון 75 ומעלה.

     

עמד בדרישות נוספות שהוועדה הטילה, בין לפני תחילת שנת הלימודים ובין לאחריה.

       
  7.2 הציון הסופי ייקבע לפי המפתח הבא:
    7.2.1

לתלמידי המסלול המחקרי: לימודי המוסמך - 60% מהציון הסופי. עבודת הגמר, כולל הציון בבחינה בעל-פה על העבודה - 40% מהציון הסופי.

    7.2.2 לתלמידי המסלול הלא-מחקרי: לימודי המוסמך - 100%.
       
       
     
8. תעודת מוסמך במשפטים
  8.1

תלמיד אשר מילא את כל התחייבויותיו על פי תקנון זה, יקבל תעודה שתקבע, כי הוענק לתלמיד התואר "מוסמך למשפטים" (להלן 'התעודה').

  8.2

בתעודה יירשמו תחום ההתמחות של התלמיד, אם למד תחום התמחות ומסלול התמחות-המשנה, כמפורט בסעיף 4.4 לעיל, ותחומי ההתמחות המשולבת שלו, אם למד גם התמחות חיצונית כאמור בסעיף 4.10 לעיל. התעודה תוענק לתלמיד בטקס המתקיים אחת לשנה במועד שיפורסם.

     
     
9. תכנית לתואר מוסמך (M.A) במשפטים - התמחות במשפט עברי
  9.1. כללי
    9.1.1

מטרת התכנית לתואר מוסמך (M.A) במשפטים – התמחות במשפט עברי הינה לאפשר לבעלי תואר בוגר (B.A.) במדעי הרוח, בתחומים הקרובים למשפט עברי (ובכלל זה: מחשבת ישראל, תלמוד והיסטוריה של עם ישראל) לרכוש השכלה במשפט עברי. הקבלה תתבסס על תנאי הקבלה המקובלים בתכנית המוסמך במשפטים, תוך התחשבות בתחומי הלימוד של המועמד בלימודי הבוגר והשכלה אחרת. 

    9.1.2

לתלמידים שישלימו בהצלחה את לימודיהם בתכנית יוענק תואר מוסמך במשפטים (M.A.), תוך ציון על גבי התעודה את דבר ההתמחות במשפט עברי.

    9.1.3

הלימודים בתכנית זו כוללים לימודי השלמה בהיקף של 18 נ"ז, כמפורט בהמשך, וכן לימודים בהיקף של 32 נ"ז בהתאם לתכנית הלימודים לתואר מוסמך במשפטים עם התמחות במשפט עברי.

    9.1.4

בוגרי תכנית זו לא יהיו רשאים להתקבל ללימודים לתואר דוקטור במשפטים. לשם קבלה ללימודים לתואר דוקטור במשפטים נדרשת השלמה בהצלחה של לימודי השלמה בהיקף של 40 נ"ז וכתיבת עבודת גמר למוסמך.

       
  9.2. לימודי השלמה
    9.2.1

תלמידים שאינם בעלי תואר בוגר במשפטים יידרשו ללימודי השלמה, בהיקף של 18 נ"ז. השלמה בהצלחה של כל לימודי ההשלמה היא תנאי לתחילת הלימודים של הקורסים בתכנית המוסמך.

    9.2.2

לימודי ההשלמה כוללים את הקורסים הבאים, שיילמדו במסגרת תכנית הלימודים לתואר בוגר במשפטים בפקולטה למשפטים:
א. תורת המשפט (6 נ"ז);
ב. שניים מבין הקורסים הבאים (כל אחד בהיקף של 6 נ"ז): 
• דיני עונשין
• דיני חוקה
• דיני חוזים
• דיני קניין
• דיני נזיקין
הקורסים שיילמדו במסגרת לימודי ההשלמה ייקבעו לאחר אישור ראש התכנית. ראש התכנית יהיה רשאי לקבוע כי במסגרת מכסת לימודי ההשלמה ייכלל גם הקורס מבוא למשפט עברי.

     
  9.3 לימודים במסגרת התכנית
    9.3.1

תלמידים שחויבו בלימודי השלמה יילמדו את מלוא מכסת הקורסים בתכנית לתואר מוסמך במשפטים (LL.M.) עם התמחות במשפט עברי.

     
     
10. תכנית לתואר מוסמך (M.A) מחקרי במשפטים לתלמידים שאינם בוגרי משפטים
   

מטרת התכנית לתואר מוסמך (M.A) מחקרי במשפטים לתלמידים שאינם בוגרי משפטים הינה לאפשר לבעלי תואר בתחומים אחרים, בעלי אוריינטציה מחקרית, לרכוש השכלה משפטית ולשלב את תחומי הידע המשותף למטרות מחקריות. התכנית מורכבת מלימודי השלמה במשפטים, לימודי מוסמך וכתיבת עבודת מוסמך. למוסמכי התכנית תוענק תעודת מ.א. במשפטים במסלול המחקרי, שתאפשר להם להגיש מועמדות להמשך לימודים לתואר שלישי.

 
הערה: תואר מוסמך מחקרי במשפטים (M.A.) אינו מאפשר לגשת לבחינות לשכת עורכי הדין בישראל ולזכות ברישיון לעריכת-דין. רשאים לגשת לבחינות הלשכה רק בעלי תואר בוגר במשפטים (LL.B.)

  10.1 מבנה התכנית
    10.1.1

לימודי השלמה בהיקף של 40 נ"ז:
לימודי חובה:
שיטות משפט - 4 נ"ז
תורת המשפט - 6 נ"ז 
דיני חוזים - 6 נ"ז 

חובה אחד מהקורסים הבאים:
דיני עונשין - 6 נ"ז 
או דיני חוקה - 6 נ"ז

השלמה ל-40 נ"ז מקורסי החובה ומקורסי האשכול הראשי לתואר בוגר במשפטים.

    10.1.2

לימודים בהתאם לתכנית ללימודי מוסמך במשפטים באחד מתחומי ההתמחות, בהיקף של 32 נ"ז, כאמור בסעיף 4.3 לעיל.

     
 11  תוכנית משותפת מוסמך במשפטים ובמדיניות ציבורית (החל משנה"ל תשע"ה)
    11.1.1.

לימודים בתוכנית משותפת זו מחייבים קבלה הן בפקולטה למשפטים והן בבית הספר למדיניות ציבורית, על-פי הכללים המקובלים שם. הקבלה במשפטים הינה בהתאם לאמור בסעיף 1.1 לעיל, בכפוף לכך שהציון המינימלי הוא 85 במקום 80.

       
     11.1.2.  התוכנית כוללת את הקורסים הבאים:
      11.1.2.1.

לימודי תשתית: תשתית מושגית בכלכלה (4 נ"ז) ותשתית מושגית במתמטיקה (2 נ"ז) יילמדו במדיניות ציבורית. מבוא לסטטיסטיקה (2 נ"ז) יילמד במשפטים.

      11.1.2.2.

קורסי מוסמך במשפטים: שלושה מתוך ארבעת קורסי החובה לתלמידי תואר שני במשפטים במסלול התמחות במשפט ציבורי; סדנה מחקרית; שני סמינרים מתוך המגוון המוצע בפקולטה בתחומי המשפט הציבורי; אתיקה מקצועית (סך הכל 19-20 נ"ז).

      11.1.2.3.

קורסי מוסמך במדיניות ציבורית: ניתוח ארגוני; שיטות מחקר; כלכלה ומדיניות ציבורית; מבוא למדיניות ציבורית – סדנא; תיאוריות של תהליך המדיניות; סדנא מתקדמת במדיניות (סך הכל 22 נ"ז).

         
    11.1.3.

כחלק מהתוכנית ניתן, אך לא חובה, לכתוב עבודת גמר במדיניות ציבורית. תלמידים המבקשים לכתוב עבודת גמר במשפטים יוכלו לעשות זאת אם עמדו בתנאים המפורטים בסעיף 4.7 לעיל.

       
    11.1.4. מילוי דרישות התוכנית יקנה לבוגרים תואר LL.M. מוסמך במשפטים ובמדיניות ציבורית.
     
     
     



LLM Program Regulations

,Hebrew University of Jerusalem

Faculty of Law

 

LLM Program Regulations

 

(PDF Version)

1.     Admissions

1.1  Admittance:
Decisions concerning admittance to the LL.M program are taken by the Graduate Studies Committee or anyone authorized to decide on its behalf (hereinafter "the Committee"). The following are eligible to apply for the LL.M program:

1.1.1       Graduates of the LL.B. program at the Hebrew University Faculty of Law that hold a university level English language waiver and a point grade average of 80 or higher. Half a point of credit will be accorded to candidates that have graduated prioir to 2004, for every year that has passed between their year of graduation and 2004, up to a maximum of 10 points.

1.1.2       LL.B Graduates of another recognized high education institution in Israel, whose academic record is regarded by the Committee as equivalent to the academic record specified in section 1.1.1, and that hold a university level English language waiver.

1.1.3       The committee may set special conditions for admission of graduates of overseas law school programs.*

 

1.2  Special circumstances

1.2.1       Under special circumstances, the committee may, in its discretion, admit candidates that do not meet the formal eligibility criteria, on the basis of good quality legal research publications and special achievements in legal practice that attests to high legal capacity.

1.2.2       The committee may decide on supplementary course work and special conditions when admitting candidates who have graduated the LL.B. program at the Hebrew University Faculty of Law with grade point average between 78 and 80.

 

2.     Enrollment

2.1  Candidates should enroll to the LL.M. program at the Law Faculty office of student affairs.

2.2  Candidates that graduated overseas law school programs should submit by the end of the month of May all application materials to the university office of overseas student admissions (late enrollment will be processed only with the special permission of Law Faculty office of student affairs). The committee may decide that the course of studies of graduates of overseas law school programs will include up to two mandatory courses from the LL.B. program.

 

3.     Period of studies

3.1  The course of studies for the LL.M. program in both the research and non-research tracks, shall not exceed two consecutive years. Still, the committee may allow students, under special circumstances and for special reasons, to complete their course of studies over a period of three consecutive years.

3.2  Students participating in the LL.M. research track must submit their final thesis and take the oral examination on it within a year from the expiration of the period of time specified in section 3.1.

3.3  The studies of students failing to meet the aforementioned period of studies conditions will be suspended.

3.4  In special cases, the committee may allow students whose studies have been suspended to resume their course of studies, provided that the request to resume studies was submitted within three years from the date of suspension. The committee will determine whether to recognize courses studied by the student in question prior to suspension of his or her studies. It may recognize courses studied within 5 years prior to the date of renewal of studies.

 

4.     LL.M study program

 

4.1  Specializations

4.1.1       The LL.M. program offers courses in four topic clusters, each offering a number of specializations as enumerated hereby:

4.1.1.1   Public Law and International Law

4.1.1.1.1       LL.M. in Public Law and International Law

4.1.1.1.2       LL.M. in Public Law and International Law, specialization in Public Law

4.1.1.1.3       LL.M. in Public Law and International Law, specialization in International Law

4.1.1.2   Civil Law

4.1.1.2.1       LL.M. in Civil Law

4.1.1.2.2       LL.M. in Civil Law, specialization in Private Law

4.1.1.2.3       LL.M. in Civil Law, specialization in Commercial Law and Corporate Law

4.1.1.2.4       LL.M. in Civil Law, specialization in Intellectual Property Law

4.1.1.3   Criminal Law: LL.M. in Criminal Law

4.1.1.4   Jewish Law: LL.M. in Jewish Law

4.1.2       The LL.M. program in English will be offered with two specializations: 1. LL.M. in Human Rights and International Law; and 2. LL.M. in International Business Law and Intellectual Property.

 

4.2  Study tracks
LL.M. studies in Hebrew and English are conducted in two tracks: research (with a final thesis) and non-research study tracks (without a final thesis). Research track studies must be undertaken with a specialization; non-research studies may be undertaken with or without any specialization. All LL.M. students will commence their studies in the non-research study track and can apply during the course of their studies for admission to the research study track pursuant to the conditions specified in section 4.7.

 

4.3  Credit requirements
Research study track with specialization: 32 credits and a final thesis. Non-research track: 32 credits.

 

4.4  Program of studies for LL.M. research or non-research study tracks (with specialization)

4.4.1       Mandatory courses for LL.M. students – 4 credits: These courses are exclusively designed for LL.M. students. They cover theoretical aspects of law from a multi-disciplinary perspective.

4.4.2       Mandatory specialization courses – 4 credits: These courses, typically offered by the specialization director, are exclusively designed for LL.M. students. They provide a theoretical basis for studying the main approaches to the specialization topic.

4.4.3       One or more research workshops – 2-3 credits:  The different faculty research groups (forums) conduct research workshops. Researchers from Israel and overseas present their recent work in these workshop sessions. Participating students are required to attend the workshop sessions and to prepare in advance position papers containing a critical review of the work to be presented in the session.

4.4.4       Two seminars relating to the specialization topic – 8 credits (total).

4.4.5       Elective courses relating to the specialization topic (or the sub-specialization topic): Until completion of the LL.M credit requirements.

4.4.6       Final thesis (research track only): See section 4.7.

4.4.7       In appropriate cases, the LLM students' advisor, after consulting with the specialization director, may allow students, to take courses from other departments that are close to the field of specialization, instead of elective courses at the Faculty (up to 4 credits).

 

4.5  Program of studies for LL.M. in English (research or non-research study tracks; with specialization)

4.5.1.         Core courses – 8 credits

4.5.2.         Two workshops – 4-6 credits

4.5.3.         Two seminars relating to the specialization topic – 8 credits

4.5.4.         Course on the Israeli legal system – 2-3 credits

4.5.5.         Inter-disciplinary course from the Rothberg International School program – 2-3 credits

4.5.6.         Elective courses relating to the specialization topic – until completion of the LL.M credit requirements

4.5.7.         Final thesis (research track only): See section 4.7.

4.6.        Program of studies for LL.M. without specialization

4.6.1.         Mandatory courses for LL.M. students – 4 credits: See section 4.4.1

4.6.2.         Choice of mandatory specialization courses offered in the different specialization programs– 4 credits or more: See section 4.4.2.

4.6.3.         One or more research workshops – 2-3 credits: See section 4.4.3.

4.6.4.         Two seminars from the LL.M. program – 8 credits (total)

4.6.5.         Elective courses from the LL.M. program until completion of the LL.M credit requirements.

 

4.7.        Final thesis for LL.M. research studies track

4.7.1.         A student that completed at least half of his or her LL.M. program credit requirements, in one of the specializations, with a grade point average of 85 or more, may apply to the committee for approval of a final thesis topic. The student will specify in the application the name of a faculty member who has agreed to supervise the thesis. The final thesis will relate to the student’s specialization topic. The Committee may require that the student participate in a course on research methods and/or any other course at the Faculty or another department.

4.7.2.         The final thesis shall be submitted in four copies to the faculty’s office of student affairs.

4.7.3.         The final thesis will be graded by the academic supervisor and another examiner appointed by the committee. The supervisor and the examiner will subject the student to an oral examination (viva). The final grade for the thesis will be calculated as the average of grades awarded by the supervisor and examiner.

 

4.8.        Approval of LL.M. program of studies
The committee, or whoever has been authorized by it, shall approve the program of studies.

 

4.9.        Foreign language studies
A student who studies at the Hebrew University, with the committee’s approval, a foreign language (other than English or his or her mother tongue) will receive an exception from 4 credits of elective course studies from the LL.M. program.

 

 

4.10.     Specialization in other faculties

4.10.1.      Students studying for an LL.M. with specialization may combine their legal specialization with one of the following specializations offered in other faculties (hereinafter ‘external specialization’).

4.10.1.1. EU law specialization in cooperation with the European Studies Forum at the Humanities Faculty (16 credits) and studying a European language at an advanced level. This specialization is available to LL.M. students specializing in civil law and in public law and international law.

4.10.1.2. Specialization in environmental management, planning and policy in the center for environmental management, planning and policy at the Social Sciences Faculty (23 credits). This specialization is available to LL.M. students specializing in civil law and in public law and international law.

4.10.1.3. Specialization in gender studies, in the Lafer Center for Women and Gender Studies (16 credits).

4.10.1.4. Specialization in ethics and science at the Humanities Faculty (12 credits). This specialization is available to LL.M. students specializing in civil law.

4.10.1.5. Specialization in urban and regional studies in the institute for urban and regional studies at the Social Sciences Faculty (22 credits). This specialization is available to LL.M. students specializing in civil law and in public law and international law.

4.10.2.      Students combining an LL.M. specialization with an external specialization must take legal course and seminars for 20 credits or more. These should include the courses in sections 4.4.1-4.4.4.

4.10.3.            The chair of the committee and the academic director of the external specialization program may allow that legal courses or external specialization courses shall be counted as simultaneously complying with both sets of academic requirements (the legal studies requirements specified in section 4.10.2. and the external specialization requirements). In such a case, the student’s overall number of credits due will decrease, but cannot fall below 32 credits. Whenever similar courses or seminars are offered both in the Faculty of Law and the external specialization, the student must study the course or seminar in the Faculty of Law.

 

5.             Regulation of Studies

Any issue not explicitly regulated in these Regulations would be governed mutatis mutandisby Chapters 4,6,8-10 of the Faculty of Law Regulation of Studies (applicable to all law students).

 

6.             Exams

Notwithstanding Chapter 9 of the Regulations, in LL.M courses students are allowed to take only one exam in each course. An additional exam date will be given in cases of justified inability to attend the exam, as detailed in section 7.4 of the University Teaching Regulations, or in other cases in which the Committee (or anyone authorize by it) has decided that this is justified.

7.             Award of LL.M. Degree

7.1.        An LL.M. Degree will be awarded to students meeting all of the following conditions:

7.1.1.         Completed his or her course of studies with a grade point average of 75 or more.

7.1.2.         In the research track: Submitted a final thesis, undertook oral examination and obtained a grade of 75 for the final thesis.

7.1.3.         Met any other requirements introduced by the committee, before or after the start of the academic year.

7.2.        The final grade will be determined in accordance with the following index:

7.2.1.         Research studies track students: LL.M. course of studies – 60% of the final grade. Final thesis (including grade for oral examination) – 40% of the final grade.

7.2.2.         Non-research studies track students: LL.M. course of studies – 100%.

 

8.             LL.M. Diploma

8.1.        Students who have completed all of their obligations under these Regulations will be awarded a diploma indicating that they qualify as Masters of Laws (LL.M.) (hereinafter ‘the diploma’).

8.2.        The diploma will list the student’s specializations, if he or she has specialized, and the sub-specialization, as specified in section 4.4, and any combined specialization if her or she has undertaken the external specialization mentioned in section 4.10. The diploma will be conferred upon the student in an annual ceremony in a specified date.

 

9.             M.A. in Law with specialization in Jewish Law program

 

9.1.        General provisions

9.1.1.         The M.A. in Law with specialization in Jewish Law program (hereinafter ‘the MA in Jewish Law program’) is intended to allow those students with a B.A. in Humanities in fields related to Jewish Law, such as Jewish Thought, Talmud and Jewish History, to acquire an education in Jewish Law. Admission of candidates will be based on the admission criteria to the LL.M. program taking into consideration the topic of studies the candidate has undertaken during his or her B.A. studies and any other education he or she may have had.

9.1.2.         Students who have successfully completed the MA in Jewish Law program will be awarded a diploma indicating that they qualify as Masters of Arts (M.A.) in Law. The diploma will specify the students’ specialization in Jewish Law.

9.1.3.         Participation in the program requires supplementary studies for 18 credits, as specified below, and the 32 credits of the LL.M. program with specialization in Jewish Law.

9.1.4.         Graduates of the MA in Jewish Law program will not be eligible for the LL.D. program (Doctorate in Laws). Admission to the LL.D. program requires the successful completion of supplementary studies for 40 credits, and writing a final LL.M. thesis.

 

  1. 9.2.        Supplementary studies

9.2.1.         Students not holding an LL.B. (Bachelor of Laws) will be required to complete 18 credits of supplementary studies. Students must successfully complete all of their supplementary studies before beginning to study courses from the LL.M. program.

9.2.2.         Supplementary studies include the following courses offered as part of the LL.B. program in the Faculty of Law:

9.2.2.1.     Jurisprudence (6 credits)

9.2.2.2.     Two out of the following courses (6 credits each):

9.2.2.2.1.           Criminal Law

9.2.2.2.2.           Constitutional Law

9.2.2.2.3.           Contract Law

9.2.2.2.4.           Property Law

9.2.2.2.5.           Tort Law

9.2.2.3.     The selection of courses will be approved by the MA in Jewish Law program director. The MA in Jewish Law program director may allow students to take the LL.B. course in Introduction to Jewish Law as part of their supplementary studies credits.

 

9.3.        LL.M. Program of Studies
Students required to take supplementary studies will also be required to take the full program of studies of the LL.M. program with specialization in Jewish Law.

 

10.          Research M.A. program for students not holding an LL.B.
The Research M.A. program for students not holding an LL.B. (hereinafter ‘the Research M.A. program’) is intended to allow holders of academic degrees in other disciplines with a research orientation to acquire legal education, and to combine areas of knowledge for research purposes. The Research M.A. program comprises of supplementary studies of Law, LL.M. studies and writing a final LL.M. thesis. Graduates of the Research M.A. program will be awarded a diploma indicating that they qualify as Masters of Arts (M.A.) in Law in the research studies track. This diploma will allow them to apply to continue to third degree study programs. Note: Graduates of the Research M.A. program are not eligible to take the Israel Law Bar qualification examinations or to practice law in Israel. Only holders of an LL.B. degree may take the Israel Law Bar qualification examinations.

 

10.1.     Program structure

10.1.1.      Supplementary studies for 40 credits:

10.1.1.1. Mandatory studies:

10.1.1.1.1.        Legal systems (4 credits)

10.1.1.1.2.        Jurisprudence (6 credits)

10.1.1.1.3.        Contract Law (6 credits)

10.1.1.2. One of the following two courses:

10.1.1.2.1.        Criminal Law (6 credits)

10.1.1.2.2.        Constitutional Law (6 credits)

10.1.1.3. Other mandatory and primary cluster courses until completion of 40 credits

10.1.2.      Studies for the LL.M. program with a specialization for 32 credits pursuant to section 4.3.


*  The committee decided that “Candidates who did not previously study at an educational institution where the language of instruction is English must submit official TOEFL scores or IELTS. The minimum TOEFL score required is 600 on the paper-based test, 250 on the computer-based test or 89 on the Internet-based test.  The minimum IELTS score is 7”

לימודי התואר השלישי "דוקטור למשפטים"

יח. לימודי התואר השלישי "דוקטור למשפטים" (LL.D.) 

(גרסאת PDF)
 

התקנון האוניברסיטאי לתלמידי מחקר, החל על כל התלמידים לתואר דוקטור באוניברסיטה העברית, נמצא בקישורhttp://academic-secretary.huji.ac.il/?cmd=regulations.151. להלן מובאות הוראות נוספות המתייחסות לתלמידים לתואר דוקטור במשפטים.

 
הוראות מיוחדות לעניין לימודים לתואר "דוקטור למשפטים" (LL.D.)
 
1. הגופים המטפלים
   
  1.1

הרשות לתלמידי מחקר היא הגוף האקדמי העליון הממונה על נושא תלמידי-המחקר באוניברסיטה העברית (להלן "הרשות"). התקנון לתלמידי מחקר של האוניברסיטה העברית (להלן - התקנון לתלמידי מחקר) יחול על תלמידי מחקר במשפטים, ובנוסף לו יחולו ההוראות הנוספות של תקנון זה.

  1.2

הוועדה ללימודים מתקדמים של הפקולטה למשפטים היא הגוף הפקולטטי האחראי על לימודי הדוקטורט בפקולטה (להלן "הוועדה").

     
2.   תנאי סף לקבלה ללימודים לתואר דוקטור במשפטים
   

קיימים שלושה מסלולי קבלה ללימודים לתואר דוקטור במשפטים: מסלול רגיל (לבעלי תואר מוסמך מחקרי במשפטים), מסלול ישיר (לתלמידים מצטיינים בעלי תואר בוגר במשפטים), ומסלול ההשלמה למחקר, הכול כמפורט להלן. בכל אחד מן המסלולים יש לעמוד בתנאי הסף שנקבעו לאותו המסלול. הוועדה תדון בבקשות הקבלה של מועמדים העומדים בתנאי הסף ותחליט האם לקבלם ללימודים, בהתאם לאמור בסעיף 3 להלן.

  2.1

מסלול הקבלה הרגיל: תנאי הסף לקבלה במסלול זה הוא השלמת הלימודים לתואר מוסמך מחקרי במשפטים באוניברסיטה העברית, בציונים הבאים: ציון בלימודי המוסמך - 85 לפחות; ציון על עבודת הגמר - 85 לפחות. בעלי תואר מוסמך למשפטים (עם עבודת גמר) של אוניברסיטה אחרת, בציונים כאמור, יוכרו כמי שעומדים בתנאי הסף לקבלה במסלול הרגיל אם תמצא הוועדה כי רמת הישגיהם שקולה להישגיהם של בעלי תואר מוסמך במשפטים כאמור בסעיף זה.

הוועדה מוסמכת לקבוע, כי עומדים בתנאי הסף במסלול זה גם מועמדים בעלי תואר בוגר במשפטים, שהם בעלי תואר מוסמך מחקרי שאינו משפטי, בתחום קרוב לנושא עבודת הדוקטורט, בציונים כאמור לעיל. 

במקרים חריגים, בהם תבוא בפני הוועדה הוכחה בדבר כושר מחקר מיוחד של מועמדים, תהיה הוועדה מוסמכת להכיר כי הם עומדים בתנאי הסף במסלול זה, גם אם הם בעלי תואר מוסמך שאינו מחקרי במשפטים. 

  2.2

המסלול הישיר: מסלול זה מיועד לתלמידים שסיימו את לימודיהם לתואר בוגר במשפטים באוניברסיטה העברית בהצטיינות, כך שהציון הממוצע שלהם לתואר נמנה עם 20% הציונים העליונים בשנה בה סיימו את לימודיהם. הוועדה מוסמכת לקבוע כי עומדים בדרישה זו גם מועמדים בעלי תואר בוגר במשפטים מפקולטה אחרת למשפטים בהישגים השקולים, לדעת הוועדה, להישגים האמורים לעיל.

  2.3

תלמידים המתקבלים ללימודים במסלול הישיר יוכלו להמשיך ללמוד כתלמידי מחקר אם יעמדו בדרישה הבאה בתוך שנה אחת:

    2.3.1

השלמה בהצלחה של לימודים בהיקף כולל של 24 נ"ז של הקורסים שבתכנית לימודי ההכנה לדוקטורט, כמפורט בסעיף 4.1 להלן, וקורסים נוספים להשלמת המכסה, מבין הקורסים המפורטים בסעיף 4.2 להלן, בציון ממוצע כולל של 88 לפחות ולא פחות מ- 80 בכל קורס. התלמידים ילמדו קורסים אלה במעמד של תלמידי מוסמך.

תלמידים שהשלימו את הלימודים כאמור יהיו רשאים להשלים את לימודיהם לתואר מוסמך במשפטים, בין אם התקבלו ללימודי דוקטורט ובין אם לאו, באמצעות השלמת מכסת הקורסים הנדרשת לפי תכנית המוסמך.

בעת הפעלת סמכותה לפי הסיפא של סעיף 4.1.7 לתקנון לתלמידי מחקר תביא הוועדה המלווה בחשבון את העובדה כי התלמידים במסלול זה השתתפו כבר בלימודי השלמה לפני קבלתם לשלב א' ללימודי המחקר.

 

  2.4

מסלול ההשלמה למחקר: מסלול זה מיועד לבעלי תואר מוסמך במשפטים ללא עבודת גמר, שציונם הסופי שקול לציון 85 לפחות בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. מועמדים העומדים בדרישה זו יוכלו להירשם במעמד של "תלמיד משלים למחקר". תלמידים המתקבלים ללימודים במסלול זה יוכלו להמשיך ללמוד כתלמידי מחקר אם יעמדו בשתי הדרישות הבאות בתוך שנה וחצי:

    2.4.1

השלמה בהצלחה של לימודים בהיקף כולל של 12 נ"ז לפחות של הקורסים שבתכנית לימודי ההכנה לדוקטורט, כמפורט בסעיף 4.1 להלן, וקורסים נוספים להשלמת המכסה, מבין הקורסים המפורטים בסעיף 4.2 להלן, בציון ממוצע כולל של 85 לפחות ולא פחות מ- 80 בכל קורס. התלמידים ילמדו קורסים אלה במעמד של תלמיד משלים למחקר.
 

    2.4.2

כתיבת עבודה השווה לעבודת-גמר לתואר מוסמך מחקרי במשפטים, שתזכה לציון 85לפחות.

      2.4.2.1

תלמידים שיתקבלו כתלמידי מחקר יהיו רשאים לכלול את העבודה כפרק בעבודת הדוקטור.

בעת הפעלת סמכותה לפי הסיפא של סעיף 4.1.7 לתקנון לתלמידי מחקר תביא הוועדה המלווה בחשבון את העובדה כי התלמידים במסלול זה השתתפו כבר בלימודי השלמה לפני קבלתם לשלב א' ללימודי המחקר.

     
3.

החלטה בדבר קבלה ללימודים לתואר דוקטור במשפטים:
מועמדים העומדים בתנאי הסף לקבלה באחד משלושת המסלולים יגישו לוועדה בקשה להתקבל כתלמידי מחקר בשלב א'.

     
  3.1

הוועדה תדון בבקשות להתקבל ללימודי דוקטורט בפקולטה בשני מועדים בכל שנה: כ"ד באלול וט"ו בשבט (או מועדים סמוכים שיפורסמו באתר הפקולטה). הוועדה תדון בבקשות להתקבל ללימודי דוקטורט, הכוללות את כל המסמכים המפורטים להלן, שהוגשו לפחות 21 ימים לפני מועד הדיון.

  3.2

מועמדים המבקשים להירשם ללימודים לתואר דוקטור במשפטים (בכל אחד מהמסלולים) יפנו לרכז/ת לימודי הדוקטורט בפקולטה כדי לאשר שהם עומדים בתנאי הסף לקבלה ללימודים לתואר דוקטור, המפורטים בסעיף 2 לעיל.

  3.3

מועמדים שעומדים בתנאי הסף כאמור יפנו לאחד מחברי הסגל בפקולטה בדרגת מרצה בכיר ומעלה, ויבררו אם זה מסכים להדריך אותם בעבודת הדוקטור. המועמדים יוכלו להיוועץ ביו"ר הוועדה בעניין בחירת המדריך. באישור דיקן הפקולטה ואישור יו"ר הוועדה, גם חבר סגל בדרגת מרצה יהא רשאי להדריך תלמיד בלימודי הדוקטור. המועמדים יצרפו לבקשה להתקבל ללימודי דוקטורט מכתב מהמדריך ובו הסכמתו להדריך את המועמד במחקר המבוסס על מסמך כוונות המחקר שהגיש (ראו להלן). במקרים חריגים הוועדה רשאית לאשר קבלת מועמד גם בלא שנמצא חבר סגל המסכים להדריכו. במקרה זה, יוכל התלמיד להמשיך ולהשתתף בתכנית לימודי הדוקטורט רק אם ישיג הסכמתו של חבר סגל להדריכו בתוך ששה חודשים מיום הקבלה לתכנית.

  3.4

המועמד יגיש לוועדה מסמך כוונות מחקר בן 1,000 מילים ובו פירוט ראשוני של נושא ומהלך המחקר המוצע, כמו גם עבודה אקדמית קודמת (עבודת המאסטר, מאמר אקדמי, או עבודה סמינריונית). המועמד רשאי להגיש מכתבי המלצה לתמיכה בבקשתו להתקבל ללימודי דוקטורט בפקולטה.

  3.5

מסמך כוונות המחקר והעבודה האקדמית הקודמת יוגשו לחבר סגל שאינו מיועד לשמש מדריך, שייקבע על-ידי יו"ר הוועדה. חבר הסגל האמור יחווה את דעתו בכתב על טיב המחקר המוצע ועל איכות העבודה, ובמיוחד באשר ליכולת המחקרית של המועמד להכין עבודת דוקטור ראויה באוניברסיטה העברית.

  3.6

הוועדה תחליט, בהתאם למסמכים שהוגשה לה ולחוות הדעת של חבר הסגל שבחן אותם, האם המועמד יתקבל ללימודים לתואר דוקטור בפקולטה למשפטים. הוועדה רשאית לבקש חוות דעת מחבר סגל נוסף.

  3.7

החליטה הוועדה שהמועמד ראוי להתקבל ללימודי תואר דוקטור במשפטים, תימסר הודעה על-כך על-ידי רכז/ת לימודי דוקטורט בפקולטה לרשות לתלמידי מחקר. המדריך המיועד ימסור לרשות לתלמידי מחקר הודעה על הסכמתו להנחות את המועמד בכתיבת עבודת דוקטור בפקולטה למשפטים רק לאחר קבלת אישורו של יו"ר הוועדה.

       
   
4.

מהלך הלימודים
תכנית הלימודים לדוקטורט כוללת שלושה שלבים: לימוד קורסים בתכנית הכנה לדוקטורט; הכנת הצעת מחקר (שלב א'); כתיבת עבודת הדוקטורט (שלב ב').

  4.1

לימודי הכנה לדוקטורט: לימודי ההכנה כוללים קורסים בהיקף של 8-10 נ"ז, כמפורט להלן. תלמידים שהתקבלו במסלול הרגיל ילמדו קורסים אלה לאחר קבלתם כתלמידי מחקר, וקורסים אלה ייכללו במכסת קורסי ההשלמה הנדרשת לפי סעיף 4.1.7 לתקנון תלמידי מחקר. תלמידים שהתקבלו במסלולים האחרים ילמדו קורסים אלה כתנאי מעבר למעמד של תלמידי מחקר, כאמור בסעיפים 2.3 ו- 2.4 לעיל, ובעת הפעלת סמכותה לפי הסיפא של סעיף 4.1.7 לתקנון לתלמידי מחקר תביא הוועדה המלווה בחשבון את העובדה כי התלמידים במסלולים אלה השתתפו כבר בלימודי השלמה לפני קבלתם כתלמידי מחקר.
 

    4.1.1

שפת הלימוד: הקורס כתיבה אקדמית באנגלית ייערך באנגלית. שאר הקורסים ייערכו באנגלית, אך אם כל התלמידים הרשומים לקורס מסוים דוברי עברית, הקורס יתקיים בעברית. 
 

    4.1.2

הקורסים בלימודי ההכנה לדוקטורט:

·         סמינר דוקטורנטים וחוקרים צעירים דו-שבועי (2 נ"ז)

·         קריאה אקדמית ("כיתות אמן") (2 נ"ז)

·         קורסים לפיתוח יכולות מחקר וכתיבה, כפי שתקבע הוועדה לקראת כל שנה. [נכון לתשע"ג הקורסים הם: כתיבה אקדמית באנגלית (2 נ"ז); מבוא לשיטות מחקר במדעי החברה (2 נ"ז); מבוא לסטטיסטיקה (2 נ"ז).] הוועדה רשאית לאשר הרכבשונה של קורסים לתלמידים שונים, לרבות קורסים הנלמדים בפקולטות אחרות, בהתחשב באופי המחקר של כל תלמיד.

 

    4.1.3

על כל תלמידי המחקר להשתתף, בכל מהלך לימודיהם, בסמינר הדוקטורנטים והחוקרים הצעירים.

     
 

4.2

קורסים נוספים למועמדים במסלול הישיר ובמסלול המתמחים למחקר: קורסים אלה מיועדים לתלמידי המסלול הישיר, שנדרשים ללמוד את מלוא התכנית, כאמור בסעיף 2.2 לעיל, ולתלמידי מסלול המתמחים למחקר, הנדרשים ללמוד לפחות 2 נ"ז מקורסים אלה, כאמור בסעיף 2.3 לעיל:

 

 

·         אחד מקורסי החובה הכלליים בתכנית המוסמך (2 נ"ז)

·         קורס או קורסי החובה באחד ממסלולי ההתמחות בתכנית המוסמך (4 נ"ז)

·         שניים מבין הקורסים המרוכזים באנגלית הניתנים על-ידי מורים אורחים בפקולטה (2 נ"ז)

·         סמינר בתחום ההתמחות (מבין הסמינרים המוצעים בתכנית הבוגר או המוסמך) (4 נ"ז)

·         סדנה מחקרית בתחום ההתמחות (2-3 נ"ז).

     
  4.3

בדוקטורט אסופת פרקים ניתן לכלול רק מאמרים שנכתבו על-ידי התלמיד ככותב יחיד. למרות האמור לעיל, במקרים חריגים, הוועדה רשאית לאשר לכלול באסופה מאמרים שנכתבו במשותף, אם מצאה שיש לכך הצדקה מיוחדת.

        
5. דיווח על ההתקדמות בעבודת המחקר
  5.1

התלמיד יגיש לחברי הועדה המלווה וליו"ר הועדה דו"ח התקדמות מפורט (הכולל העתק של פרקי העבודה שהוכנו) בסוף כל שנה אקדמית שבו הוא לומד לקראת התואר הדוקטור. הדו"ח יתייחס ללוח הזמנים שהוגש עם קבלתו כתלמיד לתואר דוקטור. הוועדה המלווה תכונס על-ידי המדריך כל אימת שיש, לדעת המדריך, התקדמות משמעותית בכתיבת עבודת הדוקטור וכן בכל מקרה בו תעלה הצעה לשינוי מהותי בתכנית המחקר.

  5.2

הוועדה המלווה תאשר את הגשת עבודת הדוקטור לרשות לתלמידי מחקר. הוועדה רשאית לקיים במעמד זה ישיבה סגורה או פומבית בה יתבקש התלמיד להגן על עבודת הדוקטורט.

  5.3

הועדה המלווה תבחן את דו"ח ההתקדמות השנתי של התלמיד תוך 30 יום ממועד הגשתו, והיא תחליט בכל שנה אם התקדמותו של התלמיד במהלך השנה האחרונה היא מספקת. הוועדה רשאית להזמין את התלמיד להופיע בפניה עוד בטרם קבלת ההחלטה הנ"ל. המדריך יעביר לתלמיד את החלטת הוועדה המלווה בעניין זה. העתק מהחלטת הוועדה בעניין זה יועבר ע"י המדריך ליו"ר הוועדה ללימודים מתקדמים.

  5.4

לא הגיש התלמיד את דו"ח ההתקדמות הנ"ל בסוף השנה האקדמית, ואם התקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, רשאי המדריך להעניק לו הארכה נוספת להגיש את דו"ח תוך 30 עד 60 ימים נוספים. לא הגיש התלמיד דו"ח התקדמות גם לאחר 60 יום כאמור, רשאית הוועדה המלווה, ולאחר שתאפשר לתלמיד להציג את טענותיו, קבלת הסכמת המדריך, והתייעצות עם יו"ר הוועדה, שיחה עם התלמיד והתייעצות –  להמליץ בפני הרשות לתלמידי מחקר להפסיק את לימודיו של התלמיד לקראת התואר דוקטור.

  5.5

מצאה הוועדה המלווה שהתלמיד לא התקדם במידה נאותה בעבודת הדוקטור שלו במשך יותר משנה אחת, רשאית היא, לאחר שתאפשר לתלמיד להציג את טענותיו והתייעצות עם יו"ר הוועדה, ולאחר קבלת הסכמת המדריך, להמליץ בפני הרשות לתלמידי מחקר להפסיק את לימודיו של התלמיד לקראת התואר דוקטור.

   

לימודי מוסמך בקרימינולוגיה

כז. לימודי מוסמך בקרימינולוגיה

 

  • 1. מסלולים לתואר מוסמך בקרימינולוגיה

    • 1.1. הלימודים לקראת תואר מוסמך מוצעים בארבעה מסלולים ובשתי תוכניות:

      • 1.1.1. מוסמך בקרימינולוגיה במסלול מחקרי עם תזה (להלן מסלול א)

      • 1.1.2. מוסמך בקרימינולוגיה במסלול עיוני (להלן מסלול ב)

      • 1.1.3. מוסמך בקרימינולוגיה במסלול התמחות במערכת אכיפת החוק (Criminal Justice) (להלן מסלול ג).

      • 1.1.4. מוסמך בקרימינולוגיה במסלול התמחות במדע פורנזי (להלן מסלול ד)

      • 1.1.5. מסלול ישיר לדוקטורט (ראה עמ' 291).

    • 1.2. תוכניות מיוחדות לתואר מוסמך בקרימינולוגיה:

      • 1.2.1. תוכנית מואצת, המיועדת לתלמידי בוגר מצטיינים במשפטים (להלן מסלול ה').

      • 1.2.3 תכנית מואצת, המיועדת לתלמידי בוגר מצטיינים מדעי החברה.

  • 2. תקופת הלימודים: הלימודים לקראת התואר "מוסמך בקרימינולוגיה" נמשכים לפחות שנתיים, כאשר התלמידים חייבים לסיים לימודיהם תוך ארבע שנים. כל בקשה לחריגה מהוראה זו תובא להחלטה של הנהלת המכון לקרימינולוגיה.

     

  • 3. מקום הרשמה: ההרשמה ללימודי קרימינולוגיה מתבצעת: לבוגרי האוניברסיטה העברית, ולבוגרי מוסדות אקדמיים אחרים בישראל - במזכירות המכון לקרימינולוגיה; - ובאתר האוניברסיטה ; לבוגרי אוניברסיטאות בחו"ל - במשרד לקבלת תלמידים מחו"ל. פרטים מלאים על נהלי ההרשמה ומועדיה מופיעים ב"מדריך לנרשם" המתפרסם מדי שנה.

  • 4. תנאי קבלה לתואר מוסמך בקרימינולוגיה

     

    • 4.1. מספר המקומות במסלולים השונים מוגבל, ונקבע מידי שנה על ידי הנהלת המכון. רשאים להגיש מועמדותם ללימודי התואר השני בעלי תואר ראשון (מכל התחומים) מאוניברסיטה מוכרת או מכללה מוכרת, שציונם המשוקלל בתואר הוא 80 ומעלה. הקבלה לתואר מותנית בהחלטת וועדת הקבלה.

    • 4.2. קבלה אוטומטית למסלול ב': בעלי תואר ראשון מאוניברסיטה מוכרת בתחום רלוונטי (סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, פסיכולוגיה, כלכלה, מדע המדינה, עבודה סוציאלית, חינוך ומשפטים), שציונם המשוקלל לתואר הוא 85 ומעלה, יתקבלו באופן אוטומטי למסלול ב.

    • 4.3. קבלה למסלול א': מועמדים העומדים בקריטריונים כאמור בסעיף 4.2 רשאים להגיש בקשה להתקבל למסלול א.

    • 4.4. קבלה למסלול ג': המסלול מיועד לנושאי תפקיד בעל זיקה למערכת אכיפת החוק, התקון והשיקום, מניעת פשיעה, מגע עם אוכלוסיות בסיכון, קובעי מדיניות וכדו', ובלבד שהם עומדים בתנאי הקבלה כאמור בסעיף 4.1.

    • 4.5. קבלה למסלול ד' : מועמדים העומדים בקריטריונים כאמור בסעיף 4.2 רשאים להגיש בקשה להתקבל למסלול ד'.

    • 4.6. הקלה בתנאי הקבלה: במקרים מיוחדים רשאית ועדת הקבלה, לפי שיקול דעתה, להקל את תנאי הקבלה ללימודי מוסמך, בהתחשב בהישגים מיוחדים של המועמדים בעבודה, במחקר או בלימודים.

    • 4.7. תכנית השלמה מיוחדת: ועדת הקבלה רשאית לקבוע תכנית השלמה מיוחדת לתלמידים שאינם עומדים בתנאי הקבלה שלעיל, תלמיד שיעמוד בלימודי ההשלמה ירשם בשנה העוקבת במערכת הרישום המקוון האוניברסיטאית ויתקבל כתלמיד מן המניין לתואר מוסמך בקרימינולוגיה.

    • 4.8. קבלה על תנאי: תלמידים שלא השלימו חובותיהם לתואר בוגר וטרם הציגו זכאות לתואר יוכלו להתקבל, באישור ועדת הקבלה של המכון, כתלמידים על תנאי. תלמידים אלה חייבים להציג אישור זכאות לתואר בוגר בציון שאינו נופל מ-80 (ראו סעיף 4.1 לעיל) עד סוף סמסטר א' של השנה בה התקבלו.

      • 4.8.1. תלמידים על תנאי שלא עמדו בתנאי כאמור בסעיף 4.7, יבוטלו לימודיהם בכפוף לכללי שכר הלימוד האוניברסיטאיים.

    • 4.9. קבלה לתוכנית המואצת (מסלול ה) – קבלה למסלול זה תתבסס על ציוני שנה א' בתואר בוגר במשפטים או שנים א+ב במדעי החברה (תוכנית למצטיינים בלבד).

    • 4.10. תלמידי התוכנית המואצת לתואר מוסמך (מסלול ה') ירשמו לתואר המוסמך בקרימינולוגיה, ,במהלך הסמסטר האחרון ללימודי תואר בוגר בהתאם לנהלי הרישום המקובלים לתואר מוסמך. תלמידים מצטיינים שטרם השלימו את חובותיהם לתואר הבוגר יתקבלו לתואר המוסמך על תנאי. לאחר השלמת חובותיהם לתואר בוגר ירשמו במערכת הרישום המקוון האוניברסיטאית ויתקבלו כתלמידים מן המניין לתואר מוסמך בקרימינולוגיה (שכר הלימוד לתואר הבוגר ושכר הלימוד לתואר המוסמך כפוף לנהלי שכר הלימוד האוניברסיטאיים).

  • 5. הכנת תכנית לימודים: התלמידים שיתקבלו ללימודים במכון לקרימינולוגיה יבנו את תכנית הלימודים שלהם באמצעות אתר האינטרנט או עם יועץ הלימודים במכון.

     

  • 6. היקף תכנית הלימודים :

     

    • 6.1. מסלול א - 38 נקודות זכות (19 שעות שנתיות), כתיבת עבודת תזה.

    • 6.2. מסלול ב - 44 נקודות זכות (22 שעות שנתיות) ללא עבודת תזה.

    • 6.3. מסלול ג - 44 נקודות זכות (22 שעות שנתיות) ללא עבודת תזה.

    • 6.4. מסלול ד' - 44 נקודות זכות (22 שעות שנתיות) ללא עבודת תזה.

    • 6.5. מסלול ה' - 38 נקודות זכות (19 שעות שנתיות), כתיבת עבודת תזה. (משפטים 34 נ"ז)

      • 6.5.1. מסלול ה' - 44 נקודות זכות (22 שעות שנתיות) ללא עבודת תזה.

        (משפטים 40 נ"ז)

         

  • 7. מבנה תכנית הלימודים

    הלימודים בכל המסלולים מורכבים מלימודי חובה, לימודי בחירה וסמינרים.

    תלמידים בוגרי משפטים (מאוניברסיטאות בלבד) בכל המסלולים פטורים מהקורסים "מושגי יסוד במשפט הפלילי" ו"יסודות סדר הדין הפלילי". תלמידים אלו ישלימו את נ"ז באמצעות קורסי בחירה אחרים מתכנית הלימודים.

    • 7.1. לימודי החובה:

      • 7.1.1. לימודי החובה במסלול א: היקף לימודי החובה בשנים א ו-ב הוא 24 נ"ז

         

        שנה א' – מסלול א

        2 נ"ז

        תאוריות בקרימינולוגיה

        2 נ"ז

        תיאוריות מתקדמות בקרימינולוגיה

        2 נ"ז

        מושגי יסוד במשפט הפלילי

        2 נ"ז

        יסודות סדר הדין הפלילי

        5 נ"ז

        יישום שיטות סטטיסטיות בקרימינולוגיה

        1 נ"ז

        --

        שימוש בתוכנת spss

        אוריינות אקדמית

        14 נ"ז

        סה"כ לימודי חובה בשנה א

         


        שנה ב' – מסלול א

        4 נ"ז

        2 נ"ז

        סדנה לעבודות גמר

        סדנה לעבודות גמר ב'

        2 נ"ז

        שיטות מחקר בקרימינולוגיה

        2 נ"ז

        שיטות מחקר מתקדמות בקרימינולוגיה

        10 נ"ז

        סה"כ לימודי חובה בשנה ב'

         

      • 7.1.2. היקף לימודי הבחירה במסלול א' הוא 10 נ"ז. ניתן להיעזר ביועץ תכנית הלימודים לבניית תכנית לימודים אישית . יושם דגש על הכוונה לפי תחומי התעניינותם של התלמידים ולפי הנושא המשוער של עבודת התיזה.

    • 7.2. לימודי החובה במסלול ב היקף לימודי החובה בשנים א-ב הוא 18 נ"ז.

      שנה א – מסלול ב

      2 נ"ז

      תיאוריות בקרימינולוגיה

      2 נ"ז

      מושגי יסוד במשפט הפלילי

      2 נ"ז

      יסודות סדר הדין הפלילי

      5 נ"ז

      1 נ"ז

      מחקר אמפירי הלכה למעשה

      אוריינות אקדמית

      12 נ"ז

      סה"כ לימודי חובה בשנה א

      שנה ב – מסלול ב

      4 נ"ז

      מערכת אכיפת החוק היבטים תיאורטיים

      2 נ"ז

      שיטות מחקר בקרימינולוגיה

       

       

      6 נ"ז

      סה"כ לימודי חובה בשנה ב מסלול ב

       

    • 7.3. לימודי הבחירה (רשימת לימודי הבחירה ראו בהמשך)

      • 7.3.1. לימודי בחירה במסלול ב : היקף לימודי הבחירה הוא 18 נ"ז.

      • 7.3.2. סמינרים

        תלמידי המסלול המחקרי חייבים להשתתף בסמינר אחד ולכתוב עבודה סמינריונית אחת (4 נ"ז) לפחות.

        תלמידי המסלול העיוני חייבים להשתתף בשני סמינרים, לכתוב שתי עבודות סמינריוניות (8 נ"ז) לפחות.

         

    • 7.4. תכנית הלימודים במסלול ג' – התמחות במערכת אכיפת החוק

      התכנית פרוסה על פני שנה קלנדרית אחת (שלושה סמסטרים). הלימודים יתקיימו בימים ב' ו – ו' במהלך הסמסטרים א', ב' וסמסטר קיץ.

       

      תכנית הלימודים

       

       

      לימודי חובה:

       

      תיאוריות בקרימינולוגיה – אכיפת חוק

      2

      מחקר אמפירי הלכה למעשה

      5

      אוריינות אקדמית

      1

      מערכת אכיפת החוק – היבטים תיאורטיים

      עקרונות האחריות הפלילית ויסודות סד"פ ודיני ראיות

      4

      4

      היבטים תיאורטיים בשיטור

      2

      פרויקט בנושא מערכת אכיפת החוק

      6

      סמינר

      6

      קריאה אישית

      4

      ויקטימולוגיה וזכויות אדם

      2

         

      סה"כ לימודי חובה

      36 נ"ז

         
         

      שיעורי בחירה: *

       

      אי ציות ואלימות פוליטית

      2

      ניהול מערכות אכיפת חוק

      2

      משפט ושיטור בין סמכויות המשטרה וזכויות אדם

      2

      סטייה חברתית

      2
         

      סה"כ לימודי בחירה

      8 נ"ז

      סה"כ לימודים במסלול ג', חובה ובחירה

      44
         

      *ניתן להמיר קורסים אלו בקורסי בחירה אחרים מתכנית הלימודים של המכון. חלקם ניתנים בימים ובשעות שונים בהם לומדים בשאר התכניות במכון.

       

    • 7.5. תכנית הלימודים במסלול ד' – התמחות במדע פורנזי

      התכנית פרוסה על פני שנה קלנדרית אחת (שלושה סמסטרים). הלימודים יתקיימו בימים ב' ו – ו' במהלך הסמסטרים א', ב' וסמסטר קיץ.

       

      תכנית הלימודים

       

       

      לימודי חובה:

       

      תיאוריות בקרימינולוגיה

      2

      יישום שיטות סטטיסטיות

      5

      שימוש בתכנת spss

      1

      שיטות מחקר בקרימינולוגיה

      2

      עקרונות האחריות הפלילית ויסודות סד"פ ודיני ראיות

      4

      מבוא למדע פורנזי

      2

      מבוא למדעים ושיטות אנליטיות

      3

      פרויקט בנושא מדע פורנזי

      6

      סמינר

      6

      קריאה אישית

      4

      רפואה משפטית ושיטות ביולוגיות

      3

      סוגיות במדע פורנזי

      אוריינות אקדמית – אכיפת חוק

      2

      --

      סה"כ לימודי חובה

      40 נ"ז

       

      שיעורי בחירה: *

       

      ויקטימולוגיה וזכויות אדם

      2

      פיקוח חברתי באינטרנט

      2

      סטייה חברתית

      2

      סה"כ לימודי בחירה

      4 נ"ז

      סה"כ לימודים במסלול ד', חובה ובחירה

      44

           

      *יש לבחור שני קורסי בחירה מתוך השלושה המוצעים, ניתן להמיר קורסים אלו בקורסי בחירה אחרים מתכנית הלימודים של המכון. חלקם ניתנים בימים ובשעות שונים בהם לומדים בשאר התכניות במכון.

       

       

    • 7.6. תכנית הלימודים במסלול ה'

      • 7.6.1. תכנית לימודים מואצת, בוגר משפטים ומוסמך קרימינולוגיה מסלול מחקרי:


        לימודי חובה - שנה א' קרימינולוגיה, מקבילה לשנה ב' משפטים

         

        תיאוריות בקרימינולוגיה

        תיאוריות מתקדמות בקרימינולוגיה (מסלול מחקרי)

        אוריינות אקדמית

        2 נ"ז

        2 נ"ז

        --

        סה"כ

        4 נ"ז


        לימודי חובה שנה ב' קרימינולוגיה, מקבילה לשנה ג' משפטים

        יישום שיטות סטטיסטיות

        SPSS

        שיטות מחקר בקרימינולוגיה

        5 נ"ז

        1 נ"ז

        2 נ"ז

        סה"כ

        8 נ"ז


        לימודי חובה שנה ג' קרימינולוגיה, מקבילה לשנה ד' משפטים

        סדנה לעבודות גמר

        סדנה לעבודות גמר ב'

        שיטות מחקר מתקדמות בקרימינולוגיה (מסלול מחקרי)

        4 נ"ז

        2 נ"ז

        2 נ"ז

         

        סה"כ

        8 נ"ז


        לימודי שנה ד' קרימינולוגיה , לאחר סיום הלימודים לבוגר

        סמינר (שני המסלולים)

         

        4 נ"ז

         

        סה"כ

        4 נ"ז

         

         

         

      • 7.6.2. היקף לימודי הבחירה במסלול המחקרי הוא 10 נ"ז, ניתן להיעזר ביועץ תכנית הלימודים לבניית תכנית לימודים אישית . יושם דגש על הכוונה לפי תחומי התעניינותם של התלמידים ולפי הנושא המשוער של עבודת התזה

      • 7.6.3. סמינרים –

        תלמידי המסלול המחקרי חייבים להשתתף בסמינר אחד ולכתוב עבודה סמינריונית אחת (4 נ"ז) לפחות.

        התלמידים ילמדו את סמינר בשנה שלאחר קבלת תואר הבוגר. (סמסטר תשיעי מתחילת לימודי הבוגר)

         

      • 7.6.4. תכנית לימודים מואצת, בוגר משפטים ומוסמך קרימינולוגיה מסלול עיוני:


        לימודי חובה - שנה א' קרימינולוגיה, מקבילה לשנה ב' משפטים - שני המסלולים

         

        תיאוריות בקרימינולוגיה

        מחקר אמפירי הלכה למעשה

        אוריינות אקדמית

        2 נ"ז

        5 נ"ז

        1 נ"ז

        סה"כ

        8 נ"ז


        לימודי חובה שנה ב' קרימינולוגיה, מקבילה לשנה ג' משפטים - שני המסלולים

        שיטות מחקר בקרימינולוגיה

        מערכת אכיפת החוק – היבטים תיאורטיים

        2 נ"ז

        4 נ"ז

        סה"כ

        6 נ"ז


        לימודי חובה שנה ג' קרימינולוגיה, מקבילה לשנה ד' משפטים

         

        סמינר

        4 נ"ז

         

        סה"כ

        4 נ"ז


        לימודי שנה ד' קרימינולוגיה , לאחר סיום הלימודים לבוגר

         

        סמינר נוסף

         

         

        4 נ"ז

        סה"כ

        4 נ"ז
        • 7.6.4.1. היקף לימודי הבחירה במסלול ב' הוא 18 נ"ז.



      • 7.6.5. סמינרים –

        תלמידי המסלול הלא מחקרי חייבים להשתתף בשני סמינרים, ולכתוב שתי עבודות סמינריוניות (8 נ"ז) לפחות.

        התלמידים ילמדו סמינר אחד לפחות בשנה שלאחר קבלת תואר הבוגר. (סמסטר תשיעי מתחילת לימודי הבוגר)

    • 7.7. תכנית לימודים מואצת בוגר מדעי החברה ומוסמך קרימינולוגיה – מסלול מחקרי:


      לימודי חובה - שנה א' קרימינולוגיה, מקבילה לשנה ג' מדעי החברה - שני המסלולים

       

      תיאוריות בקרימינולוגיה

      מושגי יסוד במשפט הפלילי *

      יסודות סדר הדין הפלילי *

      תיאוריות מתקדמות בקרימינולוגיה

      יישום שיטות סטטיסטיות

      SPSS

      אוריינות אקדמית

      2 נ"ז

      2 נ"ז

      2 נ"ז

      2 נ"ז

      5 נ"ז

      1 נ"ז

      --

      סה"כ

      14 נ"ז


      * ניתן לחשב נ"ז של קורסים אלו במסגרת הלימודים מחוץ לחוג במדעי החברה.


      לימודי חובה שנה ב' קרימינולוגיה, שני המסלולים (לאחר סיום לימודי הבוגר)

       

      סדנה לעבודות גמר

      סדנה לעבודות גמר ב'

      שיטות מחקר בקרימינולוגיה

      שיטות מחקר מתקדמות

      4 נ"ז

      2 נ"ז

      2 נ"ז

      2 נ"ז

      סה"כ

      10 נ"ז

       

       

      • 7.7.1. היקף לימודי הבחירה במסלול המחקרי הוא 10 נ"ז, לתלמידי המסלול תורכב תכנית אישית בהתייעצות עם יועץ המכון ויושם דגש על הכוונה לפי תחומי התעניינותם של התלמידים ולפי נושא משוער של עבודת התיזה.

         

      • 7.7.2. סמינרים-

        תלמידי המסלול המחקרי חייבים להשתתף בסמינר אחד ולכתוב עבודה סמינריונית אחת (4 נ"ז) לפחות.

         

    • 7.8. תכנית לימודים מואצת בוגר מדעי החברה ומוסמך קרימינולוגיה – מסלול עיוני:


      לימודי חובה - שנה א' קרימינולוגיה, מקבילה לשנה ג' מדעי החברה

       

      תיאוריות בקרימינולוגיה

      מושגי יסוד במשפט הפלילי *

      יסודות סדר הדין הפלילי *

      מחקר אמפירי הלכה למעשה

      אוריינות אקדמית

      2 נ"ז

      2 נ"ז

      2 נ"ז

      5 נ"ז

      1 נ"ז

       

      סה"כ

      12 נ"ז


      * ניתן לחשב נ"ז של קורסים אלו במסגרת הלימודים מחוץ לחוג במדעי החברה.

      לימודי חובה שנה ב' קרימינולוגיה, שני המסלולים (לאחר סיום לימודי הבוגר)

       

      מערכת אכיפת החוק – היבטים תיאורטיים

      שיטות מחקר בקרימינולוגיה

      4 נ"ז

      2 נ"ז

      סה"כ

      6 נ"ז

      • 7.8.1. היקף לימודי הבחירה במסלול העיוני הוא 18 נ"ז.

         

      • 7.8.2. סמינרים-

        תלמידי המסלול העיוני חייבים להשתתף בשני סמינרים, ולכתוב שתי עבודות סמינריוניות (8 נ"ז) לפחות.

         

  • 8. תנאי מעבר:

     

    • 8.1. תנאי מעבר לשנה ב': תלמיד במסלול המחקרי ובמסלול ההתמחות במדע פורנזי, רשאי לעבור לשנה ב' רק אם השיג ציון של 75 לפחות בקורס תיאוריות בקרימינולוגיה ובקורס יישום שיטות סטטיסטיות בקרימינולוגיה, וכן ציון של 80 לפחות בקורס תיאוריות מתקדמות בקרימינולוגיה (מסלול א' בלבד). בנוסף, עליו להשיג ממוצע משוכלל של 80 לפחות בציוני שנה א'.

    • 8.2. תנאי מעבר לשנה ב': תלמיד במסלול העיוני, ובמסלול ההתמחות באכיפת חוק רשאי לעבור לשנה ב' רק אם השיג ציון של 75 לפחות בקורס תיאוריות בקרימינולוגיה וציון של 70 לפחות בקורס מחקר אמפירי הלכה למעשה.

    • 8.3. השלמת לימודי החובה בשנה א': התלמידים חייבים לסיים בשנת הלימודים הראשונה את לימודי החובה של שנה א'.

    • 8.4. מילוי הדרישות כאמור בסעיפים 8.1 ו-8.2 הם תנאי להשתתפות בלימודי שנה ב'.

      • 8.4.1. יותר לתלמיד להמשיך לשנה השנייה אם לא עמד בתנאי זה, במקרים יוצאי דופן בלבד, בכפוף לאישור הנהלת המכון.

         

    • 8.5. חזרה על קורסים משנה א':

      • 8.5.1. תלמיד שלא השיג את הציונים הנדרשים בשני הקורסים המצויינים בסעיפים 8.1, ו 8.2 יוכל לחזור וללמוד בשנה שלאחר מכן קורסים אלה בלבד.

        • 8.5.1.1. לא השיג התלמיד את הציון הנדרש גם בשנה השנייה, יופסקו לימודיו.

      • 8.5.2. תלמיד במסלול המחקרי אשר לא השיג את הציונים הנדרשים, כפי שמופיע בסעיף 8.1, גם בשנה השנייה לא יוכל להמשיך במסלול המחקרי, אך יוכל לעבור למסלול ב'.

    • 8.6 תנאי להשלמת התואר במסלול א' :

      תלמידים הלומדים במסלול א' יהיו חייבים להשיג ציון של 80 לפחות בקורס "סדנא לעבודות גמר".

  • 9. תנאי מעבר ממסלול למסלול:

    • 9.1. מעבר ממסלול ב' ו-ג' למסלול א': תלמיד המעוניין לעבור ממסלול ב' או ג' למסלול א' יגיש בקשה לוועדת הקבלה של המכון לקרימינולוגיה. הוועדה תדון בבקשתו בהתחשב בהישגיו בשנה א'. אם תאושר בקשתו לעבור מסלול יהיה עליו להשלים את קורסי החובה של מסלול א'.

    • 9.2. מעבר ממסלול א' למסלול ב': בתום השנה הראשונה או השנייה ניתן לעבור ממסלול א' למסלול ב'. תלמידים אלו יהיו חייבים להשלים 44 נ"ז כאמור בסעיפים 6.2 ו-6.3, ולהשלים את קורסי החובה של מסלול ב'.

       

  • 10. עבודת תזה

    • 10.1. כל תלמידי מסלול א' חייבים בכתיבת עבודת תזה.

    • 10.2. התלמיד יבחר נושא לעבודת התזה בהסכמת המורה המדריך ובאישור ראש המכון לקרימינולוגיה או מי שנקבע על ידו.

    • 10.3. טפסים מחייבים, הקשורים להגשת ההצעה של עבודת התזה, נמצאים במזכירות לענייני תלמידים או במזכירות המכון.

    • 10.4. עבודת התזה תיבדק על ידי המדריך והועדה המלווה, אשר תורכב ע"י המדריך ותובא לאישור ראש הועדה לעבודות מוסמך.

    • 10.5. עבודת התזה של תלמיד שקיבל את התואר "מוסמך בקרימינולוגיה" מותרת לפרסום, על ידי התלמיד, כולה או מקצתה, בתנאי שיצוין בה שהיא עבודת תזה שנכתבה במכון לקרימינולוגיה של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, ובהדרכתו של מי נכתבה. פרסום עבודת התזה כולה או מקצתה, בשלב מוקדם יותר, טעון אישור המדריך.

    • 10.6. תלמידים שכתבו עבודת מוסמך וקבלו ציון 90 ומעלה רשאים להגיש מועמדות ללימודי התואר "דוקטור לפילוסופיה" בכפוף לתקנות הרשות לתלמידי מחקר.

       

  • 11. זכאות לתואר: התואר "מוסמך בקרימינולוגיה" יוענק לתלמידים שסיימו את כל חובותיהם וציונם הסופי לתואר הוא 75 לפחות.

     

  • 12. ציון סופי לתואר

     

    הציון הסופי לתואר יחושב כדלקמן:

     

    במסלול א: לימודי המוסמך – 60% מהציון הסופי.

    עבודת התזה – 40% מהציון הסופי.

    במסלולים ב ו-ג: ממוצע משוקלל של כלל הציונים בלימודי המוסמך.

     

     

     



    [1] תואר המוסמך כרוך בתשלום שכר לימוד אונ' למוסמך בכפוף לנהלי שכר הלימוד ובנוסף לשכר הלימוד לתואר הבוגר.

    [2] ניתן יהיה לכתוב עבודת תיזה במסלול זה לאחר השלמות של הקורסים המחקריים. לימודי ההשלמה והעבודה אינם כלולים בשכר הלימוד של התכנית.

     

לימודי התואר השלישי בקרימינולוגיה "דוקטור לפילוסופיה"

כח. לימודי התואר השלישי "דוקטור לפילוסופיה"

 

  1. 1. הגופים המטפלים

    1. 1.1 הרשות לתלמידי מחקר - הגוף האקדמי העליון הממונה על נושא תלמידי-המחקר באוניברסיטה העברית (להלן "הרשות").

      1. 1.1.1 התקנון לתלמידי מחקר הוא התקנון לתלמידי מחקר של האוניברסיטה העברית (להלן - התקנון האוניברסיטאי), ויחול על תלמידי מחקר בקרימינולוגיה. בנוסף לו יחולו ההוראות הנוספות של תקנון זה.

    2. 1.2 הוועדה ללימודים מתקדמים של המכון לקרימינולוגיה היא הגוף הפקולטתי האחראי על הלימודים המתקדמים בפקולטה (להלן הוועדה").

  2. 2. אופי הלימודים ומטרתם

  3. לימודים לקראת תואר "דוקטור לפילוסופיה" מהווים את השלב העליון בלימודים לקראת תואר באוניברסיטה. תלמיד המתקבל ללימודים לקראת תואר דוקטור ייקרא "תלמיד מחקר".

  4. 3. תנאי קבלה

    1. 3.1 כתלמיד מחקר בקרימינולוגיה יתקבל מועמד שעמד באחד מהתנאים להלן, ובנוסף הניח את דעתה של הוועדה כי יש לו כושר מחקרי ברמה הנדרשת מתלמיד מחקר באוניברסיטה העברית. לצורך זה תהיה הוועדה מוסמכת לקיים ראיון אישי עם המועמד ולקבל ממנו פרטים הנחוצים לבירור יכולותיו המחקריות.

    2.  

    3. 3.2 למד באוניברסיטה העברית, ובידו תעודת מוסמך עם עבודת גמר בקרימינולוגיה, בציונים הבאים: ציון בלימודי התואר השני - 90 לפחות; ציון של עבודת הגמר - 90 לפחות.

    4.  

    5. 3.3 אם יימצא שמעמדו של מועמד נופל אך במעט מן הנדרש לפי סעיף 3.2, אבל יש להניח שיוכל להגיע לרמה הנדרשת על-ידי לימודים באוניברסיטה העברית בתקופה שלא תעלה על שנתיים, יוכל המועמד להירשם כ"תלמיד מתמחה למחקר" הלומד לפי תכנית מיוחדת, שתיקבע בהתייעצות עם מדריכו.

    6.  

      התכנית תכלול לימודי השלמה טרומיים בהם עליו להשיג את הציון של 85 לפחות (ולא פחות מ-80 בכל קורס), ו/או כתיבת עבודה השווה לעבודת-גמר באוניברסיטה העברית, עליה יהיה המועמד לקבל ציון של 90. אם יתקבל בשלב מאוחר יותר כתלמיד מחקר, העבודה תוכל להיכלל כפרק בעבודת הדוקטור שלו.

    7.  

      בתום התקופה תדון הרשות לתלמידי מחקר בקבלתו כתלמיד מחקר לאור תוצאות לימודיו.

    8.  

    9. 3.4 הרשות מוסמכת לקבוע כי (1) תואר בוגר בקרימינולוגיה, (2) הישגים לימודיים ברמה שהייתה מאפשרת קבלה ללימודי מוסמך בקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית, ו- (3) תואר מוסמך (עם עבודת גמר) בתחום הקרוב לנושא שאותו מבקש המועמד לחקור, בציונים כאמור בסעיף קודם (3.2.), שקולים יחדיו כנגד תואר כאמור לעיל.

    10.  

    11. 3.5 במקרים חריגים, בהם תובא בפני הרשות הוכחה בדבר כישורי מחקר מיוחדים של מועמד, תהיה הוועדה מוסמכת להכיר בהישגיו הלימודיים גם אם אינם שקולים לתואר כאמור בסעיף 3.2. לעיל.

    12.  

    13. 3.6 מועמדים ממוסדות אחרים

      בעל תואר "מוסמך לקרימינולוגיה" (עם עבודת גמר) של אוניברסיטה אחרת, בציונים כאמור, יכול להתקבל כתלמיד מחקר בקרימינולוגיה, אם תמצא הרשות כי רמת הישגיו שקולה להישגיו של מוסמך בקרימינולוגיה כאמור בסעיף 3.2.

    14.  

  5. 4. הליך הקבלה ומהלך הלימודים

    1. 4.1 שלב א

      1. 4.1.1 תכנית ראשונית - מועמד המבקש להתקבל כתלמיד מחקר יגיש לוועדה ללימודים מתקדמים תכנית ראשונית ללימודים ולמחקר, מאושרת על ידי חבר הפקולטה המוסמך להיות מדריך כאמור בתקנון האוניברסיטאי. התכנית הראשונית תשמש את תלמיד המחקר, שהתקבל לשלב א', כהנחיה לו ולמדריכו להכנת הצעת המחקר כאמור בתקנון האוניברסיטאי (להלן - "שלב א'").

      2.  

      3. 4.1.2 מדריך - במקרים מיוחדים, בהם לא יימצא בשלב הקבלה חבר מכון היכול להדריך את המועמד, יוכל המועמד להתקבל לאחר שייבחר מדריך זמני מסגל המכון שילווה אותו במשך שנה . יובהר לו על ידי הוועדה כי בשום מקרה לא יהיה רשאי להמשיך בלימודיו אם תוך שישה חודשים מעת קבלתו כתלמיד מחקר, לא יימצא חבר מכון שיהיה מוכן להדריכו.

      4.  

      5. 4.1.3 התכנית הראשונית כאמור בסעיף 4.1.1. תכלול תכנית לימודים להרחבת השכלתו של המועמד ולהשלמתה, במידת הנחוץ, על פי אמות המידה הראויות, לבעל תואר דוקטור לפילוסופיה של האוניברסיטה העברית.

      6.  

      7. 4.1.4 סמוך לאחר התחלת גיבושה של תכנית מחקר מפורטת, ולא יאוחר משישה חודשים לאחר קבלתו של תלמיד מחקר, יקבע המדריך הרכב של ועדה מלווה בהתאם לתקנון האוניברסיטאי. ועדה זו תפעל עד סיום שלב א'.

      8. 4.1.5 תלמיד מחקר ידווח לוועדה המלווה בכל מהלך שלב א', מדי שישה חודשים, בצרוף אישור המדריך, על התקדמות לימודיו והכנת תכנית המחקר המפורטת.

      9.  

    2. 4.2 שלב ב

      לאחר מעברו של תלמיד מחקר לשלב ב' כאמור בתקנון האוניברסיטאי יהיו הליכי ההדרכה והליווי במכון לקרימינולוגיה כדלקמן:

      1. 4.2.1 המדריך יהיה בקשר עם התלמיד לעיתים תכופות, ולא פחות מאחת לשלושה חודשים.

      2.  

      3. 4.2.2 המדריך ידווח לוועדה המלווה אחת לשנה על התקדמות הלימודים והמחקר של התלמיד.

      4.  

      5. 4.2.3 הוועדה המלווה תכונס על-ידי המדריך, כאמור בתקנון האוניברסיטאי, כל אימת שיש, לדעת המדריך, התקדמות משמעותית בכתיבת עבודת הדוקטור וכן בכל מקרה בו תעלה הצעה לשינוי מהותי בתכנית המחקר.

         

  6. 5. מסלול הלימודים הישיר

    1. 5.1 תלמיד שסיים את לימודי התואר הראשון באחת האוניברסיטאות בארץ בהצטיינות (נכלל ב-20% העליונים בשנה בה סיים את התואר), רשאי להמשיך את לימודיו ישירות לתואר "דוקטור לפילוסופיה" בלי שיצטרך לסיים תחילה את לימודי המוסמך.

    2.  

    3. 5.2 הוועדה לעבודות מוסמך ודוקטור במכון לקרימינולוגיה מוסמכת לאשר קבלתו של תלמיד למסלול הלימודים הישיר לאחר שסיים את לימודי התואר הראשון בקרימינולוגיה בהישגים השקולים, לדעת הוועדה, להישגים המפורטים בסעיף 5.1 לעיל.

    4.  

    5. 5.3 המסלול הישיר יתנהל כדלקמן:

      1. 5.3.1 התלמיד ילמד במסגרת "לימודי מוסמך" על פי תכנית לימודים מיוחדת שתקבע על ידי הוועדה, ולאחר התייעצות עם המדריך המיועד, אם ישנו.

      2.  

        התלמיד אינו זכאי לקבל פטור משום קורס, עבודה או בחינה, או דרישה כלשהי הקשורה ללימודי המוסמך, למעט פטור מעבודת המוסמך.

      3.  

      4. 5.3.2 סיים התלמיד את לימודיו כאמור בסעיף 5.3.1. לעיל בציון כולל של 88[1]* ומעלה, יוכל להגיש בקשה לרשות לתלמידי מחקר להתקבל כתלמיד מחקר. הרשות תהא רשאית לקבל את התלמיד כאמור אם תמצא כי הישגיו מעידים, לכאורה, על יכולתו לכתוב מחקר ברמה של עבודת דוקטור.

      5.  

      6. 5.3.3 אושרה קבלתו של התלמיד כאמור בסעיף 5.3.2, יחולו עליו הוראות התקנון האוניברסיטאי לתלמידי מחקר וכן הוראות סעיף 4 לעיל של התקנון הנוכחי.

      7.  

      8. 5.3.4 תלמיד שלא התקבל כאמור בסעיף 5.3.2 יוכל להמשיך את לימודיו במסגרת לימודי המוסמך לקראת התואר "מוסמך בקרימינולוגיה".

      9.  

        תלמיד במסלול הישיר לדוקטורט שהשלים לימודים בהיקף של 32 נ"ז (בכללם לימודי השלמה) והצעת המחקר שלו אושרה ע"י הרשות לתלמידי מחקר יקבל תואר "מוסמך" בקרימינולוגיה.

      10.  

     

    * כלל זה יחול על תלמידים שהחלו לימודיהם לתואר בוגר בשנת תשס"ב. תלמידים שהחלו לימודיהם לתואר בוגר לפני תשס"ב, יחולו עליהם הכללים המופיעים בשנתון תשס"א.

הוראות כלליות של המכון לקרימינולוגיה

כט. הוראות כלליות

 

על כל נושא שלא הוסדר במפורש בפרק זה, יחולו ההוראות החלות על תלמידי הפקולטה למשפטים, כפי שהן מופיעות בחלקים א' ו-ב' של שנתון הפקולטה, בשינויים המחוייבים לפי העניין.

תכנית הקורסים במכון לקרימינולוגיה

ל. תכנית הקורסים במכון לקרימינולוגיה

 

פרטים מלאים ומעודכנים לגבי תכנית הקורסים וזמני ההוראה ניתן למצוא באתר השנתון האוניברסיטאי בכתובת:http://www.huji.ac.il/htbin/course/shnaton8/03/0401/1.

 

לימודי חובה - שנה א

מספר קורס

שם הקורס

מרצה

מס' נ"ז

סמסטר/שנתי

מסלול

61800 תיאוריות בקרימינולוגיה ד"ר ברק אריאל 2 א א,ב,ג,ד,ה
61878

תיאוריות מתקדמות בקרימינולוגיה ד"ר נאדירה שלהוב קיבורקיאן

2 ב א
61846 מושגי יסוד במשפט הפלילי ד"ר דניאל אוחנה 2 א א,ב,ה
61809 יסודות סדר הדין הפלילי ד"ר דניאל אוחנה 2 ב א,ב,ה
61805 עקרונות האחריות הפלילית ויסודות סד"פ ודיני ראיות ד"ר דניאל אוחנה 4 א ג,ד
61797 יישום שיטות סטטיסטיות בקרימינולוגיה ד"ר רוני פקטור,
מתרגלות :גב' מאור שי וגב' גבי סוסינסקי
5 שנתי א, ד,ה
61918 מחקר אמפירי הלכה למעשה ד"ר ברק אריאל
מתרגלים: מר ניר רוזמן, מר רועי זמיר
5 שנתי

ב,ג,ה

 

61801 שימוש בתוכנת spss גב' מאור שי וגב' גבי סוסינסקי  1 שנתי
(פעם בשבועיים)

א,ד,ה

61818 פרוייקט בנושא אכיפת חוק פרופ' באדי חסייסי 6 שנתי ג
61917 פרוייקט בנושא מדע פורנזי פורפ' באדי חסייסי 6 שנתי ד
61824 קריאה מודרכת ד"ר טל יונתן-זמיר 4 שנתי ג, ד
61732 ויקטימולוגיה ואי ציות לחוק ד"ר ענבל וילמובסקי 2 קיץ ג
61771 היבטים תיאורטיים בשיטור ד"ר סיימון פרי 2 ב ג
61870 אוריינות אקדמית – מחקרי ומדע פורנזי מר נועם חביב - א א', ד
61807 אוריינות אקדמית – עיוני ואכיפת חוק גב' גבי סוסינסקי - א ג, ב
61913 מבוא למדעים ושיטות אנליטיות במדע פורנזי פרופ' אבי דומב 3 ב ד'
61914 רפואה משפטית ושיטות ביולוגיות במדע פורנזי פרופ' אבי דומב
פרופ' יוסי אלמוג
3 קיץ ד'
61915 סוגיות במדע פורנזי : היבטים אינטגרטיביים פרופ' אבי דומב 2 ב ד'
61806 מבוא למדע פורנזי פרופ' יוסי אלמוג 2 ב כולם

 לימודי חובה - שנה ב

מס קורס

שם הקורס

מרצה

מס' נ"ז

סמסטר/שנתי

מסלול

61850 סדנא לעבודת גמר

פרופ' באדי חסייסי,

ד"ר רוני פקטור

 

4 א א
61729 סדנא לעבודת גמר ב'

פרופ' באדי חסייסי

 

2 ב א
61815 שיטות מחקר בקרימינולוגיה ד"ר רוני פקטור 2 א א,ב,ד,ה
61880 שיטות מחקר מתקדמות בקרימינולוגיה ד"ר ג'וש גצקו 2 ב א
61888 מערכת אכיפת החוק 
היבטים תיאורטיים
ד"ר טל יונתן-זמיר  4 שנתי ב,ג,ה

 

לימודי בחירה 

מס קורס

שם הקורס

מרצה

מס' נ"ז

סמסטר/שנתי

סוג קורס

61781 לשון ופשיעה ד"ר רקפת דילמון 2 א שיעור
61772 סוגיות בשיטור בחברה דמוקרטית ד"ר טל יונתן זמיר 2 ב
61839 ניהול מערכות אכיפת חוק ד"ר עמיקם הרפז 2 קיץ שיעור א"ח
61872 משפט ושיטור : בין סמכויות המשטרה וזכויות אדם ד"ר עמיקם הרפז 2 קיץ שיעור א"ח
61816 קרימינולוגיה ומגדר ד"ר סרג'יו הרצוג 2 א שיעור
61819 פיקוח חברתי באינטרנט גב' תמר ברנבלום 2 א שיעור
61920 אתניות ופשיעה בישראל  פרופ' באדי חסייסי 4 ב שו"ס
61774 קשיים מובנים בטיפול במכורים בארץ ד"ר שבתאי לויט 2 ב שיעור
61896 עבירת האונס מפרספקטיבה פמיניסטית ד"ר עירית נגבי 2 ב שיעור
61786 עבריינות וסטייה בגיל ההתבגרות ד"ר רויטל סלע שיוביץ 2 א שיעור
61840 מחקר איכותני בקרימינולוגיה פרופ' מימי אייזנשטדט 2 ב שיעור
61844 שיטור טרור ד"ר סיימון פרי 2 א שיעור
61806 מבוא למדע פורנסי פרופ' יוסף אלמוג 2 ב שיעור
61851 עבריינות נשים ד"ר איה בן הרוש 2 א שיעור
61866 פשיעה ואינטרנט פרופ' נאדירה שלהוב קיבורקיאן 4 שנתי שו"ס
61820 סטייה חברתית ד"ר עודדה שטיינברג 2 קיץ שיעור
61867 משפט וחברה ד"ר ברק אריאל 2 א שיעור
61869 אלימות במקומות עבודה ד"ר יהודית בנדלק 2 ב שיעור
61873 אי שוויון במערכת אכיפת החוק ד"ר ג'וש גצקו 4 ב שו"ס
61731 אי ציות ואלימות פוליטית ד"ר שומרון מויאל 2 ב שיעור

 

סמינרים

מס קורס

שם הקורס

מרצה

מס' נ"ז

סמסטר/שנתי

סוג קורס

61814 קרימינולוגיה ניסויית ד"ר ברק אריאל 4 א סמינר
61873 אי שוויון במערכת אכיפת החוק ד"ר ג'וש גצקו 4 ב שו"ס
61907 זכויות אדם וענישה פרופ' לסלי סבה, עו"ד רחלה אראל 4 א סמינר
61841 אלימות וסטייה בקרב בני נוער ד"ר רויטל סלע שיוביץ 2+4 קיץ סמינר
61847 מערכת הכליאה בישראל : חיים בין חומות ד"ר עודדה שטיינברג 4 ב סמינר
61792 עבריינות נוער – סוגיות נבחרות ד"ר עודדה שטיינברג 2+4 קיץ סמינר
61866 פשיעה ואינטרנט ד"ר נאדירה שלהוב קיבורקיאן 4 שנתי שו"ס
61920 אתניות ופשיעה בישראל  פרופ' באדי חסייסי 4 ב שו"ס
61916 הטיות פסיכולוגיות בעדויות במשפט ד"ר לאה יגר 2+4 קיץ סמינר