לא על החילוף לבדו

לא על החילוף לבדו

תכנית חילופי הסטודנטים של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית מציעה מגוון יעדים אטרקטיביים ברחבי העולם. בשנה האחרונה זכתה הפקולטה גם לחתום הסכמים עם מוסדות מובילים, בהם הפקולטות למשפטים בUCLA- ובסטנפורד. החשיבות ההולכת וגדלה של אזור מזרח אסיה הביאה עמה הסכמים נוספים עם בתי ספר מובילים בסינגפור, טייוואן והונג קונג. החשיפה לאקדמיה בחו"ל היא הזדמנות ייחודית שמעניקה הפקולטה לתלמידים מצטיינים, והיקף התכנית גדל משנה לשנה, הן במספר המוסדות והן במספר התלמידים. סטודנטים רבים מגישים מועמדות מדי שנה על מנת להתקבל ל"תכנית החילופין." חלקם מחפשים חוויה תרבותית לימודית שונה אשר תוציא אותם מהשגרה הישראלית, וחלקם מבקשים להיחשף לשיטות משפט שונות ומגוונות. משאל קצר מגלה כי רוב ה"מתחלפים" מתמקדים בעיקר בלימודים, אך מתעניינים גם באתרי התיירות המובילים ובהיכרות עם סטודנטים זרים. רעות חברוני, סטודנטית שנה ג' למשפטים בשילוב עם פסיכולוגיה, בת 24 מירושלים, משתתפת בתכנית החילופין באוניברסיטתESADE ( Escuela Superior de Administración y Dirección de Empresas, ובתרגום חופשי: בית הספר הגבוה לניהול ומנהל ציבורי) בברצלונה שבספרד. מדובר באוניברסיטה מהמובילות בעולם – תכנית התואר השני שלה במנהל עסקים מדורגת במקום הראשון הכלל עולמי של ה-Wall Street Journal. הבחירה של רעות – סטודנטית מצטיינת כבר אמרנו? – דווקא בספרד לא הייתה מקרית: היא נבעה מהרקע העשיר של רעות בריקודי הפלמנקו המסורתיים. "המרכז של ריקודי הפלמנקו הוא בספרד, אבל יותר דרומה באנדלוסיה", מספרת רעות. היופי האמיתי בפלמנקו הוא העממיות, ורעות מספרת על חוויה יומיומית שממחישה זאת: "פשוט הלכתי פעם ברחוב, מישהי יצרה את הקצב ובחור אחד פשוט התחיל לרקוד. זה כמו שירקדו הורה באמצע תל אביב", אומרת רעות בחיוך.

רעות מספרת על החוויה האקדמית באוניברסיטת ברצלונה כחוויה אקדמית אירופית. זו הזדמנות ללמוד באוניברסיטה הנטועה במסורת הקונטיננטלית, בשפה זרה, ולהכיר שיטת משפט שונה מהמוכרת לנו. הלימודים הם לתקופה של סמסטר אחד, אך אופי הלימודים בספרד מאפשר התפתחות מבחינה מקצועית הן במשפטים והן בתחביבים, ובמקרה של רעות התחביב הוא מקצוע שני ממש. למרות המשיכה הרבה לריקוד, רעות עומדת גם על הקשיים: "זה מקצוע קשה וזהו עולם מאוד תחרותי. אחד ממיליון מצליח באמת לתפוס ולבלוט, ולכן קשה להחליט שזה באמת מה שאתה רוצה לעשות." רעות משלבת שני עולמות מקבילים תחרותיים ותובעניים, ובכל זאת מצליחה להתמיד בלימודי המשפטים ואף לרקוד כמה פעמים בשבוע. "אני רואה את עצמי רוקדת תמיד, כי זה משהו שעושה לי טוב. הלוואי ויכולתי להצליח בזה, אבל אי אפשר לדעת לאן זה ייקח אותך." דומה שרעות נהנית משני העולמות. חבריה של רעות לספסל הלימודים בנכר לא נשארים אדישים לעובדה שיושבת ביניהם רקדנית פלמנקו. שאלנו את רעות כיצד היו התגובות מצד התלמידים מהארצות השונות.	רעות חברוני. "אני רואה את עצמי רוקדת תמיד, כי זה משהו שעושה לי טוב".
"כל מי ששומע מאוד מתלהב וזו תמיד דרך טובה לפתוח שיחה", היא אומרת. "יש אנשים שבעצמם מחפשים את הערך המוסף בחילופים. את ה'עוד משהו' לעשות. למשל, יש מישהי שלומדת איתי ומשחקת הוקי, ומישהו שלומד לרקוד סלסה. זה שאנשים עושים דברים אחרים מעבר ללימודים זה נותן תמריץ לעשות בעצמך." רעות, נציגתנו בקטלוניה, לקחה את החוויה הסטודנטיאלית בארץ זרה צעד אחד קדימה.

אז מהי החוויה האקדמית בספרד? מלבד השוני הגיאוגרפי והתרבותי, לימודי המשפטים בספרד שונים מהלימודים בישראל בהיבטים לא מעטים. טווח הגילים של הסטודנטים נע בין 18 ו-22 לערך. ייתכן שגילם הצעיר של הסטודנטים הביא איתו דרישות שונות מאלו הנהוגות בישראל. כך, למשל, כ-50% מציונו הסופי של התלמיד (ולעיתים אף יותר) מורכב מנוכחות ב-80% מהשיעורים ומהשתתפות בכיתה. השיעורים מבוססים ברובם על חומרי הקריאה. לא פעם פותח המרצה את השיעור בשאלה: "מה חשבתם על חומרי הקריאה?." שיחת מסדרון בין הסטודנטים בחצר הפקולטה למשפטים מעלה מסקנה מעניינת: גם כשהסטודנטים הישראלים קוראים פחות מחומרי הקריאה בהשוואה לתלמידים הספרדים, הם משתתפים יותר. חוצפה ישראלית? נגלה במבחן. בינתיים, לומדים נציגינו בספרד שהמערכת הקונטיננטלית משליכה גם על אופן הלימוד ולא רק על תוכן הלימודים. המערכת בנויה על קודקסים ותפקיד השופט שונה, ונראה שהלימודים, כתוצאה מכך, מאוד מכוונים לפרקטיקה. לעתים קרובות מלמדים את החוק בלבד, ללא ההצדקות שהביאו לחקיקתו.	הלימודים מכוונים לפרקטיקה. "אם מכירים שופט בשמו, זהו בדרך כלל סימן לא טוב".
סטודנטים למשפטים, כמו גם אנשים שעובדים במערכת, לא תמיד מכירים את השופטים בשמותיהם. "אם מכירים שופט בשמו, זהו בדרך כלל סימן לא טוב", מציינת ד"ר אנה סאלום וידאל, מרצה למשפט השוואתי.