על יעילות של טריבונלים בינלאומיים

מדור "חוקרים מהשטח"

"האיחוד האירופי שקוע עד צוואר בהקמת בתי דין בינלאומיים ותחזוקם. לא הייתה מתודולוגיה מאורגנת לבדוק את היעילות של אותם בתי דין", כך אומר פרופ' יובל שני, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ויוזם פרויקט המחקר על יעילות בתי המשפט הבינלאומיים. הפרויקט, שנכנס עתה לשנתו החמישית, נערך בחסות ה-European Research Council ומבקש להתיר סבך זה. "הפרויקט מציע מסגרת להעריך את יעילותם של בתי הדין וכיצד ניתן להשפיע עליה. פרויקט שכזה יכול לתת בידי מקבלי החלטות כלים לקבוע האם כדאי להקים בית דין חדש או לבצע רפורמה בבית קיים."

כיצד גייסת חוקרים לפרויקט?

"חלקם הגיעו באמצעות קול קורא – בעיקר הפוסט-דוקטורנטים שהגיעו בחלקם מחו"ל. מעבר לזה פניתי לדוקטורנטים שחשבתי שמתאימים. בסך הכול ישראל היא מדינה קטנה ומספר האנשים שעוסקים במשפט בינלאומי אינו גדול."

איך אתם בודקים אם בתי דין יעילים?
"השאלה היא: יעילים בעיני מי ולאיזה צורך. הטענה העיקרית שלנו היא שבית דין צריך להגשים את הציפיות שתלו בו מקימיו. קבוצת המחקר פיתחה מסגרת להערכת אפקטיביות של בתי דין בינלאומיים. החוקרים לוקחים את המסגרת הזו ומיישמים אותה, כולה או חלקה, על שאלות מחקר נקודתיות, על הערכת יעילותם של בתי דין מסוימים או רכיבים בפעולתם."

ומה גיליתם?

"בהרבה מקרים בתי דין התבקשו לעשות כל מיני דברים, חלקם סותרים, ולכן בית דין נבנה מלכתחילה כך שאינו יכול להיות יעיל. למשל, אם מנחים בית דין גם ליישב סכסוכים בתוך זמן קצר וגם להביא לפתרון סופי ומוחלט של הנושאים שמתבררים בפניו – המטרות עשויות להתנגש

מיקרוקוסמוס מחקרי

תחת הכותרת "יעילות" משתרע שדה מחקר רחב מאוד. היעילות שבוחן צוות המחקר איננה עניין כמותי. יש לה היבטים ערכיים. כדברי הוגה הדעות פיטר דרוקר, אבי תורת הניהול המודרנית:Efficiency is doing things right; effectiveness is doing the right things ("יעילות פירושה לעשות את הדברים נכון; אפקטיביות פירושה לעשות את הדברים הנכונים"). לכן מנסים השותפים בפרויקט להשיב על שאלת המחקר באמצעות גישות שונות, לעתים רב-תחומיות. כך למשל ד"ר מריה וראקי, משפטנית יוונייה, מיישמת תיאוריות מתחום הסוציולוגיה וניהול ארגונים. וראקי, ששימשה בעבר כיועצת במשרד התובע בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, בוחנת כיצד השכיל בית הדין לבסס את הלגיטימציה שלו. לדבריה, "הלגיטימציה הסוציולוגית לא נבחנה מראש ולא ניתן לה דגש בהצהרות. התמקדו רק בלגיטימציה חוקית." 

ד"ר שי דותן חוקר אף הוא את האפקטיביות של של בית הדין הבינלאומי הפלילי, אך מגישה שונה – הגישה הכלכלית למשפט.

וראקי. "התמקדו רק בלגיטימציה חוקית".

 דותן בוחן מתי על בית הדין להתערב במשפטים שמדינות מנהלות נגד פושעי מלחמה. "ישנם שני סוגים של מדינות הנתונות למרות בית הדין", מסביר דותן את טיעונו. "יש מדינות שיימנעו מעריכת משפטים כוזבים (sham trials) בגלל איכות המערכת השיפוטית של המדינה, ואילו מדינות אחרות יהיו מוכנות לערוך משפטים כאלה כדי לשרת את האינטרסים שלהן.

אם נצא מנקודת מבט שבית הדין לא יכול לחשוף את הכזב במשפטים אלה – אם עקב חוסר כלים או חוסר רצון להסתכסך – מתעוררת השאלה מה עדיף מבחינתו: לתת למדינה תמריץ לשפוט לבדה או להתערב במשפטים שהיא מנהלת?

סיגל הורוביץ, דוקטורנטית בצוות, בוחנת אף היא את המשפט הפלילי הבינלאומי, אך מתמקדת בבית הדין הפלילי ברואנדה. "אני בודקת את האפקטיביות שלו במובן של השגת מטרה מסוימת – קידום פיוס." הורוביץ בוחנת כיצד שינויים במערכת המשפטית של רואנדה עצמה, כמו ביטול עונש המוות והעמדה לדין של פושעי מלחמה מקרב שבט הטוטסי השליט, תרמו לפיוס.

"שהיתי חודשיים ברואנדה, שבהם ערכתי למעלה מ-50 ראיונות עומק עם עורכי דין שייצגו את הצדדים במשפט הטוטסי, עדים, אסירים שעונשם הומר ממוות למאסר עולם, משפחות, קרבנות, שכנים ומנהיגי הקהילות. בנוסף, ראיינתי מנהיגים ברמה הלאומית שנתנו לי פרספקטיבת על."

המחקר אינו מתמקד רק במשפט בינלאומי פלילי. כך למשל סיוון שלמה-אגון, דוקטורנטית בפקולטה, בוחנת את מערכת יישוב הסכסוכים של ארגון הסחר העולמי (WTO).

הצוות נפגש. "יש לנו כבר עכשיו בוגרים של הפרויקט במשרד המשפטים ובשגרירות ישראל בהאג".

"אני מראה איך המשקל והדגש על המטרות משתנה בין סוגי סכסוכים בהתאם לאתגרים שמערכת יישוב הסכסוכים מתמודדת איתם." שלמה-אגון מספרת כי דווקא בחינת המקרים שאינם "קלאסיים" היא הרלוונטית ביותר. "אני מסתכלת על קטגוריה של סכסוכים שמערבים מצד אחד את האינטרסים המסחריים ומצד שני ערכים אחרים כמו הגנה על איכות הסביבה, הבריאות, זכויות אדם וכן הלאה.

"הטענה העיקרית שלנו היא שבית דין צריך להגשים את הציפיות שתלו בו מקימיו".

בסכסוכים כאלה ניסה הארגון לקדם את הלגיטימציה במובן רחב, כלומר, לא רק את הלגיטימציה שלו כמערכת משפט, אלא של ה-WTO כגוף."

בקרוב הספר

פרויקט ה-ERC מתקרב לשנתו החמישית והאחרונה. בשנה הבאה צפוי לצאת ספר שירכז את תוצריו בהוצאת אוקספורד.

מלבד הספר, לפרויקט יש גם תוצרי לוואי. "אחת המטרות של קבוצת מחקר שכזו היא להשפיע גם על השיח בתוך המדינה בה המחקר מתקיים", מסביר פרופ' שני. "יש לנו כבר עכשיו בוגרים של הפרויקט במשרד המשפטים ובשגרירות ישראל בהאג. נתנו גם כלים אקדמיים וגם כלים מעשיים לאלו שרוצים לעבוד בתחום הזה בבתי דין בינלאומיים בארץ ובעולם בעתיד."

חברי הפרויקט נפגשים לשיחה שבועית שבה הם עוברים על מאמרים, עבודות ורעיונות של חברי הקבוצה או של אחרים ומקיימים סיעור מוחות. האינטראקציה בין חברי הקבוצה מביאה למפגש עולמות, שכן חלק מחברי הקבוצה זרים ואף יושבים בחו"ל (ומשתתפים בישיבות באמצעות האינטרנט), או בעלי רקעים בדיסציפלינות שונות. "אחד הדברים הנחמדים בפרויקט הזה זו ההזדמנות לעבוד עם כל מיני חוקרים מרחבי העולם", מסכם פרופ' שני, "זה טוב למחקר, טוב לפקולטה וטוב לאוניברסיטה."

מימין: שני, הורוביץ, שלמה-אגון ווראקי. "אחת המטרות היא להשפיע גם על השיח בתוך המדינה בה המחקר מתקיים".