סופי קוסשוילי

שנת הלימודים החדשה הביאה עמה לא רק חילופים בקרב הסטודנטים הלומדים בפקולטה, אלא גם חילופי תפקידים רבים ומשמעותיים בסגל הפקולטה למשפטים. 

פרופ' קרייני, שבשנים האחרונות התמקד בהוראה ובמחקר, נכנס לאחרונה לתפקידו החדש, ויהיה האחראי לניהול הפקולטה למשפטים ולפיתוח העתידי של תכנית הלימודים.

תפסנו את פרופ' קרייני לשיחה קצרה, וביקשנו ממנו לומר לנו כמה מילים על מה שמצפה לנו בשנים הקרובות בפקולטה.

 

מה המטרה העיקרית שלך לתקופה הקרובה?

בתקופה הקרובה יש שלושה דברים עיקריים שברצוני לקדם. ראשית, אפעל לחיזוק ולהרחבת מערך המלגות הניתנות לתלמידים במסגרת הפקולטה. תלמידים רבים מצויים במצוקות כלכליות ואחרות, וברור שמלגות יסייעו להם להתמודד עמן ולנתב את זמנם להשקעה מרבית בלימודיהם ובעתידם המקצועי. נוסף לכך, יתרחשו שני תהליכים מרכזיים נוספים – התארגנות להקמת המרכז ללימודים מתקדמים על שם מישאל חשין ז"ל, וריכוז תכניות הלימודים הקיימות בפקולטה מתואר בוגר ועד תואר שלישי לכדי מסמך אחד. כל אלה יסייעו בחיזוק מעמדה של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית כפקולטה המובילה בישראל וכמקום מכיל, מקצועי ונגיש לתלמידים.

 

מהן ציפיותיך מהתפקיד? האם יש לך חששות או מחשבות ספציפיות?

מערך הפקולטה והנהלתה סבוכים ומורכבים, ומילוי תפקיד הדיקן דורש למידה ומוכנות רבה. ברמת הסגל המנהלי והאקדמי, עיסוק כזה טומן בחובו מגע אישי, והדבר עשוי להוסיף מורכבות לעבודה. ברמת התלמידים, הפקולטה מכילה קהל סטודנטים רב המגיע מרקעים שונים, והתמודדות עם הבקשות, ההחרגות והסוגיות השונות מצריכה למידה והיערכות מיוחדת. עם זאת, יש בי רצון רב לקדם את הפקולטה ולהפכה למקום מכיל, תוסס בפעילות שמפרה את המחשבה, ומאותת לכל הבאים בשעריה על היותה בית אקדמי חם ותומך. אין לי ספק שהשילוב של הסגל האקדמי המובחר ביותר בישראל עם סטודנטים ברמה הגבוהה ביותר יכול להוביל למימוש מטרות אלה.

 

מה מצפה לנו בשנים הקרובות? האם יהיו שינויים משמעותיים כלשהם בפקולטה, מבחינה אקדמית או חברתית?

תפארתה של הפקולטה למשפטים מבוססת הן על תכניות ההוראה המוצעות בה והן על המחקר פורץ הדרך המתבצע בין כתליה. עם זאת, ברור כי שימור מעמדה של הפקולטה מחייב אותנו לשאוף לשיפור מתמיד. לשם כך, אפעל להתחדשות הסגל מתוך שאיפה להכניס בשערי הפקולטה את חברי הסגל המקצועיים ביותר, וכן לשימור והעלאת רמת ההוראה בפקולטה. אני מאמין כי אלה יסייעו לקדם גם בקרב התלמידים את הרצון להשקיע בלימודים ולהבין כי השקעה זו תשתלם להם בעתיד. 

  

האם הבעיות הכלכליות שהאוניברסיטה סובלת מהן ישפיעו על הלימודים בפקולטה ועל הסטודנטים?

חשוב להבין שחלק ניכר מהתקציב המגיע לאוניברסיטה הוא מהקופה הציבורית, ואינו דבר התלוי בהכרח באוניברסיטה או בפקולטה. עם זאת, עד כמה שהדבר תלוי בי, אעשה הכול כדי שחוויית הלימודים בפקולטה תמשיך להיות עשירה, מגוונת ומכילה. מכל מקום, לא צפויה השפעה דרמטית על התלמידים ועל הלימודים בפקולטה ובאוניברסיטה.

 

מה היית מאחל לסטודנטים החדשים שנכנסו השנה לראשונה לשערי הפקולטה? איזו עצה היית נותן לסטודנטים החדשים והנמצאים לקראת השנה הקרובה? 

לטעמי לימודי משפטים הם השקעה ארוכת טווח, היוצרת את הבסיס לחיים מקצועיים ולרכישת ידע מקצועי להמשך חייהם. כולי תקווה שהתלמידים החדשים (והקיימים) בפקולטה יבקשו לנצל את השהות שלהם בין כתליה על מנת להפיק את מרבית הידע והכלים שבאפשרותם, וזאת כדי להמשיך ולהיות הכוח המוביל, הן במקצוע עריכת הדין הן בחיי המחקר ואקדמיה. 

 

 

עם פתיחת השנה החדשה, מועדון הבוגרים של הפקולטה שמח לרענן את שורותיו, את רשימת הבוגרים ואת התוכניות שהוא מציע. מנהלת המועדון, עופרי רוזנברג-פרקש, שמחה לתאר לנו מה משך אותה לתפקיד ומה בכוונתה לעשות כדי להעמיק את הקשר החשוב של הבוגרים והפקולטה.

 

דבר ראשון, ספרי לנו מעט על עצמך. האם את משלבת את לימודיך עם תואר נוסף,  או לומדת רק משפטים? לאן את מקווה להמשיך אחרי הלימודים?

טוב, אז שמי עופרי רוזנברג-פרקש, תלמידת שנה ג' למשפטים ומנהל עסקים מוסמך. במקור משוהם, כרגע גרה בירושלים. לפני הלימודים הייתי שנתיים בשירות לאומי, במסגרתו הייתי גם שליחה בלונדון. עם החזרה מהשליחות התחלתי את הלימודים. תמיד היה לי ברור שאלמד משפטים, אבל דווקא לפני ההתחלה עלו החששות של "שוק מוצף, אין למה ללמוד עכשיו משפטים". בגלל זה בחרתי ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים. התחלת הלימודים וכל הפעילויות הנוספות שאני משתדלת "להעמיס" על עצמי, ממש שכנעו אותי שבחרתי נכון כשהחלטתי ללמוד, ובמיוחד שבחרתי בעברית ולא במוסדות אחרים.

 

אז למה החלטת להצטרף לפעילות המועדון?

אני מנהלת את מועדון הבוגרים זה כחצי שנה. החלטתי להצטרף לפעילות המועדון אחרי שהתנדבתי בכל מיני מסגרות בפקולטה כגון מרכז ברירה, התנדבתי בתנועה למען איכות השלטון, ונבחרתי לאגודת הסטודנטים למשפטים – וגם עבדתי תוך כדי... בגלל העומס והעובדה שאנחנו משקיעים כל-כך הרבה במהלך התואר, הבנתי למעשה שחשוב שהתמיכה בסטודנטים לא תסתיים כאן, בסיום שלוש וחצי או ארבע שנותינו בפקולטה, ושתהיה המשכיות לקשרים ולגיבוש שנוצרו כאן במהלך שנים אלו. כי העומס הזה לא נעלם  עם השנים, הוא רק מתחלף, הופך לדרישות המעסיק, דרישות העבודה. לכן חשוב שהפקולטה תוכל לסייע לנו ככל שאפשר גם בלימודים – אבל גם לאחר מכן.

  

מה בעצם עושים במועדון הבוגרים? למה בכלל צריך שיהיה מועדון כזה? 

המועדון הוקם לפני כשנתיים וחצי על ידי שני בוגרי מחזור 2011, עו"ד גיל פכט ועו"ד אמיר לוזון, במטרה לשמש כארגון גג לבוגרי הפקולטה, לקדם את האינטרסים של הבוגרים ואת רווחתם, לחזק את קשרי הנטוורקינג ביניהם ולסייע בהשמה. בכל פקולטה נחשבת בעולם קיים מועדון בוגרים יוקרתי, שאנשים מייחלים להצטרף אליו החל משנתם הראשונה בפקולטה. השאיפה שלנו היא שהמועדון שלנו יהפוך לכזה.

המועדון עובד על בסיס מתנדבים ובשיתוף פעולה עם הנהלת הפקולטה. כרגע המועדון עובד על הרחבת רשימת התפוצה שלו. במשך השנים אבד הקשר עם בוגרים רבים, ואנו מעוניינים להגיע למספר גדול ככל שניתן. כוחנו במספרנו.

עד כה הפקנו מספר אירועים חברתיים בסגנון "בוגרים על הבר" בהשתתפות פרופ' גבריאלה שלו, השופטת דליה דורנר, השופט אשר גרוניס, שר האוצר לשעבר דן מרידור וראש המוסד לשעבר אפרים הלוי. בנוסף, הפקנו עד כה ארבעה כנסי בוגרים מוצלחים, בשיתוף עם הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית. 

כמו כן, השקנו תוכנית "מנטורינג", ובמסגרתה נבחרו תשעה בוגרים צעירים המעוניינים להקים בפריפריה משרד פרטי, או לעבוד בשירות הציבורי שם. הבוגרים נחנכו על ידי מנכ"לית משרד המשפטים, עו"ד אמי פלמור, ומייסד משרד שיבולת, עו"ד ריצ'ארד מוריס רוברטס. במסגרת התוכנית, החניכים נפגשו עם המנטורים בכמה מפגשים קבוצתיים ומפגש פרטני. את סיום המחזור הראשון של התוכנית קיימנו במשרדי גוגל בתל אביב, בהשתתפות עו"ד דורון אבני, אחראי מדיניות וקשרי ממשל באפריקה, המזרח התיכון ומדינות ברית המועצות לשעבר בגוגל, גם הוא בוגר הפקולטה. 

לפני כשנה וחצי השיק המועדון שיתוף פעולה ייחודי עם חברת ההשמה "קודקס". במסגרת שיתוף הפעולה ניתנות הטבות ייחודיות לבוגרי העברית, ובהן סדנאות הכנה לקריירה, מפגשים אישיים ויחס אישי – והכול  בחינם.

 המועדון יכול לעזור בכל תחום, גם למי שלא רוצה להישאר בעולם המשפטים; בגלל זה יש אירועי "ספיד-דייטינג" של עסקים, ארגונים חברתיים שבאים לדבר עמנו, דמויות מהתקשורת והפוליטיקה – כולם נועדו לתת כר נרחב ככל האפשר לבוגרים שלנו ללמוד, לשתף ולהתפתח מקצועית. בחוץ לארץ האָלוּמְנִי – הבוגרים של הפקולטה והמוסד הלימודי – יוצרים קשר, ונותנים מעין קשר מיידי ובסיס משותף לאנשים ממסגרות שונות, והצדדים מודעים לכך שיש משהו שמאחד אותם: החוויה המשותפת שלהם בפקולטה.

  

נשמע מרשים מאוד! מה התכניות של מועדון הבוגרים לתקופה הקרובה? ובכלל, מה החזון שלך ושל המועדון להמשך הדרך?

אנו שואפים להמשיך באירועים הקיימים ואף להרחיבם. כבר ב-22.12.16 יתקיים אירוע בוגרים על הבר, בהשתתפות העיתונאית ומגישת הטלוויזיה דנה ויס, בבר "פרנדס אנדרגראונגד" בתל אביב. כמו כן, אנחנו שואפים להפיק בחודשים הקרובים אירוע ייחודי במתכונת "ספיד דייט", ובו תינתן הזדמנות להשתתף בשיחה בקבוצה מצומצמת עם בוגרים מצליחים בתחום העסקי, במטרה להרחיב את קשרי הנטוורקינג בין הבוגרים ולהעניק רעיונות לבוגרים צעירים יותר כיצד לתכנן את המשך עתידם המקצועי. 

אנחנו מקווים עד סוף השנה להגדיל את הרשימה של משתתפי המועדון ביותר מ-3000 בוגרים, במטרה ליצור מעין רשת חברתית ומועדון הטבות. כמו בכל מועדון הטבות, רק חברי המועדון יזכו ליהנות מהמבצעים השונים, וכמו בכל רשת חברתית, ככל שיש יותר חברים, כך יש לרשת עצמה יותר כוח. ובנוסף, ככל שיש יותר חברים, כך יש יותר סיכוי שהם יוכלו למצוא סיוע מחבריהם ולסייע לאחרים.

אנו עובדים במקביל על הפקת מחזור תכנית "מנטורינג" נוסף ופודקאסט ייחודי לארגון.

בעתיד הרחוק אנו מקווים שנצליח להקים מעין חממת היי-טק לעורכי דין במטרה להגדיל את מספר המשרדים בירושלים ואת מספר עורכי הדין בפריפריה בכלל. יש למה לצפות.

התקווה שלנו היא שבעתיד יהיה המועדון חלק בלתי נפרד מחיי הסטודנטים בפקולטה, שישמעו עליו עוד לפני תחילת הלימודים ורק יחכו להצטרף אליו. ששמו של המועדון ילך לפניו בארץ ובעולם,  ושאנשים ועסקים ירצו להתקשר עמו מקצועית וחברתית.

  

לסיכום,  איך יוצרים איתכם קשר? 

כדי ליצור איתנו קשר, וגם להתחיל לעקוב אחרי הפרסומים שלנו, אפשר להצטרף לעמוד הפייסבוק שלנו:  https://www.facebook.com/alawmni

להיכנס לאתר: http://law-alumni.org או לשלוח לנו מייל לכתובת: info@law-alumni.org

 

סתיו זיתוני

כל תלמידי הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית יודעים שמדובר בתואר עמוס, מאתגר ודורש. עם זאת, כולנו גם יודעים שאנחנו יכולים לתת כמה שעות בשבוע כדי לעזור לאחרים. לאפשר לתרום מהיכולות שרכשנו ושבזכותן הגענו לפקולטה ולהחזיר משהו למי שזקוק לעזרה.

אחת מהאפשרויות המאתגרות שתלמידי הפקולטה משתתפים ב, היא מרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית בירושלים. המרכז הוא אחד מתשעה מרכזי סיוע מקומיים המאוגדים במסגרת איגוד מרכזי הסיוע הארצי, אשר מטרתו להיאבק באלימות מינית בכל הרמות. האיגוד מקדם מדיניות המעמידה במרכז את הנפגעים והנפגעות במערכת אכיפת החוק ובתחומי הבריאות, הרווחה והחינוך. המרכז מחולק למספר מחלקות שבהן סטודנטיות וסטודנטים למשפטים יכולים להתנדב:

1. מחלקת סיוע, אשר במסגרתה מאיישות מתנדבות את הקו החם הפעיל 24 שעות ביממה ונותנות סיוע רגשי ותוכני לנפגעות, בעיקר באזור ירושלים. ההתנדבות בקו אפשרית רק לאחר השתתפות בקורס הכשרה הנערך מספר פעמים בשנה, וכן התחייבות למשמרת שבועית של שלוש שעות בסך הכול, במשך שנה (יש התחשבות בתקופות עמוסות, כמו תקופת מבחנים או תקופת הראיונות להתמחות).
2. המחלקה לליווי בהליכים משפטיים, אשר מסייעת לנפגעות ונפגעים לפנות להליכים פליליים ואזרחיים. לא מדובר בייעוץ משפטי טכני, אלא בליווי מעשי, הכולל אלמנטים רגשיים ותיווך בין הנפגעים/ות לבין הפרקליטות, בתי המשפט והמשטרה. מתנדבות במחלקה זו נבחרות בדרך כלל פעם בשנה באביב ומתחייבות למשמרת שבועית של שלוש שעות במקביל למשמרת במחלקת הסיוע (גם פה – הרבה התחשבות בעומס). אין ספק שהידע המשפטי שאנו רוכשים במהלך התואר יכול לסייע מאוד לפונות למרכז.
3. מחלקת חינוך, העורכת סדנאות בבתי ספר למניעת אלימות מינית על ידי קידום תקשורת בריאה, כיבוד גבולות, הסכמה חופשית ושוויון בין המינים. התנדבות במחלקה מחייבת השתתפות בקורס ואפשרות להתנדב שלוש או ארבע פעמים בחודש.

מבחינתי, כמתנדבת, מדובר בהזדמנות ייחודית להכיר את מערכות המשפט והמשטרה. ההתנהלות והגישה במרכז מאפשרות בחינה ביקורתית של הפגישה בין המערכות לבין מי שהן משרתות, על כל האלמנטים החיוביים והשליליים הכרוכים בכך. התכנים לא פשוטים, אבל האווירה במרכז תומכת ונעימה והתחושה שלי הייתה שיש לי תרומה מעשית לא מבוטלת.

ברמה האישית, חשוב לי להקדיש כמה שעות בשבוע לטובת אנשים אחרים, כי זה מספק פרספקטיבה לכל שאר השבוע ומזכיר לי כל פעם מחדש למה הלכתי ללמוד משפטים. עבורי, הליוויים לבתי המשפט ולמשטרה היו הכי קשים אבל גם הכי חשובים: הנשים שמגיעות לשם אמיצות כשם שהן פגיעות, ולהיות שם עבורן (ולעיתים להיות האדם היחיד שאיתן) יכול להיות הדבר הקטן שמחזיק אותן בתקופה הזו.

אז אם אתן חושבות שאתן יכולות ורוצות לעזור – המרכז מחפש מתנדבות (בדרך כלל מגיל 24) למחלקות הסיוע והליווי בהליכים משפטיים, ומתנדבים משני המינים (בדרך כלל מגיל 23) למחלקת החינוך. ניתן לעקוב אחר דף הפייסבוק של המרכז כדי לדעת מתי נפתחים קורסים, או להתקשר למספר 02-6255558 ולבקש להיכנס לרשימה לקורס הבא.

ברק מדינה -  דיני זכויות האדם בישראל

 

בחודש הקרוב עומד להתפרסם, בהוצאת מכון סאקר למחקרי חקיקה של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית והוצאת נבו, ספר רחב היקף של חבר סגל ההוראה בפקולטה, פרופסור ברק מדינה. לכבוד הוצאת ספרו החדש, ביקשנו מפרופסור מדינה לספר לנו מעט על הספר ועל העבודה שלו לקראת פרסומו.

 

"את הספר, העוסק בדיני זכויות האדם בישראל, כתבתי בשלוש השנים האחרונות. תוקפן של זכויות אדם אינו מותנה בהכרה בהן – לא מצד המערכת המשפטית ואפילו לא מכוח התפיסות הנוהגות בחברה במועד נתון כלשהו. המדינה אינה 'מעניקה' זכויות אדם אלא מכבדת (או מפירה) אותן. בלשונו של השופט חיים כהן, 'אין לך מידה טובה ומקובלת ממידת היסוד של כבוד האדם: חברה חופשית ונאורה נבדלת מן החברה הפראית או העשוקה במידת הכבוד שמודדין לו לאדם באשר הוא אדם' (בג"ץ 355/79 קטלן נ' שרות בתי הסוהר, פ"ד לד(3) 294, 305 (1980)).

המושג 'זכויות אדם' הוא נדבך מרכזי בשיח המוסרי, הפוליטי והמשפטי, אך היבטים מרכזיים באשר למהותו עדיין שנויים במחלוקת. החובה לכבד זכויות אדם מטילה הגבלות על כוחו של השלטון – כלומר: על כוחו של הרוב בחברה דמוקרטית – והמחלוקת נסבה על תוכן ההגבלות הללו. קביעת תוכנה של החובה לכבד זכויות אדם מחייבת בחירה בין תפיסות מוסריות שונות זו מזו ובין דרכים שונות לעגן את החובה המשפטית לנהוג כראוי מבחינה מוסרית. הדיון שמובא בספר כולל שלושה רכיבים: האחד, אפיון של החלופות העיקריות (ה'תיאוריות') הבאות בחשבון, באשר לזכויות באופן כללי ובעניינן של כל אחת מן הזכויות המסוימות, לאור המחקר האקדמי ולאור הניסיון שנצבר בשיטות משפט אחרות; הרכיב השני הוא דיון מפורט בדין הנוהג בישראל, לרבות ההתפתחות ההיסטורית שלו, בתחומים השונים; והשלישי, בחינה ביקורתית של הדין בהתאם להערכה מה תוכנן של ההכרעות התיאורטיות שמסבירות את הדין הנוהג ודיון ביקורתי בבחירות אלה, שהן לרוב משתמעות בלבד ולא מפורשות.

בתמצית, האפיון של תיאוריה של דיני זכויות אדם, באופן כללי וביחס לזכות מסוימת, מחייב התייחסות לשלוש סוגיות עיקריות. הראשונה היא פוליטית-אידיאולוגית. עניינה קביעת מהותה של התפיסה הליברלית, ובכלל זה תפקידה של מדינה דמוקרטית בהסדרת פעילות הפרטים ובהספקת שירותים. למשל, נדרש להכריע אם בתחום הביטוי על המדינה לנהוג ניטרליות ולהותיר חופש לפרטים לבטא את עמדתם כרצונם, או שמא מוכר כוחה, ולעתים אף חובתה, להגן על אזרחים, למשל בני קבוצות מיעוט, מפני ביטויים פוגעניים שמוטחים בהם או להבטיח שוויון בנגישות ל'במות ציבוריות' יעילות ובהקצאת מימון לפעילות בתחום הביטוי הפוליטי והאמנותי וכדומה; בתחום השוויון יש לקבוע אם יש להכיר בחובתה של המדינה לצמצם אי-שוויון חברתי-כלכלי בחברה ועוד. בהקשרים השונים יש להעריך מהי התפיסה הפוליטית-אידיאולוגית הנכונה לא רק מנקודת מבט אוניברסלית אלא גם בהתחשב ב'זהות החוקתית' של המדינה, בהקשר שלנו מכוח האפיון של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

בצד הכרעות פוליטיות מסוג זה, הקביעה של תיאוריה שמאפיינת את דיני זכויות האדם בשיטה מסוימת מחייבת הכרעה גם בסוגיה שנייה, שעוסקת בשאלה אילו 'הפרות' של מחויבויותיה הפוליטיות של המדינה צריכות להיחשב כפגיעה בזכויות אדם. הקביעה שמעשה (או מחדל) שלטוני 'פוגע' בזכות אדם היא דרך מקוצרת לבטא את העמדה שמדובר במעשה שהוא לכאורה-פסול מבחינה מוסרית ולכן נדרש להצדיקו בדרך מיוחדת. הקביעה שהסדר פוגע בזכות אדם נועדה להנחות את בעלי הסמכות, ובעיקר את חברי בית המחוקקים, שיבחנו היטב אם ההסדר אמנם ראוי. במקרים אלה אין די בהצדקה דיונית, כלומר בעובדה שהרוב, באמצעות נציגיו בכנסת, תומך בהסדר שנקבע, אלא נדרשת לו הצדקה מהותית. המושג זכויות אדם אמור גם לסייע בגיבוש הסכמה רחבה בציבור באשר לסוגים של מעשים אשר יש לגביהם חשד שאינם מוצדקים. גם בעניין זה קיימות תפיסות שונות באשר לסוגי המעשים השלטוניים שיש לסווג כפוגעים בזכויות וטעונים לפיכך הצדקה מיוחדת. בספר נדונות שלוש גישות כאלה: גישה פוליטית, שלפיה זכויות אדם נועדו לתקן כשלים בהליך הפוליטי, כלומר הן נועדו להגן על אינטרסים של הפרט אשר יש חשש שלא יזכו להתחשבות ראויה של מקבלי ההחלטות מחמת זהותם של בעלי האינטרסים הללו; גישה תוצאתית, שלפיה זכויות האדם מגינות על מצב או תוצאה כלשהם, כלומר: על האפשרות של הפרט לממש אינטרסים מסוימים שמסווגים חשובים במיוחד; וגישה דאונטולוגית, שלפיה ההגנה היא מפני סוגי התייחסויות של השלטון כלפי הפרט, המסווגות כפוגעניות כלפי אדם. הגישות הללו נבדלות זו מזו בקביעת היקף הפרישׂה של זכויות ובהיקף ההגנה עליהן. מכוח ההבחנה ביניהן מוכרעת שאלות כגון: מה דינו של מחדל של השלטון שבגינו אין מסופקת הגנה על אינטרסים – למשל, באילו מקרים אי-מניעת מסחור של שירותי בריאות וחינוך, שבגינו נוצר אי-שוויון בנגישות לשירותים בתחום זה שפוגע במי שאין לו די משאבים לרכוש את השירותים הפרטיים ונאלץ להסתפק בשירות הבסיסי שמספקת המדינה, פוגע בזכות אדם; מה דינה של פגיעה באינטרסים חשובים שהיא תוצאת-לוואי בלתי-מכוונת של מעשה שלטוני; מה מעמדה של פגיעה באינטרסים של ציבור לא-מסוים של אנשים – למשל, מה דינו של שחרור אסירים שהורשעו בביצוע פיגועי טרור ואשר יתכן שישובו ויהיו מעורבים בפיגועים שיסכנו את חייהם של אנשים שזהותם אינה ידועה עדיין; ועוד.

לבסוף, סוגיה שלישית, השייכת בעיקרה לתחום תורת המשפט, ונכללת אף היא בגדר תיאוריה של דיני זכויות האדם, עניינה דרך האפיון של הנורמה המשפטית. זוהי ההבחנה בין 'כללים' לעומת 'סטנדרטים'; ובהקשר של דיני זכויות אדם, בין סיווג לקטגוריות להחלת מבחני 'איזון'. היישום של מבחן דו-שלבי, כמקובל בין היתר בישראל, שבו מוכרת האפשרות שפגיעה בזכות תהא כדין, ובמסגרתו יישומה של דרישת המידתיות, אינם מחייבים החלה של מבחני 'איזון' או לפחות אינם מחייבים להעניק להם מעמד דומיננטי כמו זה שמקובל בישראל. למשל: ניתן לקבוע שסוגים מסוימים של הסדרים שלטוניים שאמנם גורעים מאינטרסים מוגנים אינם מוכרים כפגיעה בזכות חוקתית, משום שאין מקום להחיל לגביהם חזקה שאינם מוצדקים – למשל, הגבלת חירותם של מעסיקים להפלות בין עובדים או לקוחות; ניתן לצקת תוכן ממשי לדרישה לתכלית ראויה – למשל, לקבוע שאין לפגוע בזכותו של אדם, שלא בעקבות הרשעה בהליך פלילי, לשם הרתעת אחרים מלנהוג בדרך מסוימת; או שאין לפגוע בזכויות מסוימות אלא אם ההסתברות שהדבר הכרחי לקידום אינטרס ציבורי היא גבוהה במיוחד (למשל, 'ודאות קרובה'); יש להחיל 'איזון אופקי' בין זכויות, שבו אין כללים ברורים באשר לאופן ההכרעה, רק כאשר המעשה השלטוני שפוגע בזכות חוקתית של אחד הוא מימוש חובה שנובעת מדיני זכויות האדם עצמם להגן על זכות חוקתית של אחר, אך לא במקרים אחרים של 'התנגשות' בין זכויות; ועוד.

כאמור, הספר מוקדש לדיון בדיני זכויות האדם בישראל באמצעות ניסיון לאפיין תיאוריה כללית, המוגדרת לפי שלושת הרכיבים שתוארו, אשר מסבירה בצורה הטובה ביותר את הדין הנוהג בישראל, ובחינה ביקורתית של התיאוריה הזו לעומת חלופות לה. התזה היסודית שמוצעת בספר היא שהגישה שמיושמת במשפט הישראלי בתחום דיני זכויות האדם מבטאת העדפה קיצונית למדי של 'סטנדרטים' על-פני 'כללים' ושל גישה 'תוצאתית' לקביעת היקף הפרישׂה של זכויות חוקתיות, ושגישה זו אינה מיטבית. בהתאם לכך מוצעת בספר, בצד הצגה מפורטת של הדין הנוהג, גישה חלופית, המושתתת על העמדה שלשם השגת תכליות ההגנה החוקתית על זכויות אדם ראוי להתבסס במידה רבה יותר על גישה 'דאונטולוגית' ועל 'כללים'. הדבר נעשה, כאמור, בצד הצגה מפורטת של הדין הנוהג בישראל בסוגיות השונות. בפרק הראשון, שהיקפו למעלה מרבע מן הספר, נדונים עקרונות היסוד הכלליים; ובפרקים הנותרים נדונות זכויות אדם מסוימות: שוויון, חופש ביטוי, חופש מצפון, חופש דת, קיום בכבוד, זכויות חברתיות וחופש עיסוק. רשימה זו כוללת את זכויות האדם העיקריות והחשובות ביותר. בה בעת, לא מעט זכויות אדם חוקתיות אינן נדונות בספר באופן ממצה: קניין, פרטיות, שם טוב, חופש תנועה, כבוד האדם, חיי משפחה, הליך הוגן, חירות ממעצר וממאסר ועוד. השמטה זו נובעת בעיקר מאילוצי מקום וזמן ואני מקווה שהיא תתוקן בעתיד".

 

והפעם – סטודנטיות שמתחילות שנה ראשונה בפקולטה

 

מרגו אוגנזוב – תלמידת שנה ב'

מרגו מתחילה שנה ב' בשילוב של משפטים ומנהל עסקים לתואר בוגר, לאחר שעלתה ירושלימה מהמרכז הבינתחומי בהרצליה.

למה בחרת ללמוד משפטים?

בצבא הייתי רשמת משפטית בבית דין צבאי, והתאהבתי. הייתי מגיעה לבסיס כל יום מחויכת וכולם רצו לבעוט בי, אז החלטתי ללכת למקום עם עוד הזויים כמוני שהחוק מעניין אותם.

למה בחרת ללמוד בעברית?

אלון הראל.

פרופסור הראל נכנס יום אחד להחליף את המרצה שלנו במכללה, הבריח את כולם ונשכב על השולחן ואז הבנתי – לשנה הבאה בירושלים הבנויה! וברצינות – הבנתי שיש אווירה טובה וסוג של אחוות סטודנטים, וכתל אביבית חשבתי שהדרך הכי טובה להכיר אנשים ולהתחבר ללימודים היא לצאת מהבית. אז לאחר שנה במכללה, החלטתי לנסות להתקבל ללימודים באוניברסיטה (כי, נו, אוניברסיטה! ואחת שאין ספק ששמה הולך לפניה), ולשמחתי שושי התקשרה לבשר לי שהתקבלתי! תוך רגע גרמו לי להרגיש בבית ושעשיתי את הצעד הנכון.

מה החששות שלך מהשנה הקרובה ומהתואר באופן כללי? ומה הציפיות שלך?

ששאר המרצים לא אדירים כמו אלון הראל. סתם. שאני אפגר אחרי התלמידים האחרים. אני צריכה להשלים השנה כמה קורסים שלא נלמדו במכללה ואין ספק שהולך להיות קשה (אבל הכי טוב?) אז צריך להפשיל שרוולים (למרות שקר פה ממש, אז לא משנה) ולקוות לטוב ביותר.

 

מור משרקי, שנה א'

מור מתחילה את שנת הלימודים האקדמית הראשונה שלה בשנה הראשונה של החוג לקרימינולוגיה, במסגרת תואר בוגר. מור משלבת עם לימודי אסלאם ומזרח תיכון.

למה בחרת ללמוד קרימינולוגיה?

אחרי השירות הצבאי התחלתי להתעניין בקרימינולוגיה ושמחתי לגלות שבדיוק השנה פותחים חוג בעברית לתואר בוגר (עד עכשיו היה רק המסלול לתואר מוסמך, וכבר חשבתי להירשם לבר אילן ולעבור לתל אביב).

עוד יותר שמחתי לגלות שבעברית חוג קרימינולוגיה שייך לפקולטת משפטים (ברוב המקומות הוא תחת פקולטת מדעי החברה), שהיא לא רק איכותית ויוקרתית, אלא גם נותנת לחוג היבט פרקטי יותר של דין פלילי, מה שאישית מעניין אותי מאוד.

למה בחרת ללמוד בעברית?

בתור ירושלמית מבית, החלום היה תמיד האוניברסיטה העברית. היא נחשבת מאוד, עתיקת יומין (ניסיון, שזה מעולה), מבנה מהמם מלא מדשאות, ובאופן כללי אווירה ירושלמית אסלית, שזה אומר חבר'ה כיפיים ואנשים איכותיים. 

השם שיצא לה, ולא סתם, זה "קשה, אבל הכי טוב", וזה מאפיין את מה שהאוניברסיטה בשבילי. באתי ללמוד, לחרוש ולהשקיע, אבל לפחות במקום הכי טוב שיש.

מה החששות שלך מהשנה הקרובה ומהתואר באופן כללי? ומה הציפיות שלך?

השנה כבר התחילה ולאט לאט כל מסכי הערפל שהיו לי לפני כן מתפוגגים. חששות כבר אין (אולי יתפתחו במהלך הסמסטר, לקראת המבחנים(. אני מצפה שהחוג יהיה מרתק בהמשך, שייתן ערך מוסף מעבר למה שנלמד.