בוגרים לתמיד

מה משותף לרובי ריבלין, יעקב נאמן, אפרים הלוי, אהרן ברק וגבריאלה שלו? מה משותף לשמעון מזרחי, עדי קול, דב חנין, נפתלי בנט ורם אורן? לדניאל פרידמן, רות גביזון, דורית בייניש ואלי מויאל? הרמז – בכותרת.  

-ספיר דיין-

מסתבר שבוגרי הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית נמצאים בכל מקום. רבים מבוגרי הפקולטה פרושים כיום לאורך שדרת מקבלי ההחלטות במערכת הציבורית בארץ, ונמצאים גם בעמדות מפתח כלכליות ועסקיות. במשך עשרות שנים מאיישים בוגרי הפקולטה תפקידי מפתח בכל תחום שניתן לחשוב עליו, החל בנשיאים וראשי ממשלה, שופטים עליונים ופעילים חברתיים, וכלה באנשי עסקים ואושיות תרבות.

שניים מבוגרי הפקולטה החליטו לעשות מעשה ולאגד את כל הכוח הזה תחת קורת גג אחת: מועדון בוגרי הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים. "בוגרי הפקולטה נמצאים בשכבה העלית של החברה הישראלית וחלקם הגדול נמצא בתפקידי מפתח בחברה. אינטראקציה וחיבור בין הבוגרים יכולים להוביל לשיתופי פעולה חברתיים או עסקיים, שעשויים לפתח את החברה בישראל וכן את הבוגרים עצמם. המטרה שלנו היא להעניק פלטפורמה שתוכל להצמיח את הבוגרים, לעזור להם לתמוך זה בזה וכמובן לפתח ולהעצים את החברה הישראלית", אומרים אמיר לוזון וגיל פכט, שני בוגרי הפקולטה והמייסדים של מועדון הבוגרים. "בעולם, לכל פקולטה שמכבדת את עצמה יש ארגון בוגרים רציני, עם הרבה פעילויות ורשת נטוורקינג. בארץ, עד כה, זה לא ממש קיים. השאיפה שלנו היא להיות כמו ארגוני הבוגרים בחו"ל, שיש להם כנסים ומסורת רבת שנים."

אחד הפרויקטים שעובדים עליו בימים אלה – "בוגרים על הבר" – נועד לאפשר לבוגרים צעירים להיחשף לבוגרים הוותיקים, לשמוע וללמוד מהם על חייהם ועבודתם. ב-30.7.15 מתוכנן מפגש של בוגרים עם פרופ' גבריאלה שלו (שגם היא בוגרת הפקולטה) בתל אביב. המפגש יאפשר לבוגרים לשמוע ממנה על חייה, על התפקיד שמילאה כשגרירה באו"ם, על עולם המשפט, ועל כל מה שחשוב לבוגרים לדעת.  ב-15.10.15 ייערך בירושלים מפגש עם שופטת בית המשפט העליון [בדימ'] דליה דורנר. בהמשך מתוכננים מפגשים עם בוגרים נוספים שהגיעו לתפקידים בכירים גם במגזר העסקי והפוליטי.

לצד רשת הנטוורקינג שהמועדון מנסה לפתח, המועדון פעל לכך שחברת קודקס תציע הטבות חינמיות וייחודיות שפרטיהן יפורסמו בקרוב (פרטים נוספים באתר המועדון ובפייסבוק של המועדון). "כשם שהפקולטה דואגת להשמה של מתמחים, כך אנחנו רוצים לעזור בהשמה של הבוגרים, ולדאוג לכך שהבוגרים שלנו, שהם הטובים ביותר, יקבלו את כל השירותים בתחום ההשמה ברמה הכי גבוהה בחינם", סיפרו אמיר וגיל. בנוסף שוקד המועדון על פיתוח סל הטבות צרכנות לטובת חברי המועדון, ונמצא בתהליך התקשרות עם ספקים רלוונטיים.

פרויקט מסקרן נוסף שנמצא כעת בתהליכי גיבוש הוא תוכנית חניכה שבה בוגרים ותיקים של הפקולטה יחנכו וילוו בוגרים בראשית דרכם המקצועית. הפרויקט יפעל בעיקר באזורי פריפריה, כחלק מהאג'נדה החברתית של המועדון והרצון לפעול לטובת החברה הישראלית. "הפקולטה במהלך שנותיה ובאמצעות הבוגרים שלה הייתה שותפה לעיצוב הזהות הישראלית, לעיצוב החברה הישראלית ולעיצוב המשפט בישראל. הפקולטה מככבת במספר הבוגרים שלה שהצליח להגיע לתפקידי מפתח בחברה, וכל אותם בוגרים יצרו איזושהי מסורת משפטית, מסורת של ערכים מסוימים. הם הביאו איתם לתפקידים שלהם את הערכים האלו, ולנו חשוב לשמר את המסורת הזו."

מאיפה הרעיונות לפעילויות? מהי ההשראה?
"אנחנו עוברים תהליכי חשיבה עם המתנדבים, מבצעים מחקר על הנעשה במועדונים בחו"ל, ובודקים מה קורה בגופים אחרים שיכולים לתת שירותים דומים. יצרנו קשר עם בוגרים שלנו בחו"ל, כדי לשמוע מה הם מכירים ומה חסר לנו בארץ. אנחנו מנסים לענות על הצרכים של הבוגרים בצורה הטובה ביותר. בכל פרויקט ורעיון מושקעת חשיבה רבה כדי לענות על הצרכים של כמה שיותר בוגרים", אומרת נופר גפני, מנכ"לית המועדון.

מועדון הבוגרים הוא עמותה רשומה שהוקמה על ידי גיל ואמיר, בעקבות רעיון שעלה במוחם כאשר היו פעילים באגודת הסטודנטים בתקופת לימודיהם. הרעיון התחיל לקרום עור וגידים כאשר הושלם תהליך רישום העמותה ונבנה אתר אינטרנט. בהמשך הצטרפו מתנדבים לעמותה, מונתה מנכ"לית (נופר גפני) ונבחר ועד מנהל הכולל את גיל ואמיר, את פרופ' דוד גליקסברג כנציג הפקולטה האחראי על הקשרים עם הפקולטה ואת מר שי בלץ כנציג הסטודנטים, הלא הם הבוגרים לעתיד.

מה היו התגובות למהלך?
"הפקולטה תמכה ותומכת מאוד במהלך. הפקולטה מייצרת בעצמה עוד ועוד פעילויות ואינטראקציה עם הבוגרים, כיוון שהיום מבינים יותר כמה זה חשוב. וזאת המטרה שלנו: סינרגיה בין הפעילות של המועדון לפעילות הפקולטה, כדי שהבוגרים יהיו כמה שיותר מחוברים למוסד שממנו הם ינקו את הערכים שלהם. גם תגובות הבוגרים היו מאוד חיוביות, וההיענות מרשימה. כרגע יש לנו כ-850 חברים רק בהרשמה מוקדמת. היינו בכנסי מחזור של השנתונים  2004 ו-1984 וראינו שם אנשים שלא נפגשו עשר ועשרים שנה, אשר התחבקו ודיברו כאילו הם יצאו אתמול מהפקולטה. שמענו שם מאנשים שאמרו לנו שחבל שאין יותר מפגשים, שאין יותר אינטראקציה בינם לבין החברים, ושזה חסר להם."

חשוב להדגיש כי ההרשמה למועדון היא חינם והמועדון אינו גובה דמי חבר. גם המנהלים גיל ואמיר ושאר חברי המועדון אינם מקבלים שכר אלא עושים הכל בהתנדבות. "אנחנו עושים זאת מתוך הכרת טובה למה שקיבלנו בפקולטה. אנחנו מאפשרים את הפלטפורמה הזאת בחינם: בואו, תצטרפו, תהיו חלק מהדבר הגדול הזה. זה קורה כמעט בכל מוסד אקדמי בינלאומי. אנחנו קוראים לכל הבוגרים לבוא לקחת חלק בפעילות שלנו, ולכל מי שיכול לתרום למועדון, לתרום בכל דרך שבה הוא יכול: אם זה דרך פעילות שהוא יכול לעשות, ואם זה דרך גיוס תקציבים כדי לייצר פעילות וכדי להצמיח את המועדון. אנחנו מבטיחים שכל שקל שיושקע ילך באמת למטרה ולא לשכר. אנחנו רוצים לייצר פעילויות לטובת החברה, לטובת שימור המורשת המשפטית, לטובת הבוגרים, לטובת כנסי מחזור ומפגשים. בואו תצטרפו." אומרים גיל ואמיר. נופר גפני, המנכ"לית, הוסיפה: "מבחינתי הצלחה של המועדון תהיה שבעוד כמה שנים המועדון יהיה יציב ומוכר ושיהווה מוסד שהבוגרים נעזרים בו כדי להיעזר זה בזה. אני מקווה שנצליח ליצור מותג לבוגרי הפקולטה ושנוכל להשתמש בכוח שלנו לכל מיני מטרות, גם לקידום אישי וגם לסיוע חברתי. ככל שנגדל יותר, כך גם נוכל לתת יותר."

כשדיברתי עם גיל, אמיר ונופר, המחשבה הראשונה שעלתה לי בראש, כמו בכל פעם שאני נתקלת ברעיון מוצלח וטריוויאלי, היא "איך זה לא היה קיים עד היום?" אז הנה, למזלנו המועדון הוקם, ולנו רק נותר להצטרף למפעל החשוב הזה. הנה הלינק להרשמה:  http://law-alumni.org

אמיר לוזון וגיל פכט

 

זכויות האדם תחת לחץ: תוכנית הדוקטורט הבינתחומית המשותפת עם האוניברסיטה החופשית בברלין

לאחרונה נוסדה בפקולטה תוכנית דוקטורט חדשה, בינתחומית ובינלאומית, המתמקדת בתחום זכויות האדם. בתוכנית המסקרנת משתתפים דוקטורנטים ודוקטורנטיות "משלנו" ומהאוניברסיטה החופשית בברלין. פגשנו שתי תלמידות בתוכנית – עו"ד לימור יהודה ועו"ד ראויה אבו-רביעה – אשר שיתפו אותנו במחקרן ובתובנותיהן על התוכנית.

-ספיר דיין-

תוכנית הדוקטורט המשותפת לפקולטה ולאוניברסיטת ברלין היא תוכנית הדוקטורט הישראלית-גרמנית הראשונה אי פעם, והיא עוסקת בנושא "זכויות אדם תחת לחץ – אתיקה, משפט ופוליטיקה". לאחר תהליך בחירה תחרותי וממושך, אישרו קרן אינשטיין בברלין וקרן המחקר הגרמנית DFG מימון לחמש שנים בהיקף כולל של ארבעה וחצי מיליון יורו, כדי להקים קבוצת מחקר בינלאומית שתבצע מחקר בינתחומי משותף בין האוניברסיטה החופשית בברלין לבין מרכז מינרבה לזכויות אדם בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.

מדובר בתוכנית יוקרתית מאוד, המעניקה מימון מלא במשך שלוש שנים לדוקטורנטים המשתתפים בה, כך שיוכלו להקדיש את עצמם למחקר. החוקרים בודקים נושאים הקשורים לשלושת האתגרים העכשוויים הדחופים ביותר בתחום זכויות האדם: משברים ומצבי חירום, רב-תרבותיות וגלובליזציה. התוכנית הינה בינתחומית, עם דוקטורנטים וחוקרים ממגוון רחב של תחומים כמו משפטים, מדע המדינה, יחסים בינלאומיים, פילוסופיה, קרימינולוגיה, היסטוריה, סוציולוגיה, אתיקה השוואתית וחינוך.

לאחר תהליך קבלה ארוך, שכלל קבלה כפולה הן למחלקה המבוקשת באוניברסיטה והן ולתוכנית, נבחרו שבעה דוקטורנטים מצטיינים בכל צד להשתתף במחזור הראשון של התוכנית, מתוך עשרות רבות של הצעות-מחקר שהוגשו מכל רחבי העולם. לאחרונה נבחר מספר של דוקטורנטים למחזור השני שיתחיל באוקטובר, 2015. כדי להגיש מועמדות לתוכנית, נדרשו הסטודנטים להציג הצעת מחקר מפורטת ומגובשת, כאשר תנאי לקבלה היה אישור תוכנית המחקר. התוכנית פונה למצטיינים ביותר, אך לא מדובר בהצטיינות אקדמית בלבד: חלק מן המשתתפים בתוכנית עבדו בארגוני חברה אזרחית והצטיינו בתחומם, ולאחר תקופה ארוכה בשטח חשו צורך לחזור לאוניברסיטה.

עו"ד אבו-רביעה, למשל, התחילה את הקריירה כעובדת סוציאלית. כשהרגישה שהכלים שבידה אינם מספיקים כדי לעשות שינוי משמעותי, למדה משפטים והפכה לעורכת דין. לאחר תואר שני ב-American University בוושינגטון, עבדה תקופה ארוכה באגודה לזכויות האזרח כראש תחום האוכלוסייה הערבית והבדואית בנגב, וכחברה בוועד הפעולה לשוויון בדיני אישות.

עו"ד אבו-רביעה, כיצד את מתארת את המעבר מהעיסוק בפרקטיקה לעולם האקדמי?
"המעבר לא קל. אני מרגישה כל הזמן שהשטח קורא לי, ושאני צריכה לעשות את האיזון בין להיות אקטיביסטית לבין להיות חוקרת. כדי להיות חוקרת רצינית אני צריכה לפנות זמן לשבת ללמוד, לקרוא, לחקור; אבל כשאני חושבת על זה, גם המחקר שלי מגיע ממקום אקטיביסטי. הנושא שאני כותבת עליו וגם המוטיבציות שלי הן אקטיביסטיות, וכנראה שהאקטיביזם תמיד יישאר ברקע.

ראויה אבו-רביעה
(תמונה: גלי איתן)

זהו רק עניין של מינון – מתי יותר, מתי פחות – אבל אני לא באמת יכולה להתנתק מעשייה, גם באקדמיה. אני מלמדת קורס השנה, למשל, וזה נותן לי את האפשרות לשלב בין תיאוריה לפרקטיקה. בכלל, כל הנושא של פרקטיקה ואקדמיה מאוד מעניין אותי. אני לא חושבת שהאקדמיה צריכה להיות מנותקת מהשטח. אני חושבת שהעשייה האקדמית שלנו צריכה לחלץ כלים שבאמצעותם נקדם עשייה חברתית, פוליטית ופמיניסטית."

בעבודה שלך באגודה לזכויות האזרח הגנת על זכויותיה של האוכלוסייה הערבית בנגב, ואילו במחקר שלך את מבקרת את היחס של אותה אוכלוסייה לנשים שבה. איך את מתמודדת עם המורכבות הזו?
"אני חושבת שכל אדם שמאמין בזכויות אדם, מחובתו להילחם נגד כל צורות הדיכוי. בין אם זה דיכוי על רקע לאומי, בין אם זה דיכוי חברתי. במחקר שלי יש ביקורת גם על הממסד שלא עושה מספיק כדי לספק הגנה למען הנשים הבדואיות, ומשמר את המצב הקיים כדי לשמור על שקט תעשייתי, ויש ביקורת גם על החברה שלי, ועל הנורמות הפטריארכליות שבה. לאורך כל שנות עבודתי תמיד הבעתי ביקורת על דיכוי לאומי ובמקביל יצאתי נגד פרקטיקות דכאניות נגד נשים. לא רק שאני לא רואה סתירה בכך, אלא מדובר בשני צדדים של אותה מטבע שבה צריך להסתכל על כל הספקטרום של הדיכויים ולהילחם בהם. כאישה שהיא חלק מהחברה הבדואית אני מרגישה חובה כפולה להתריע ולהיאבק נגד הנורמות הדכאניות, כי אני מביאה את הקול של הנשים שקולן לא נשמע."

מה את רוצה להשיג דרך המחקר שלך?
"אני רוצה לחשוף את המכניזמים הפוליטיים והדכאניים, בין הממסדיים ובין הפטריארכליים, ולתת קול לנשים הבדואיות, גם במובן של חשיפת המכניזמים, וגם במובן המילולי – אני מתכננת לראיין נשים על האינטראקציה שלהן עם בתי הדין השרעיים, ובאמצעות הראיונות האלו להביא לידי ביטוי את הקולות המושתקים שלהן. אני מקווה לתרום תרומה אקדמית לשיח על נשים ערביות בדואיות ולתת לנשים האלו קול."

גם עו"ד לימור יהודה חזרה לאקדמיה לאחר שנים רבות בפרקטיקה בתחום זכויות האדם. עו"ד יהודה עבדה כעוזרת משפטית בבית המשפט העליון בצוות המשפטי של הנשיא אהרן ברק, ולאחר מכן באגודה לזכויות האזרח במשך שמונה שנים, שבחלקן שימשה כמנהלת המחלקה לזכויות אדם בשטחים.

עו"ד יהודה, מדוע החלטת לחזור לאקדמיה?
"אחרי תקופה משמעותית שבה עבדתי בעיקר בזכויות אדם, הרגשתי שאני צריכה לחזור ללמוד דברים מסוימים ולחקור אותם לעומק, ולפתח את החשיבה שלי מחדש. ראיתי בלימודי דוקטורט הזדמנות לכך."

לימור יהודה

תוכלי לספר לנו על עבודת המחקר שלך?
"העבודה עוסקת במקומו ומשמעותו של עקרון השוויון ביישוב סכסוכים אתנו-לאומיים וביישובו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, בהנחייתם של פרופ' ברק מדינה ופרופ' יובל שני מהאוניברסיטה העברית ופרופ' אן פטרס מהאוניברסיטה החופשית בברלין. מעניין אותי לראות אם עקרון השוויון, שסטודנטים למשפטים שומעים עליו הרבה, ושאני עצמי עסקתי בו רבות באגודה לזכויות האזרח, יכול להועיל ביישוב סכסוכים. עקרון השוויון הוא עקרון יסוד בתפיסת הצדק שלנו. ההשערה שלי היא שבעוד שההפרה של עקרון השוויון היא מיסודות  הסכסוך, כיבודו של השוויון עשוי להיות אבן דרך בפתרון שלו. מעניין אותי לבחון מה המשמעות והתפקיד שהוא יכול למלא במסגרת המעבר מסכסוך ליישוב הסכסוך. בדרך כלל לא מקובל לראות בתהליכי שלום ובהסכמי שלום תחומים שהמשפט חל עליהם, גם כאשר התוצאה היא הסכם שבסופו של דבר הוא מסמך משפטי. אני רוצה לבדוק אם העיקרון המשפטי הבסיסי הזה יכול להיות רלוונטי לתהליכי שלום, ואם כן – למצוא מהו הדבר הזה בדיוק, מה המשמעות שלו בהקשרים האלה."

פרופ' תומר ברודי,  פרופסור בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה ובמחלקה ליחסים בינלאומיים והמנהל האקדמי של התוכנית באוניברסיטה העברית, מספר כי קבוצת המחקר כוללת מגוון של סטודנטים שעוסקים במגוון נרחב של נושאים, ונוצרת סביבה המעודדת את ההפריה ההדדית הדרושה במחקר מן הסוג הזה, שחייב להיות ברמה גבוהה ביותר. בכל שנה יתווספו עוד כארבעה-עשר סטודנטים, כך שבשנה השלישית, שהיא שנת השיא של התוכנית, היא תכלול כארבעים סטודנטים, מחציתם באוניברסיטה העברית ומחציתם באוניברסיטה החופשית בברלין.

השיתוף בין שני המוסדות בא לידי ביטוי במספר אופנים. ראשית, לכל סטודנט מחקר יש מנחה מירושלים ומנחה מברלין, מה שצפוי להעשיר את העבודה המחקרית, כיוון שהתרבויות האקדמיות הן שונות. רבים מן הפרופסורים בישראל באים מרקע של לימודים בארה"ב, ובגרמניה יש מסורת אקדמית קונטיננטלית עתיקת יומין ומכובדת, מה שייצור הנחיה משלימה דרך פרספקטיבות שונות.

שנית, במהלך השנה יתקיימו מספר סמינרים משותפים בישראל ובגרמניה. התוכנית נפתחה בסדנה בישראל שהשתתפו בה כלל הסטודנטים, וכללה הרצאות של בכירים באקדמיה בנושאי זכויות אדם. בסוף השנה יתקיים ״בית ספר קיץ״ בברלין. הסטודנטים יעברו הכשרות בנושאים שונים אצל מיטב המרצים, כמו גם הכשרה מקצועית שתעסוק בנושאים חשובים שלא תמיד נלמדים באוניברסיטה – איך מפרסמים מאמרים? איך עומדים בלחץ הפסיכולוגי של כתיבה מרוכזת במשך שלוש שנים? איך מעבירים פרזנטציה טובה? אחת ממטרות התוכנית היא לתת כלים לסטודנטים שיבחרו להמשיך בתפקידים במקומות אחרים מלבד האקדמיה, כך שיעניקו ערך מוסף בכל מקום שיהיו בו.

שלישית: תקופת ניידות. כל משתתף בתוכנית נדרש לבצע חלק מהמחקר במוסד השני לפרק זמן של בין סמסטר אחד לשמונה חודשים.  בפני החוקר נפתחים כך מקורות נוספים,  ומתאפשר לו לבצע מחקר השוואתי באופן איכותי. אמנם לא כל המחקרים השוואתיים, אבל בכל תחום יכולה להימצא זיקה למדינה המארחת. אחד המחקרים, למשל, עוסק בזכויות עירוניות. בתקופה שבה האנושות חיה יותר ויותר בערים, עולה שאלת זכויות האדם בעיר. האם קיימות זכויות אקולוגיות לאדם שחי בעיר? האם קיימת זכות לאיכות חיים עירונית? הדוקטורנט שעוסק בנושא זה יזכה לעשות חלק מעבודתו בברלין, אחת הערים הדומיננטיות באירופה, מה שעשוי להעשיר את המחקר. הדוקטורנטית שתחקור פוליגמיה בחברה הבדואית, תוכל לחקור לא רק את החברה הבדואית אלא גם חברת מהגרים כמו גרמניה, שניתן למצוא בה תופעות כמו העלמת עין מפוליגמיה או מאיחוד משפחות ופליטים במשפחה מורחבת, ולהוסיף עוד נדבך למחקרה.

עו"ד אבו-רביעה מספרת כי "חיי הדוקטורנטים הם חיים בודדים. צריך לשבת ולכתוב, וזו פעולה אישית מאוד. התוכנית הזאת מספקת לדוקטורנטים קהילה אקדמית. ולא סתם קהילה אקדמית, אלא קהילה של חוקרים תחת המטרייה של זכויות אדם, שבאים מהרקע של כתיבה ועשייה בזכויות אדם. והקהילה הזו מאפשרת להתייעץ עם קולגות, להחליף רעיונות ולתת תמיכה הדדית. יש לנו סדנה פעם בשבועיים שבה אנחנו שומעים הרצאות מאנשים בעלי שם דבר בתחום, מה שמרחיב את היריעה ונותן לנו תשתית תיאורטית שממנה אנחנו יכולים לינוק ולשמוע מה קורה בתחום בעולם. בנוסף, היתרון של התוכנית הוא בקהילה שהיא מספקת, שהיא לא רק קהילה משפטית אלא אינטר-דיסציפלינרית, וזה עוד יותר מרחיב את הפריזמה ומאפשר לנו לחשוב על המחקר שלנו בראייה אחרת, לא רק משפטית. במחקר שלי אני מנסה להסתכל מנקודות מבט שונות על התופעה ולהסביר אותה גם בכלים פוליטיים. יתרון נוסף וחשוב של התוכנית הוא הקשר עם ברלין. קשר עם קהילה אקדמית בינלאומית. בסוף השנה אנחנו נוסעים לברלין לסדנה מאוד אינטנסיבית, שבה אנחנו צריכים להציג את ההתקדמות שלנו במחקר ולקבל פידבקים מהמנחה שלנו. אני מאוד מרוצה מהתוכנית."

גם עו"ד יהודה הוסיפה, כי "הפקולטה נותנת תמיכה מאוד טובה לדוקטורנטים. תמיכה אופטימלית שמאפשרת להתפנות מעיסוקים אחרים ולהקדיש את הזמן למחקר. ההיכרות עם סטודנטים אחרים שיש להם תחומי עניין ומוטיבציות דומות תורמת מאוד. הבינלאומיות של התוכנית היא נדבך מעניין וחשוב. מה שמעניין בתוכנית, וגם האתגר בה, הוא שהאנשים באים מדיסציפלינות שונות. לא תמיד קל להכיל את כל נקודות המבט האלו, אך זה בהחלט מעניין ומפרה."

פרופ' ברודי, במה תורמת העובדה שהתוכנית רב-תחומית למחקר זכויות האדם?
"אמנם הגרעין הקשה של מחקר זכויות האדם הוא משפטי, אבל רבים שעוסקים בזכויות אדם הם לאו דווקא משפטנים, אלא מגיעים ממדעי הרוח, עבודה סוציאלית, חינוך, פילוסופיה של זכויות אדם ועוד, כך שעולה צורך לבצע מחקר בנושא זכויות האדם גם מתוך תחומים אלו. כיום מחקר משפטי הוא כבר לא מחקר משפטי דוקטרינרי. מחקר משפטי כיום אינו מסתכם רק לא בקריאת פסקי דין וניתוחם. המחקר המשפטי היום הופך להיות יותר ויותר בינתחומי. ישנם משפטנים החוששים מכך, ומאבדן המשפטנות, אך אני חושב שההיפך הוא הנכון. צריך לבוא למחקר כזה כשאתה מאוד חזק בדיסציפלינה שלך, כך שצריכים להיות קודם כל משפטנים טובים. כל הדוקטורנטים שאני מכיר או מנחה מבצעים מחקר בינתחומי. גם הפקולטה מכווינה לרב-תחומיות.  

תומר ברודי

רבים מן התלמידים כיום בפקולטה למשפטים אינם תלמידים חד-חוגיים אלא משלבים עם תארים ממחלקות אחרות. זה כך גם בארה"ב, קנדה ואירופה. המחקר הרב-תחומי מעשיר ומאיר סוגיות בזכויות האדם באופן שונה. אם היה מועמד שהיה מגיש הצעה למחקר בביולוגיה, כימיה, ביואתיקה, שנוגעת בסוגיות של זכויות אדם, הייתי שמח מאוד."

עו"ד אבו-רביעה הוסיפה ואמרה כי "התרומה של המנחים לעבודת המחקר היא תרומה עצומה. המנחה שלי, פרופ' מיכאל קרייני, שעוסק בנושאים של רב-תרבותיות, דת ומדינה, עוזר לי להסתכל על המחקר מהפריזמה הזו. גם ד"ר בנימין בלום מהוועדה המלווה שלי, שהמומחיות שלו היא היסטוריה של המשפט וקולוניאליזם, עוזר לי לבחון את המחקר מהפריזמה הזו. גם חברת הוועדה המלווה מגרמניה שעוסקת בפמיניזם ותנועות פמיניסטיות, תוכל לסייע לי להסתכל על דיני אישות מהפריזמה הזאת. התרומה של המנחים והוועדה המלווה גורמת לי להסתכל על התופעה שאני בוחנת כמקרה בוחן  לתופעה רחבה יותר. היא עוזרת לי להסיק מתופעות רוחב הרבה יותר גדולות שקורות, ומתחומים כמו דת ומדינה, שליטה קולוניאלית במיעוטים, או תפיסות פטריארכליות של המשפט."

פרופ' ברודי, מה תיחשב מבחינתך הצלחה של התוכנית?
"קודם כל, איכות המחקר שיופק מהעבודה של החוקרים. ההצלחה של מנחה היא ההצלחה של המונחים. הייתי רוצה לראות את האנשים שיוצאים מהתוכנית מיישמים את התובנות המורכבות יותר של תחום זכויות האדם. אנחנו רואים בתוכנית כור היתוך של חוקרי זכויות האדם בישראל ובכלל בעולם.

שנית, לקדם את מיקומה של האוניברסיטה העברית בתור מוסד בינלאומי מוביל בתחום זכויות האדם. כמובן יש לה כבר את המוניטין הזה, אבל חשוב להמשיך ולחדש ולייצר מחקר ברמה הגבוהה ביותר גם בתחומים שפורצים את הפרדיגמות המקובלות של מהי בעיית זכויות אדם, ואיך מתמודדים איתה, ולא רק בעזרת אמצעים משפטיים.

בסופו של דבר, כפי שאמר ראש הפרויקט מברלין, פרופ' קלאוס הופמן-הולנד מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה החופשית של ברלין, המטרה שלנו היא לקדם מחקר חדשני ובינתחומי בנושא זכויות אדם באמצעות רשת של מוסדות מחקר וחוקרים".

מדור "הסטודנטים"

-רננה הרמן-

שם: ברק פוקס

אביבים: 26

שנה: ג'

העובדות:  במקביל ללימודי המשפטים ברק מתפקד בימים אלה כאבא במשרה מלאה (או "עקר בית") בזמן שאשתו, נעמה, עושה את צעדיה הראשונים בהתמחות. הם אפילו השתתפו לאחרונה בכתבת חדשות בנושא. "קשה לשלב את התואר עם אבהות".

למה משפטים:"בערך בגיל 21 הבנתי שאני רוצה ללמוד משפטים. לא היה רגע ספציפי מכונן שבו החלטתי. נהגתי להתווכח עם המון אנשים ולנצח בוויכוחים, ולאט לאט פשוט הבנתי שהמקצוע מתאים לי. אני מתחבר מאד לקריאת טקסטים, לאנליטיות, ליכולת ניתוח ולביקורת. בנוסף, אם נהיה אמיתיים עם עצמנו, המשפט סובב את חיינו בכל מקום. מי שכותב את החוקים או את פסקי הדין הוא זה שמחליט בסופו של דבר מה קורה במדינה. לכן, לדעתי, היה טוב אם כולם היו לומדים משפטים כתואר".

דיון נוסף: "לאורך השנים שלי באוניברסיטה השתתפתי בכמה פרויקטים מעניינים. בשנה א' השתתפתי בבית מדרש לזכויות אדם, במסגרתו למדנו על זכויות אדם והתנדבנו ב'תו החברתי' של ארגון 'מעגלי צדק'. בתי הקפה שהתבררו כמספקים זכויות עובדים בצורה תקינה קיבלו 'תו חברתי'. המטרה של הפרויקט היא עידוד לקוחות פוטנציאליים לבלות דווקא במקומות שמסומנים כדואגים לזכויות העובדים. בשנה ב' התנדבתי במרכז 'ברירה' – חצי שנה בבית המשפט לענייני משפחה וחצי שנה בבית המשפט לעניינים מנהליים. זו היתה עבודה שהיא 'הצלת נפשות' ברמה יומיומית. לכאורה, רק עזרנו לאנשים למלא טפסים, וזה נשמע קל וטכני. אבל עזרנו לאנשים רבים שלא שולטים בשפה או בכתיבה. למשל, עזרתי לאישה מוכה שהגיעה בסערת רגשות, ולא היתה מסוגלת במצב כזה למלא טופס של שישה עמודים. בסיטואציות מהסוג הזה היתה הרגשת משמעות. אם לא הייתי שם היא לא היתה ממלאת את הטופס, ובעלה היה ממשיך להכות אותה. ממש כך. השנה אני משתתף בקליניקה לזכויות נשים בדיני עבודה, ומתמקד בשיפור תנאי התעסוקה של נשים חרדיות."

שם: אסתריקה וידל

אביבים: 25

שנה: ד'

העובדות: אסתריקה משלבת משפטים עם לימודי תקשורת. בספטמבר הקרוב היא תסיים רשמית את הלימודים ותתחיל התמחות במשרד "יגאל ארנון" בירושלים. היא נציגת משפטים באגודת הסטודנטים הכללית, מדריכה של תיכונים בבית המשפט העליון ועובדת בהוסטל לנוער בסיכון במבשרת.

למה משפטים: "כשהייתי קטנה חלמתי על זה. אם היתה לי רשימה של דברים לעשות עד גיל 30 – זה היה שם: להיות עורכת דין. תמיד אנשים סביבי טענו שזה מתאים לי. איכשהו לקראת סוף התיכון דווקא ירדה לי ההתלהבות מהמקצוע. הלכתי לייעוץ והיועץ אמר לי: 'את חייבת, את חייבת', אז לא יכולתי לסרב. אני חושבת שבעתיד אעסוק בתקשורת ומשפטים יהיו ה'בונוס'."

דיון נוסף: "כמדריכת תלמידי תיכון בבית המשפט העליון, במסגרת לימודי האזרחות שלהם, יש הרגשה של סיפוק יותר מסתם עבודה. יש דברים שאני גיליתי רק בזמן הלימודים באוניברסיטה, ולכן אני שמחה על כך שהם מגלים אותם כבר בגיל התיכון. למשל, מה זה בג"צ והעובדה שכל אחד יכול להגיש בג"צ. אנחנו מספרים להם על פסקי דין כמו 'אליס מילר' ועל מקרים אחרים שרלוונטיים גם לחיים שלהם. השתתפתי גם בקליניקה לזכויות נשים בעבודה. במסגרתה, העברתי סדנה לנשים בשכונת פת בירושלים במטרה להעלות את המודעות שלהן לזכויות המגיעות להן. זה נתן להן אפשרות לשתף הרבה מהווי החיים שלהן בעולם העבודה, להביא את עצמן, ולספר על חוויות בעייתיות שעברו עליהן במטרה למצוא ביחד פתרונות אפשריים למצבים קשים. למשל, אם לא שילמו למישהי מהן את המשכורת בזמן – לא תמיד היא תדע אם הדבר מותר למעסיק. לפעמים צריך מישהו מבחוץ שייתן את העצות, וזה היה התפקיד שלנו."

מי אני: אריאל גלילי

אביבים: 29

שנה: ג'

העובדות: אריאל, במקור מחולון, הוא אקטיביסט מושבע, הידוע, בזכות פרופ' אלון הראל, בשם "המלומד גלילי". "לפני התואר במשפטים למדתי תואר ראשון בספרות בהדגש כתיבה יוצרת. הרבה שנים הייתי מעורב בפעילויות של שינוי חברתי. עשיתי שנת התנדבות בנוער העובד והלומד. הייתי קומונר והפעלתי קייטנה מסובסדת לילדים ממשפחות עניות. בתואר הקודם הייתי רכז לפיתוח מנהיגות של סטודנטים. דיברנו איתם על מדינת רווחה, על ציות, קונפורמיות, דיכוי מכל הסוגים, פמיניזם. מיד אחרי התואר בספרות עברית התחלתי ללמוד משפטים."  

למה משפטים: "ה'דרייב' שלי ללמוד משפטים היה לייצג נשים שנמצאות במערכות יחסים אלימות ומעוניינות לקבל איזשהו סיוע משפטי, כלומר צו הרחקה, צו הגנה או כל אמצעי משפטי אחר שיאפשר להן לחיות בביטחון כלכלי וביטחון פיזי. במהלך התואר השתתפתי בקליניקה של שוק ההון החברתי וזה העלה לי את המודעות לתחום שהוא חדש יחסית בארץ – שימוש בשוק הקפיטליסטי לצרכים שהם חברתיים. כלומר, שילוב תשואה חברתית עם תשואה כלכלית. מדובר בחברות עסקיות שיוצרות רווח שהולך לפתרונות חברתיים בכל מיני דרכים. סיימתי עכשיו את הקורס במשפט ומגדר עם ד"ר יפעת ביטון, אשר חשף אותי לאפשרויות הרבות של שימוש בדיני נזיקין לצמצום האלימות נגד נשים. התואר במשפטים הוא בעצם כלי בעיניי. דרך מחאה והפגנות, השינוי – אם הוא בכלל ייעשה – יהיה מאד איטי ולא מקיף. אני זקוק לכלי הזה של משפטים כדי לשנות."

דיון נוסף: "מה שמעסיק אותי מעבר לתואר הוא כתיבת שירה. פרסמתי לאחרונה בכתב עת שנקרא 'מטען'. זהו כתב עת יפואי עם אוריינטציה שמאלית שמאמין בחיים משותפים בעיר. מאד קשה לבוא מהמקום של המשורר ולהיות  סטודנט למשפטים. אני מרגיש במובן מסוים איזושהי זרות. אבל זה חלק מאד חשוב וגדול באישיות שלי. אני רואה את עצמי מפרסם בשנתיים הקרובות ספר שירה ראשון."  

על הקליניקה לזכויות אדם בינלאומיות

כל סטודנט בפקולטה יודע שאחת החוויות המעניינות ביותר שיש לפקולטה להציע היא ההשתתפות בקליניקות המשפטיות. בחרנו לדווח הפעם על הקליניקה לזכויות אדם בינלאומיות.

-ספיר דיין-

סטודנטים רבים מנסים להתקבל בכל שנה לאחת משמונה הקליניקות הפעילות בפקולטה. רבים כוססים ציפורניים, מחברים מניפסטים בטופסי ההרשמה, ומתאכזבים לגלות שלא נותרו מקומות. הביקוש הרב לקליניקות נובע לא רק מתוך רצון להתרענן מהשיעורים, הספרים וחומרי הקריאה. המרכז הקליני בפקולטה למשפטים, בניהולה של ד"ר עינת אלבין, מעניק הזדמנות של ממש לסטודנטים ולסטודנטיות להעמיק את הידע המשפטי שלהם תוך כדי עשייה חברתית משמעותית. במסגרת עבודתם מסייעים הסטודנטים למגוון של אוכלוסיות מוחלשות, שרוב הסיכויים שלא היו פוגשים במשרד עו"ד רגיל – בין השאר, אנשים עם מוגבלויות, מהגרי עבודה, פליטים ומבקשי מקלט, נוער בסיכון, אנשים בהליך פלילי, נשים חרדיות, עולים חדשים ועוד.

במרכז פועלות שמונה קליניקות. הקליניקה לזכויות אדם בינלאומיות, שבה נתמקד הפעם, מסייעת משפטית לפרטים ולארגונים העוסקים בזכויות אדם, ועוסקת בעיקר בקידום ההכרה וההגנה על הזכות לשוויון, הזכות לכבוד, זכויות חברתיות, כלכליות ותרבותיות, וזכויות אדם בשעת חרום. הקליניקה, שפעלה בשנה שעברה בהנחיית עו"ד נטע פטריק ופרופ' תומר ברודי והשנה בהנחיית עו״ד באנה שגרי בדארנה ופרופ׳ ברודי, פועלת עם ארגוני החברה האזרחית לקידום פרויקטים העוסקים בזכויות אדם המעוגנות במשפט הבינלאומי, ומקדמת את הטמעת משפט זכויות האדם הבינלאומי בשדה המשפטי הישראלי.

בקליניקה שישה-עשר סטודנטים המשתתפים בפרויקטים השונים לפי תחומי העניין שלהם. הסטודנטים מבצעים מחקר משפטי מעמיק ומכינים חוות דעת משפטיות, הצעות חוק, דו"חות מחקר, פניות לרשויות, עררים מנהליים ועתירות לבג"צ, וכמובן שותפים לכל ההליך המשפטי הכולל פגישה עם לקוחות, ארגונים ומשפטנים בכירים בשירות המדינה, ודיונים בבתי משפט. הקליניקה, בהנחיית עו"ד באנה שגרי, עוסקת השנה בפרויקטים מעניינים ומסקרנים. דגש מיוחד מושם על קידום הזכות לשוויון באמצעות מאבק בתנאי סף מפלים בכניסה לעבודה; קידום הזכות לשפה ולחינוך בירושלים המזרחית; קידום החובה לחקור תלונות על עינויים; קידום הזכות לשיקום של מבקשי מקלט שנפלו קורבן לעינויים מחוץ לישראל, וקידום הזכות לבריאות של קטינים מבקשי מקלט; קידום זכויותיהם של מחוסרי מעמד שנולדו בישראל; וקידום ההגנה על זכויות אדם בזמן חירום. 

עו"ד באנה שגרי
(תמונה: טליה שיין)

הנה למשל, טעימה קטנה מעבודת הקליניקה השנה: הסטודנטים בעיצומה של הכנת עתירה לבג"צ בנושא ההנגשה של לשכת ההוצאה לפועל לדוברי ערבית, ולקראת סוף החודש מתוכנן מכתב מיצוי הליכים סופי בנושא. בהקשר דומה, הקליניקה מייצגת את תושבי עיסאוויה במגעים מול עיריית ירושלים במטרה להתגבר על המחסור החמור בכיתות לימוד בשכונה. הקליניקה שוקדת גם על חוות דעת בנוגע לזכות לבריאות של קטינים מבקשי מקלט לקראת יום עיון בנושא שיתקיים בסוף שנת הלימודים תשע"ה, וכן הגישה בקשה למעמד עבור קטין שנולד בישראל לתיירת שנטשה אותו בשל מום קשה. הקטין קיבל מעמד של תושב ארעי והקליניקה ממשיכה לטפל בעניין מעמד הקבע שלו. בעניין קרוב, הקליניקה הגישה ערר בשם משפחה מזרח-ירושלמית שבה אב המשפחה ושני ילדים (מתוך ארבעה) עשויים למצוא עצמם מגורשים, בעיקר בשל עוניים.

פרויקט נוסף של הקליניקה השנה הוא הכנת הצעת חוק לקידום חקירה של תלונות המעלות חשד לעינויים, וכן מסייעת הקליניקה לארגון אס"ף להכין דו"ח צללים לוועדה נגד עינויים, שיתמקד בחובה לשקם קרבנות עינויים שנכנסו לישראל דרך סיני. הצעת חוק נוספת שהסטודנטים שוקדים עליה נועדה להיאבק בתנאי סף הגורמים להפליית מועמדים לעבודה (בעיקר מזרחים ונשים). בנוסף הגישה הקליניקה בקשת חופש מידע על מנת לברר אם קיימים נהלים לחסימת צירי תנועה בשעת חירום, ואם נהלים אלה לוקחים בחשבון את זכויות האדם של מי שדרכם נחסמה (הזכות לחופש תנועה, לחינוך, לבריאות ולעבודה).

 סיור במזרח ירושלים במסגרת פעילות הקליניקה השנה לקידום תוכניות מתאר עירוניות במזרח העיר

בשנה שעברה עסקה הקליניקה בין היתר בניסוח הצעות חוק הנוגעת לתחום משפטי מתהווה ומתפתח במשפט זכויות האדם הבינלאומי, הנקרא "מגיני זכויות אדם". עו"ד נטע פטריק מתארת תופעה גלובלית הצוברת תאוצה בשנים האחרונות, לפיה פעילי זכויות אדם סובלים יותר ויותר מהתנכלויות בשל אופי הפעילות שלהם, התנכלויות שנועדו להשתיק את המחאה הציבורית שאותם פעילים מעוררים. אחת הדוגמאות להתנכלות כזו היא הגשת תביעת דיבה על סך מיליוני שקלים על-ידי תאגיד מחזור נגד פעיל למען איכות הסביבה, כדי למנוע ממנו להמשיך להיאבק. ההתנכלות של התאגיד היא אישית, ולכן עשויה להיות אפקטיבית במיוחד, ועלולה לגרום לאותו פעיל להיכנע ולפעילים אחרים להימנע מהצטרפות למאבק. ב-1998 אימץ האו"ם הצהרה בנושא זה. יחד עם העוזר הפרלמנטרי של ח"כ זהבה גלאון, הסטודנטים בקליניקה ביצעו מחקר והקדישו מחשבה לשאלה כיצד ובאילו מקרים נדרשת הגנה מיוחדת לפעילי זכויות אדם. אחד המקרים שבהם ניתן להשתמש ביסודות מההצהרה הבינלאומית הוא כאשר פעילה פוליטית עוברת הטרדה מינית מצד שוטר בהפגנה. זוהי תופעה שדובר בה בוועדה לזכויות האישה שבכנסת ומסתבר שהיא תופעה מוכרת. הסטודנטים הציעו להוסיף תיקון לחוק איסור הטרדה מינית, ובו סעיף מיוחד על הטרדה מינית בסיטואציה של פעילות למען זכויות אדם, כיוון שזהו סוג שונה של הטרדה, שמטרתה להשתיק מחאה ולהרתיע פעילות מלפעול למען האינטרס הציבורי, ולכן יש צורך להילחם בה בכלים נוספים.

פרויקט נוסף שבו עסקה הקליניקה בשנה שעברה ונמשך גם בשנה זו, בשיתוף עם מרכז מינרבה לזכויות אדם, הוא פרויקט ייחודי וראשון מסוגו בארץ. הסטודנטים בסאם חזן, לינה מחולה וטל דרניצקי שקדו על חיבור מדריך ראשון מסוגו בעברית לכתיבת "דו"חות צללים", שמטרתו להנגיש לארגוני זכויות אדם את הליכי הדיווח. דו"ח צללים הוא דו"ח שמוגש על-ידי ארגוני חברה אזרחית לוועדות זכויות האדם של האו"ם, ומהווה מקור מידע עיקרי לוועדות אלו על אופן הטמעת האמנות הבינלאומיות השונות במדינה. כתיבת הדו"ח דורשת היכרות עם מנגנון הדיווח, ידע נרחב אודות ההפרה הנטענת, הקצאת משאבים ויכולת ניסוח ודיוק. ארגוני זכויות אדם, בין שהם קטנים ובין שהם גדולים ומבוססים יותר, עלולים להיתקל בקשיים ומכשולים שיניאו אותם מלקחת חלק בהליך הדיווח. הסטודנטים זיהו את הקושי ולכן פעלו לכתיבת המדריך, ונוסף לכך קיימו יום עיון ייעודי לארגוני החברה האזרחית בנושא התנהלות מול ועדות זכויות האדם של האו"ם.

יום העיון לארגוני החברה האזרחית

אחת הסטודנטיות תיארה את העבודה בקליניקה כ"חוויה הכי חשובה שעברתי בתואר עד כה. לבד מן העבודה המעניינת ותחושת השליחות, קיבלתי מתנה נוספת: נחשפתי למציאות. לעיתים השיעורים הפרונטליים לא מתארים באמת את הפרקטיקה ואת העבודה בשטח. דרך הקליניקה נחשפתי לעבודת הפרקליט, לצדדים המרתקים שבה ולצדדים היותר אפורים, אבל כעת אני מרגישה שאני יודעת לקראת מה אני הולכת ובמה אני רוצה לעסוק, וזה עוזר לי למקד את עצמי גם באקדמיה." הפעילות הברוכה של הקליניקות היא ללא ספקwin-win situation  – הסטודנטים לומדים דברים חדשים ומקבלים הזדמנות לעבודה מעניינת, הציבור זוכה  בעבודה פרו-בונו ברמה גבוהה עם ליווי מקצועי של עו"ד בכירים, ועל כך נוספות עוד 6 נקודות זכות  למערכת השעות.

תוכנית המנהלים לתואר מוסמך במשפטים

נפגשנו לשיחה עם בוגרי תוכנית המנהלים על בחירתם לחזור לספסל הלימודים אחרי שנים של עשייה פרקטית – ועל הערך המוסף בקבוצה מובחרת ומגובשת בהמשך הפיתוח העסקי.  

-ספיר דיין-

הפקולטה מציעה גם השנה תוכנית מנהלים לתואר מוסמך במשפטים. התוכנית נפתחה בשנת הלימודים תשע"א מתוך מחשבה על צורכיהם של עורכי דין ומשפטנים והיא מיועדת לבכירים המבקשים לחזור לספסל הלימודים לאחר הפסקה ממושכת. על מנת לאפשר לתלמידים לשלב בין עבודה ללימודים, רוכזה התוכנית בימי שלישי ושישי בשעות אחר הצהריים והבוקר, וניתן להשלימה בתוך שלושה סמסטרים. מיטב אנשי הסגל האקדמי של הפקולטה מרצים בתוכנית הזאת (מעבר לחובות ההוראה הרגילה שלהם בפקולטה). כל הקורסים ייחודיים ומותאמים לעורכי דין העוסקים בפרקטיקה מספר שנים, ופתוחים אך ורק למשתתפי התוכנית.

רבים מן הבוגרים והסטודנטים של התוכנית מספרים כי לבד מן החוויה הלימודית והמקצועית המעניינת, פן נוסף ומיוחד של התוכנית הוא קהל היעד. ישנה למעשה כיתת לימוד אחת הקולטת סטודנטים חדשים ומסמיכה בוגרים בכל סמסטר מחדש, מה שיוצר אווירה משפחתית יוצאת דופן. עו"ד ערן יצחק, שסיים את התוכנית בהצטיינות יתרה, סיפר על כך בנאומו בטקס קבלת התעודות: "כיתת הלימוד הזו מורכבת מסטודנטים המהווים תלכיד אנושי-חברתי מדהים שמשלב יהודים, ערבים ובדואים; שכירים ועצמאים; חילוניים, דתיים וחרדים; אנשי השירות הציבורי וחברות פרטיות; כאלה שנסעו לכאן מדימונה וכאלה שהגיעו ברגל מהרחובות הסמוכים. אני חייב לומר שבתחילת הדרך סברתי כי לשוני הרב, לקיבוץ הגלויות הזה, יש פוטנציאל רב להוביל לקונפליקטים וחיכוכים שעה שדנים בסוגיות רגישות שבהן המשפט משיק לתחומי דת וחברה. אולם, מהר מאוד התבדיתי והבנתי כי כוחה של הכיתה הזו טמון בהטרוגניות שבה – העובדה שכל אחד מאתנו הגיע מרקע שונה דווקא הביאה לכך שהתרומה של כל אינדיבידואל לדיונים שהתפתחו בכיתה הייתה ייחודית, מאתגרת ומלמדת – בשונה מלימודי התואר הראשון, השיעורים הפכו לשילוב מרתק בין אקדמיה לפרקטיקה."

אחד מבוגרי התוכנית סיפר כי מהר מאוד הקרח נשבר, והסטודנטים יצרו קשרים מיוחדים, כמו גם דיונים פתוחים ומאתגרים בהנחיית המרצים. הסטודנטים סיפרו שבזכות האווירה המשפחתית, החוויה הלימודית הפכה לנעימה יותר. הם לא רק למדו יחד; הם אכלו ביחד ארוחות משותפות, התייעצו זה עם זה בנושאים מקצועיים, ושלושה מהם אף הקימו עסק יחד. עו"ד יצחק סיפר עוד בנאומו כי "בתוך זמן קצר פיתחנו מעין 'פורום לסיוע' – רשימת תפוצה המורכבת מסטודנטים ובוגרים, שאליה שולחים שאלות והתלבטויות מקצועיות ומקבלים תשובה בזמן אמת מקולגה שחווה התנסות דומה. כיוון שהפורום משקף מאות ואלפי שעות ניסיון, תמיד יימצא הפתרון, או לכל הפחות, הפנייה למקור רלוונטי בתוך מספר דקות."

עו"ד חוה ראובני, בוגרת המחזור הראשון, סיפרה כי אחת הסיבות שבחרה דווקא בתוכנית המנהלים הזו היא תוכנית הקורסים המיוחדת, המורכבת משנים-עשר קורסי בחירה של שלוש נקודות זכות בנושאים מתקדמים במשפט, כגון משפט מנהלי, משפט בינלאומי ומשפט כלכלי. "לבד מן הצדדים הטכניים הנוחים של הלימודים המרוכזים, בעיקר משכה אותי התפיסה הרוחבית. הקורסים לא פינתיים ונקודתיים, אלא עוסקים בנושאים מרכזיים במשפט ומעניקים קומה נוספת על לימודי התואר הראשון. רוב הדברים שלמדתי לא שייכים לפרקטיקה שלי, כיוון שאני עובדת במגזר הציבורי, אבל מאוד עניין אותי ללמוד דווקא על נושאים שאני לא עוסקת בהם בכלל. למדתי עוד דרך לחשוב על דברים. קיבלתי כלים נוספים ועודכנתי בנעשה בתחומים שלא עסקתי בהם ורציתי להכיר."

רבים מן הסטודנטים סיפרו כי אחד הדברים שהפליא אותם הוא היחס החם של הצוות האדמיניסטרטיבי והאקדמי, שבא לקראתם בכל בעיה והיה קשוב לצורכיהם. גם עו"ד ערן יצחק שילב בנאומו תודה לגב' יפה אליהו, מרכזת התוכנית: "תודה אחרונה ומיוחדת לגב' יפה אליהו. אני תמיד אומר שיש לי אמא אחת בבית ואמא שנייה בהר הצופים. המסירות, האכפתיות, הטיפול האישי שלך בכל סטודנט, בכל בעיה ובכל שעה, פשוט ראויים להערצה. אין כמוך!"

בוגרת אחרת סיפרה כי החוויה הייתה שונה לחלוטין מלימודי התואר הראשון. "התלבטתי אם יש ביכולתי לחזור לספסל הלימודים לאחר שנים כה רבות. ישנם תחומים בהם אני לא עוסקת, וחששתי שאהיה בפיגור של ידע ביחס לשאר הסטודנטים. חששתי גם מהשילוב בין עבודה תובענית, משפחה ולימודים. ויותר מכל, חוויית הלימודים שהייתה זכורה לי מהתואר הראשון באוניברסיטה לא פיתתה אותי לחזור לשם בשנית. לשמחתי התבדיתי. צוות המזכירות, ובראשן יפה אליהו, עשו עבודה מקסימה ועזרו בכל בעיה טכנית שנתקלתי בה. סגל המרצים היה קשוב מאוד לצרכינו וחשוב היה לו מאוד שניהנה: טרחו להכיר את השמות שלנו, וקיבלנו יחס אישי. בין הסטודנטים נוצרה אווירה חברתית חמה והפכנו לקבוצה מגובשת. איפה עוד באוניברסיטה יושבים כל הסטודנטים יחד ואוכלים חומוס מדי יום שישי? יותר מכך, חלקנו נעזרים זה בזה גם כיום, שלוש שנים לאחר התוכנית. כל אחד יודע במה השני עוסק ולכן קל יותר להיעזר זה בזה. בפרספקטיבה של זמן, אני שמחה מאוד שלא ויתרתי לעצמי והלכתי על זה."

עו"ד האני ג'ארס, מהבוגרים הבולטים של המחזור הראשון, סיפר שההגעה לאוניברסיטה פעמיים בשבוע הצריכה מאמץ מיוחד. "כולנו לקחנו פסק זמן מהעיסוק היומיומי השגרתי ופגשנו בפקולטה את עולם המשפט מזווית אחרת. זה לא פשוט כאשר יש לך משפחה, קריירה ומחויבות לחזור לאקדמיה, אבל אני שמח מאוד שעשיתי זאת. הקורסים העשירו את הידע שלי. אני מיישם הרבה ממה שלמדתי, וישנם תחומים שבעבר לא עסקתי בהם וכיום אני עוסק בהם בעקבות התוכנית. היום, בפרספקטיבה, אני יכול להגיד שאני מתגעגע לאוניברסיטה, ופתאום להמשיך באקדמיה נשמע לי כמו אופציה מאוד מפתה."

התוכנית מפורסמת באתר הפקולטה, לפרטים נוספים ולהרשמה ניתן לפנות אל רכזת התוכנית, גב' יפה אליהו, בטלפון: 5883880, או בדוא"ל yafae@savion.huji.ac.il

מסיימי מחזור תשע"ג עם גב' יפה אליהו