זכויות האדם תחת לחץ: תוכנית הדוקטורט הבינתחומית המשותפת עם האוניברסיטה החופשית בברלין

זכויות האדם תחת לחץ: תוכנית הדוקטורט הבינתחומית המשותפת עם האוניברסיטה החופשית בברלין

לאחרונה נוסדה בפקולטה תוכנית דוקטורט חדשה, בינתחומית ובינלאומית, המתמקדת בתחום זכויות האדם. בתוכנית המסקרנת משתתפים דוקטורנטים ודוקטורנטיות "משלנו" ומהאוניברסיטה החופשית בברלין. פגשנו שתי תלמידות בתוכנית – עו"ד לימור יהודה ועו"ד ראויה אבו-רביעה – אשר שיתפו אותנו במחקרן ובתובנותיהן על התוכנית.

 

-ספיר דיין-

 

תוכנית הדוקטורט המשותפת לפקולטה ולאוניברסיטת ברלין היא תוכנית הדוקטורט הישראלית-גרמנית הראשונה אי פעם, והיא עוסקת בנושא "זכויות אדם תחת לחץ – אתיקה, משפט ופוליטיקה". לאחר תהליך בחירה תחרותי וממושך, אישרו קרן אינשטיין בברלין וקרן המחקר הגרמנית DFG מימון לחמש שנים בהיקף כולל של ארבעה וחצי מיליון יורו, כדי להקים קבוצת מחקר בינלאומית שתבצע מחקר בינתחומי משותף בין האוניברסיטה החופשית בברלין לבין מרכז מינרבה לזכויות אדם בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.

 

מדובר בתוכנית יוקרתית מאוד, המעניקה מימון מלא במשך שלוש שנים לדוקטורנטים המשתתפים בה, כך שיוכלו להקדיש את עצמם למחקר. החוקרים בודקים נושאים הקשורים לשלושת האתגרים העכשוויים הדחופים ביותר בתחום זכויות האדם: משברים ומצבי חירום, רב-תרבותיות וגלובליזציה. התוכנית הינה בינתחומית, עם דוקטורנטים וחוקרים ממגוון רחב של תחומים כמו משפטים, מדע המדינה, יחסים בינלאומיים, פילוסופיה, קרימינולוגיה, היסטוריה, סוציולוגיה, אתיקה השוואתית וחינוך.

 

לאחר תהליך קבלה ארוך, שכלל קבלה כפולה הן למחלקה המבוקשת באוניברסיטה והן ולתוכנית, נבחרו שבעה דוקטורנטים מצטיינים בכל צד להשתתף במחזור הראשון של התוכנית, מתוך עשרות רבות של הצעות-מחקר שהוגשו מכל רחבי העולם. לאחרונה נבחר מספר של דוקטורנטים למחזור השני שיתחיל באוקטובר, 2015. כדי להגיש מועמדות לתוכנית, נדרשו הסטודנטים להציג הצעת מחקר מפורטת ומגובשת, כאשר תנאי לקבלה היה אישור תוכנית המחקר. התוכנית פונה למצטיינים ביותר, אך לא מדובר בהצטיינות אקדמית בלבד: חלק מן המשתתפים בתוכנית עבדו בארגוני חברה אזרחית והצטיינו בתחומם, ולאחר תקופה ארוכה בשטח חשו צורך לחזור לאוניברסיטה.

 

 

 

עו"ד אבו-רביעה, למשל, התחילה את הקריירה כעובדת סוציאלית. כשהרגישה שהכלים שבידה אינם מספיקים כדי לעשות שינוי משמעותי, למדה משפטים והפכה לעורכת דין. לאחר תואר שני ב-American University בוושינגטון, עבדה תקופה ארוכה באגודה לזכויות האזרח כראש תחום האוכלוסייה הערבית והבדואית בנגב, וכחברה בוועד הפעולה לשוויון בדיני אישות.

 

עו"ד אבו-רביעה, כיצד את מתארת את המעבר מהעיסוק בפרקטיקה לעולם האקדמי?
"המעבר לא קל. אני מרגישה כל הזמן שהשטח קורא לי, ושאני צריכה לעשות את האיזון בין להיות אקטיביסטית לבין להיות חוקרת. כדי להיות חוקרת רצינית אני צריכה לפנות זמן לשבת ללמוד, לקרוא, לחקור; אבל כשאני חושבת על זה, גם המחקר שלי מגיע ממקום אקטיביסטי. הנושא שאני כותבת עליו וגם המוטיבציות שלי הן אקטיביסטיות, וכנראה שהאקטיביזם תמיד יישאר ברקע.

ראויה אבו-רביעה
(תמונה: גלי איתן)

 

זהו רק עניין של מינון – מתי יותר, מתי פחות – אבל אני לא באמת יכולה להתנתק מעשייה, גם באקדמיה. אני מלמדת קורס השנה, למשל, וזה נותן לי את האפשרות לשלב בין תיאוריה לפרקטיקה. בכלל, כל הנושא של פרקטיקה ואקדמיה מאוד מעניין אותי. אני לא חושבת שהאקדמיה צריכה להיות מנותקת מהשטח. אני חושבת שהעשייה האקדמית שלנו צריכה לחלץ כלים שבאמצעותם נקדם עשייה חברתית, פוליטית ופמיניסטית."

 

בעבודה שלך באגודה לזכויות האזרח הגנת על זכויותיה של האוכלוסייה הערבית בנגב, ואילו במחקר שלך את מבקרת את היחס של אותה אוכלוסייה לנשים שבה. איך את מתמודדת עם המורכבות הזו?
"אני חושבת שכל אדם שמאמין בזכויות אדם, מחובתו להילחם נגד כל צורות הדיכוי. בין אם זה דיכוי על רקע לאומי, בין אם זה דיכוי חברתי. במחקר שלי יש ביקורת גם על הממסד שלא עושה מספיק כדי לספק הגנה למען הנשים הבדואיות, ומשמר את המצב הקיים כדי לשמור על שקט תעשייתי, ויש ביקורת גם על החברה שלי, ועל הנורמות הפטריארכליות שבה. לאורך כל שנות עבודתי תמיד הבעתי ביקורת על דיכוי לאומי ובמקביל יצאתי נגד פרקטיקות דכאניות נגד נשים. לא רק שאני לא רואה סתירה בכך, אלא מדובר בשני צדדים של אותה מטבע שבה צריך להסתכל על כל הספקטרום של הדיכויים ולהילחם בהם. כאישה שהיא חלק מהחברה הבדואית אני מרגישה חובה כפולה להתריע ולהיאבק נגד הנורמות הדכאניות, כי אני מביאה את הקול של הנשים שקולן לא נשמע."

 

מה את רוצה להשיג דרך המחקר שלך?
"אני רוצה לחשוף את המכניזמים הפוליטיים והדכאניים, בין הממסדיים ובין הפטריארכליים, ולתת קול לנשים הבדואיות, גם במובן של חשיפת המכניזמים, וגם במובן המילולי – אני מתכננת לראיין נשים על האינטראקציה שלהן עם בתי הדין השרעיים, ובאמצעות הראיונות האלו להביא לידי ביטוי את הקולות המושתקים שלהן. אני מקווה לתרום תרומה אקדמית לשיח על נשים ערביות בדואיות ולתת לנשים האלו קול."

 

ספרי לנו על נושא המחקר שלך.
"אני כותבת על דיני האישות של נשים מהאוכלוסייה הערבית-בדואית בישראל מנקודת מבט פוליטית-משפטית. אני מנסה לטעון שהפרספקטיבה הפוליטית משפיעה על דיני המשפחה בישראל. אני בודקת, למשל, מה קורה לנשים בזירה של בית הדין השרעי ובוחנת איך הפוליטיקה משפיעה על החוק ועל דיני המשפחה בפרט. מה שמעניין אותי באמת הוא לבחון את התפיסות הפטריארכליות והפוליטיות סביב דיני המשפחה בישראל, ואת השורשים הקולוניאליים המסועפים שלהן."
 

גם עו"ד לימור יהודה חזרה לאקדמיה לאחר שנים רבות בפרקטיקה בתחום זכויות האדם. עו"ד יהודה עבדה כעוזרת משפטית בבית המשפט העליון בצוות המשפטי של הנשיא אהרן ברק, ולאחר מכן באגודה לזכויות האזרח במשך שמונה שנים, שבחלקן שימשה כמנהלת המחלקה לזכויות אדם בשטחים.

 

עו"ד יהודה, מדוע החלטת לחזור לאקדמיה?
"אחרי תקופה משמעותית שבה עבדתי בעיקר בזכויות אדם, הרגשתי שאני צריכה לחזור ללמוד דברים מסוימים ולחקור אותם לעומק, ולפתח את החשיבה שלי מחדש. ראיתי בלימודי דוקטורט הזדמנות לכך."

 

 

לימור יהודה

תוכלי לספר לנו על עבודת המחקר שלך?
"העבודה עוסקת במקומו ומשמעותו של עקרון השוויון ביישוב סכסוכים אתנו-לאומיים וביישובו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, בהנחייתם של פרופ' ברק מדינה ופרופ' יובל שני מהאוניברסיטה העברית ופרופ' אן פטרס מהאוניברסיטה החופשית בברלין. מעניין אותי לראות אם עקרון השוויון, שסטודנטים למשפטים שומעים עליו הרבה, ושאני עצמי עסקתי בו רבות באגודה לזכויות האזרח, יכול להועיל ביישוב סכסוכים. עקרון השוויון הוא עקרון יסוד בתפיסת הצדק שלנו. ההשערה שלי היא שבעוד שההפרה של עקרון השוויון היא מיסודות  הסכסוך, כיבודו של השוויון עשוי להיות אבן דרך בפתרון שלו. מעניין אותי לבחון מה המשמעות והתפקיד שהוא יכול למלא במסגרת המעבר מסכסוך ליישוב הסכסוך. בדרך כלל לא מקובל לראות בתהליכי שלום ובהסכמי שלום תחומים שהמשפט חל עליהם, גם כאשר התוצאה היא הסכם שבסופו של דבר הוא מסמך משפטי. אני רוצה לבדוק אם העיקרון המשפטי הבסיסי הזה יכול להיות רלוונטי לתהליכי שלום, ואם כן – למצוא מהו הדבר הזה בדיוק, מה המשמעות שלו בהקשרים האלה."

 

פרופ' תומר ברודי,  פרופסור בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה ובמחלקה ליחסים בינלאומיים והמנהל האקדמי של התוכנית באוניברסיטה העברית, מספר כי קבוצת המחקר כוללת מגוון של סטודנטים שעוסקים במגוון נרחב של נושאים, ונוצרת סביבה המעודדת את ההפריה ההדדית הדרושה במחקר מן הסוג הזה, שחייב להיות ברמה גבוהה ביותר. בכל שנה יתווספו עוד כארבעה-עשר סטודנטים, כך שבשנה השלישית, שהיא שנת השיא של התוכנית, היא תכלול כארבעים סטודנטים, מחציתם באוניברסיטה העברית ומחציתם באוניברסיטה החופשית בברלין.

 

השיתוף בין שני המוסדות בא לידי ביטוי במספר אופנים. ראשית, לכל סטודנט מחקר יש מנחה מירושלים ומנחה מברלין, מה שצפוי להעשיר את העבודה המחקרית, כיוון שהתרבויות האקדמיות הן שונות. רבים מן הפרופסורים בישראל באים מרקע של לימודים בארה"ב, ובגרמניה יש מסורת אקדמית קונטיננטלית עתיקת יומין ומכובדת, מה שייצור הנחיה משלימה דרך פרספקטיבות שונות.

 

שנית, במהלך השנה יתקיימו מספר סמינרים משותפים בישראל ובגרמניה. התוכנית נפתחה בסדנה בישראל שהשתתפו בה כלל הסטודנטים, וכללה הרצאות של בכירים באקדמיה בנושאי זכויות אדם. בסוף השנה יתקיים ״בית ספר קיץ״ בברלין. הסטודנטים יעברו הכשרות בנושאים שונים אצל מיטב המרצים, כמו גם הכשרה מקצועית שתעסוק בנושאים חשובים שלא תמיד נלמדים באוניברסיטה – איך מפרסמים מאמרים? איך עומדים בלחץ הפסיכולוגי של כתיבה מרוכזת במשך שלוש שנים? איך מעבירים פרזנטציה טובה? אחת ממטרות התוכנית היא לתת כלים לסטודנטים שיבחרו להמשיך בתפקידים במקומות אחרים מלבד האקדמיה, כך שיעניקו ערך מוסף בכל מקום שיהיו בו.

 

שלישית: תקופת ניידות. כל משתתף בתוכנית נדרש לבצע חלק מהמחקר במוסד השני לפרק זמן של בין סמסטר אחד לשמונה חודשים.  בפני החוקר נפתחים כך מקורות נוספים,  ומתאפשר לו לבצע מחקר השוואתי באופן איכותי. אמנם לא כל המחקרים השוואתיים, אבל בכל תחום יכולה להימצא זיקה למדינה המארחת. אחד המחקרים, למשל, עוסק בזכויות עירוניות. בתקופה שבה האנושות חיה יותר ויותר בערים, עולה שאלת זכויות האדם בעיר. האם קיימות זכויות אקולוגיות לאדם שחי בעיר? האם קיימת זכות לאיכות חיים עירונית? הדוקטורנט שעוסק בנושא זה יזכה לעשות חלק מעבודתו בברלין, אחת הערים הדומיננטיות באירופה, מה שעשוי להעשיר את המחקר. הדוקטורנטית שתחקור פוליגמיה בחברה הבדואית, תוכל לחקור לא רק את החברה הבדואית אלא גם חברת מהגרים כמו גרמניה, שניתן למצוא בה תופעות כמו העלמת עין מפוליגמיה או מאיחוד משפחות ופליטים במשפחה מורחבת, ולהוסיף עוד נדבך למחקרה.

 

עו"ד אבו-רביעה מספרת כי "חיי הדוקטורנטים הם חיים בודדים. צריך לשבת ולכתוב, וזו פעולה אישית מאוד. התוכנית הזאת מספקת לדוקטורנטים קהילה אקדמית. ולא סתם קהילה אקדמית, אלא קהילה של חוקרים תחת המטרייה של זכויות אדם, שבאים מהרקע של כתיבה ועשייה בזכויות אדם. והקהילה הזו מאפשרת להתייעץ עם קולגות, להחליף רעיונות ולתת תמיכה הדדית. יש לנו סדנה פעם בשבועיים שבה אנחנו שומעים הרצאות מאנשים בעלי שם דבר בתחום, מה שמרחיב את היריעה ונותן לנו תשתית תיאורטית שממנה אנחנו יכולים לינוק ולשמוע מה קורה בתחום בעולם. בנוסף, היתרון של התוכנית הוא בקהילה שהיא מספקת, שהיא לא רק קהילה משפטית אלא אינטר-דיסציפלינרית, וזה עוד יותר מרחיב את הפריזמה ומאפשר לנו לחשוב על המחקר שלנו בראייה אחרת, לא רק משפטית. במחקר שלי אני מנסה להסתכל מנקודות מבט שונות על התופעה ולהסביר אותה גם בכלים פוליטיים. יתרון נוסף וחשוב של התוכנית הוא הקשר עם ברלין. קשר עם קהילה אקדמית בינלאומית. בסוף השנה אנחנו נוסעים לברלין לסדנה מאוד אינטנסיבית, שבה אנחנו צריכים להציג את ההתקדמות שלנו במחקר ולקבל פידבקים מהמנחה שלנו. אני מאוד מרוצה מהתוכנית."

 

גם עו"ד יהודה הוסיפה, כי "הפקולטה נותנת תמיכה מאוד טובה לדוקטורנטים. תמיכה אופטימלית שמאפשרת להתפנות מעיסוקים אחרים ולהקדיש את הזמן למחקר. ההיכרות עם סטודנטים אחרים שיש להם תחומי עניין ומוטיבציות דומות תורמת מאוד. הבינלאומיות של התוכנית היא נדבך מעניין וחשוב. מה שמעניין בתוכנית, וגם האתגר בה, הוא שהאנשים באים מדיסציפלינות שונות. לא תמיד קל להכיל את כל נקודות המבט האלו, אך זה בהחלט מעניין ומפרה."

 

פרופ' ברודי, במה תורמת העובדה שהתוכנית רב-תחומית למחקר זכויות האדם?
"אמנם הגרעין הקשה של מחקר זכויות האדם הוא משפטי, אבל רבים שעוסקים בזכויות אדם הם לאו דווקא משפטנים, אלא מגיעים ממדעי הרוח, עבודה סוציאלית, חינוך, פילוסופיה של זכויות אדם ועוד, כך שעולה צורך לבצע מחקר בנושא זכויות האדם גם מתוך תחומים אלו. כיום מחקר משפטי הוא כבר לא מחקר משפטי דוקטרינרי. מחקר משפטי כיום אינו מסתכם רק לא בקריאת פסקי דין וניתוחם. המחקר המשפטי היום הופך להיות יותר ויותר בינתחומי. ישנם משפטנים החוששים מכך, ומאבדן המשפטנות, אך אני חושב שההיפך הוא הנכון. צריך לבוא למחקר כזה כשאתה מאוד חזק בדיסציפלינה שלך, כך שצריכים להיות קודם כל משפטנים טובים. כל הדוקטורנטים שאני מכיר או מנחה מבצעים מחקר בינתחומי. גם הפקולטה מכווינה לרב-תחומיות.  

 

 

תומר ברודי

רבים מן התלמידים כיום בפקולטה למשפטים אינם תלמידים חד-חוגיים אלא משלבים עם תארים ממחלקות אחרות. זה כך גם בארה"ב, קנדה ואירופה. המחקר הרב-תחומי מעשיר ומאיר סוגיות בזכויות האדם באופן שונה. אם היה מועמד שהיה מגיש הצעה למחקר בביולוגיה, כימיה, ביואתיקה, שנוגעת בסוגיות של זכויות אדם, הייתי שמח מאוד."

 

עו"ד אבו-רביעה הוסיפה ואמרה כי "התרומה של המנחים לעבודת המחקר היא תרומה עצומה. המנחה שלי, פרופ' מיכאל קרייני, שעוסק בנושאים של רב-תרבותיות, דת ומדינה, עוזר לי להסתכל על המחקר מהפריזמה הזו. גם ד"ר בנימין בלום מהוועדה המלווה שלי, שהמומחיות שלו היא היסטוריה של המשפט וקולוניאליזם, עוזר לי לבחון את המחקר מהפריזמה הזו. גם חברת הוועדה המלווה מגרמניה שעוסקת בפמיניזם ותנועות פמיניסטיות, תוכל לסייע לי להסתכל על דיני אישות מהפריזמה הזאת. התרומה של המנחים והוועדה המלווה גורמת לי להסתכל על התופעה שאני בוחנת כמקרה בוחן  לתופעה רחבה יותר. היא עוזרת לי להסיק מתופעות רוחב הרבה יותר גדולות שקורות, ומתחומים כמו דת ומדינה, שליטה קולוניאלית במיעוטים, או תפיסות פטריארכליות של המשפט."

 

פרופ' ברודי, מה תיחשב מבחינתך הצלחה של התוכנית?
"קודם כל, איכות המחקר שיופק מהעבודה של החוקרים. ההצלחה של מנחה היא ההצלחה של המונחים. הייתי רוצה לראות את האנשים שיוצאים מהתוכנית מיישמים את התובנות המורכבות יותר של תחום זכויות האדם. אנחנו רואים בתוכנית כור היתוך של חוקרי זכויות האדם בישראל ובכלל בעולם.

 

שנית, לקדם את מיקומה של האוניברסיטה העברית בתור מוסד בינלאומי מוביל בתחום זכויות האדם. כמובן יש לה כבר את המוניטין הזה, אבל חשוב להמשיך ולחדש ולייצר מחקר ברמה הגבוהה ביותר גם בתחומים שפורצים את הפרדיגמות המקובלות של מהי בעיית זכויות אדם, ואיך מתמודדים איתה, ולא רק בעזרת אמצעים משפטיים.

 

בסופו של דבר, כפי שאמר ראש הפרויקט מברלין, פרופ' קלאוס הופמן-הולנד מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה החופשית של ברלין, המטרה שלנו היא לקדם מחקר חדשני ובינתחומי בנושא זכויות אדם באמצעות רשת של מוסדות מחקר וחוקרים".