עברית קשה שפה
|
עברית קשה שפה |
|
|
אין סטודנט שלא חווה קשיי הסתגלות בשנתו הראשונה בפקולטה למשפטים. אך עבור אלה שעברית אינה שפת אמם הקושי מועצם: טעויות ניסוח, קושי בקריאה ובהבנה של השפה המשפטית ולפעמים אף בעיות הסתגלות חברתיות ותרבותיות. פרויקט החונכות לתלמידים שעברית אינה שפת אמם נותן מענה נרחב לקשיים, והתוצאות בשטח מדברות בעד עצמן.
|
|
|
"בתחילת שנה א' עוד לא היה לי לפטופ", מספרת עתליה מרקוביץ', סטודנטית בפקולטה שעלתה מהולנד לאחר התיכון. "נשארתי באוניברסיטה כל יום עד שעה מאוחרת כדי לכתוב עבודות. אחרי שכל הספריות נסגרו הייתי עוברת למחשבים במסדרון עד אחת-עשרה בלילה. באחד הימים התקשרתי לתום, החונך שלי, לבכות על כך שאני אפילו לא קרובה לסיום כתיבת העבודה. זה היה באמצע החורף והוא הגיע באחת-עשרה בלילה לעודד אותי עם כוס תה. זה היה ממש מקסים".
פרויקט החונכות לתלמידים שעברית אינה שפת אמם הוקם לפני כתשע שנים ביוזמת פרופ' אייל זמיר. הוא נוהל בעבר על ידי ד"ר אדם חפרי-וינוגרדוב, וכיום מנוהל ברמה האקדמית על ידי פרופ' גיא הרפז בסיוע תלמידת הפקולטה קרן בן צבי. הפרויקט נתמך כלכלית על ידי קרן גילברט ומספק תמיכה לכ-25 סטודנטים בשנה. מטרתו היא לעזור לסטודנטים בעלי קשיים בשפה, ובחלק מהמקרים אף קשיים תרבותיים וחברתיים, לצלוח את השנה הראשונה שלהם בפקולטה למשפטים. "אנו מנסים לאתר בעוד מועד את תלמידי שנה א' שרמת העברית שלהם פוגעת ביכולתם לממש את הפוטנציאל. לרוב מדובר על עולים חדשים או על תלמידים מהמגזר הערבי", מספר פרופ' הרפז.
|
עתליה מרקוביץ' |
|
"לפני תחילת שנת הלימודים אנו מאתרים כ-15 חונכים מצטיינים בעלי שילוב של יכולות לימודיות ואינטליגנציה רגשית מפותחת. בימי האוריינטציה אנו מרכזים את הסטודנטים החדשים המתאימים לפרויקט ו'משדכים' חונך לחניכים. מכאן והלאה, זה תלוי בכימיה בין החונך לחניך. יש לחניכים את הטלפון ואפשר להיפגש ואף לשלוח עבודות להגהה לפני הגשה. מדובר על אפשרות לתמיכה משמעותית שניתנת בחינם, והייתי שמח אם תלמידי שנה א' בפרויקט היו מנצלים אותה יותר".
להיות חונכת בפרויקט
למרות שהדגש הוא אקדמי, אצל תלמידים בעלי קשיים חברתיים מתעורר גם צורך גדול בקשר אישי עם החונך, והחונכות גולשת גם לנושאים אחרים. עתליה מוסיפה: "אני תמיד מדגישה שהם יכולים לפנות ולהתייעץ אתי בכל תחום, ולא רק בענייני לימודים, כי המטרה היא להקל עליהם את ההסתגלות באופן כללי. בנוסף, אני מעודדת אותם למצוא חברים ללמידה משותפת לקראת כתיבת עבודות, כי אני מאמינה שזה מחזק הן את הפן החברתי והן את הפן הלימודי". לדבריה, גם רמת העברית משתנה מחניך לחניך. "אני מדברת עם כולם בעברית, אך יש חניכים שהשפה שלהם ברמה נמוכה, ויש כאלה שהקושי שלהם מתעורר בעיקר בענייני ניסוח ודקדוק. ראיתי את הפער בעיקר בשלבי ההגהה על העבודות. אלה דברים שעלולים להוריד משמעותית את רמת העבודה. בדרך כלל הקשר יותר אינטנסיבי בתחילת השנה, וככל שהשנה מתקדמת התלמידים לומדים להתנהל נכון גם בלי העזרה שלנו והאינטנסיביות יורדת. לפעמים יש הרגשה דומה לשליחת הגוזלים מהקן". |
|
|
להיות חניכה בפרויקט
|
עתליה פרי |
|
תחילת הדרך היתה הקשה ביותר. לדבריה "ללא תיקוני החונכים, הציונים שלי היו יורדים משמעותית. בנוסף, לא כל אחד יכול לבדוק עבודה משפטית. זו שפה שונה מתחומים אחרים והתיקון לוקח זמן רב, כך שלא יכולתי ולא הרגשתי בנוח לבקש מחברים מחוץ לפקולטה. במובן הזה, הפרויקט מבחינתי היה מאד מועיל וקידם אותי באופן משמעותי".
|
|
|
הישגים מרשימים וסיפורי הצלחה
פרופ' הרפז הוסיף שיש הישגים מרשימים "עד כדי כך שבמובנים רבים אנו מובילים באוניברסיטה בתחומנו. בכל פעם שבדיקנט הסטודנטים, בפקולטות אחרות או באגודת הסטודנטים רוצים ליישם פרויקט דומה, הם פונים כדי ללמוד מהניסיון שלנו. לצערי, יש גם חניכים שלא נעזרים מספיק. זה חבל, כי קיים עבורם גוף מאד איכותי, מחויב, אידיאולוגי וערכי שגם מספק עזרה המותאמת לצורכיהם, וכל זאת ללא תשלום. אישית, הייתי רוצה שייעזרו יותר בחונכים המעולים שלנו". |
גיא הרפז |
|
לדבריו, היו גם סיפורי הצלחה יוצאי דופן. "בזמנו הגיעו לפקולטה מספר עולות מברית המועצות לשעבר, שבשבוע הראשון ללימודים לא הצליחו אפילו לחבר משפט. בסופו של דבר, הן סיימו עם ממוצעים שאני לא בטוח שאני אישית הייתי מסיים אתם היום. לצערי, אלה לא מקרים שכיחים. אני לא יכול להראות לך שברשימת מצטייני הדיקן יש רוב של החניכים שלנו. ובכל זאת יש סיפורי הצלחה, ויש סטודנטים שמאד נעזרים, ובסופו של יום אנו שבעי רצון מתוצאות הפרויקט”. |
|
