מדור הסטודנטים

מדור "הסטודנטים"

- רננה הרמן-

 

שם: תמר ונטורה

 

אביבים: 24

 

שנה: א'

 

העובדות:  תמר היא מוזיקאית מחוננת ועוסקת בשירה במקביל ללימודי המשפטים. לפני ההרשמה לאוניברסיטה היא ביררה לגבי שילוב עם האקדמיה למוזיקה, אך התברר שאין שילוב כזה. כרגע היא לומדת משפטים בלבד ונמצאת בהתלבטות האם לשלב מקצוע נוסף בשנה הבאה.

 

למה משפטים: "זה מקצוע רחב ומרחיב אופקים", אומרת תמר. "נראה לי שזה שילוב טוב בין מקצוע שהוא גם פרקטי וגם יש לי בו עניין. בנוסף, כנראה ארצה לאחר הלימודים לעבוד בתחום ציבורי כלשהו, ונראה שתואר במשפטים מתאים למשרה מהסוג הזה.

היו לי גם כמה דמויות לחיקוי בתחום: אחותי למדה משפטים, לומדת בימים אלה לתואר שני במשפטים ומאוד אוהבת את המקצוע. גם מפקדים רבים וחברים שהכרתי בצבא בחרו במסלול הזה. אני אישית עדיין חוקרת ומגלה את העולם הזה. אני רואה גם נקודות דמיון מסוימות בין תחום המוזיקה לתחום המשפטי. במשפטים אנו לומדים להאיר כל נושא מזוויות ונקודות מבט שונות, וכך גם במוזיקה: כשאנו מעבדים שיר, אנו מאירים אותו באור שונה, משנים את הז'אנר או מחברים אותו לשיר אחר שמשנה את ההקשר של השיר. במובן היותר רחב התחומים דומים בכך ששניהם חותרים בסופו של דבר 'לעשות לאנשים טוב על הלב'."

 

דיון נוסף: תמר שרה ומנגנת בפסנתר מגיל מאוד צעיר. בשלוש השנים האחרונות היא שרה בהרכב אקפלה שהיתה שותפה בהקמתו. זהו הרכב נשים בשם מייקאפלה makeupella)), ששר בלי כלי נגינה. במסגרת ההרכב הן נפגשות לחזרה פעם בשבוע וגם מופיעות  בכל מיני אירועים. בשנה שעברה עשתה הפסקה של חצי שנה ונסעה למזרח ("תאילנד, לאוס, קמבודיה, וייטנאם, נפאל והודו") לטיול הגדול שלפני התואר.

 

שם: מיטל שאיה ספיבק

 

אביבים: 23

 

שנה: ב'

 

העובדות: מיטל משלבת את התואר במשפטים עם לימודי יהדות. מדובר על תואר שהוא כמו  B.A  כללי, אך מתמקד רק בחוגים שקשורים למדעי היהדות – מקרא, תלמוד, מחשבת ישראל, היסטוריה של עם ישראל, יידיש ועוד. בתחילת דרכה בשנה א' שילבה מיטל משפטים וכלכלה, אך בהמשך היא הגיעה למסקנה שמדעי הרוח יותר מעניינים ומתאימים עבורה.

 

למה משפטים: "כשהייתי קטנה רציתי להיות שופטת", אומרת מיטל. "הגלימה קנתה אותי ובאיזשהו מקום גם סלסול השיער. זו תמיד נראתה לי משרה מכובדת והחלטית בגלל הצורך להחליט ולקבוע דברים. גם הסדרה 'אלי מקביל' משכה אותי לכיוון המקצוע הזה.

התחומים שהכי מעניינים אותי הם משפט פלילי ודיני משפחה, אך יכול להיות ששילוב המקצועות שלי עם מדעי היהדות יוביל אותי בסופו של דבר לתחום המשפט העברי".

 

דיון נוסף: מיטל לומדת בבית המדרש "חברותא" שבאוניברסיטה, שם לומדים תלמוד וגמרא מדי בוקר בתמורה למלגה. היא גם פעילה ב"מניין הסנאט" – מניין המקדם תפילות שוויוניות באוניברסיטה, כלומר, תפילות שבהן, שלא כמקובל, יכולות גם נשים להיות חלק אינטגרלי מטקס התפילה ואף להוביל אותה. לדבריה, המניין תפס השנה תאוצה רבה ומצליח למשוך אליו סטודנטים וסטודנטיות רבים. מיטל אף הייתה ממקימי תא "ירושלמיות" באוניברסיטה. זהו תא פמיניסטי לקידום נשים שמקיים פאנלים ופעילויות רבות בקמפוסים כדי להעלות את המודעות לזכויות הנשים. "מעבר לפאנלים והפעילויות שארגנתי", היא אומרת, "הרגשתי שעצם ההקמה של התא היא דבר גדול וחשוב באוניברסיטה, ואני שמחה שהייתי שותפה להקמה ולהשפעה."

 

 

מי אני: חן דרעי

 

אביבים: 23

 

שנה: ג

 

העובדות: חן משלבת את התואר במשפטים עם התכנית במדעי הרוח. היא לומדת במסלול עם חטיבה בקוגניציה וחטיבה בפילוסופיה של המדע. במקביל התחילה חן תכנית מואצת לתואר שני, שבמסגרתה היא אמורה לסיים את התואר השני בארבע שנים.  "התחלתי בקוגניציה ואז ראיתי שאני פחות מתחברת לעבודה המחקרית", היא אומרת. "מאוד עניין אותי הפן הפילוסופי שגם מתחבר לעולם המשפט".

 

למה משפטים: "ידע משפטי נותן הרבה יותר כלים להבין את 'המשחק'. נתקלים בזה בחיי היומיום – יש המון סיטואציות קטנות בחיים שכאשר יש לך ידע משפטי הרבה יותר פשוט להבין אותן. אני מרגישה שמשפטים זה גם אפיק טוב להשפיע דרכו על האופן שבו אנחנו חיים בתור חברה, ומגדירים את המרחב הציבורי שאנחנו נמצאים בו.

 

בחרתי בתכנית משולבת כי אני מאמינה שכדי להיות איש מעשה טוב או אקדמאי טוב, צריך להיות מצד אחד מחובר  למציאות, ומצד שני  להיות אינטרדיסציפלינרי. כלומר, להתעסק בכמה תחומים במקביל ולא להיסגר בבועה אחת. אני מקווה לא לעזוב את האקדמיה לאחר סיום התארים הנוכחיים, כי אני אוהבת מאוד את העולם האקדמי ומאמינה בשילוב של אקדמיה ועשייה. זה לא שאנחנו מסיימים את התואר ופתאום אנחנו חכמים, אלא צריך ללמוד ולפתח את עצמך כל הזמן".

 

דיון נוסף: חן לא נחה לרגע מעשיה חברתית ומשלל עיסוקים מגוונים. במשך שנתיים היא התנדבה כחברה בוועדת ביקורת של אגודת הסטודנטים למשפטים. במסגרת הוועדה פיקחו היא וחבריה על העבודה של האגודה כדי לוודא שהיא נעשית באופן שתואם את התקנון. חן חברה גם בקליניקה לשוק ההון החברתי בהנחיית פרופ' חמדני, שגם היא ניכרת בשילוב בין העולם המסחרי לעולם החברתי. בקליניקה עובדים על פרויקטים של עסקים חברתיים. בנוסף, היא עובדת ביחידה לתביעות ומיקור חוץ בפרקליטות. זו יחידה פחות מוכרת ("אבל מגניבה ומומלצת") שיוזמת תביעות בשם המדינה. לדוגמה, התביעה של מפעלי ים המלח או פינוי חופים וקרקעות ששייכים למדינה נעשו במסגרת פעילות היחידה. לדבריה זה מקום התמחות טוב שלא מספיק מכירים אותו כאופציה להתמחות. בתקופות פחות עמוסות היא נהנית לעבוד כמטעימת יין בפסטיבלים ברחבי הארץ מטעם יקבי רמת הגולן. ומה השלב הבא? בשנה הבאה תתחיל חן התמחות במשרד עו"ד פישר בכר חן ושות'. בהצלחה!
 

   

מי אני: צליל חודאדי

 

אביבים: 24

 

שנה: ג

 

העובדות: צליל משלבת תואר במשפטים עם תעודת הוראה באזרחות. לדבריה "לימודי האזרחות משיקים לתכנים משפטיים כמו דיני חוקה, ולכן המסלול הזה מתאים במיוחד לתלמידי משפטים". צליל מספרת שהיא התלמידה היחידה במחזור שלקחה שילוב זה, יחד עם ארבעה תלמידים נוספים בשנתונים שמעליה, שבחרו בו גם הם.

 

למה משפטים? "בעבר חשבתי שאלך ללמוד אדריכלות, אך לאחר שחזרתי מטיול בדרום אמריקה קיבלתי החלטה ללמוד משפטים. הסיבה העיקרית היתה שזו זירה שמערבת תחומים רבים. אם זה רפואה (רשלנות רפואית), אם זה פטנטים (קניין רוחני) ואם זה כל תחום אחר שניתן למצוא לו נישה משפטית.

את תחום ההוראה בחרתי לשלב לאחר שבסוף שנה א' הרגשתי שאני בצומת דרכים לגבי המשך לימודי המשפטים. באותו שלב נכנסה מישהי לכיתה בסוף אחד השיעורים וסיפרה לנו על המסלול של תעודת ההוראה. נזכרתי בניסיון העשיר שלי בהוראה ובאהבה שלי לתחום, והחלטתי לשלב. יש סיכוי גדול שבסופו של דבר אהיה עורכת דין ולא מורה, אבל אני עדיין שמחה על האפשרות לשלב ולהתנסות בנישה נוספת. זה לא מזיק".

 

דיון נוסף: "אני משתתפת השנה בקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלויות. הצוות שלי קיבל תיק של אדם לקוי שמיעה אשר שומע כרגיל בעזרת מכשיר שמיעה. אותו אדם הגיש קורות חיים כבר פעמים רבות בניסיון להתקבל לעבודה בחברה גדולה, ועד היום הוא לא התקבל. אנו נמצאים בתהליך של כתיבת כתב תביעה שהטענה המרכזית בו היא אפליה בקבלה לעבודה על בסיס מוגבלות. בשנים הקודמות התנדבתי ב'ממי' (מרכז מתדון ירושלים) מטעם מרכז ברירה. זהו מרכז לתחליף סם. מגיעים אליו אנשים שבעבר היו מכורים לסמים קשים והיום לא מצליחים להתנתק לחלוטין מהסמים. במרכז הם מקבלים תחליף-סם בשם מתדון בכמות מדודה ובזמן קבוע. מטבע הדברים, מדובר על אנשים עם לא מעט בעיות בירוקרטיות ומשפטיות. לכן, היינו מגיעים לשם ומאפשרים להם להתייעץ איתנו בהקשר משפטי. התעוררו שם בעיקר בעיות של חובות והוצאה לפועל. הגעתי להתנדבות ללא רקע בנושא, אך תוך כדי העבודה התחלתי להכיר ולדעת יותר."