מדור הסטודנטים

מדור "הסטודנטים"

 

מי אני? דביר שתיל
אביבים:  26
שנה: ג'


העובדות: בשנה ג' בוחרים רבים מהסטודנטים בפקולטה למשפטים לצאת לחילופי סטודנטים במסגרת התואר. אחרים בוחרים כבר משנה א' לשלב את התואר במשפטים עם תואר בנושא אחר שקרוב ללבם. אבל נראה שאף לא אחד מהם מתקרב לחוויה הייחודית לה זכתה דביר, שבאמצע התואר החליטה לצאת ללימודי קונדיטוריה בפריז, בבית הספר המפורסם לבישול "קורדון בלו".

 

למה משפטים? "בגיל התיכון צפיתי הרבה בסדרות כמו 'חוק וסדר' ונמשכתי מאוד לחלק המשפטי שבהן – השלב שבו היה נערך הדיון בבית המשפט. הייתי מרותקת למסך ונהנית לראות את האסטרטגיות השונות של עורכי הדין", מספרת דביר.

"בצבא, כשלישה בגדוד לוחם, נחשפתי לבעיות רבות של חיילים מכלל השכבות הסוציו-אקונומיות בחברה, ולמדתי דרכם הרבה על המצב הכלכלי בארץ, ובפרט על בעיית אי-מיצוי זכויות שונות. כשנחשפתי לנישה החברתית בעולם המשפט, שעוסקת במתן ידע וכלים לשינוי חברתי, הבנתי שזה תחום שבו אוכל לתרום ולהיתרם".

 

דיון נוסף: הבחירה של דביר לצאת באמצע התואר ללימודי קונדיטוריה היא בחירה אמיצה לכל הדעות. "מן הסתם חששתי", היא מספרת. "תחום הקונדיטוריה ליווה אותי בעשור האחרון, והתפתח מבישול מזדמן לניסיון של דברים חדשים. התאהבתי ביצירתיות ובהנאה שהתחום הזה מאפשר, יחד עם הריכוז והדיוק שהוא דורש. בשנתיים-שלוש האחרונות התחביב הפך לחלק נכבד מהחיים, הן מבחינת השעות שאני משקיעה בו והן מבחינת המחשבות על עיסוק בו גם בעתיד". כדי להגשים זאת נפרדה דביר מהפקולטה למשפטים – פרידה שהיא מבטיחה שהיא זמנית בלבד – ויצאה לפריז, מקום מושבו של הקורדון בלו המפורסם. "מה שנוח לי במטבח הקטן והמוכר לי בבית, יכול לפתע להתנפץ לרסיסים בין קירות בית הספר, שם הלחץ גדול והציפיות הן כבר למקצועיות", היא מספרת. "גם המעבר למדינה זרה, בה מדברים שפה אחרת שרמת השליטה שלי בה לא גבוהה, העלה בי חשש, אבל הצלחתי להתגבר". כאמור, דביר לא מתכוונת לזנוח את לימודי המשפטים. "אני עדין מתלבטת אם להמשיך גם להתמחות בתחום כאן בפריז, או לחזור לארץ כבר בתחילת הקיץ ולמצוא עבודה בקונדיטוריה שאוכל לשלב עם לימודי המשפטים. כרגע המטרה היא להצליח לשלב בין שני העולמות, לפחות עד סיום התואר – כי אני לא מוכנה לוותר על אף אחד מהם".

 

מי אני? אדם שחף
אביבים: 28
שנה: ד'


העובדות: אדם הוא סטודנט למשפטים וספרות אנגלית, ויו"ר תא אופק באוניברסיטה העברית אשר פועל ברוח ערכי תנועת העבודה. בשנה ב' היה רכז "פרויקט גל" אשר קידם נושאים חברתיים באמצעים משפטיים, ובתחילת השנה עבד בקמפיין מרצ-עבודה בבחירות המוניציפאליות.

 

למה משפטים? אדם בחר ללמוד משפטים מתוך רצון להבין את "כללי המשחק" ולקבל כלים לעיצוב מציאות טובה יותר. לדבריו, השילוב עם ספרות נעשה "מתוך אמונה שהקריאה מאפשרת לנו להגיע למחוזות שונים בהוויה האנושית".

דיון נוסף: "פוליטיקה היא לא מילה גסה", אומר אדם. תא אופק מתכנס אחת לשבועיים על מנת לדון בסוגיות הקשורות במציאות הפוליטית הישראלית, כגון שוק העבודה, זכויות אזרחיות בחברה הישראלית ודת ומדינה. התא מפעיל מספר פרויקטים, ובהם ערבי הווי ותרבות, דיבייטים פוליטיים, וסיורים בירושלים שמעניקים היכרות עם המציאות הפוליטית בעיר. בנוסף, עוסק אדם בקידום העסקה ישירה באוניברסיטה העברית ומפעיל באמצעות התא פרויקטים המתמקדים, לדוגמה, בקריאת תלושי שכר עבור הסטודנטים.

 

 

מי אני? מתן מחבר
אביבים: 20
שנה: ג'


העובדות: מתן, ירושלמי במקור, הגיע לפקולטה למשפטים דרך העתודה הצבאית, ובסיום התואר צפוי להמשיך ממנה לפרקליטות הצבאית. בינתיים הוא גר אצל סבתו. "היא גרה מאוד קרוב לקמפוס וזה נוח מבחינת הנגישות", הוא מסביר. "אני המרוויח העיקרי מהסידור הזה, יש מישהי שמפנקת אותי." לגבי העתודה הוא חושב שמדובר בבחירה מצוינת שעשה. "החוויה של להיות עתודאי באוניברסיטה העברית היא לדעתי אחד המסלולים הנכונים ביותר שאפשר לעשות. במסגרת העתודה עצמה, למי שמתלבט בין מקצועות שונים – לדעתי המקצוע של משפטים הוא אחד המסלולים הכי מעניינים והכי משתלמים. זה נכון הן מבחינת השירות שיוצא לך לעשות בפועל, והן מבחינת המקפצה אחר כך באזרחות".

 

למה משפטים? "הרקע היה סרטים וסדרות", מתוודה מתן. "נתפסתי, והתחלתי לראות את עצמי כעורך דין פלילי, סנגור שמגן על הלקוחות שלו. הרגשתי שזה משהו שאני יכול להתעסק בו ועורר בי תחושת צדק". התוכניות של מתן השתנו מעט כשהתחיל ללמוד, והוא מצא תחומי עניין חדשים. "חודשיים לתוך שנה א' התאהבתי לגמרי בקורסים של חוזים ובהמשך גם בתאגידים ובקניין. לאט לאט מצאתי את עצמי מתמקד יותר בתחום המשפט הפרטי והמסחרי. הלקח שלמדתי מזה הוא תמיד לשמור על ראש פתוח ולא להיות עקשן. בסופו של דבר", הוא מסכם, "הלימודים פשוט מעניינים, ואני מוצא את עצמי נהנה ממש מהקורסים". 

 

דיון נוסף: מלבד הלימודים המשפטיים הצטרף מתן למועדון הדיבייט של האוניברסיטה העברית. "אני חושב שזו אחת ההחלטות הכי טובות שעשיתי מאז תחילת התואר", הוא אומר. מועדון הדיבייט הוא בעל מסורת וגאווה לא קטנה – המדובר במועדון הכי ותיק בארץ, עם מסורת ארוכה של הישגים ותחרויות בארץ ובעולם. "אני השתתפתי בכמה תחרויות בליגה הישראלית, ופעמיים הגעתי לגמר התחרויות. באופן כללי אני חושב שאנחנו מייצגים בכבוד את הנבחרת". מתן אינו לבד במועדון. נמצאים עימו שם לא מעט סטודנטים אחרים מהפקולטה למשפטים, שנמשכים באופן טבעי להזדמנות להשחיז את כישורי הדיון שלהם. "אני חושב שבעבור משפטנים, בעיקר כאלו שמתעניינים בליטיגציה, מדובר בפלטפורמה מצוינת לרכישת כישורים חיוניים כמו חשיבה מהירה, עמידה בפני קהל, פיתוח טיעונים לוגיים ובטחון עצמי. כמובן, לא כולם מהפקולטה, וזו הזדמנות נהדרת לפגוש סטודנטים מתחומים אחרים  עם גישות מרעננות". לאחר חוויה טובה בשנה ב' החליט מתן להמשיך את חברותו במועדון גם בשנה ג' ללימודיו, והתמנה ליושב הראש של המועדון. "זוהי כבר הזדמנות ייחודית יותר. מלבד הניסיון הכללי של דיבייט, רכשתי כלים מעניינים מאוד בניהול, ארגון אירועים וייצוג של מועדון הדיבייט והאוניברסיטה מול גופים שונים. בסופו של דבר, זו הייתה תרומה נהדרת ומשלימה ללימודי המשפטים שלי".

 

   

מי אני? איה שוורץ
אביבים: 26
שנה: ד'

 

העובדות: איה מתגוררת ברחביה. היא רכזת מעורבות חברתית באגודת הסטודנטים, מדריכה בהתנדבות בעמותת "אחריי", עמותה חינוכית חברתית הפועלת במטרה להצמיח מנהיגות צעירה ולעודד מעורבות חברתית בקרב בני נוער וצעירים לקראת גיוסם לצבא. איה הדריכה במסגרת פרויקט "מעגלי נשים" המופעל ע"י דיקנט הסטודנטים.

 

למה משפטים? איה מאמינה שלימודי המשפטים מקנים השכלה טובה וחשובה להמשך הדרך. "בפקולטה מלמדים מיטב המרצים, הלימודים מרתקים והפקולטה מאפשרת מגוון רחב של פרויקטים ואפשרויות עשייה",  מספרת שוורץ. "אני רואה את החוויה שלי כאן כאבן דרך בחיי. הכרתי במהלך התואר אנשים שיש הרבה מה ללמוד מהם גם מעבר לפן האקדמי."

דיון נוסף: איה היא ממקימי פרויקט "אמץ-סבא", שמתקיים זוהי השנה הרביעית. מטרתו לתת מענה לבעיית הבדידות של קשישים על ידי מפגשים שבועיים עם סטודנט בבית הקשיש. השאיפה היא שהפרויקט יגשר על פערים בין-דוריים ויקדם יחס הולם לאוכלוסיית הקשישים המתרחבת. השנה יש למעלה מארבעים משתתפים בירושלים, ומתחילה להתקיים פעילות גם ברחובות. הפרויקט צמח במרכז היזמות של אגודת הסטודנטים הכללית ונתמך ע"י הג'וינט, התאחדות הסטודנטים וארגונים נוספים.