המדור להכרה בתארים זרים

הגשת בקשה:

טופס בקשה ופירוט המסמכים שיש להגיש - Word, PDF

את טופס הבקשה יש לשלוח מראש באמצעות דוא'ל או דואר בצירוף המסמכים הנדרשים וזאת על מנת לוודא שאין צורך בהמצאת מסמכים נוספים. המשך טיפול יקבע באופן פרטני בהתאם לנסיבות של כל פונה ופונה.

 

דרכי התקשרות עם המדור:

טלפון: 02-5882540 (מענה טלפוני בשעות קבלת קהל בלבד)
פקס: 02-5823042
דוא'ל:degreerec@savion.huji.ac.il 

 

כתובת למשלוח דואר:

המדור להכרה בתארים זרים, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית, הר הצופים
ירושלים 9190501

שעות הקבלה:  ימי חמישי בין השעות 09:00 ל-13:00 (למעט מועדים וחגים וחופשות מרוכזות של האוניברסיטה), הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית (קמפוס הר הצופים), חדר 7, קומת כניסה מול מזכירות תלמידים. 

 

א. כללי

על-פי סעיף 25(2) לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ'א-1961, הופקדה האוניברסיטה העברית בירושלים על מתן הכרה בתארים אקדמיים זרים לצורך כשירות לעסוק בעריכת-דין בישראל. לשם הפעלת סמכות זו, נקבעו קווים מנחים, המובאים בזה לידיעת ציבור הפונים. יודגש כי ההנחיות המפורטות להלן הן בבחינת מדיניות כללית בלבד, ואין בהן כדי לשלול את האפשרות לסטות מהן או להכיר בחריגים להן בהתחשב בנסיבות ובעובדות של כל בקשה ובקשה. כמו כן, בהנחיות אלה עשויים לחול שינויים ולכן תשובה מוסמכת ניתן לקבל בפנייה אישית למדור להכרה בתארים זרים שבפקולטה למשפטים. קבלת האישור כרוכה בתשלום אגרה בסך 420 ש'ח. 

 

ב. המסגרת החוקית

סעיף 24 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ'א-1961, קובע שלושה תנאים לשם קבלת רשיון לעריכת דין בישראל:

24. אדם כשיר להיות עורך-דין אם נתקיימו בו אלה:
(1)   הוא בעל השכלה משפטית גבוהה;
(2)   עבר תקופת-התמחות;
(3)   עמד בבחינות הלשכה,
הכל לפי המפורט בפרק זה.

סעיף 25 לחוק מפרט את החלופות המתייחסות לתנאי הראשון:

25.  אלה בעלי השכלה משפטית גבוהה לענין סעיף 24:

(1) בוגר של פקולטה למשפטים במוסד בישראל או בוגר של מכללה למשפטים שהוכרו כמוסד להשכלה גבוהה בהתאם לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי'ח-1958;
(2) בוגר בלימודי-משפט במוסד בחוץ-לארץ שהוכר, לענין הוראה זו, על ידי האוניברסיטה העברית בירושלים כמוסד להשכלה גבוהה; או מי שלמד במוסד כאמור ועמד בבחינות בהיקף אשר לדעת האוניברסיטה העברית בירושלים ראוי להיחשב כמקנה לו השכלה משפטית גבוהה;
(2א) בוגר בלימודי משפט, במוסד בישראל בעל רשיון לפי סעיף 25ד או לפי סעיף 25ט לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי'ח-1958, שהוא שלוחה או סניף של מוסד בחוץ לארץ, ובלבד שהמוסד בחוץ לארץ הוכר לפי פסקה (2).
(3)  מי שהוסמך בחוץ-לארץ לעריכת-דין ושימש בחוץ-לארץ לפחות שנתיים עורך-דין או בתפקיד שיפוטי, ומי ששימש בחוץ-לארץ לפחות שנתיים בתפקיד שיפוטי שרק בעל השכלה משפטית כשיר לו;
(4)  מי שסיים לימודיו במכללה למשפטים שהוכרה לעניין זה על-פי האמור בסעיף 25ב.

סמכות האוניברסיטה העברית מתייחסת לשתיים מהחלופות שבסעיף 25: פסקה (2) המקנה לאוניברסיטה סמכות להכיר בבוגרים של מוסדות לימוד בחו'ל, ופסקה (2א) העוסקת במוסדות הנמצאים בישראל שהוכרו על-ידי המועצה להשכלה גבוהה כשלוחות של אוניברסיטות זרות.

בהתאם לפסיקתו של בית-המשפט העליון, סמכות האוניברסיטה העברית אינה מוגבלת להכרה במוסדות, אלא מאפשרת גם בחינה של מסלולי לימוד שונים או צורות לימוד שונות במסגרת אותו מוסד (לדוגמא, האוניברסיטה מוסמכת להכיר בבוגריו של מוסד שלמדו לימודים אינטרניים ולא להכיר בבוגריו של אותו מוסד שלמדו בהתכתבות או ללא נוכחות בשיעורים).

 

ג. ההנחיות הפנימיות לעניין הכרה בתארים זרים

(א) כללי

הפקולטה למשפטים קבעה הנחיות (שפורסמו בילקוט הפרסומים 4638, כז בניסן תשנ'ח, 23 באפריל 1998) לגבי אופן הפעלת סמכותה לפי שני הסעיפים האמורים של חוק לשכת עורכי הדין. הנחיות אלה תקפות לגבי כל המוסדות בעולם (נקבעו גם הנחיות מיוחדות לגבי אנגליה וארה'ב, אך הן נועדו רק לפרט את משמעות הדרישות הכלליות לגבי מדינות אלה, ואין בהן ייחוד מהותי).

לפי ההנחיות, נדרשים שלושה תנאים עיקריים להכרה בתואר זר:

  1. התואר מוכר על-ידי הרשויות המוסמכות במדינה שבה ניתן כתואר המקביל לזה של 'בוגר במשפטים'  (תואר ראשון) הניתן על-ידי מוסד אקדמי מוכר בישראל.

  2. התואר מורכב מלימודי משפטים הנמשכים שלוש שנים (ששה סמסטרים) לפחות.

  3. הלימודים הם תוך נוכחות מלאה בשיעורים, להבדיל מלימודים בהתכתבות (באופן פורמלי או למעשה).

להלן תפורטנה המשמעויות של תנאים אלה:

(ב) תנאי ראשון – הכרה בתואר במקום שבו הוא ניתן

כאמור, התנאי הראשון הוא שהתואר מוכר על-ידי הרשויות המוסמכות במדינה שבה ניתן כתואר המקביל לזה של 'בוגר במשפטים' (תואר ראשון) הניתן על-ידי מוסד אקדמי מוכר בישראל. משמעות תנאי זה היא כפולה:
התואר צריך להיות מוכר כתואר אקדמי (להבדיל מהכשרה מקצועית, למשל);
התואר מהווה את כל ההשכלה האקדמית הנדרשת לשם עיסוק בעריכת דין במדינה בה ניתן (להבדיל מהכשרה מעשית, כמו, למשל, התמחות).

great_britain_ft_sm_wht אנגליה

תואר המוכר על-ידי ה-Law Society of England and Wales כ-  'Qualifying Law Degree'(שיכיל לפחות 360 נקודות, Full Time or Part Time). במשרדי המדור ניתן לעיין בחוברת של ה-Law Society, הכוללת את רשימת האוניברסיטות ומסלולי הלימוד המוכרים ואת הדרישה המרכזית של לימוד 7 מקצועות יסוד (חוזים, נזיקין, קניין, דיני נאמנות ויושר, משפט פלילי, משפט ציבורי ודיני האיחוד האירופי). המידע מצוי גם באתר האינטרנט: http://www.lawsoc.org.uk.

עקרונית, לא נדרשת הכרה (שתנאיה מחמירים יותר, מבחינת רמת סיום התואר) של ה – Bar האנגלי. איננו מכירים במסלול המכונה  CPE (Common Professional Examinations)  או  (GDL (Graduate Diploma in Law, אשר בעקבותיו יכול בעל תואר אקדמי אחר (לא משפטי) להתקבל אל ה-Law Society, לאחר מעבר של בחינות, ללא תואר אקדמי במשפטים.

הכרה במסלול Senior Status תתאפשר בתנאים הבאים: ראשית, נדרש לימוד של שבעת מקצועות היסוד שלעיל באופן מלא. שנית, נדרש לימוד של קורסים משפטיים נוספים שיביאו את התואר להיקף של 300 נקודות לפחות. על המעוניין ללמוד במסלול זה להסדיר את לימוד הקורסים הנוספים עם האוניברסיטה בה הוא לומד באופן עצמאי.

united_states_of_america_ft_sm_wht  ארצות-הברית

תואר המוכר על-ידי ה-American Bar Association. במשרדי המדור ניתן לעיין ברשימה של האוניברסיטאות המוכרות על-ידי הלשכה האמריקאית.

france_ft_sm_wht צרפת

נדרש לפחות תואר Maitrise.

הולנד

נדרש סיום תואר שני לפחות.

germany_ft_sm_wht גרמניה

נדרש סיום לימודים באוניברסיטה הדרושים לשם הגשה לבחינת מדינה 1 ומעבר בחינה זו.

bulgaria_ft_sm_wht  בולגריה,  romania_ft_sm_whtרומניה,  italy_ft_sm_wht איטליה

נדרשים קבלת תואר ומעבר בחינות מטעם המדינה.

אוניברסיטת ביירות הערבית

לחצו כאן לקריאת ההחלטה בנוגע להכרה בהשכלה משפטית גבוהה מכוח סעיף 25(2) לחוק לשכת עורכי הדין, ביחס ללימודים באוניברסיטת ביירות הערבית.

הרשות הפלשתינית

על התואר להיות מוכר על-ידי מוסדות הרשות או על-ידי המוסדות בירדן.

המסמכים שיש להציג:

  • מסמך מקורי או העתק מאושר בידי עורך-דין שהמסמך מתאים למקור;

  • תעודה או אישור אחר על קבלת תואר.

במקרה הצורך (כאשר לא התקבלו אישורים כאלה בעבר בידי פונים קודמים) גם אישור על הכרה במוסד הלימודים מטעם משרד החינוך ולשכת עורכי הדין באותה מדינה.

(ג) תנאי שני – משך הלימודים

כאמור לעיל, נדרש שהתואר יכלול לימודי משפטים הנמשכים שלוש שנים (ששה סמסטרים) לפחות.

היקף הקורסים המשפטיים בתואר צריך להיות שקול לחמישה סמסטרים. על-כן בתואר הנלמד במשך שלוש שנים, היקף הקורסים המשפטיים צריך להיות לפחות חמש-שישיות (83%), בתואר הנלמד במשך ארבע שנים לפחות חמש-שמיניות (62.5%) וכן הלאה. לעניין זה, קורס משפטי הוא קורס המתמקד בסוגיות משפטיות, אשר ניתן בידי משפטן, לסטודנטים שרובם לומדים לתואר במשפטים, ושהערכת הישגי הסטודנט נעשית במחציתה לפחות באמצעות בחינה. 

עם זאת, ניתן להכיר בקורס אחד (בלבד) אשר הערכת ההישגים בו נעשית רק באמצעות עבודה כתובה, בתנאי שנושאה הוא משפטי והיקפה 10,000 מילים לפחות (כלומר, רק קורס אחד כזה ייכלל במסגרת ההגדרה של 'קורס משפטי' לעניין ההיקף האמור).

כמעט בכל המוסדות בעולם תוכנית הלימודים לתואר הבסיסי במשפטים היא בת שלוש שנים או יותר. כאשר תוכנית התואר הראשון קצרה משלוש שנות לימוד, אפשר להשלים את התקופה החסרה באמצעות לימודי משפטים נוספים לתואר שני. כאשר הלימודים הם לתוכנית משולבת של משפטים ותואר נוסף, נדרש – כדי לעמוד בהיקף המינימלי של לימודי משפטים – ללמוד יותר משלוש שנים. לדוגמא, אם התוכנית מורכבת מ-50% לימודי משפטים בלבד, אז הדרישה היא לחמש שנות לימוד לפחות. ככלל, מכירים בלימודים של מי שסיים את כל חובותיו לתואר (וקיבל תואר) לאחר שלמד במשך שלוש שנים לפחות אף אם תוכנית הלימודים הרגילה במוסד שבו למד היא ארוכה יותר.

המסמכים שיש להציג:

רשימת קורסים וציונים, ובמידת הצורך – פירוט של תוכן הקורס (מסמך מקורי או העתק מאושר בידי עורך-דין כמתאים למקור)

(ד) תנאי שלישי – לימודים תוך נוכחות מלאה

כאמור לעיל, נדרש שהלימודים יתקיימו תוך נוכחות מלאה בשיעורים, להבדיל מלימודים בהתכתבות (באופן פורמלי או למעשה). חשוב מאוד לוודא שהלימודים אינם אקסטרניים לפני תחילת הלימודים. גם אוניברסיטאות שבהן הלימודים אינטרניים לכאורה, אך בפועל סטודנט יכול ללמוד בהם ללא נוכחות משמעותית בשיעורים נחשבים ללימודים אקסטרניים. לימוד קורסים רבים בסמסטר (מעבר למקובל באוניברסיטאות בישראל) מצביע לכאורה על לימודים אקסטרניים ודורש הסבר מפורט.

ככלל, מכירים בלימודים של מי שקיבל תואר שמשך הלימודים שלו הוא יותר משלוש שנים, לאחר שלמד שלוש שנים לפחות בצורה אינטרנית, אף אם שאר שנות הלימוד נלמדו בהתכתבות.

לימודים אקסטרניים והשלמת לימודים בישראל– לפנים משורת הדין, סטודנט אשר עמד בכל התנאים האחרים למעט התנאי של לימודים תוך נוכחות מלאה בשיעורים, יוכל להשלים את לימודיו בישראל. ההזדמנות להשתתף בתוכנית ההשלמה נתונה רק לסטודנטים שלא ידעו על דרישת אוניברסיטה העברית ל'נוכחות מלאה בשיעורים'. כדי לקיים דרישה חלופית זו, יש ללמוד את קורסי החובה הבסיסיים באחד ממוסדות הלימוד המוכרים בארץ ללימודי משפטים, לקיים את כל דרישות הקורס ולעבור את הבחינות בכל הקורסים הללו בהצלחה. משך הלימודים הנדרשים בהשלמה בישראל:

  • למי שכל לימודיו היו אקסטרניים – שתי שנות לימוד ועשרה קורסים בהיקף של כ-6 נ'ז (6 שעות סמסטריאליות או 3 שעות שנתיות) כל קורס.

  • למי שלמד שנה או יותר עם נוכחות בכיתה – שנת לימוד אחת וחמישה קורסים בהיקף של כ-6 נ'ז כל קורס.  

המסמכים שיש להציג:

למי שהיה תושב ישראל לפני תחילת לימודיו (להבדיל ממי שמעולם לא גר באורח קבע בישראל) –  דין וחשבון של משרד הפנים המפרט את הכניסות לישראל והיציאות ממנה בתקופת הלימודים.

מבקש שלגביו התעורר ספק אם למד בצורה אינטרנית (אף אם פורמלית אין מדובר בלימודים אקסטרניים), יתבקש לצרף דו'ח או מכתב מהמוסר שבו למד, המוכיח שלימודיו היו בצורה אינטרנית. המסמך ייבדק בידי הפקולטה למשפטים.

(ה) שלוחות של אוניברסיטאות זרות בישראל

הכללים האמורים חלים גם על בוגרי השלוחות של אוניברסיטאות זרות בישראל, אשר קיבלו רישיון קבוע או זמני על-ידי המועצה להשכלה גבוהה. עד כה הוכרו שתי שלוחות:
שלוחת אוניברסיטת מנצ'סטר בקריית אונו. שלוחה זו קיבלה מהמועצה להשכלה גבוהה היתר לקראת הכרה כמוסד ישראלי. לכן, הכרת האוניברסיטה העברית דרושה רק לסטודנטים שהחלו לימודיהם בשנת הלימודים 2000/2001 או לפני כן.
שלוחת אוניברסיטת איסט לונדון בחיפה. שלוחה זו קיבלה רשיון זמני מהמועצה להשכלה גבוהה. רשיון זה בוטל בספטמבר 2001, בכפוף להיתר שתוקפו עד יוני 2003, להשלמת הלימודים של מי שהחל בהם לפני ספטמבר 2001.
לגבי שני המוסדות הללו יש להתעדכן במועצה להשכלה גבוהה בנוגע לשינוי במעמדם.