בפקולטה פועלים שורה של מכונים ומרכזים, אשר מארגנים מגוון פעילויות אקדמיות. פעילויות אלה כוללות, בין היתר, סדנאות, כנסים בין לאומיים וימי עיון.
בחלק זה של האתר תוכלו למצוא את אתרי המכונים והמרכזים השונים, בהם קיים מידע מפורט על פעילויות, אנשי סגל, פרסומים ועוד.
האגודה הישראלית למשפט פרטי הוקמה בשנת 2009 כמסגרת לשיתוף פעולה בין-מוסדי. האגודה מיועדת לשמש כמסגרת שתטפח שיח אקדמי בין חוקרים ודוקטורנטים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל, אשר העניין האקדמי שלהם במשפט הפרטי מהווה מכנה משותף מרכזי שלהם, גם אם יש להם מחויבויות מתודולוגיות שונות ואפילו מתחרות.
האגודה מקיימת שני אירועים מרכזיים מדי שנה: כנס מדעי שנתי וכנס ציבורי שנתי.
מייסדי האגודה הם פרופ' חנוך דגן (אוניב' ת"א), פרופ' דפנה לוינסון-זמיר (האוניב' העברית) ופרופ' שחר ליפשיץ (אוניב' בר-אילן).
בהנהלה הנוכחית של האגודה חברים פרופ' יפעת הולצמן-גזית מהמכללה למינהל (יו"ר), פרופ' גדעון פרחומובסקי מהאוניברסיטה העברית ופרופ' רועי קרייטנר מאוניברסיטת תל אביב.
להצטרפות לאגודה ולפרטים נוספים אנא פנו למזכירת האגודה, רונית לוין-שנור, ronit.levine@mail.huji.ac.il.
הנחת המוצא של כל שיטות המשפט המודרניות היא שהמשפט משפיע על בחירותיהם של אנשים. באמצעות נורמות משפטיות, החברה יכולה לשנות החלטות של אנשים ולעודד התנהגויות רצויות (או להרתיע מפני התנהגויות הנתפסות כבלתי רצויות). המרכז למחקרים אמפיריים של קבלת החלטות והמשפט עוסק באופן שבו מתרחשים תהליכים אלה, בגורמים המשפיעים עליהם ובמגבלותיהם.
המרכז חוקר את יחסי הגומלין שבין המשפט וקבלת החלטות. המרכז מקבץ חוקרים מתחומי המשפט, הכלכלה והפסיכולוגיה במטרה לבחון ולהעריך את הפרדיגמות התיאורטיות של הניתוח המשפטי. תוכנית הפעולה של המרכז מתמקדת בגורמים המשפיעים על העיצוב והיישום של נורמות משפטיות. באורח ספציפי המרכז מתמקד בארבעה תחומים:
1. מערכת בתי המשפט
2. ממשל תאגידי
3. שוויון והפליה
4. רגולציה וציות לחוק
מנקודת מבט מתודולוגית, החוקרים במרכז משתמשים בשני סוגים של שיטות מחקר. הראשון כולל ניסויים, הן ניסויי מעבדה והן ניסויי-שדה עם הקצאה מקרית. השני עניינו בחינה אמפירית של תופעות ותהליכים, תוך הקדשת מאמץ מיוחד ליצירה של בסיסי נתונים המתייחסים למשפט, לכלכלה ולחברה בישראל.
יעדיו המרכזיים של המרכז הם אקדמיים ומעשיים כאחד. בהתייחס לראשונים, חברי המרכז תורמים למחקר הבסיסי של סוגיות יסוד במשפט ובקבלת החלטות. מחקר בסיסי כזה בוחן עד כמה התנהגותם של אנשים בהקשרים משפטיים (או בהקשרים אחרים שלמשפט יש עניין בהם) היא רציונלית ועד כמה היא מתאפיינת בהטיות שיטתיות. כמו כן, הוא בוחן כיצד המשפט משפיע על ההתנהגות של אנשים מעבר להשפעתו הישירה באמצעות קביעת תוצאות משפטיות ("מחירים") להתנהגויות שונות. בהקשר המעשי, המחקרים שנערכים במרכז צפויים להעלות תרומה ממשית לגיבוש של מדיניות משפטית במגוון רחב של נושאים קונקרטיים, החל מההסדרה האופטיצלית של שווקים פיננסים וכלה בעיצוב אפקטיבי של חוקי בטיחות.
המרכז נתמך על-ידי תכנית מרכזי המצוינות של הוועדה לתכנון ותקצוב והקרן הלאומית למדע.
חברי ההנהלה המדעית: |
||
פרופ' אילנה ריטוב, מנהלת המרכז |
בית הספר לחינוך ומדעי הקוגניציה |
האוניברסיטה העברית |
משפטים |
האוניברסיטה העברית |
|
משפטים |
האוניברסיטה העברית |
|
משפטים |
האוניברסיטה העברית |
|
הנדסת תעשייה וניהול |
הטכניון |
|
ליצירת קשר:
איילת טפירו, מנהלת אדמיניסטרטיבית
המכון לחקר המשפט העברי ע"ש ישראל מץ שליד הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים שוכן על פסגת הר הצופים בבנין המקורי של האוניברסיטה העברית שנבנה בשנת 1925.
מאז הקמתו, בשנת 1963, ביוזמת המשנה לנשיא בית המשפט העליון (בדימוס) פרופ' מנחם אלון, הוא משמש אכסניה מחקרית ראשונה במעלה של מחקר המשפט העברי והוראתו. עיגונו של המכון בפקולטה למשפטים ובמכון למדעי היהדות משקף את התפיסה של מייסדיו המשלבת את דרכי המחקר במשפט העברי עם המחקר הקלאסי במדעי היהדות. במרוצת למעלה מארבעים שנות פעילותו הגיע המכון, שהפך למכון יחידאי מוביל בעולם, להישגים נכבדים שהותירו את חותמם על מחקרו המדעי של המשפט העברי.
|
עיקר הישגיו של המכון הם בארבעה תחומים:
הראשון, העמדת דור חוקרים מעולים שתופסים כיום עמדות מפתח במחקר המשפט העברי והוראתו באוניברסיטאות ברחבי הארץ.
|
השני, פרסום ספרים ומחקרים ברמה מדעית גבוהה במגוון רחב של נושאים שנועדו, בין היתר, לאפשר נגישות לספרות המשפט העברי ולמקורותיו למורים, לסטודנטים ולאנשי משפט, ביניהם המפעל המונומנטאלי של מפתוח ספרות השו"ת בתקופת הראשונים (ראו כאן).
|
השלישי, הוצאת שנתון המשפט העברי המשמש האכסניה החשובה ביותר במקצוע זה ושרכש במרוצת השנים מעמד של כתב עת חשוב המוביל בתחומו. עשרים ושבעה כרכיו שהופיעו עד כה כוללים מגוון מחקרים עשירים ואיכותיים בנושאים קלאסיים ומודרניים שנכתבו על ידי מיטב החוקרים.
לאחרונה קיבל המכון לידיו את כתב העת the Jewish Law Annual, אשר כרכיו הבאים עתידים לראות אור במסגרת פרסומי המכון.
|
הרביעי, יסוד ספרייה בעלת אוסף ייחודי, עשיר ומגוון, בכל תחומי ספרות ההלכה, מחקר המשפט העברי וספרות נלוות, שמשמשת כספרייה החשובה ביותר בתחום זה בארץ ובעולם, ושמשרותיה נהנים תלמידים, חוקרים ומשפטנים. |
תחום הקרימינולוגיה רלוונטי כיום, יותר מאי פעם, להבנת התהליכים החברתיים המתרחשים במאה ה-21, בישראל ובעולם. תופעות כמו האלימות והפחד מפני פשיעה, טרור, עבירות סמים, שחיתות של אנשי ציבור, פשע מאורגן, תנאי הכליאה והמאסר - מהווים חלק אינטגרלי של המציאות בה אנו חיים.
המכון לקרימינולוגיה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים מתמקד בהקניית תארים אקדמיים מתקדמים, מוסמך ודוקטורט, ובמחקר בתחומים שונים. ייחודו של המכון במגוון תחומי לימוד שאין דוגמתו בארץ. בצד העמקה בתחומי המקצוע המסורתיים פותחו תחומים חדשים, שהכתיבה המציאות המשתנה בישראל והתפתחות הידע הקרימינולוגי בעולם, כגון: דפוסים חדשים של אלימות וקורבנות; טרור; פשע מאורגן; פשיעה והגירה; שיטור קהילתי וכו'.
במכון מסלול לאכיפת החוק ומדיניות תקון (Criminal Justice) שנועד לבעלי תפקידים במערכת הפיקוח ואכיפת החוק כמו משטרה, שירות בתי הסוהר, שרות מבחן, הפרקליטות הצבאית וכד'. התוכנית שנפתחה לפני מספר שנים, פותחה במענה לצורך להקנות השכלה גבוהה לעוסקים באכיפת החוק, ובתנאי שהם עומדים בדרישות האקדמאיות המקובלות. יש לציין כי מספר רב של בעלי תפקיד כבר סיימו תוכנית זו ובהצלחה.
המכון לקרימינולוגיה הינו המוביל בזירה האקדמית בארץ, ובוגריו משתלבים במוסדות מוכרים בארץ ובעולם, וממלאים גם תפקידים בשירותי תיקון שונים. חברי סגל המכון תופסים מעמד מכובד בפעילות הקרימינולוגית האקדמית הבינלאומית. צוות המכון מעורב בקהילה ובחברה ומרבה למלא תפקידי מפתח בגופים העוסקים במדיניות הטיפול בפשיעה ובענישה ובוועדות שנועדו להמליץ על מדיניות ציבורית.
הפעילות המחקרית, התיאורטית והאמפירית, מקבלת ביטוי בתפוקה מרשימה של פרסומים. במסגרת המכון נערכים מחקרים בתחומים שונים כמו אלימות בחדרי מיון, שיקום אסירים, אלימות כנגד נשים, שיטור קהילתי, פשע צווארון לבן, מדיניות כלפי טרור, היסטוריה של אכיפת החוק, סמים, מיפוי אזורי פשיעה וכו'. פעילות מחקרית זאת עושה את המכון למוקד אקדמי תוסס, ומאפשרת לשלב תלמידים בעבודות מחקר, ואף מעניקה כר פורה לעבודות מוסמך ודוקטור של תלמידיו.
במכון נערכים כנסים בנושאים המעסיקים הן את האקדמיה והן את הציבור הרחב, לרוב בהשתתפות אורחים בולטים מחו"ל. למכון תוכניות חילופין עם מוסדות אקדמיים באירופה ובארה"ב.
המכון לקרימינולוגיה מקבל תלמידים בעלי תואר ראשון בתחומים שונים והוא מעניק הכשרה בין-תחומית בקרימינולוגיה. תוכנית המוסמך (עם תזה וללא תזה) היא מגוונת, ובין תחומית וכוללת תחומים כמו משפט וחברה, קורבנות וזכויות אדם, אכיפת חוק ומדיניות תקון, ואטיולוגיה של הפשיעה. כמו כן קיימות תוכניות מיוחדות כמו תוכנית משולבת בין קרימינולוגיה ועבודה סוציאלית, וכן תכנית הבוגר מוסמך המיועדת לתלמידי בוגר מצטיינים בתחומי מדעי החברה ומשפטים.
במכון מסלול מיוחד לתלמידים מצטיינים במסלול לימודים ייחודי.
המרכז לחינוך משפטי קליני בפקולטה למשפטים שבאוניברסיטה העברית מאפשר חוויה לימודית ייחודית של לימוד אקדמי המשולב בעבודה מעשית.
בהנחיית עורכי דין מהשורה הראשונה המהווים את סגל המרכז הקליני, תלמידי הפקולטה מסייעים למגוון אוכלוסיות מוחלשות ובהן: אנשים עם מוגבלויות, מהגרי עבודה, פליטים ומבקשי מקלט, אנשים הפותחים עסקים זעירים, נוער בסיכון, אנשים בהליך פלילי, נשים חרדיות, אוכלוסיות עולים ועוד.
טלפון 02-5882554
פקס 02-5882544
דוא"ל law_clinics@savion.huji.ac.il
המרכז לחקר הרב תרבותיות והמגוון, שבאוניברסיטה העברית, מקיים מחקר, הוראה ושיח אקדמי בתחומים הקשורים בריבוי תרבויות וזהויות, וזאת בשילוב של פעילות חברתית, החותרת – הלכה למעשה – לטיפוח אקלים רב תרבותי באוניברסיטה, המכבד את נוכחותן של מגוון הקהילות במרחב הציבורי שלה ומעודד ביטוי עצמי, מימוש היכולת והגשמת המטרות של כל הבאים בשעריה.
החברה הישראלית היא מגוונת ומרובת קהילות, הנבדלות זו מזו בלאום, בדת ובמידת הדתיות, בשפה ובסממני תרבות שונים. אתגר הרב תרבותיות מאפיין את העולם המערבי בעידן הגלובלי. במדינת ישראל זהו אתגר מורכב במיוחד. על רקע זה מתמודדת החברה הישראלית עם שאלות סבוכות באשר לאופי המדינה, ליחסים בין דת ומדינה ולמקומו של המיעוט הלאומי הערבי. המרכז יקדם מחקר אקדמי ויעודד שיח בתחומים אלו.
במישור האקדמי המרכז עוסק בחקר היחסים בין זהות לאומית ודתית ובין זהות אזרחית, בין רוב ומיעוט ובין רב תרבותיות ושותפות. בחינה זו נעשית באמצעות תיאוריות עיוניות מובילות בתחום וכלי הביקורת שהן מציעות. בוגרי האוניברסיטה הם אזרחי החברה הישראלית ועליהם להכיר את החברה בה הם חיים על נקודות המבט השונות שמרכיבות אותה. לשם כך המרכז יקדם פיתוח והוראה של קורסים, סדנאות וקליניקות על החברה הישראלית, על רב תרבותיות ועל ביקורת תיאוריות רב תרבותיות. בהקשר המעשי, המרכז פועל כדי לקדם מדיניות ומציע כיווני פעולה על מנת שהאוניברסיטה תהיה מגוונת ופלורליסטית וכדי שכל הסטודנטים והעובדים באוניברסיטה ירגישו שייכות אליה.
לרשימת מפגשי הסדנה לרב תרבותיות ומגוון
"צדק מעברי" הוא שדה רב-תחומי עכשווי של מחקר ועשייה, שבמוקדו חברות שסבלו מהפרות קשות וממושכות של זכויות אדם - בעקבות תהפוכות פוליטיות וחברתיות חמורות, סכסוכים מזוינים, שלטון צבאי, משטרים אוטוריטריים או אפילו רצח עם - ובוחן תהליכים העשויים לאפשר לחברות אלה לעבור למצב של שלום בר-קיימא, התפייסות, דמוקרטיה, שלטון חוק וכיבוד זכויות אדם. תהליכים אלה יכולים לכלול חקר אמת (truth-seeking), הכרה, אחריותיות, התנצלויות, פיצויים, שינויים חוקתיים, העצמה קהילתית, חלוקה מחדש של משאבים ועוד.
תוכנית פריד-גל לצדק מעברי נוסדה בשנת 2011 על-ידי מרכז מינרבה לזכויות האדם והפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, כתוכנית רב-תחומית למחקר, חינוך ופעילות מעשית בתחום. זוהי התוכנית האקדמית הראשונה בישראל המוקדשת לתחום זה.
התוכנית שואבת מהניסיון ההשוואתי העשיר שנצבר בתחום בעשורים האחרונים ועל התרומות של חוקרים, פעילים ומוסדות מאזורי קונפליקט ומעבר אחרים ברחבי העולם. עם זאת, בעוד שתיאוריות ופרקטיקות "מסורתיות"של צדק מעברי התמקדו במעברים פוסט-קונפליקטואליים, תכנית פריד-גל לצדק מעברי שואפת לחקור גם את הפוטנציאל של התחום במהלך סכסוך פעיל ואת תרומותיו האפשריות לתהליכים המובילים להסדרה פוליטית, בדגש על ההקשר הישראלי-פלסטיני.
התכנית כוללת הן קורסי מבוא לצדק מעברי בשפה העברית כחלק מתכנית הלימודים לתואר ראשון של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, והן תכנית מוסמך (ללא-משפטנים) בזכויות אדם וצדק מעברי המתקיימת בשפה האנגלית בפקולטה למשפטים. התכנית מציעה גם סדנאות ייחודיות וסיורים לימודיים לאזורי מעבר (כגון רואנדה, צפון אירלנד וקפריסין); כנסים, סימפוזיונים וסדנאות עם חוקרים מובילים ונציגי ממשל וחברה אזרחית מהארץ ומהעולם; וכן מלגות עבור סטודנטים בני מיעוטים.
התכנית נהנית מתמיכה נדיבה של יוזמת פריד-גל לצדק מעברי ומהנחייתה של ועדה בינלאומית מייעצת של חוקרים ומומחים בתחום.
תכנית פריד-גל לצדק מעברי במרכז לחינוך משפטי קליני
תכנית הצדק המעברי במרכז מינרבה
יוזמת הצדק המעברי של קרן פריד-גל
המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הרי ומיכאל סאקר נוסד בשנת 1959, ופעילותו הענפה מאז ועד היום נתמכת בתרומתה הנדיבה של משפחת סאקר. המכון משמש כזרוע מחקרית מרכזית של הפקולטה למשפטים, וכן כבית הוצאה לאור אקדמי, המוביל בתחום המשפט בישראל.
בשנות פעילותו הראשונות סייע המכון בידי משרד המשפטים וגורמים רשמיים אחרים שעסקו במלאכת החקיקה, בהכנת עבודות מחקר וניירות עמדה לקראת חקיקה ואף בניסוח הצעות חוק. כיום שוקד המכון על קידום המחקר המשפטי במגוון רחב של תחומים, באמצעים הבאים:
מרכז מינרבה לזכויות האדם הינו המרכז האקדמי החשוב בישראל בתחום זכויות האדם, ומהמרכזים המובילים מסוגו בעולם. המרכז נחשב פורץ-דרך בקידומם של המחקר והחינוך הישראלי בתחום; בעידודו של שיח רציני, מושכל ומשמעותי בין האקדמיה, המדינה והחברה האזרחית; בהבאתם לישראל של גדולי החוקרים בתחומי זכויות האדם השונים; בפיתוחם של קורסים ותכניות לימוד רב-תחומיים ייחודיים המאפשרים לסטודנטים מצטיינים באוניברסיטה העברית ללמוד במשותף עם עמיתים ממוסדות מובילים אחרים בעולם; ובהכשרת דור צעיר של מובילי ומחוללי שינוי חברתי.
המרכז מעניק מלגות לתלמידי דוקטורט ופוסטדוקטורט, מציע מענקי מחקר לחוקרים מכל תחומי המחקר ומכל המוסדות להשכלה גבוהה במדינה, מרכז קבוצות מחקר, מקיים כנסים בינלאומיים, ימי עיון, סדנאות והשתלמויות במגוון רחב מאד של נושאים, ומופקד על עריכתו של ה- Israel Law Review, כתב עת בינלאומי מוביל בתחום זכויות אדם ומשפט בינלאומי וציבורי, המוצא לאור על ידי Cambridge University Press - מההוצאות לאור האקדמיות היוקרתיות בעולם.
לאחרונה המרכז אף השיק תכנית דוקטורט רב-תחומית בינלאומית ייחודית בזכויות אדם, המכונה Human Rights under Pressure, במשותף עם האוניברסיטה החופשית של ברלין. בתכנית זו, הראשונה מסוגה בישראל, משתתפים היום 20 דוקטורנטים ופוסטדוקטורנטים באוניברסיטה העברית, מדיסציפלינות מגוונות כגון משפטים, מדעי המדינה, יחסים בינלאומיים, סוציולוגיה, לימודי מגדר, לימודים אורבניים, עבודה סוציאלית ופילוסופיה.
מרכז אהרן ברק למחקר משפטי בינתחומי נועד לרכז את פעילות המחקר המשפטי הבינתחומי באוניברסיטה העברית.
בעשרות השנים האחרונות, חוקרי המשפט מצאו שניתן לגלות פנים חדשות במשפט ולהבין ולנתח את התופעות המשפטיות טוב יותר על-ידי שימוש בשיטות-מחקר ובכלי-ניתוח השאולים מתחומים אקדמיים אחרים. ההסתמכות על דיסציפלינות אחרות מאפשרת להרחיב את השיח המשפטי, הן באמצעות הסתמכות על גופי-ידע חדשים הן באמצעות הרחבת המסגרת המושגית שבתוכה בוחנים את המידע הנוסף. היכרות עם הדרכים שבהן שאלות המעניינות משפטנים נדונות וממושגות בתחומים אחרים מצמיחה הארות חדשות ומאפשרת בחינה ביקורתית של ההנחות הרווחות בעולם המשפט. בצד הגישה הכלכלית למשפט פורחים שילובים של תחומים רבים נוספים, כמו משפט וספרות, משפט וחברה, משפט ותרבות, פילוסופיה של המשפט וניתוח פמיניסטי של המשפט. כמו כן, בשנים האחרונות גובר משקלם של מחקרים ניסויים ואמפיריים (כמותניים ואיכותניים) במשפט. הגם שיש הבדלים חשובים בין הבינתחומים הללו, באורח טיפוסי, בכל אחד מהם משתמשים החוקרים במונחים, בשיטות ובפרדיגמות מחקריות היונקות מתחום-הדעת האחר (כלכלה, סוציולוגיה, פסיכולוגיה, פילוסופיה וכדומה). ישנם גם בינתחומים שבהם אין מדובר רק בשאילה של רעיונות, מושגים ומתודות שפותחו בדיסציפלינות אחרות ויישומן בניתוח המשפטי, אלא עריכת סינתזה ואינטגרציה של שני התחומים לשם יצירתו של תחום-ידע חדש. כך, למשל, בתחום הניתוח הכלכלי של המשפט התגבשו במהלך הזמן מוסכמות השונות לא רק מהמחקר המשפטי המסורתי, אלא גם מהניתוח הכלכלי הסטנדרטי.
בהתאם למגמה זו, ההוראה והמחקר המשפטיים מאופיינים במידה רבה של בינתחומיות. יותר ויותר חוקרי-משפט רוכשים השכלה והכשרה בתחומים נוספים ומשתפים פעולה עם חוקרים מדיסציפלינות אחרות. גם חוקרים מיחידות אחרות באוניברסיטה, בעיקר בפקולטות העיוניות, עוסקים במידה בלתי מבוטלת במחקר משפטי בינתחומי, בדיסציפלינות שונות.
מרכז ברק מקדם מחקר ופעילויות אקדמיות משפטיות בינתחומיות אחרות באוניברסיטה העברית. הוא פועל במסגרת הפקולטה למשפטים, ומשתתפים בו גם חברי סגל מיחידות אחרות באוניברסיטה. המרכז משמש מסגרת לשיתוף פעולה בין חוקרים מיחידות שונות באוניברסיטה העברית העוסקים בהיבטים שונים של חקר המשפט.
המרכז עוסק בפעילויות הבאות:
מרכז ברק פועל בפקולטה למשפטים. למרכז ועדה אקדמית בראשותו של פרופ' איל זמיר ובראשו עומד מנהל, פרופ' גדעון פרחומובסקי המרכז פועל בהתאם לתקנון שאישרה הוועדה המתמדת של האוניברסיטה ונהלי עבודה שאשרה הוועדה האקדמית של המרכז. נשיא בית-המשפט העליון בדימוס, פרופ' אהרן ברק, הוא נשיא הכבוד של המרכז.
אהרן ברק
אהרן ברק הוא המשפטן, חוקר המשפט והשופט הבולט בדורו בישראל. כבר לפני העלאתו לדרגת פרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית בגיל 36, נודע ברק כמומחה בינלאומי למשפט אזרחי ועמד בראש ועדות בינלאומיות חשובות בתחום זה. ברק שימש כדיקן הפקולטה למשפטים ובגיל 39 מונה לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. כעבור שלוש שנים, בשנת 1978, הוא מונה לשופט בבית-המשפט העליון של ישראל. כעבור שתים-עשרה שנים (בשנת 1995) הוא מונה כנשיא בית-המשפט העליון, תפקיד שבו כיהן עד לפרישתו מכס השיפוט בשנת 2006. ברק נחשב כאחד מחוקרי המשפט המבריקים והפוריים ביותר של זמננו. כשופט, הוא היה הכוח המניע מאחורי הטרנספורמציה של המשפט הישראלי בשלושים השנים האחרונות ועלייתו של בית המשפט העליון כמוסד מרכזי בהגנה על ערכי הדמוקרטיה במדינת ישראל. פסיקתו עצבה מחדש כמעט את כל תחומי המשפט בישראל והעלתה את קרנו שלבית-המשפט העליון של ישראל בקהילה המשפטית הבינלאומית.
הגם שברק החל את דרכו כמומחה למשפט פרטי ומסחרי, כשופט הוא הפך עד מהרה לדמות המשפיעה ביותר בבית-המשפט בתחומי המשפט הציבורי והחוקתי. בהמשך דרכו השיפוטית, התעניין ברק יותר ויותר במשפט בינלאומי ופסיקותיו בתחום זה הפכו ציוני-דרך הנלמדים על-ידי עורכי-דין וחוקרים בכל רחבי העולם. בכל שנות כהונתו כשופט, ברק לא זנח את עבודתו המחקרית ופרסם שורה ארוכה של ספרים ומאמרים, בין היתר על פרשנות ומתודולוגיה משפטיות. אחדים מחיבורים אלה תורגמו לשפות זרות.
לקורות חיים מלאים של אהרן ברק, ראו כאן.
לרשימת הפרסומים של אהרן ברק, ראו כאן.
רשימת פרסומי מאמרים בכתבי עת וספרים
כותר |
מקור |
אחריות המעביד לנזק הנגרם לטרמפיסט כתוצאה מנהיגה רשלנית של עובדו |
הפרקליט יח 7 (1961) |
הפרקליט יח 193 (1962) |
|
הפרקליט יט 209 (1963) |
|
מחקרי משפט לזכר אברהם רוזנטל 104 (1964) |
|
הפרקליט יט 213 (1963) |
|
הפרקליט כ 17 (1963) |
|
האם עשוי נזק ממון נומינלי לשמש קולר לתלות בו פיצויים לדוגמא? |
הפרקליט כ 216 (1964) |
הפרקליט כ 355 (1964) |
|
הפרקליט כא 204 (1965) |
|
הפרקליט כא 426 (1965) |
|
הפרקליט כא 463 (1965) |
|
הפרקליט כב 198 (1966) |
|
הפרקליט כב 292 (1966) |
|
הפרקליט כד 178 (1968) |
|
הפרקליט כד 273 (1968) |
|
הפרקליט כד 280 (1968) |
|
הפרקליט כד 39 (1968) |
|
ארכה לחייב הראשי בשטר והשפעתה על הערב "אוול": משפט אנגלי נ. משפט מקומי |
הפרקליט כד 404 (1968) |
משפטים א 134 (1968) |
|
הפרליט כה 488 (1969) |
|
הפרקליט כה 289 (1969) |
|
הפרקליט כה 333 (1969) |
|
הפרקליט כו 161 (1970) |
|
מניעות כלפי צד רחוק בשטר (ע"א 552/69 סוכנות אוניות מזרחית נ' וולקן, פד"י כ"ד (2), 45) |
הפרקליט כו 471 (1970) |
משפטים ב 129 (1970) |
|
הפרקליט כח 162 (1972) |
|
משפטים ג 451 (1972) |
|
עיוני משפט ב 302 (1972) |
|
משפטים ד 539 (1973) |
|
אגרת חוב מלוה קצר מועד למוכ"ז: זכותו של קונה בתום לב ובעד ערך. |
משפטים ה 160 (1973) |
ההוראה בדבר "עצמאות החוק" ובעית הלאקונה בחקיקה הישראלית החדשה: תשובה לפרופסור פרידמן |
משפטים ה 99 (1973) |
עיוני משפט ג 5 (1973) |
|
משפטים ה 410 (1974) |
|
משפטים ה 499 (1974) |
|
משפטים ז 15 (1976) |
|
קובץ הרצאות בימי העיון לשופטים (1976) |
|
פרופסור אורי ידין; עם פרישתו מן ההוראה בפקולטה למשפטים |
משפטים ח ג’-ד’, 1977 |
חברה ורוחה: רבעון לעבודה סוציאלית ג 162 (1980) |
|
משפטים י 11 (1980) |
|
משפטים יב 248 (1982) |
|
משפטים יג 25 (1983) |
|
עיוני משפט ט 243 (1983) |
|
ספר זוסמן 71 (1984) |
|
עיוני משפט י 467 (1984) |
|
הפרקליט לו 165 (1985) |
|
גבורות לשמעון אגרנט 129 (1986) |
|
זמנים: רבעון להסטוריה 26, 12 (1987) |
|
בית המשפט הגבוה לצדק ובית הדין לעבודה - הארה מנקודת מבטה של תורת המשפט |
ספר בר-ניב 103 (1987) |
שנתון המשפט העברי יג 265 (1987) |
|
משפט וממשל ד 357 (1988) |
|
תדפיס ערב עיון בספרו של השופט א' ברק: שיקול דעת שיפוטי |
|
ביקורת שיפוטית ואחריות ממלכתית - היקף הביקורת של בית המשפט העליון על פסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה |
הפרקליט לח 245 (1989) |
ספר יצחק כהן 287 (1989) |
|
הפרקליט לט 267 (1990) |
|
ארבעים שנה למשפט הישראלי - דיני הנזיקין והקודיפיקציה של המשפט הישראלי |
משפטים יט 631 (1990) |
ספר אורי ידין כרך ב 27 (1990) |
|
קשר , 8, 3 (1990) |
|
הפרקליט מ 5 (1991) |
|
ידיעון למורה לאזרחות 7 71-82 (1991) |
|
משפטים כ 233 (1991) |
|
עיוני משפט טז 209 (1991) |
|
הפרקליט מ 197 (1992) |
|
משפט וממשל א 9 (1992) |
|
משפטים כב 31 (1992) |
|
המשפט א 10 (1993) |
|
הפרקליט מא 5 (1993) |
|
הרשות השופטת: עלון השופטים בישראל 23, 2 (1996) |
|
עיוני משפט כא 13 (1997) |
|
ספר תמיר 61 (1999) |
|
הפרקליט: ספר היובל 259 (1993) |
|
הפרקליט: ספר יובל 512 (1993) |
|
משפט וממשל א 253 (1993) |
|
ספר קלינגהופר על המשפט הציבורי 163 (1993) |
|
עיוני משפט יז 475 (1993) |
|
המשפט ב 15 (1994) |
|
הפרקליט מא 271 (1994) |
|
משפט וממשל ב 195 (1994) |
|
משפט וממשל ב 545 (1994) |
|
הכנסת מעולם לא היתה ריבונית - הריבון הוא העם |
הלשכה 24, 8 (1995) |
חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו |
הלשכה 26, 38 (1995) |
תרומתו של הנשיא שמגר למשפט ולשיפוט |
הרשות השופטת: עלון השופטים בישראל , 22: 6-12 (1995) |
משפט וממשל ג 11 (1995) |
|
משפטים כו 211 (1995) |
|
ספר זיכרון לגד טדסקי: מסות במשפט אזרחי115 (1995) |
|
ספר לנדוי 677 (1995) |
|
השופטים והחוק בצל הטרור |
הלשכה 30, 12 (1996) |
הפרקליט מב 445 (1996) |
|
הפרקליט מג 5 (1996) |
|
אתיקה שיפוטית |
הרשות השופטת: עלון השופטים בישראל 24, 2 (1996) |
דברים בטקס הפרידה מכבוד השופט דב לוין |
הרשות השופטת: עלון השופטים בישראל 23, 14 (1996) |
הקונסטיטוציונליזציה של מערכת המשפט בעקבות חוקי-היסוד והשלכותיה על המשפט הפלילי (המהותי והדיוני) |
מחקרי משפט יג 5 (1996) |
משפט וממשל ג 389 (1996) |
|
משפט וממשל ג 403 (1996) |
|
משפטים כו 415 (1996) |
|
משפטים כז 11 (1996) |
|
משפטים כז 223 (1996) |
|
משפטים כז 5 (1996) |
|
ספר זיכרון לגואלטירו פרוקצ’יה: חיבורי משפט 356 (1996) |
|
המסורת של חופש הביטוי בישראל ובעיותיה |
דברים אחדים: כתב-עת לעניני תקשורת, תרבות וחברה , 1: 26-33(1997) |
המשפט העברי - אוצר בלום של ערכי יסוד |
הלשכה 34, 30 (1997) |
"ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית" |
הרשות השופטת: עלון השופטים בישראל , 26: 15-23 (1997) |
דברי כב’ הנשיא א’ ברק בטקס הפרידה מכב’ השופט צ.א. טל |
הרשות השופטת: עלון השופטים בישראל 25, 2 (1997) |
דברי כב’ הנשיא אהרן ברק בטקס הפרידה מכב’ השופט גבריאל בך |
הרשות השופטת: עלון השופטים בישראל 26, (1997) |
ספר גבריאל בך 21 (דוד האן, דנה כהן-לקח ומיכאל בך, עורכים, 2010) |
|
דברי אהרן ברק |
מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית: רב שיח |
מקומו של המשפט העברי במשפט המדינה |
מחקרי משפט יד (תשנ"ז) |
מיסים: דו-ירחון לעניני מיסים 11 (4): א/ 1- א/ 14 (1997) |
|
משפטים כח 425 (1997) |
|
החוקה הכלכלית של ישראל |
דברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעיםח 121 (1998) |
רבעון לכלכלה 45, 7 (1998) |
|
יש לנו בישראל שופטים מקצועיים, אוביקטיביים וא-פוליטי |
הגלימה 14, 26 (1998) |
"מערכת בתיהמ"ש היא מערכת בריאה ופתוחה" |
הלשכה: בטאון לשכת עורכי הדין , 44: 4 (1998) |
דברי כב’ הנשיא אהרן ברק בטקס הפרידה מכב’ הנשיא מנחם גולדברג |
הרשות השופטת: עלון השופטים בישראל 27, 9 (1998) |
דברי כב’ הנשיא אהרן ברק בטקס מינוי שופטים |
הרשות השופטת: עלון השופטים בישראל 27, 2 (1998) |
מים מדליו: שנתון המכללה הדתית למורים133 (1998-1997) |
|
רב-תרבותיות במדינה דמוקרטית ויהודית: ספר הזיכרון לאריאל רוזן-צבי ז"ל 19 (1998) |
|
דברי כב’ הנשיא אהרן ברק בטקס הפרידה מכב’ השופט אליעזר גולדברג |
הרשות השופטת: עלון השופטים בישראל 29, 3 (1999) |
מנחה ליצחק: קובץ מאמרים לכבודו של השופט יצחק שילה בגבורותיו 31 (1999) |
|
הלשכה: בטאון לשכת עורכי הדין 40, 11 (1998) |
|
אלפיים: כתב-עת בינתחומי לעיון, הגות וספרות , 16: 36-44 (1998) |
|
הרשות השופטת: עלון השופטים בישראל 28, 2 (1998) |
|
|
עלי משפט 1, 9 (1999) |
משפט וממשל ה 375 (2000) |
|
הפרקליט מה 5 (2000) |
|
הרשות השופטת 30 3 (2000) |
|
איגרת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 25, 10 (2003) |
|
חבצלת 11, 4 (2000) |
|
עיוני משפט כג 601 (2000) |
|
עיוני משפט כד 9 (2000) |
|
בית משפט מיוחד לחוקה |
איגרת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים , 21: 2-5 (2001) |
"הגישור בסכסוכי משפחה - גשר בין בית המשפט לענייני משפחה לבין בית הדין הדתי?" | דיני המשפחה בישראל בעידן בית המשפט למשפחה כרך ג (יהושע גייפמן עורך, 2000) |
בהסכמה , 1: 4-5 (2001) |
|
המשפט ו 265 (2001) |
|
"אחינו דב לוין חיפש תמיד את האמת" |
הרשות השופטת: עלון השופטים בישראל 31, 122 (2001) |
משפט וממשל ו 21 (2001) |
|
איש תורת המשפט - עשרים שנה למותו של גד טדסקי - תרס"ז-תשנ"ג (1907-1992) |
איגרת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 23, 33, 2002 |
המשפט ז 517 (2002) |
|
כשהם אומרים "בית-משפט לחוקה" - למה הם מתכוונים (ראיון מיוחד עם נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק) |
זמן איכות: עיתון התנועה למען איכות השלטון בישראל 8, 10 (2002) |
ההיבט הציוני, ההלכתי-מורשתי והדמוקרטי - השאיפה להשלמה ולהרמוניה: ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית |
כיוונים חדשים 7 22 (2002) |
מחקרי משפט יז 347 (2002) |
|
משפט וצבא: בטאון המערכת המשפטית בצה"ל 16, 1 (2002) |
|
ספר ויסמן: מחקרי משפט לכבודו של יהושע ויסמן 1 (2002) |
|
ברק: הלקחים שלמדתי מהשואה |
עורך הדין 30, 50 (2002) |
על ערכים, שיפוט ודמוקרטיה בישראל |
עיונים בביקורת המדינה 59, 21 (2002) |
עלי משפט ב 293 (2002) |
|
קרית המשפט ב 5 (2002) |
|
הנשיא אגרנט: "קול העם" - קולו של העם |
קשר 32, 19 (2002) |
שערי משפט ג 9 (2002) |
|
הפרקליט מז 5 (2003) |
|
משפט וממשל ו 315 (2003) |
|
דברים שנשא נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק לרגל פרישתו של המשנה לנשיא שלמה לוין |
משפטים לג 321 (2003) |
דברי פרידה מהשופט יצחק אגלרד |
משפטים לד 3 (2003) |
ספר יצחק אנגלרד 17 (דפנה ברק-ארז וגדעון ספיר עורכים, 2010) |
|
"את המשפט של העם יש ללמוד באספקלריה של מערכת החיים הלאומים שלו". |
עלי משפט ג 377 (2003) |
קרית המשפט ג 33 (2003) |
|
קרית המשפט ג 95 (2003) |
|
משפט וממשל ז 33 (2004) |
|
הקדמה | זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות בישראל 5 (יורם רבין ויובל שני עורכים, 2004) |
משפט ועסקים א 3 (2004) |
|
ספר יצחק זמיר: על משפט, ממשל וחברה227 (2005) |
|
פנים: כתב-עת לתרבות, חברה וחינוך 29, 10 (2004) |
|
מאזני משפט ד 51 (2005) |
|
ביקורת שיפוטית על חוקתיות החוק: צנטרליסטית (ריכוזית) או דה-צנטרליסטית (מבוזרת). |
משפט וממשל ח 13 (2005) |
שערים למשפט , 1: 4-9, 2005 |
|
אנחנו משתדלים לא לתת ביטוי לפופליזם חברתי |
הלשכה 29, 14 (2006) |
המזרח החדש כו 25 (2006) |
|
הרצאה במעמד קבלת תואר דוקטור לשם כבוד,היברו יוניון קולג' (10.11.2006) |
|
הפרקליטים 9, 33, (2006) |
|
משפטים לה 505 (2006) |
|
משפטים לו |
|
דברי פרידה מפרופסור מנשה שאוה |
ספר מנשה שאוה : מחקרים במשפט לזכרו18 (2006) |
ספר מנשה שאוה: מחקרים במשפט לזכרו 43 (2006) |
|
עורך הדין: ביטאון לשכת עורכי הדין בישראל , 61, 24 (2006) |
|
שיפוט, משפט ודמוקרטיה |
המרחב הצבורי 1, 11 (2007) |
נפתחה הדרך לנישואים אזרחיים בישראל |
עורך הדין 68, 40 (2007) |
משפטים לז 279 (2008) |
|
ספר מישאל חשין 1 (אהרן ברק, יצחק זמיר ויגאל מרזל, עורכים (2009) |
|
משפטים לח 29 (2008) |
|
ספר דניאל - עיונים בהגותו של פרופסור דניאל פרידמן 845 (2008) |
|
משפטים לח 3 (2008) |
|
מגמות בדיני ראיות ובסדר הדין הפליל: אסופת מאמרים לכבודו של פרופסור אליהו הרנון 53 (2009) |
|
תשעה מן העליון – הרהורים שלאחר השפיטה | עלי משפט ז 131 (2009) |
ניגוד עניינים במרחב הציבורי: משפט, תרבות, אתיקה, פוליטיקה (2009) |
|
ספר ברק: עיונים בעשייתו השיפוטית של אהרן ברק 39 (2009) |
|
ספר ברק: עיונים בעשייתו השיפוטית של אהרן ברק 645 (2009) |
|
ספר דליה דורנר 47 (שולמית אלמוג, דורית ביניש ויעד רותם עורכים, 2009) |
|
מבחן המידתיות במובנו הערכי |
ספר מישאל חשין 201 (אהרן ברק, יצחק זמיר ויגאל מרזלעורכים, 2009) |
התיקון החוקתי שאינו חוקתי |
ספר גבריאל בך 361 (דוד האן, דנה כהן-לקח ומיכאל בך, עורכים, 2010) |
על התנגשותן של זכויות חוקתיות |
ספר יצחק אנגלרד 227 (דפנה ברק-ארז וגדעון ספיר עורכים, 2010) |
אילוץ דאונטולוגי, תרבות ההצדקה ומחוקק היורה בתותח: תשובה למבקרים | משפט ועסקים טו (2012) |
"מידתיות: מתודולוגיה ודמוקרטיה" | ספר אור 19 (2012) |
"זכויות חוקתיות והמשפט הפרטי - התחולה במשפט העבודה" | ספר אליקה ברק-אוסוסקין 353 (2012) |
"תיקון של חוקה שאינו חוקתי" | ספר גבריאל בך 361 (2012) |
"זכות הגישה למערכת השיפוטית" | ספר שלמה לוין |
עשרים שנה למהפיכה החוקתית | דברים במושב הסיום בכנס אודות עשרים שנה למהפיכה החוקתית |
על ההשכלה הגבוהה והזכות לה | דברים בכנס ההשכלה הגבוהה ה-3 במאי, 2013 |
כבוד האדם | דברים ביום העיון לדורית בייניש, ה-22 באפריל, 2013. |
נשיא כבוד: נשיא בית-המשפט העליון בדימוס, פרופ' אהרן ברק
מנהל אקדמי: פרופ' גדעון פרחומובסקי
ועדה אקדמית:
רכזת הועדה האקדמית: הגב' רויטל בהט
The Crime Group is composed of scholars drawn from diverse disciplines within law and social science who have a strong interest in research and policy in the area of criminal justice. The group was established to encourage serious discussion of complex problems in Israel, and as a vehicle for developing critical and innovative academic and policy analysis of core problems in Israel and in this area more generally. The group allows for a unique examination of problems that span law and social science because its members share expertise in legal theory, criminal law, research methods and criminology. The group also encourages the involvement of practitioners who have strong academic ties but work in legal and criminal justice practice. Working papers written by members of the group are published and distributed.
The group has regular meetings in which papers are presented and discussed. In the past, the group’s meetings were devoted to issues such as white collar crime, speech-related offences, "sentencing lotteries", the art of the interview in criminology, sentencing guidelines and other subjects. The group also welcomes foreign criminal law and criminology scholars to take part in its activities. This past year, meetings were held with Dennis Curtis, Stuart Green, Douglas Husak, David Miers, Daniel Nagin, and Paul Robinson.
The group also encourages and supports research on core questions in law and social science, especially as they are applied to the Israeli scene. Last year, the group studied in detail the subject of sentencing guidelines. A position paper was written focusing on the implications of the group's research for public policy in this area. The paper examines critically the legislative proposal submitted by the Israeli Minister of Justice which introduces significant reforms in structuring the exercise of judicial discretion in sentencing. This year the group’s discussions will revolve around the theme of cross-national crimes and the relationship between domestic and international criminal law, with particular focus on victims.
Activities of the group have been generously supported by the British Friends of the Hebrew University Law School through a fund established in honor of Lord Taylor.
Members of the Group:
Name | Phone Number | |
Prof. Mimi Ajzenstadt | mimi@mscc.huji.ac.il | 5882517 |
Adv. Nava Ben Or | nbenor@cs.huji.ac.il | 5881989 |
Prof. Miri Gur Arye | msreut@mscc.huji.ac.il | 5882551 |
Prof. Alon Harel | msalon@mscc.huji.ac.il | 5882582 |
Dr. Anat Horovitz | msanath@mscc.huji.ac.il | |
Dr. Rinat Kitai-Sangero | rinat@rg-law.ac.il | |
Prof. Mordechai Kremnitzer | msmota@mscc.huji.ac.il | |
Dr. Itzhak Kugler | mseekoo@mscc.huji.ac.il | 5882563 |
Prof. Simha Landau | msfredy@mscc.huji.ac.il | 5882515 |
Dr. Hagit Lernau | hagitl@justice.gov.il | 5881516 |
Dr. Avraham Levi | avmlevi@netvision.net.il | 5815284 |
Dr. Daniel Ohana | dannyohana@hotmail.com | |
Dr. Boaz Sangero | sangero@rg-law.ac.il | |
Prof. Leslie Sebba | mssebba@mscc.huji.ac.il | 5882571 |
Dr. Re’em Segev | rmsegev@mscc.huji.ac.il | 5882575 |
Dr. Nadira Shalhuv Kiborkian | msnadera@mscc.huji.ac.il | 5882505 |
Prof. Yoram Shahar | sachar@idc.ac.il | |
Dr. Orit Shalev | msorits@mscc.huji.ac.il | 5881896 |
Dr. Odeda Steinberg | msodedas@mscc.huji.ac.il | 5882514 |
Dr. Doron Teichman | teichman@mscc.huji.ac.il | |
Prof. David Weisburd | msefrat@mscc.huji.ac.il | 5882507 |