נשיאת בית המשפט העליון, נבחרת סנאט האוניברסיטה העברית לד"ר כבוד של האוניברסיטה בשנת תש"ע; אדוני הנשיא בדימוס, חברי נשיאות נכבדים, מנכ"ל האוניברסיטה, דיקן הפקולטה, בוגרות ובוגרים יקרים – כולכם חברים בקהילה המשפטית הישראלית!

<לשש העדויות שבידינו מיום פתיחת שערי הפקולטה למשפטים יש מכנה משותף מסגרתי – כולן קצרות. אשתדל לעמוד בתקן שנקבע בדורם לדורות.>

באותו המעמד אמר נשיא האוניברסיטה דאז, הפרופ' ברודצקי, מה שהפך להיות לתו הייחוד של הפקולטה: "הפקולטה החדשה לא תעסוק בהכשרת בעלי מקצוע בלבד. היא תשמש גם-כן מרכז חשוב לעיון ולחקירה בשדה המשפט והחוק... צריך לקוות שהפקולטה תרים תרומה רבת ערך למדע המשפט". ההכרזה הפכה לסמל המותג של הפקולטה שלנו; זו הכרזה שהתמלאה בתוכן; זו תקווה שמתגשמת יומיום, זו פקולטה שממזגת את העיוני והיישומי בשדות המחקר והמעשה. מן הבית הזה יוצאים מזה ששים שנה "בעלי המקצוע" המעולים, מדעני המשפט המובילים בעולם לתחומיהם השונים; מן הבית הזה יוצאים חוקרי החוק, המובילים את החקיקה וסמני הערכים; מן הבית הזה באים המרימים את קול המצפון בחברה ובעולם. אתם נושאים איתכם את הבית הטוב הזה לכל חזית פעולה שלנו (כמו צבּים) ולכן באתם הערב. ליהנות ממראה הדורות שהוא הבבואה של כל אחד מכם ובעת היאסף כולכם אין אתר שאינכם בו.

אלא שהבית בית ההשכלה הגבוהה והמחקר הראשון והבכיר בישראל, בית האוניברסיטה העברית, עומד בפני בעיית יסוד שממנה נובעות בעיות קיומיות רבות. לא הצלחנו להבהיר בציבור את מה שהוא כה פשוט עבורנו. לא הצלחנו להבהיר בציבור שלמדינת ישראל אין משאבי טבע, אין נפט ואין מחצבים – אך היא בורכה בהון אנושי יוצא מן הכלל המרוכז באוניברסיטאות המחקר. שהמחקר האקדמי הוא מנוע הצמיחה של המשק והמשאב החשוב ביותר לקידום החברה הישראלית. לא הצלחנו להבהיר בציבור שהמחקר הוא הנכס האסטרטגי של מדינת ישראל. מן הבעיה הזו נובעים - הזלזול בלימוד שאינו לתכלית, הקיצוץ האכזרי במשאבים למחקר, שיכחת החוקרים, לקט הסיסמאות של מס שפתיים ופאת שדה המחקר המשתמרת במאמץ כביר של חברי הסגל האקדמי בפקולטה.

דור ויותר קודם להקמת מוסדות מדינת ישראל כישות עצמאית היה ברור שמדינה שכזו תלויה בהשתנות מהותית של החברה. השתנות הנשענת על אבני היסוד של המחקר, הידע והחינוך האקדמי. באווירה הזו הונחו בשנת 1918 אבני היסוד לאוניברסיטה בהר הצופים ונפתחו שעריה, בשנת 1925. נזכור כולנו: המעשה ההיסטורי המכונן הראשון של בניית מדינת ישראל היה הקמת האוניברסיטה העברית בירושלים.

אני מבקש מבוגרי האוניברסיטה שיסבירו את ההבדל בין הוראה גרידא לבין מחקר; את ההבדל שבין העברת ידע ליצירת ידע. את מקומה המיוחד של האוניברסיטה בחייה של מדינה מודרנית ושל חברה אזרחית.

לכל תחום מחקר יש שפה משלו ושפת המשפטנים קשורה אל החוק. אני מבקש שתשקלו בכובד ראש להעמיד את המחקר שבהשכלה הגבוהה בין ערכי היסוד של החברה והמדינה בדרך שאתם יודעים. בקשתי שתשקלו להביא לחקיקת חוק יסוד המחקר וההשכלה הגבוהה. חוק יסוד המגן על חופש המחקר האקדמי ועצמאות מוסדותיו.

הרי חוקי היסוד הם הדרך שבה בחרה הכנסת לשם גיבוש הדרגתי של חוקה למדינת ישראל. הוא סעיף טבעי בפרק "מגילת הזכויות" וחבר נכון לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ולחוק יסוד: חופש העיסוק – שעוסקים בזכויות האדם.

חקיקת חוק יסוד ההשכלה הגבוהה נועדה לבטא את הכרתה של מדינת ישראל בעובדה זו וכן נועדה לבצר ולשמר את מעמד המדע והמחקר. אני מצפה כי כתוצאה מחקיקת "חוק יסוד המחקר וההשכלה הגבוהה" יועבר המסר על חיוניות המדע לרבים. אני מצפה כי לאחר חקיקת חוק היסוד, לא יעלו הצהרות חוק והצעות חוק אופנתיות שמביאות לשחיקת המעמד של המחקר וההשכלה הגבוהה, ולפגיעה בחופש האקדמי. אני רואה בחקיקת חוק זה עניין מהותי ועקרוני למדינת ישראל. קולכם הרי יישמע בזכות מי שאתם; כי לצערי בחוץ שכחו כי בית היוצר הוא בית האוניברסיטה.

ואנחנו - נוטלים על עצמו מחויבות עצומה להמשיך ולשנות את העולמות בהם אנו חיים ויוצרים ולהיות הכוח המוביל את השינוי בעולמות אלו. אנו מחויבים לשנות את דמותה של ירושלים; אנו מחויבים לשנות ולקדם את המחקר בישראל ולהמשיך ולהוביל אותו לסטנדרטים הגבוהים בעולם; אנו מחויבים לבנות את מנהיגות העתיד של ולהוביל את המחקר העתידי כשם שעשינו זאת בעבר; אנו מחויבים לעמוד בראש המהלך להצלת ההשכלה הגבוהה בישראל, להצלת המחקר האקדמי בה, ולעצירת שטף הזרימה של כישרונות אדירים מן העולם האקדמי בישראל אל מחוצה לגבולותינו.

ברוכה ההתכנסות שלכם, ברוך שובכם הביתה ותודה על הנכונות שבוודאי יש בכם להביא את דבר הבית חוצה.