מדור "הסטודנטים"

מי אני? שנון קיש
אביבים: 32
שנה: ג'

העובדות: בגיל 12 עלתה לארץ מקליפורניה. עוד לפני לימודי המשפטים הספיקה לסיים תואר ראשון בלימודי מזרח אסיה ובלימודי תיאטרון, שהרחיבה גם לתחום התיאטרון השייקספירי והלחימה התיאטרלית.

למה משפטים? "לאחר התואר הראשון עבדתי כמעט עשר שנים בתחום התיאטרון והחינוך, ורוב העבודה שלי הייתה במסגרת קבוצות קטנות", היא מספרת. "הבנתי שהמשפט הוא כלי נהדר להביא לשינוי וחיזוק אוכלוסיות חלשות שנאלצות להתמודד עם גופים גדולים ומאיימים." לימודי המשפטים אכן לא איחרו לבוא, ושנון הספיקה בין היתר להתנדב ברבנות הראשית במסגרת מרכז "ברירה", לעשות טרום התמחות במשרד "כרמלי ארנון", להשתתף במועדון הדיבייט הירושלמי ולהשתתף בתחרות הבינלאומית למשפט על שם פיליפ ג'סאפ.

דיון נוסף: למרות התואר האינטנסיבי, שמרה שנון אמונים לתיאטרון והמשיכה לעסוק באמנויות הבמה. "אני עוסקת בכוריאוגרפיה של קרבות עבור Theatre in the Rough, שזו קבוצה שמעלה הצגות שייקספיר פעם בשנה." נוסף לכך, שנון ממשיכה להדריך בני נוער בתחום הלחימה התיאטרלית ומעבירה קורסים על יצירותיו של שייקספיר. בימים אלו היא אף משחקת במחזמר במסגרת JTown Playhouse, קבוצת תיאטרון ירושלמית דוברת אנגלית. שנון מצליחה לשלב כמעט באופן טבעי בין עולם המשפטים לעולם התיאטרון. "בעולם הליטיגציה זה מועיל כשיש כלים בסיסיים של עמידה בפני קהל והצגה באופן קוהרנטי", היא מסבירה. "העבודה בתיאטרון עוזרת לפתח את גישת ה'מחד – מאידך', לפיה לכל מצב יש כמה פנים ויש לנסות להבין את כולם", היא מוסיפה. גם תחרות המשפט הבינלאומי טומנת בחובה אלמנטים תיאטרליים ואלו הביאו את שנון להגיע לתחרות מלכתחילה. "אני פשוט נהנית להציג בפני קהל."

מי אני? תהילה מאיר
אביבים: 28 
שנה: ג'

עובדות: נשואה ואם לשניים, מצליחה לנהל חיים סטודנטיאלים וגם להספיק לאסוף את הבן מהגן בזמן. ניהול המשפחה הוא עבודה במשרה מלאה ותהילה מקדישה את מיטב זמנה לכך. "אני מהאנשים המיתולוגיים שאף פעם לא פגשתם, שהציונים שלהם מתחת לממוצע" מתבדחת תהילה. הדרך לא פשוטה עבורה ולעתים נדרשים גם קרבנות. "אני לוקחת קורסים בעיקר בבקרים, וכשיש תקופות עם הרבה עבודות אני מתקשה להגיע לאוניברסיטה ומאוד ייתכן שהתואר ייקח קצת יותר מ-3.5 שנים", היא מעידה. תהילה נמצאת בשלב בחייה שאכן משפיע על הלימודים, אך בניגוד להרבה מחבריה, היא משתדלת לשמור על רוגע. "בפקולטה יש סוג של חוק כלים שלובים. מי שלומד – לומד כל הזמן, מי שגם עובד, לומד פחות. אבל כולם בסופו של דבר עובדים נורא קשה." ומה עם ציונים? "אני חושבת שפחות אכפת לי מציונים מאשר רוב חברי, ואני כמעט ולא עושה מועדי ב'.

יש גישות שונות להורות, ושלי היא מעט קיצונית: ישנן אימהות שיבחרו ללמוד עד הלילה, לחזור ללימודים מיד אחרי הלידה וגם להתמחות בעליון. אני בטוחה שאפשר לקבל ציונים גבוהים ולקחת קורסים בערבים בתור אמא, זה תלוי בסגנון ההורות וברצונות. לי יש עכשיו תינוק חדש ואני רוצה שנה רגועה איתו."

למה משפטים? חוץ מהעניין, תהילה מקווה שלימודי המשפטים יפתחו בפניה פתח לעבודה שבה תוכל לעבוד בעמותה שעוזרת לאנשים. עם זאת, השיקול המכריע היה שעות העבודה: "היום אני חושבת שאם אצטרך לבחור בין עבודה מעניינת בשעות לא נוחות לבין עבודה משעממת עם שעות נוחות, אבחר באחרונה; אך כמובן שלא כל האמהות צריכות לעשות את הבחירה הזו." את מלאכת ה"איזונים" בין שיקולים לומדים גם מחוץ לפקולטה, בחיים.

דיון נוסף: בתקופת המבחנים האחרונה הגיעה תהילה להיבחן כשהיא בחודש התשיעי להריונה. "המשגיחות מאוד נהנו מזה וכל הזמן דחקו בי לצאת לשירותים", אומרת תהילה בחיוך. "לא היה כל כך קשה ללמוד בחודש תשיעי, דווקא עכשיו כשהתינוק כבר בחוץ, זה הקושי האמיתי." יש רגעים שבהם ההיריון והמשפט אף מתלכדים זה עם זה. תהילה מספרת על אולטרסאונד שעברה ממש יום לפני הבחינה המסכמת בדיני נזיקין: "ראיתי שעל שלט הדלת היה כתוב 'ד"ר לאור'. זכרתי שלמדנו עליו באחד מפסקי הדין שעוסק ברשלנות רפואית בהריון, אך לא לדאוג: הכול היה בסדר", היא מרגיעה.

מי אני? אריאל גלילי 
אביבים: 28
שנה: ב'

העובדות: עובד במעון "בית הזיו" לאוטיסטים ברמת אשכול ופעיל במאבקים אזרחיים. העבודה ב"בית הזיו" בעיקר כוללת ליווי: "אנחנו משוחחים איתם ומסבירים להם מה יש היום ומה יש לאכול. לאחר מכן הם עולים להתקלח ולעתים אנחנו עוזרים להם, בודקים שאין להם פצעים או חבלות ומצב הרוח בסדר." בנוסף העבודה כוללת שעת סיפור, משחקים, כביסה וישיבה בבתי קפה.

למה משפטים? אריאל אומר כי לא הגיע למשפטים עקב שיקול כלכלי. בשנים האחרונות עסק בעזרה לקבוצות מוחלשות, בזכויות דיור של משפחות שפונו מהדירות שלהן על ידי עמידר ובפעילות פוליטית בשייח ג'ראח ומקומות נוספים. "החלטתי שאני רוצה לקחת את זה צעד אחד קדימה ולהשתמש בכלים משפטיים. יש בזה יותר כוח ויכולת להעצים אנשים וקבוצות", הוא מנמק.

"ראיתי בחיים שלי מעשי אי צדק ועוול וזה יוצר בך איזושהי שאיפה לתקן. זה חדור בי אינהרנטית מגיל מאוד צעיר ואני לא מסוגל להיוותר אדיש."

דיון נוסף: "אני לא סופרמן", עונה אריאל לשאלה הברורה מאליה: כיצד אפשר לשלב הכול עם לימודי המשפטים? "בשנה האחרונה הייתי פחות פעיל ולקחתי הפסקה מהפעילות החברתית והפוליטית." עם זאת הוא אינו רואה בלימודים הפסקה מוחלטת: "התואר הזה הוא חלק מאוד חשוב מהפעילות מבחינתי ואני מנסה להקדיש לו יותר זמן."

מי אני ? אייר סתיו 
אביבים: 27
שנה: ב'

העובדות: סולן להקת Road to Evenmind . הלהקה קיימת עוד מימי ילדותו של אייר ובימים אלו מציינים החברים בה 20 שנות נגינה יחד. עם השנים החבר'ה נעשו רציניים והאבולוציה מאז ארוכה: "הליריקה נהייתה יותר עמוקה, המוזיקה הפכה למורכבת וכבדה יותר", הוא מתאר. "בהדרגה עברנו לכתיבת שירים, עיבוד, הקמת אולפן ועריכה ברמות מאוד גבוהות." לפני שנתיים הוציאה הלהקה אלבום העונה לשם Diagnosis: Unsolved.

למה משפטים? "לא רציתי ללמוד מוזיקה כי העדפתי לשמור את זה כתחום טהור שאני עושה בזמני הפנוי", אומר אייר. הוא מסביר שלימודי המשפטים מתאימים לחשיבה הפרקטית שלו וגם מתקשרים לעבודה המוסיקלית: "זה משהו שפותח לי את הראש ועוזר לי גם בתחומים בהם אני עוסק בלהקה. אני אוהב לעשות רציונליזציה ולנתח דברים ברמה המחשבתית."

דיון נוסף: כשאייר לא לומד, הוא עושה מוסיקה וכך משלב בין השניים. "דווקא כשיש לי זמן פנוי היעילות שלי נפגמת. גם הגיוון וגם השהייה במסגרת שפותחת לי את הראש זה משהו שאני רואה בו עניין חיובי. אם רוצים לעשות את זה אז מוצאים את הזמן, בלי תירוצים. מי שאוהב את זה פשוט ישן פחות." מעתה אמרו: שכשאין זמן – מספיקים הרבה.