מכון סאקר למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי: הבמה הפרסומית האקדמית של הפקולטה

מכון סאקר בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית הוא ההוצאה הגדולה והוותיקה ביותר של ספרות משפטית אקדמית בישראל * פרופ' דוד גליקסברג, ראש המכון, מספר על הספרים העתידים לצאת ועל האתגרים העומדים בפני המכון    

הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית ידועה כמובילה בתחום האקדמי של עולם המשפטים הישראלי. את מקומה היא מרוויחה ביושר, בזכות חוקרים מצטיינים ואנשי אקדמיה שממשיכים לעמוד בחזית החשיבה המשפטית. עם זאת, ללא במה מתאימה להוציא את הדברים לאור – כיצד יוכלו החוקרים להפיץ את ממצאיהם? למטרה זו הוקם מכון סאקר למחקרי חקיקה ולמחקר השוואתי, המשמש כהוצאה לאור של הפקולטה למשפטים.

"המכון קיים כבר עשרות שנים", מסביר פרופ' דוד גליקסברג, ראש המכון. "יש לו מספר תפקידים, ובראשם הוצאה לאור של ספרות משפטית אקדמית בתחום המשפט. אנחנו הוצאת הספרים החשובה ביותר, המרכזית והכמעט-בלעדית לספרי משפט איכותיים. ספרים שלנו מתפרסמים היום באמצעות שיתוף פעולה עם הוצאת 'נבו'. כל שנה יוצאים ספרים רבים, ובמקביל נדחים כתבי יד. לצד פעילות זו המכון עוסק גם בהוצאת כתבי העת 'משפטים' ו'חוקים'".

יש תחום מסוים שבו אתם מתמקדים?

"המדיניות שלנו היא הפוכה, במובן זה שטווח הפרסומים שלנו נע על כל ענפי המשפט ללא יוצא מן הכלל, לרבות כתיבה בין תחומית, וכן ספרות קרימינולוגית, וזאת עקב היותו של המכון לקרימינולוגיה חלק בלתי נפרד מהפקולטה למשפטים. עד היום המכון פרסם מאות רבות של ספרים ושל כתבי עת.  אין בישראל הוצאה לאור של ספרות משפטית בדומה למכון סאקר מבחינה איכותית ומבחינה כמותית".

מהיכן מגיעים הכותבים?
"הכותבים שלנו הם לא רק מרצי הפקולטה למשפטים בירושלים. פונים אלינו מרצים רבים מכל האוניברסיטאות והמכללות בישראל. כך, למשל, אנחנו נמצאים בעיצומו של תהליך הפקת ספרו של פרופ' אריאל פורת מאוניברסיטת תל אביב בדיני הנזיקין. הספר הזה יצטרף לספרו של פרופ' ישראל גלעד מהפקולטה בירושלים, שיצא לאור לאחרונה ועוסק אף הוא בדיני הנזיקין".

מה התהליך שעובר כתב יד עד שהוא הופך לספר בהוצאת המכון?
"מחברים שולחים לנו כתבי יד, שעוברים סינון ראשוני על ידי, כראש המכון. כל כתב יד נשלח לשניים עד שלושה קוראים חיצוניים שיחוו דעתם אם הוא ראוי לפרסום כספר במכון. אם כן – האם נדרשים שינויים ומהם. אחרי שמתקבלות חוות הדעת הללו אנחנו מעבירים אותן לכותבים. בדרך כלל, הכותבים מודים לנו על ההערות והם מטייבים את כתב היד בהתאם להוראות אלה".

פרופ' דוד גליקסברג, ראש המכון

מה אתה מחפש בסינון הראשוני?
"צריך להבין שהסטנדרטים שלנו לפרסום ספרים הם מאוד גבוהים. המחברים יודעים זאת, ואנחנו בדרך כלל לא מקבלים כתבי יד הנושאים אופי פרקטי. אנחנו מקבלים מראש ספרים שיש בהם יסודות אקדמיים. אך לא די בכך – אנחנו רוצים שתהיה רציפות של איכות אקדמית לאורך כל הספר. זה משפיע על הסטנדרטים של הספרים. מאחר שהקהילה המשפטית מודעת היטב לדרישות הגבוהות שלנו, לא נשלחים לנו, בדרך כלל, כתבי יד בעלי איכות ירודה. בז'אנר הספרותי של המכון כלולות מונוגרפיות ויש גם ספרי אסופות מאמרים, שמתבצעים ביוזמה של עורכי האסופה עצמה או ביוזמת המכון. גם באסופות אלה, כבכל ספר אחר, אנחנו מחויבים לרמה האקדמית הגבוהה והאיכותית ביותר".

התהליך הזה נשמע ארוך. זה לא מערים קשיים?
"אנחנו משתדלים לקצר מאוד את התהליכים האלה, ולרוב הם אורכים חודשים ספורים. ההסכם שלנו עם 'נבו' גורם לכך שתהליכי ההפקה הטכניים הם מהירים ביותר. הספרים יוצאים ברמת גימור גבוהה, במישור הטכני ובמישור הויזואלי. שיתוף הפעולה עם 'נבו' מניב תוצרים המתמודדים בהצלחה רבה ביותר עם כל הוצאות הספרים המקבילות. צווארי הבקבוק הם בעיקר אצל המחברים, שצריכים להגיב על ההערות, שינויים, הגהות, מפתחות וכיוצא בזה. לעיתים אנו מתקשים במציאת הרפרנטים, מומחים בתחום שהספר עוסק בו, המסוגלים לחוות דעתם על כתב היד. גם כאן, אנו משתדלים להיות יעילים מבלי לפגוע באיכות חוות הדעת וזו הזדמנות מצוינת להודות לכל מחווי הדעה, העושים זאת במסירות רבה".

**

פרופ' דוד גליקסברג, אחד ממומחי המס הבולטים במדינת ישראל, נתמנה לראש המכון באוגוסט 2012, תפקיד שמילאו בעבר כמה מהאישים הבולטים בעולם המשפט הישראלי. ראש המכון הראשון היה ד"ר אורי ידין, ולאחריו כיהנו, בין השאר, יצחק זמיר, יצחק אנגלרד, גבריאלה שלו, סיליה וסרשטיין-פסברג, מירי גור-אריה, שמעון שיטרית, מיכאיל קרייני ורבים נוספים. לצד פרופ' דוד גליקסברג יושבים בוועד המנהל של המכון ד"ר בני פורת ופרופ' שמעון שטרית.

האם המכון מתמקד רק בהוצאת הספרים?
"לא, לצד הפעילות הזו אנו גם משמשים אכסניה לכתב העת 'משפטים' וכתב העת 'חוקים', ומארגנים ימי עיון וכינוסים. בנוסף אנחנו גם מוציאים את Jerusalem Forum עם אוניברסיטת אוקספורד ומקדמים את המחקר של הדור הצעיר באמצעות מלגת מחיה לפוסט-דוקטורט".

מה האתגרים שעומדים בפניכם היום?
"אחת הבעיות העיקריות שהמכון מתחבט בהן היא השפעת הגלובליזציה על הפרסומים. הנטייה של הקהילה המשפטית האקדמית לפרסם שלא בעברית ובאכסניות זרות היא מאוד גבוהה, והדבר משפיע גם על הנכונות של הקהילה האקדמית לתרום מאמרים לספרים שאינם מונוגרפיות, כגון אסופות מאמרים. העורכים והמכון מפעילים את השפעתם האינטנסיבית כדי לשכנע את חברי הקהילה לכתוב בעברית לזירה המקומית".

הגלובליזציה לא נותנת אותותיה גם אצלכם?
"כפי שציינתי, הגלובליזציה משפיעה מאוד על נכונות החוקרים לכתוב בעברית. בימים אלו אני עסוק ביצירת מיזם לשיתוף פעולה בינינו לבין הוצאת ספרים גדולה ביותר באירופה, כך שספרים באנגלית יוכלו לצאת באותו מיזם משותף. חלק מההתמודדות של כתבי העת עם תהליך הגלובליזציה הוא השימוש בחוברת נושאית שמבוססת על יום עיון. כך, למשל, כתב העת 'משפטים' ערך בחודש יוני האחרון יום עיון שבמרכזו מחקרים אמפיריים וביהביוריסטיים".

על מה אתם עמלים עכשיו?
"אנו עסוקים מאוד בקידום ההוצאה לאור של ספרים רבים ומגוונים. הזכרתי קודם את ספרו של פרופ' אריאל פורת מאוניברסיטת תל אביב. כמו כן, אנו עומדים לפרסם בתקופה הקרובה ביותר ספר מקיף במיוחד בתחום המשפט הבינלאומי הפרטי שכתבה פרופ' סיליה פסברג, והרשימה ארוכה. אנו עסוקים גם בקידום ספרי אסופות מאמרים. כך, לאחרונה, יזם המכון הוצאת ספר לזכרו של מ"מ נשיא בית המשפט העליון, השופט אלון, שנפטר לפני חודשים אחדים".