check
משלחת מרכז מינרבה לצפון אירלנד: מבט אחר על הקונפליקט הישראלי-ערבי | הפקולטה למשפטים

______________________________________________

משלחת מרכז מינרבה לצפון אירלנד: מבט אחר על הקונפליקט הישראלי-ערבי

משלחת מרכז מינרבה לצפון אירלנד: מבט אחר על הקונפליקט הישראלי-ערבי

 

זה מספר שנים יוזם מרכז מינרבה משלחות סטודנטים לסיור לימודי באזורי סכסוך שהופעלו בהם מנגנוני צדק מעברי. הסטודנטים זוכים לחוויה בלתי נשכחת, ובמהלכה חוזים בדרכים הייחודיות שבהן מתמודדות המדינות השונות עם המצב שלאחר הסכסוך ומתקדמות לקראת עתיד של קיום זכויות אדם ושלטון חוק. הסיורים הלימודיים מתקיימים בעזרת תמיכה נדיבה של קרן גל מניו יורק.

 

מרכז מינרבה לזכויות האדם באוניברסיטה העברית יוזם מגוון פרויקטים אקדמיים אשר חושפים את הסטודנטים לסוגיות שונות בתחום זכויות האדם. מאז שנת 2009 יוצאות משלחות סטודנטים לסיורים לימודיים בתחום צדק מעברי, מטעם המרכז, במדינות שחוו סכסוך והפעילו מנגנונים שונים להתמודדות עם המצב שבעקבותיו. הסטודנטים לומדים במהלך סמסטר אינטנסיבי על מדינה שבה הופעלו מנגנוני צדק מעברי, ובשיאו של הפרויקט הם יוצאים לביקור בלתי-נשכח באותה מדינה, שבמהלכו הם נחשפים לאופן שבו היא מבטיחה עתיד של קיום זכויות אדם לאזרחיה. בשלוש השנים הראשונות של התוכנית בחנו חברי המשלחות את סוגיית הצדק המעברי בהקשר של רואנדה. בשנה שעברה התארחו הסטודנטים לראשונה בצפון אירלנד, והם צפויים לבקר שם גם השנה.

 

תחום הצדק המעברי עוסק בהתמודדות מדינות וחברות שונות עם עוולות העבר, במעברן ממצב טראומתי המתאפיין בהפרה ממושכת ומשמעותית של זכויות אדם, מלחמת אזרחים, משטר דיכוי ולעיתים גם רצח-עם למצב של פיוס ושיקום, על מנת להבטיח עתיד של קיום זכויות אדם ושלטון חוק. התוכנית לצדק מעברי של הפקולטה למשפטים היא היחידה מסוגה בישראל. היא כוללת מחקר, כנסים וסדנאות, מומחים אורחים מחו"ל ומישראל, מלגות והתמחויות לסטודנטים – ומציעה מגוון קורסים לתואר ראשון ושני. התוכנית מתאפשרת הודות למענקים ותרומות ממקורות שונים בארץ ובחו"ל, ובכלל זה תמיכה משמעותית ביותר שמעניקה לאורך השנים קרן גל מניו יורק.

 

הפקולטה למשפטים מציעה לסטודנטים הלומדים בה מגוון קורסים בתחום, וביניהם "סדנת צדק מעברי" המתמקדת בצפון אירלנד כמקרה בוחן. את הסדנה מעביר ד"ר רון דודאי, שבעבר היה עמית מחקר במכון לצדק ופיוס בדרום אפריקה וחוקר עמית ב-SOAS באוניברסיטת לונדון, וכתב את עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת קווינ'ס בבלפסט, צפון אירלנד - והיום הוא פוסטדוקטורנט בתכנית עמיתי מרטין בובר היוקרתית באוניברסיטה העברית.

 

 

 
הסטודנטים במכון לצדק מעברי באוניברסיטת אלסטר ליד בלפסט (עומדים במרכז: ד"ר רון דודאי, עו"ד דני עברון ותלמידת הפקולטה מיכל קליין)

 

מטרת הסדנה היא לבחון ולנתח מושגים ומוסדות של צדק מעברי בהקשר של יישוב סכסוכים, תוך התמקדות במקרה המבחן של צפון אירלנד. הסכסוך בצפון אירלנד היה המשמעותי והרצחני ביותר במערב אירופה שלאחר מלחמת העולם השנייה. התהליך שהביא לסיום הסכסוך נחשב למוצלח ברובו, אולם המתיחות עדיין קיימת. יישוב הסכסוך כלל מגוון רחב של יוזמות ומוסדות של צדק מעברי. הסדנה עוסקת בין היתר גם  בהיבטים השוואתיים. במרכז מינרבה מאמינים כי צורת החשיבה, המתודות ומנגנוני הצדק המעברי שהופעלו במקומות אחרים בעולם יכולים לסייע גם בתהליך הבאתם של קונפליקטים אחרים לסיומם - לרבות אצלנו.

 

לסדנה נבחרים עשרה סטודנטים בעלי רקע אקדמי מגוון, רובם ככולם בעלי רקע כלשהו בזכויות אדם, יישוב סכסוכים, בניית שלום, משפט בינלאומי, יחסים בינלאומיים, או נושאים אחרים המשיקים לתחום הצדק המעברי. גולת הכותרת של הסדנה היא סיור לימודי בן שבעה ימים בצפון אירלנד, במהלכו נחשפים הסטודנטים למורכבות הסוגיה ולמנגנוני הצדק המעברי המיושמים בה.

 

 


סיור בשכונות מרכזיות בסכסוך בהנחיית פרופ' פיטר שירלו מאוניברסיטת קווינ'ס בלפסט

 

על הבחירה במדינה זו כמקרה בוחן מספר עו"ד דני עברון, המנהל האקזקוטיבי של מרכז מינרבה לזכויות אדם, כי צפון אירלנד מהווה דוגמה קרובה למדי לישראל מבחינת אופי ומורכבות הסכסוך. התנהלה בה מלחמת אזרחים עקובה מדם בין הקתולים לפרוטסטנטים, אשר נמשכה עשרות שנים והתאפיינה בטרור קיצוני נגד אזרחים. "הסוגיה מרתקת אף יותר נוכח העובדה שלאקדמיה ולארגונים חברתיים תפקיד מרכזי ומשמעותי בתהליך החיובי שמתרחש שם".

 

במרכז מינרבה מאמינים בחשיבות העצומה של למידה על מקום אחר, ובפוטנציאל הגלום בה, כדרך להתבונן "מהצד" באופן ביקורתי על המתרחש במקום שבו אנו חיים. לדברי עברון, "דברים נראים לנו מובנים מאליהם כאשר אנו חיים בתוך הסכסוך שלנו. אנו נוטים להניח הנחות יסוד מבלי להיות מודעים לכך, הכל מאד אישי ומוכר. הסדנה מאפשרת לסטודנטים ללמוד בצורה מעמיקה ואינטנסיבית טרם הסיור על מורכבות המצב במקום שזר להם לחלוטין. הם מגיעים לסיור עם ידע נרחב בתחום, מה שמאפשר להם לבחון שם את הדברים באופן מעמיק יותר. במהלך הסיור מתקיימות פגישות, סדנאות וביקורים באתרים שונים בליווי פוליטיקאים, ארגונים חברתיים, אנשי אקדמיה, מנהיגים, מפקדים ואסירים לשעבר, מכל צידי הסכסוך. לוח הזמנים מאוד אינטנסיבי, ובסופו של כל יום עוברים הסטודנטים סיכום יום שבמהלכו משוחחים על מה שראו ושמעו, ובאופן טבעי חושבים על הדברים גם בהקשר של ישראל". עברון מוסיף כי "יש בתהליך הזה משהו מאיר עיניים. הסטודנטים מבינים במהלך הביקור כי הסיטואציה נצבעת גם בהרבה גוונים של אפור והדברים מאוד מורכבים וסבוכים. נוצר שיח מרתק בקרב הסטודנטים אשר מנסים להתבונן על הדברים כדי ליישמם על המציאות שלנו בישראל. אנו חיים במציאות שבה הסכסוך נראה בלתי פתיר, והמפגש של הסטודנטים עם אנשים מעוררי השראה מפיח בהם תקווה שגם כאן הדברים יכולים להתנהל אחרת. הביקור נוטע בהם את התחושה כי לכל אחד מהם יכול להיות תפקיד משמעותי בתהליך הפיוס".

 

 

 
שיחה עם מרק תומפסון, מנהל ארגון "Relatives for Justice"

 

מיכל קליין, סטודנטית בפקולטה שהשתתפה בסיור לצפון אירלנד בשנה שעברה, מספרת: "אם אני צריכה לבחור שני רגעי שיא אישיים עבורי, אלו ללא ספק הפגישה עם לוחמים לשעבר מחמישה ארגונים שונים במסגרת פרויקט From Prison to Peace, שמטרתו לעודד שיקום וליצור שיח בין לוחמים משני צידי המתרס; לצד התובנה אודות מהו שלום וההשוואה הבלתי-נמנעת בין צפון אירלנד לישראל שעלתה במהלך שיחת סיכום הסיור ביום האחרון." מיכל מעידה כי המפגש עם הלוחמים היה מאוד אינטנסיבי, ואפשר לשאול שאלות קשות, לעתים לא נעימות, אשר באופן מפתיע נענו בתשובות שלא הייתה בהן ולו טיפת חוסר נוחות. לדברי מיכל, "הפער שבין החיים שלהם בעבר לחייהם כיום הוא בלתי-נתפס: חיי המשפחה ששוקמו לאחר שחלקם ישבו קרוב לעשור בכלא; האידיאולוגיה המיליטנטית שהוחלפה בערכי שוויון ורצון לקבלת הזדמנות שווה; והיכולת לנהל שיח עם מי שעד לפני 15 שנה נתפס אויב מושבע היא מעוררת השראה. הקורס ששיאו בסיור מוביל אותך למעין התפכחות. כשאתה בוחן סכסוך של אחר, הגבולות של מי 'הרע' ו'הטועה' למול 'הטוב' ו'הצודק' מיטשטשים. כשזה נוגע לסכסוך הביתי שלנו, העובדה שאתה חלק מנרטיב מסוים ושגדלת בצד אחד של הקונפליקט משפיעה לפעמים בצורה הרבה יותר חזקה ממה שחשבת. התמונה של איך יוצרים שלום, ושאלות כגון מהו בכלל שלום, באילו צורות ומודלים ניתן לעצב אותו, והאם המודל של צפון אירלנד יכול לחול גם אצלנו, הן מהותיות". מיכל מוסיפה כי הסיור גרם לה להבין כי לראות את הקונפליקט הישראלי-פלסטיני מן הזווית הנכונה פירושו להתבונן בו בשתי רמות: ברמת המאקרו – שלום "קר" שעיקרו הפסקת האלימות בין הצדדים, וברמת המיקרו – יצירת צדק מעברי פרטני לכל אוכלוסיה, ויצירת מפגשים ראשוניים בין שתי האוכלוסיות. "אולי כך, שינוי אמיתי יחול" .

 

 


23 במאי 1998: העתון היומי של בלפסט מכריז על תוצאות משאל העם שאישר את הסכם השלום