חדש על המדף

הצגת מחקרים, מאמרים וספרים של צוות הפקולטה למשפטים. והפעם: "אידיאולוגיה וחוק בפסיקת בית המשפט העליון: ניתוח כמותי והשוואתי" – ד"ר קרן וינשל-מרגל.

סופי קוסשווילי

פעמים רבות שאלנו את עצמנו: אילו שיקולים מנחים שופטים בבואם לקבל החלטות בסוגיות שנויות במחלוקת פוליטית? ועד כמה, אם בכלל, משפיעות העמדות האידיאולוגיות של שופטים על הכרעתם? והיכן נכנסת השפעת החוק בכל אלו?

לאחרונה יצא ספרה של ד"ר קרן וינשל-מרגל, אידיאולוגיה וחוק בפסיקת בית המשפט העליון: ניתוח כמותי והשוואתי, אשר מספק לנו מענה לשאלות אלו ואחרות. הספר מציע ניתוח כמותני ואיכותני של החלטות שופטי בית המשפט העליון בישראל בתחומי חופש הדת, המאבק בטרור והזכות לבחור ולהיבחר, ומשווה את דפוסי ההחלטות בישראל לאלו שבבתי המשפט העליונים הפדרליים בארצות-הברית ובקנדה. הניתוח מאיר את הקשר המורכב בין יסודות אידיאולוגיים ליסודות משפטיים ואת השפעתו על החלטות שופטים בערכאות המשפטיות הגבוהות ביותר.

תפסנו את ד"ר וינשל-מרגל לשיחה קצרה, וביקשנו ממנה לספר לנו קצת מה הוביל אותה למחקר זה:

ד"ר וינשל-מרגל, שתפי אותנו בקצת רקע על הכתיבה של הספר – כמה זמן עבדת עליו, מאיפה הרעיון, ומה העניין בו?

המוטיבציה לכתיבת הספר התעוררה במסגרת עבודתי כיועצת משפטית בוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת. תחום אחריותי כלל טיפול בחוקי השפיטה, וזיהיתי זרם מתגבר של הצעות חוק שעניינן שינוי שיטת מינוי שופטים או הגבלת סמכויות בתי המשפט, לרוב בהנמקה הכוללת אמירה על כך שהשופטים בישראל אינם מייצגים את קשת הדעות האידיאולוגיות במדינה. בדיוני הוועדה נטען שוב ושוב שהשופטים מיישמים בפסיקותיהם תפיסת עולם פוליטית ואידיאולוגית מובהקת, כל זאת על סמך תחושת בטן של הדוברים, שגובתה לעיתים בדוגמה אחת או שתיים.

באותה התקופה נרשמתי ללימודי דוקטורט והחלטתי להקדיש את תזת הדוקטורט שלי לבחינה אמפירית של אותן תחושות בטן, שמשפיעות כל כך על המשפט ועל הציבוריות שלנו. את הדוקטורט כתבתי במשך כשלוש שנים והספר מבוסס ברובו על המחקר שערכתי בתקופת הדוקטורט.

 כיצד ביצעת את המחקר? למשל, האם הסטודנטים השתתפו בו?

 כאמור, המחקר נערך במסגרת עבודת הדוקטורט שלי. כמו רוב הדוקטורנטים, לא נהניתי מתקציבי מחקר גדולים – או תקציבי מחקר בכלל... לכן עבדתי לבד בכל שלבי המחקר, בליווי מנחה הדוקטורט (פרופ' הופנונג). מחקר אמפירי מתבסס על עבודת איסוף נתונים קפדנית ומתישה. אספתי בעצמי את החלטות בתי המשפט עליהן התבססתי, את הנתונים הביוגרפיים על שופטים, וכן ערכתי סקר מומחים בניסיון למדוד את עמדותיהם האידיאולוגיות של שופטים. כמו כן, קודדתי את הנתונים השונים וכן ערכתי את הניתוחים הסטטיסטיים.

היום אני כבר חוקרת בצורה שונה לגמרי. אני משתמשת בתקציבי מחקר כדי להעסיק סטודנטים, עוזרי מחקר, שיאספו עבורי נתונים ויקודדו אותם, מה שמאפשר לי לבסס מסקנות על פי מאגרי נתונים רחבים בהרבה מאלו שעליהם מתבסס הספר והדוקטורט. במבט לאחור, אני מתגעגעת למגע הישיר עם החומר הראשוני, ממנו די סבלתי בתקופת הדוקטורט. אני מאמינה שכדי להבין לעומק את העשייה האמפירית, על יתרונותיה ומגבלותיה, חוקר צריך להתנסות גם בעבודת הנמלים של איסוף וקידוד נתונים.

מה השאלה העיקרית בספר? מה הסוגיות הנידונות?

הספר עוסק בשאלת השיקולים המנחים שופטים בבואם לקבל החלטות משפטיות. עד כמה, אם בכלל, משפיעות העמדות האידאולוגיות של שופטים על הכרעתם? איזה משקל ואיזו השפעה יש לחוק?

בבואם לדון בשאלות שבלב המחלוקת הפוליטית והציבורית, האם השופטים הם רק פרשנים אובייקטיביים של החוק, ללא הטיות והעדפות אישיות, או שמא הם בעצם שותפים סמויים-למחצה בתהליך הגיבוש של המדיניות הציבורית?

הניתוח הכמותי והאיכותני בספר מתמקד בהחלטות שופטי בית המשפט העליון בתחומי חופש הדת, המאבק בטרור והזכות לבחור ולהיבחר, ומשווה את דפוסי ההחלטות בישראל לאלו שבבתי המשפט העליונים הפדרליים בארצות-הברית ובקנדה.

מה חשיבות המחקר?

אני חושבת שהמחקר נוגע בשאלות יסוד בתחום הפוליטיקה השיפוטית, בעלות השלכות נורמטיביות ומוסדיות על סוגיות כגון השיטה למינוי שופטים, המבנה של הפרדת הרשויות, סמכות בית המשפט לפסוק בעניינים הנוגעים לקביעת מדיניות ואקטיביזם שיפוטי. סוגיית השיקולים המנחים שופטים מקבלת משנה חשיבות בעשורים האחרונים, עקב המעורבות הגוברת של בתי המשפט בישראל ובעולם בהליכים המחייבים קביעת מדיניות. למרות חשיבות השאלות והימצאן במוקד הדיון הציבורי בישראל, קיים חסר במחקרים אמפיריים העונים עליהן. המטרה הראשונה של המחקר היתה להידרש לחסר זה.

מלבד זאת, למחקר יש חשיבות בהיבטים השוואתיים. שאלת ההשפעה של עמדות ערכיות מול השפעת החוק על החלטות שופטים נחקרה עד היום בעיקר בבתי משפט בארצות-הברית. הרחבת המחקר בתחום למדינות נוספות, כמו ישראל, מאפשרת לחשוף את האופן שבו מאפיינים מוסדיים, ההקשר התרבותי והקונטקסט הפוליטי-משפטי משליכים על שיקוליהם של שופטים בעת הכרעה משפטית.

מסקנות? 

 מהמחקר עולה כי מאפיינים מוסדיים שונים, כגון שיטת ברירת התיקים לדיון בבתי המשפט ומנגנון מינוי השופטים, מובילים לכך שהשופטים בישראל אמנם מונעים מעמדותיהם האידיאולוגיות, אם כי במידה נמוכה יחסית. למעשה, בתחום המאבק בטרור לא מצאתי כלל מתאם בין החלטות השופטים ועמדותיהם; בתחום חופש הדת נראתה השפעה חזקה יחסית של עמדות, אולם זו ניכרה בעיקר אצל שופטים דתיים וכמעט שלא אצל השופטים החילונים; בתחום הזכות לבחור ולהיבחר מצאתי השפעה מובהקת של עמדות השופטים, שהלכה ופחתה עם הזמן. באשר להשפעת החוק, ובאופן ספציפי מדובר בהשפעתם של שינויים חוקיים וחוקתיים, מצאתי כי החוק משפיע ומכוון במידה רבה את ההחלטות של שופטי בית המשפט העליון בכל אחד מהתחומים שבדקתי.

את מתכננת מחקרי המשך בנושא?

 המניעים לקבלת החלטות בבתי משפט ממשיכים להעסיק אותי במחקרים עכשוויים. לאחרונה התקבל לפרסום מאמר חדש שכתבתי עם פרופ' אודי זומר (מאוניברסיטת תל אביב) ופרופ' יעקב ריטוב (מהמחלקה לסטטיסטיקה באוניברסיטה העברית), ובו פיתחנו "מדד אידיאולוגי" לבתי משפט ושופטים בחמש מדינות: ארצות הברית, קנדה, ישראל, הפיליפינים והודו.

האם קיבלת תגובות משופטים?

 כן, בהחלט. בתקופה שאחרי סיום המחקר ולפני פרסום הספר עבדתי בבית המשפט העליון כמנהלת מחלקת המחקר של הרשות השופטת. כמובן, לא הסתרתי מהשופטים את תחום המחקר האקדמי שלי, ואף ציינתי אותו בשלבי המינוי לתפקיד. השופטים היו פתוחים למחקר, התעניינו בו, והסתקרנו לשמוע את התוצאות.

עם זאת, ניתן לשאול אם לתוצאות המחקר השפעה על סוג התגובות – במבט רחב נדמה שהתוצאות די "נוחות" לבית המשפט העליון ולתדמיתו, שהרי מצאתי שבישראל השופטים מונעים משיקולים אידיאולוגיים במידה נמוכה בהרבה מאשר במדינות אחרות. כמה מחברי תהו אם תגובתם היתה משתנה לו הממצאים היו שונים.

ספרה של וינשל-מרגל זיכה אותה בפרס גורני לחוקרים צעירים על מחקר מצטיין במשפט ציבורי לשנת 2016. אנו מברכים את וינשל-מרגל על זכייתה בפרס.