"הייתי רוצה שעורכות הדין היוצאות מהפקולטה יבינו וירגישו שהכל אפשרי מבחינתן"

-אורית לוי ינובסקי-

ישבנו לשיחה עם עו"ד ד"ר עופרי-שור, בנוגע לפאנל "עריכת-דין ונשים", אותו הנחתה במהלך חודש פברואר בפקולטה ובכדי לשמוע על נסיונה המקצועי

 

ד"ר מיכל עופרי-שור קיבלה תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית. התמחתה שנתיים – שנה אחת במשרד א.ש. שומרון, י. מולכו, פרסקי ושות', והשנייה בפרקליטות מחוז תל אביב אזרחי. אחרי שהוסמכה חזרה לעבוד במשרד א.ש. שומרון, י. מולכו, פרסקי ושות' שבו התמחתה.

עופרי-שור למדה לתואר שני בלונדון באוניברסיטת UCL , שם גילתה את תחום הקניין הרוחני, שבארץ עוד היה בחיתוליו ובתחום זה התמחתה בלימודיה. בסיום התואר חזרה שוב לשומרון, מולכו, פרסקי ושות', ועבודתה שם התמקדה אף היא בתחום הקניין הרוחני. לימים הפכה לשותפה במשרד וריכזה בו את תחום הקניין הרוחני, ובמקביל כתבה דוקטורט בקניין רוחני בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, בהנחיית ד"ר ויסמן.

לפני שנתיים וחצי התמנתה עו"ד ד"ר עופרי-שור למרצה במשרה מלאה בפקולטה. ישבנו איתה לשיחה על הפאנל שהנחתה ועל ניסיונה המקצועי. מצאתי אותה מדברת מהניסיון ומהלב, משדרת השקפת עולם אופטימית ואיתנה, מעצימה ודורשת מאיתנו, עורכות הדין הצעירות, להאמין, להעז ולחלום, להקשיב לעצמנו, להתעמת עם הפחד ולגבור עליו: "אני מאמינה שאנו חלק מדור של שינוי אמיתי, ומייחלת שה'מיכליות' שלנו לא יצטרכו לעסוק יותר בפאנלים מהסוג הזה."

ספרי לנו בקצרה על הפאנל בנושא עריכת-דין ונשים שנערך לא מזמן בפקולטה ואיפה הנושא פוגש אותך. איך קשור הפאנל לכל מה שסיפרת על עצמך?
היוזמה הגיעה מהסטודנטיות בפקולטה, שהרגישו חוסר בנוכחות הנשית בחלק מהפאנלים שנערכים בפקולטה, וביקשו שתהיה הזדמנות לשוחח עם נשים שותפות במשרדי עורכי דין ובתפקידים בכירים אחרים בעולם המשפטי על נושאים שמעסיקים אותן כעורכות דין לעתיד.  

מיכל משתפת: "במהלך השותפות שלי במשרד עורכי הדין, וגם בשיחות עם קולגות וחברות, ראיתי שהנושא הזה מעסיק הרבה נשים ולכן שמחתי על היוזמה, ושמחתי שיחידת ההשמה בפקולטה בראשות פרופ' יואב דותן ובהנהלת עו"ד גלי כוכבי-רונן הרימה את הכפפה הזאת, ונרתמה להוציא את העניין אל הפועל."

בפאנל השתתפו שלוש משפטניות בכירות מתחומי עשייה שונים: ד"ר מיכל אגמון-גונן, שופטת ביהמ"ש המחוזי בת"א; עו"ד מיכל ארלוזורוב, סמנכ"לית והיועצת המשפטית של חברת "אדמא" (בעבר: "מכתשים-אגן"); ועו"ד מיכל הלפרין, שבעת הפאנל הייתה שותפה ומנהלת מחלקת ההגבלים העסקיים במשרד מיתר ושות', ומאז מונתה להיות הממונה על ההגבלים העסקיים. כולן שמחו לשתף בניסיון הרב שצברו.

ד"ר שור-עופרי מספרת שהייתה שיחה פתוחה וכנה. המשתתפות נתנו תמונה מציאותית לגמרי, שלא מתעלמת מקשיים והתלבטויות הכרוכים בניהול קריירה. עם זאת, המסר הכללי שעבר משלושתן היה מאוד מעצים. במהלך חייה המקצועיים, היא מספרת, פגשה הרבה סוגים של נשים שהצליחו במקצוע ושהיו מודל עבורה בתחילת הדרך, וכל אחת מהן היתה שונה מחברתה. אבל משותפת לכולן היתה תחושת עניין אמיתי ומחויבות אמיתית לעבודתן, עם ההבנה ש"הכול אפשרי". המצב התודעתי הזה, בעיניה, הוא מצב מאד חשוב לכל מי שמעוניינת לבחור במסלול של קריירה. המסר הזה, היא סבורה, עבר גם בפאנל.

מהו לדעתך השוני המהותי ביותר כיום בין עורכי דין לעורכות דין? מהו השוני באתגרים הניצבים בפני עורכות דין, בהשוואה למסלולי קריירה או ענפי עבודה אחרים שאישה בוחרת לעסוק בהם?  
"אני לא חושבת שבהגדרה יש משהו שונה במקצוע עריכת-הדין עבור נשים לעומת גברים, או במקצוע עריכת-הדין לעומת מסלולי קריירה אחרים. הדברים רלוונטיים לכל פאנל קריירה, רלוונטיים להרבה מקצועות וגם לגברים, ובעיני זה היה חלק מהעניין. חברות שלי במסלולי קריירה אחרים מתלבטות באותן שאלות."
עופרי-שור מוסיפה: "מכיוון שהפאנל נערך כחלק מאירועי ההשמה של הפקולטה, התמקדנו בקריירה משפטית, ובמיוחד בשאלה מה נשים שמנהלות קריירה יכולות לעשות עבור עצמן, בהינתן המבנים החברתיים הקיימים, ובהינתן שבחלק מהמקומות עדיין אין שוויון מלא בין גברים ונשים בעמדות בכירות. לכן בחרנו בפאנל להתמקד בתחום העסקי-המסחרי. למשתתפות ניסיון עשיר בתחום הזה, שיש בו עדיין פחות נוכחות נשית".
"אני חושבת שבמצב בישראל היום יותר קל לנשים לנהל קריירה בהשוואה לעבר. בגדול, התהליכים החברתיים בעניין הזה הולכים למקום הנכון. מצד שני הם לוקחים זמן, ו'מצד שלישי', הסטודנטיות שיוצאות היום לשוק העבודה צריכות לקבל את ההחלטות במצב היום, ולא בעוד 20 שנה. אז מהמקום הזה חשוב לשמוע מנשים שהתלבטו באותן התלבטויות. זה שיח שכדאי לקיים, הוא מקדם את השוויון הכללי וכל אחת יכולה להפיק ממנו תובנות. "

"אל תורידו רגל מהגז"

מהו לדעתך האתגר הכי גדול, הכי מהותי, שניצב בפני עורכות דין צעירות?
מיכל חושבת רגע. "הנושא מורכב. חשוב להבהיר שאני לא מדברת עליו מתוך מומחיות מדעית, זה לא תחום מחקר שלי, אלא מהניסיון האישי שלי...  

"השנים הראשונות בקריירה כעורכי דין צעירים הן לרוב מאוד מאתגרות: הפגישה עם הפרקטיקה, רכישת הניסיון המקצועי, ההתנהלות בבית משפט, מול לקוחות, מול הצד שנגד, בתוך המערכת בה אנחנו עובדים. לעיתים קרובות אלה גם השנים של הקמת משפחה, כשבמקרים רבים נשים עדיין נושאות בעיקר האינטנסיביות שכרוכה בגידול ילדים קטנים. לפעמים גם הסביבה הקרובה שולחת לנשים מסרים סותרים. זו תקופה אינטנסיבית, שכרוכה בתמרון מתמיד, והאתגר הוא משמעותי."

היא משתפת שיצא לה להיתקל במהלך חייה המקצועיים בעורכות-דין ומתמחות צעירות ומוכשרות, והתרשמה שיכולותיהן מאפשרות להן לשאוף למסלול קריירה מאוד מבטיח, אבל הן כיוונו את עצמן מלכתחילה למסלולים שנתפסו בעיניהם כפחות תובעניים, בגלל המחשבה שיהיה קל יותר לשלב אותם עם חיי משפחה, או בשל "המחשבה קדימה" שכשתהיה משפחה עוד כמה שנים  המסלול התובעני לא יתאים.

"ההבניה החברתית קיימת עדיין. האתגר הוא לשאוף, כל אחד ואחת לאן שנכון לו או לה – כל החלטה היא לגיטימית ויש גם מקום לשינויים. מי שכן רוצה – לא לפחד מזה, ולשאוף להגיע למסלולים הללו ולאפשר גם את המימוש העצמי הזה. חבל לי לראות מישהי מורידה רגל מהגז בשלב מוקדם של הקריירה ומוותרת מראש. הייתי רוצה שהסטודנטיות היוצאות מהפקולטה יבינו שיש להן עמדת פתיחה נהדרת ושירגישו שהכול אפשרי מהבחינה הזאת."

העולם המשפטי הוא עולם שוויוני יותר, יחסית, מעולמות אחרים ונתפס תמיד כמכיל יותר את השוויון. מה דעתך על זה שיש יותר עורכי-דין מעורכות-דין, בטח בעמדות מפתח? גם פה בפקולטה יש הכנות לראיונות מיוחדים לסטודנטיות בשל היותן סטודנטיות. 
"אכן, בחלקים של עולם המשפט הפערים הצטמצמו כמעט לחלוטין, ואילו בחלקים אחרים, למשל ברוב המשרדים הגדולים, יש יותר שותפים משותפות". ההסבר, לדעתה, באופן כללי, הוא מבנים חברתיים שעדיין קיימים, גם בתוך ארגונים וגם בחברה באופן כללי. אבל לאורך זמן אפשר לדעתה לראות שיפור. "נשים שנכנסות למסגרות כאלה מתעודדות כשהן רואות שיש בהיירארכיה הגבוהה יותר נשים. זה שולח סיגנל טוב ביחס ליכולת שלהן להתקדם, וזה דבר חשוב."

בחודש מרס חגגנו את יום האישה הבינלאומי בסימן חוקרות ומרצות. בכובע הזה שלך אולי תספרי על ההתמודדות והחוויה בעולם הזה? האם יש בו תקרת זכוכית או דווקא חוויה? 
"באוניברסיטה בכלל, ובפקולטה בפרט, מקדישים הרבה זמן, מחשבה ומאמץ לנושא של קליטה והתקדמות של נשים במערכת. ההתרשמות שלי, בתור מי שהצטרפה לא מזמן, היא שמדובר במערכת שהיא מאוד מודעת ורגישה לנושא הזה."

נשמע כחוויה טובה, העבודה כמרצה וכחוקרת.
"נכון, התמזל מזלי שבשתי המערכות שבהן עבדתי, גם בפקולטה וגם במשרד, נתנו לי את התחושה שהכל אפשרי."

לסיום, חשוב לי כעורכת דין צעירה לשמוע מה המסר שאת מעבירה לנו, מה תגידי לנו בתחילת הדרך שיעודד ברגעים קשים.
בשלב זה מזכירה מיכל את הספר Lean In של  שריל סנדברג, סמנכל"ית פייסבוק, שבו היא עוסקת בנושא של נשים וקריירה. "הספר מעניין ומעורר מחשבה, ואני ממליצה עליו לנשים ולגברים. 
"הטווח הארוך הוא מה שצריך לזכור ברגעים הקשים. לכולם תחילת קריירה זה השלב הכי קשה, אבל צריך לזכור את התמונה הגדולה ולא רק את המקום הנוכחי והקושי המיידי. אלה שנים קשות, בין אם זה כי לא צברנו את הניסיון והביטחון במקצוע שלנו ובין אם כי אנחנו מגדלים ילדים ובונים משפחה, והשילוב קשה במיוחד. צריך לזכור שהשנים האלה מוגבלות. הניסיון והמומחיות שרוכשים במהלך הזמן לא הופכים את העבודה שלנו לפחות תובענית, אבל כן למעט יותר גמישה ויותר נעימה מבחינת הלחץ שנלווה אליה, וגם הילדים גדלים. צריך לזכור שהקריירה היא ריצה לטוח ארוך, שיש בה מכשולים וקשיים, תקופות האצה והאטה, וגם הזדמנויות. חשוב לשמור על תחושת מסוגלות, ולעשות את הכי טוב שאנחנו יכולים."