|
ראשון מסוגו בארץ: ספר בנושא "משפט בינלאומי פרטי" |
|
|
לאחר עבודה ממושכת של יותר מארבע שנים, עומדת פרופ' סיליה פסברג, מהסגל האקדמי בפקולטה, על סף הוצאתו של ספר העוסק במשפט בינלאומי פרטי * זהו ספר מקיף ראשון בתחום בשפה העברית * פרופ' פסברג התראיינה לביטאון הפקולטה וסיפרה על הספר, על תהליך כתיבתו ועל אהבתה למשפט הבינלאומי הפרטי
|
|
|
פרופ' פסברג, מהו הרעיון שעומד מאחורי הספר? "זה אמור להיות ספר יסוד בתחום המשפט הבינלאומי הפרטי שמכסה את כל התחום. זהו ספר מחקר אבל גם ספר יעץ. הוא ספר מחקר במובן זה שהוא מציע דרך לחשוב על התחום ועל בעיותיו העיוניות, והוא ספר יעץ במובן זה שהוא מנסה לתת מענה שיטתי ומקיף לשאלות מעשיות בתחום."
מה מיוחד בספר? "ייחודו הוא בכך שאין לנו ספר בישראל שעוסק בתחום כולו, במישור העיוני ובמישור הפוזיטיבי. יש מאמרים, יש כתיבה, אבל אין ספר מקיף; והספר שלי שואף למלא את החלל הזה. בחלק התיאורטי אני מנסה להציג את השאלות שבהן התחום עוסק ואת המרכיבים של הדינים המטפלים בהן. למשל, בתחום של סמכות שיפוט, השאלה המרכזית היא מתי בתי המשפט הישראליים מוסמכים לדון בעניין ולמה? |
פרופ' סיליה פסברג |
|
אני מנסה לדלות משיטות אחרות ומהספרות בתחום איך עונים על השאלה הזו, מהם המרכיבים של דיני סמכות שיפוט: יש זיקות שמקנות סמכות ויש סוגים שונים של סמכות ואלה מצטרפים יחד תוך התייחסות לשיקולים שונים – הגינות לצדדים, יעילות ההליך, וכדומה – בהתבסס על גישה כללית באשר לתפקיד השופט בהכרעות בעניין סמכות שיפוט. מבט משווה מאפשר לזהות את המרכיבים השונים, לדון בקשרי הגומלין שביניהם ולהציע כיצד לבנות מערכת דינים קוהרנטית. בחלק העוסק במשפט הישראלי הפרקים מתמקדים בניתוח ביקורתי ומשווה של כללי המשפט הבינלאומי הפרטי הישראלי בכל אחד מתחומי המשפט."
מהו מבנה הספר? "הספר בנוי בחלקו לפי המודל של ספר אנגלי מוביל (Dicey and Morris, The Conflict of Laws) שמתעדכן כל כמה שנים. עם זאת, הוא שונה ממנו במובן זה שהספרות האנגלית נוטה להיות בעיקרה פוזיטיביסטית ותיאורית, ואילו בספר שלי יש דגש מפורש נוסף על החלק העיוני המשווה של התחום. הספר מחולק לשלושה חלקים: החלק הראשון תיאורטי לגמרי והוא מציג את ענפי המשפט הבינלאומי הפרטי השונים לאור משפט משווה; החלק השני מסתכל על המשפט הבינלאומי הפרטי בישראל במבט-על לאור הפרקים התיאורטיים; והחלק השלישי עובר על כל כללי המשפט הבינלאומי הפרטי הישראלי, בכל תחומי המשפט המהותי."
למה בחרת דווקא במבנה הזה? "בעיקר משום שאין בישראל כתיבה מקיפה על התחום שלאורה אפשר לבחון את כללי המשפט הישראלי. המשפט הבינלאומי הפרטי עוסק בשלושה תחומים נפרדים: סמכות שיפוט בינלאומית, ברירת דין ופסקים זרים. שני החלקים הראשונים של הספר עוסקים בתיאוריה של סמכות שיפוט, תיאוריה של ברירת דין ותיאוריה של פסקים זרים. בפרקים אלה אני מציעה דרך לפרק ולזהות את השלד של כל אחד מהתחומים, לזהות את המרכיבים השונים, ולהרכיב אותם למבנה קוהרנטי. החלק השני בודק אם כל ענף של התחום בנוי כראוי במשפט הישראלי, והמסקנה היא שלא. החלק השלישי לוקח כל תחום במשפט המהותי ובוחן את כללי המשפט הישראלי בסמכות שיפוט, בברירת דין ובפסקים זרים ביחס לאותו התחום. מבנה זה מספק מבט תיאורטי כללי וניתוח של המשפט הקיים באופן שמאפשר לחבר ביניהם."
באילו חומרים השתמשת? "השתמשתי בחומרים אנגליים, שווייציים, איטלקיים, צרפתיים, גרמניים ולפעמים אמריקניים, וחומר מאמנות בינלאומיות, אירופיות בעיקר, כדי להאיר את התחום."
האם זיהית צורך מסוים בספר כזה בישראל? "לדעתי יש צורך בספר כזה בישראל. קיים ויכוח באקדמיה המשפטית אם כדאי לכתוב בעברית ואם כדאי לכתוב על המשפט הישראלי. לדעתי חשוב מאוד לתרום לספרות המשפטית בעברית וכן לכתוב על המשפט הישראלי באופן ביקורתי. זה תחום שמעט עורכי דין מבינים בו, זה תחום קשה, וחשוב בעיניי שיהיה ספר יסוד כזה כדי שאפשר יהיה לפתח את המשפט הבינלאומי הפרטי כראוי. גם אי אפשר להסתמך רק על ספרות זרה. אמנם ינקנו הרבה מהמשפט האנגלי בתחום זה, אבל המשפט האנגלי כבר אינו מקור פורמלי של המשפט הישראלי והוא גם אינו מתאים לו. עד שנות השישים של המאה העשרים אפשר היה לשאוב ממנו כללים ולהתאים אותם לתנאי הארץ. אבל זה לא מספק היום. פיתחנו שיטת משפט עצמאית וייחודית שמחייבת אותנו לבנות מערכת מותאמת של כללים גם במשפט הבינלאומי הפרטי."
מהו התהליך שכרוך בהוצאת ספר מסוג זה? "זה פרויקט עצום שעבדתי עליו באינטנסיביות רבה שנים רבות, קודם בחשיבה ובמחקר ולאחר מכן בכתיבה. אבל זה פרויקט שאפשר היה לעבוד עליו רק אחרי שנים רבות של הוראה ומחקר. זהו תחום שלוקח הרבה זמן ללמוד כי יש בו שלושה ענפים שונים, הוא מקיף את כל תחומי המשפט הפרטי וצריך גם לעסוק הרבה במשפט משווה. למשל צריך לדעת אם עשויה להיות אפשרות לתבוע במדינה אחרת ואם שם עשוי לחול דין אחר. כלומר, צריך לדעת מה הדין במדינות אחרות ואיך יתייחסו לאותה הבעיה ולמה מתייחסים אליה כך. רק בשנים האחרונות הגעתי למקום שהרגשתי בו שאני רואה את התחום כמכלול שלם. עם זאת, תוך כדי כתיבה גם הבנתי כמה אני לא יודעת ולמדתי הרבה במהלך הכתיבה. זה היה תהליך מרתק של לימוד שנהניתי ממנו מאד, אם כי השנה האחרונה – שלב ההכנה הטכנית של הספר לדפוס – הייתה קשה מאוד".
האם ישנו תחום או פרק שהתחברת אליו באופן אישי, או שעניין אותך במיוחד? "קשה להגיד. כתבתי קודם לכן ספר על פסקים זרים ותמיד אהבתי את הנושא הזה. בספר החדש בניתי את החלק על פסקים זרים אחרת. זה היה אתגר מעניין להציג את החומר הזה מבלי לחזור על אותם דברים. תמיד אהבתי גם את הנושא של ברירת דין. לסמכות שיפוט אף פעם לא התחברתי במיוחד, אבל גם בעניין זה כתיבת הספר תרמה לי כי עכשיו אני מבינה כמה הוא מרתק. היה לי ברור שברירת דין ופסקים זרים מעוררים שאלות מעניינות מאד שמשפיעות על האופן שבו יש לבנות את הכללים: שהיחס לדין זר משקף באופן חלקי את היחס למשפט המקומי ואת היחס למשפט בכלל, ושהיחס לפסק דין זר משקף את היחס להתדיינות ולפסקי דין וגם את הייחוד של הכרעה מקומית. שמחתי לגלות שגם בדיני סמכות השיפוט הבינלאומית באים לידי ביטוי הרבה רעיונות 'גדולים': למשל, איך חושבים על המדינה ותפקידה בכל מה שקשור להתדיינות ומימוש זכויות, ואיך תופסים את המשפט. בסמכות שיפוט שואלים: למה המדינה לוקחת לעצמה סמכות להכריע בעניין? איזו זיקה דרושה ומספיקה כדי להקנות סמכות להכריע? גם כללים אלה צריכים לשקף את האופן שבו חושבים על המשפט, על המדינה, על היחסים בין המדינה לפרט – המקומי והזר – ועל היחסים בין מדינות.
אנשים נוטים להמעיט בחשיבותה של הפרוצדורה, אבל היא הלב של שיטת המשפט. היא חושפת את האופן שבו מבינים מהו משפט ומהן זכויות. אני לא אוהבת שאומרים על משפט בינלאומי פרטי שהוא משפט דיוני, כי הוא אינו כזה. אבל הוא חולק עם המשפט הדיוני את התכונה הזו של שיקוף עמדות באשר למהותו של המשפט."
ולקראת סיום, למה בכלל משפט בינלאומי פרטי? "נוסף על המורכבות של התחום, מה שמיוחד בו הוא שהוא מראה את היחסיות של המשפט. הוא מראה לך שאת אף פעם לא יכולה להגיד באופן סתמי 'יש לי זכות', אלא קיומה של זכות תלוי בנקודת המבט שממנה את מדברת. אולי יש לך זכות בישראל ובעיני המשפט הישראלי אבל ייתכן שבגרמניה לא יכירו בזכות או שיכירו בה באופן מעט אחר. זו 'תורת היחסות של המשפט' ובעיני זה התחום הכי יפה של המשפט." |
|
