הסטודנטים למשפטים נפרדים משושי

סופי קוסשווילי

מספרים על שושי

את שושי בן עמרם אין צורך להציג לבוגרי הפקולטה. עבור רבים מהסטודנטים והבוגרים, היא יותר מעוד עובדת בפקולטה – היא סייעה, הייתה אוזן קשבת ונתנה מעצמה בשביל סטודנטים רבים במהלך השנים.

לאחרונה, הודיעה שושי על פרישתה מהפקולטה למשפטים לאחר כמעט 40 שנות עבודה. בראשותה של חן שופן, בוגרת טרייה של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, עם סטודנטים נוספים מהפקולטה, נערך בחודש שעבר אירוע פרידה שהוקדש כולו לשושי ולעשייתה הרבה למען הסטודנטים בפקולטה.

ברוח הפרויקט, החלטנו גם אנחנו להקדיש פינה לשושי היקרה, על מנת שנוכל לשתף ולו במעט את תרומתה הרבה של שושי לפקולטה בכלל ולסטודנטים הרבים שעברו תחתיה בפרט.

לשם כך פנינו לכמה סטודנטים וביקשנו מהם לספר כיצד שושי השפיעה עליהם במהלך שנותיהם בפקולטה למשפטים. הנה כמה מהם:

שמעון נטף (בוגר מחזור 2016):

בבוקר של מבחן הבאתי את בני הפעוט לגן, אך הופתעתי לגלות כי הגן סגור. בלית ברירה נסעתי עם בני לפקולטה וניסיתי לחשוב בדרך על פתרון הולם. הילד, למען האמת, התלהב מאוד מהטיול. כשהגעתי למזכירות הסברתי לשושי את העניין, ובלי להסס היא הציעה, יחד עם פאולה ויוכי, לשמור עליו. שעתיים לאחר מכן, כשאשתי הצליחה להגיע לפקולטה לאסוף את הילד, הוא לא רצה ללכת. נותרתי ללא מילים.

שני אלוני:

עשיתי שילוב של עבודה סוציאלית ומשפטים. בלי שושי, לא בטוחה שהייתי מסיימת את התואר בזמן. שום דבר לא נראה מסובך מדי כשבאתי אליה, להכול היה פתרון. בדרך כלל הבעיה שלי נפתרה על המקום, ואם לא – תוך יום-יומיים קיבלתי ממנה פתרון. קיבלתי ממנה שיעור חשוב במקצוענות!

תום קובצ'י (בוגר מחזור 2015):

כשהייתי בשנה א' ונכנסתי למזכירות לשאול שאלה, שושי הסתכלה עלי וקבעה בנחרצות: "אתה בשנה א'". כששאלתי בעלבון איך הגיעה למסקנה הזו, השיבה בחיוך "אם היית פה יותר מכמה ימים, הייתי מכירה אותך כמו את אחד הילדים שלי". אמרה, ואכן כך היה במשך שלוש וחצי שנים בפקולטה, וגם לאחר מכן. שאפו ענק למי שהרים את הכפפה, בהחלט מגיע לשושי!

סיוון כפיר:

מלבד היותה אשת מקצוע מהמעלה הראשונה, שושי היא אישה חריפה, אדיבה וטובת לב שעזרה לי ולאחרים רבות במהלך התקופה המאוד לחוצה של לימודי התואר הראשון. אני זוכרת שבשנה הראשונה ללימודים התפלאתי שבכל שיחה עם בוגר של הפקולטה התבקשתי למסור ד"ש חם לשושי. היום אני מוצאת את עצמי עושה את אותו הדבר... שושי, אני אנצל את ההזדמנות כדי למסור לך שוב תודה גדולה מכל הלב על כל מה שעשית בשבילי ולאחל לך הנאה וסיפוק רב מהפרק החדש בחייך!

חן שופן (בוגרת מחזור 2017):

כבר משנה א' ללימודי המשפטים שושי עזרה לי המון. שילבתי את התואר במשפטים עם תואר בכלכלה שהתחלתי שנה לפני כן, מה שעשה את השילוב שלי קשה במיוחד. אבל כל בעיה שהייתה לי שושי ידעה לפתור במהירות הבזק ולתת את המענה הטוב ביותר. אבל האמת היא ששושי עזרה לי ולכולם לא רק בבעיות הגדולות, אלא בכל דבר קטן שושי נגעה ודאגה שיהיה לנו הסטודנטים פשוט יותר. התוודעתי לכך במיוחד כשהייתי בשנה ב' והייתי חברה באגודת הסטודנטים של הפקולטה למשפטים. רוב הסטודנטים אפילו לא מודעים לכל מה ששושי עשתה לטובת הסטודנטים, כמה היא הייתה הגורם הכי משמעותי בפקולטה בנושא קידום הסטודנטים, כמה הסטודנטים היו חשובים לה וכמה היא אהבה ודאגה שתמיד יהיו מרוצים ויצליחו להשיג את מה שרצו. אסיים בזה שאומר שאני חייבת לשושי את התואר שלי וגם את שפיות דעתי. תודה רבה על הכול!

רן הופמן (מחזור 2018)

את שושי הכרתי כנציג באגודת משפטים בשנה א'. שושי תמיד הייתה הראשונה להציע ולתמוך ברעיונות שסייעו לסטודנטים, היא גם פתרה בעצמה אינספור בעיות אקדמיות ואישיות. אני לא אשכח את היכולת של שושי להשיב למייל, לענות לטלפונים, לתפעל את מערכת הרישום ולענות לשאלות, והכל במקביל ובצורה המקצועית ביותר. 

בהמשך, כשנבחרתי לתפקיד יו"ר האגודה, שושי סייעה לי ולאגודה החדשה להתחיל את הקדנציה בקלות ואפילו הגיעה למעננו במיוחד לאוניברסיטה למרות שלא הייתה חייבת.

לא כל יום פוגשים אדם עם לב זהב כמו שושי ואני מאחל לה אושר, נחת, בריאות והצלחות בהמשך הדרך.

גם ססיל, מחליפתה של שושי בתפקיד, רצתה לומר כמה מילים:

אחד הדברים הכי בולטים אצל שושי זו האכפתיות שלה כלפי הסטודנטים. כשהגעתי למשרד, זה הדבר הראשון שהכה בי. לכן אני חושבת שהיא תתרגש מאוד לראות שהתחושה הזאת הדדית. הבנתי מהר מאוד שהיא מוכנה לעשות כמעט הכל כדי לעזור לאלה שזקוקים לעזרתה. עבדתי עם לא מעט מזכירות באוניברסיטה ברמות שונות, וזה באמת לא מובן מאליו. אני מאחלת לה המון הצלחה בכל אשר תעשה בהמשך.

ונסיים בדברי דיקן הפקולטה פרופ' מיכאל קרייני:

"שושי היא שילוב נדיר בין אדם מסור ואכפתי ואשת ניהול מהמדרגה הראשונה – כך שכל מקרה או עניין שהיא טיפלה בו קיבל את תשומת הלב הראויה מצד אחד, ואת הטיפול המקצועי והנכון, מצד שני."