מרכז עומק

במסגרת סיקור הפעילויות השונות שהסטודנטים בפקולטה יכולים להשתתף בהן, אנו משוחחים הפעם עם דניאל ברנע, תלמיד שנה ג' שהוא סמנכ"ל מרכז עומק, המתמקד בשיפור הפן החקיקתי והפרלמנטרי בישראל

לירן כהן

רקע כללי:

מרכז "עומק" הוקם לפני חמש שנים על ידי סטודנט מאוניברסיטת תל-אביב, במטרה לשפר ולייעל את הליך קבלת ההחלטות במדינה; לפיכך פעילות המרכז מתמקדת בפן החקיקתי והיא פרלמנטרית בעיקרה. לארגון יש שלושה סניפים מרכזיים, באוניברסיטאות העברית, תל אביב ובר אילן, ולאחרונה נוספו להם שני סניפים קטנים יותר באוניברסיטת חיפה ובמרכז הבינתחומי בהרצליה.

הארגון הוא סטודנטיאלי לחלוטין, ומורכב מסטודנטים למשפטים אשר מבצעים את פעילותם בהתנדבות מלאה. הסטודנטים בארגון מחולקים ל-22 צוותים בסך הכול, וכל צוות מורכב מארבעה אנליסטים וראש צוות, שהוא בדרך כלל אנליסט בעל ותק של למעלה משנה בארגון. היקף ההתנדבות משתנה לאורך שנת הלימודים ועומד על שלוש שעות שבועיות בממוצע, כאשר בתקופת המבחנים אין פעילות כלל.

כדי לשמוע עוד על מרכז עומק נפגשתי עם דניאל ברנע, סמנכ"ל המרכז, שהוא סטודנט שנה ג' למשפטים וכלכלה באוניברסיטה העברית.

מה המטרה העיקרית של המרכז? לשם מה הוא הוקם?

"המרכז הוקם בעקבות הבנה שיש פגם באיכות החקיקה הפרטית. אנו מאמינים שבהליך החקיקה כיום קיימות שתי בעיות מרכזיות: הראשונה היא שלא מצליחים לפתור סוגיות רבות בגלל חוסר מקצועיות – חברי-כנסת רבים יוזמים הצעות מתחומים שבהם אין להם ידע נרחב, והמחקר שנעשה על ידי עוזריהם אינו מעמיק דיו. הבעיה השנייה היא שגם היוזמות שמצליחות לפתור את הסוגיות לא מתאימות למרקם של שאר החוקים, בדיוק מאותן הסיבות. לח"כים יש מוטיבציה גבוהה מאוד להעביר חוקים, אבל לרוב מדובר בתיקונים לא זוהרים. ח"כים מתמחים בתחומים מאוד ספציפיים ומקבלים מיילים רבים מגורמים מאוד מגוונים, והתוצאה היא שאין להם מספיק זמן או משאבים כדי לבצע מחקר מעמיק לצורך פתרון איכותי של הבעיה.

על אף שקיימים כמה גופים בכנסת שזוהי מטרתם, כמו הייעוץ המשפטי ומחלקת המחקר של הכנסת, הם עדיין מוגבלים מאוד. מחלקת המחקר של הכנסת מספקת מחקר משפטי, השוואתי וסטטיסטי; אולם חברי-הכנסת מוגבלים בשימוש בה, כי לכל אחד מהם יש מספר מצומצם של בקשות למחקרים. הארגון נכנס בדיוק בוואקום הזה, של השלמת המחסור בכלים שיש לחברי הכנסת לצורך יוזמה וביצוע של תיקונים קטנים והצעות פרטיות. הסיבה שהחלטנו להתמקד בתיקון דרך החקיקה היא שבניגוד לבג"צים, אשר ארגונים רבים בוחרים להשתמש בהם לצורך קידום מטרותיהם הערכיות, במחקר הנוגע להצעות חקיקה יש מחסור אמיתי במשאבים.

הארגון משתדל לפעול ללא מניע מפלגתי, ללא קידום אג'נדה וללא מימון. האי-תלות הזו משמעותית לתפקוד הארגון; היא מאפשרת לנו לעבוד עם כל סיעות הבית תוך שמירה על מרחב תמרון לבחור את היוזמות שבהן אנו מאמינים ולדחות יוזמות שלא נראות לנו."

מיהו האנליסט? מה תפקידו בפועל?

"כל סטודנט שמתקבל לארגון ועובר הכשרה מזורזת על הליך החקיקה נקרא אנליסט ומצורף לצוות. כל צוות מקבל יוזמה או שתיים בסמסטר. היוזמה מועברת תחילה לראש הצוות. לאחר שיחה עם העוזר הפרלמנטרי לצורך הבנה מעמיקה של הבעיה שאותה הוא ינסה לפתור וצורכי הח"כ, ראש הצוות נפגש עם שאר הצוות לצורך חלוקת העבודה. כל אנליסט לוקח על עצמו חלק מהמחקר: מציאת הסדרים דומים, פרשנות בפסיקה, משפט משווה. בסיום התהליך, שאורך כשלושה שבועות, כל אנליסט שולח את חלקו לראש הצוות, שעורך את המידע שהתקבל. בשלב זה נערכת פגישה נוספת לצורך מציאת פתרון לבעיה שהועלתה, והצוות מנסח הצעת חוק, הכוללת מספר פתרונות אפשריים ופתרון מועדף אחד. לאחר גימור המסמך, ניסוח הצעת החוק בתבנית המקובלת, ואישור המסמך בארגון, נפגש הצוות עם חבר-הכנסת כדי לדון בתוצר שהתקבל."

מה הוביל אותך להתנדבות במרכז?

"אחד הדברים שהביאו אותי ללימודי המשפטים היה העניין הרב והרצון ללמוד ולהתעסק בעיצוב המדיניות בארץ. תחום החקיקה היה תמיד משהו שעניין אותי, והמרכז נראה לי כמו מקום שבו אוכל לממש את רצונותיי. תחילה היו לי הרבה ספקות, לא הייתי בטוח עד כמה הפעילות בארגון משמעותית. לאחר שבדקתי לעומק, הבנתי שמתנדבים בארגון אנשים רציניים ואיכותיים שמעוניינים בפיתוח המרכז ובקידומו, ושיש צורך במתנדבים נוספים, אז הצטרפתי. התחלתי בתור אנליסט, ובשנתי הראשונה הייתה לי ביקורת רבה כלפי הארגון. אני חושב שיש פוטנציאל רב אך יש עוד המון לאן לשאוף."

איך הגעת לתפקיד הסמנכ"ל? מה התפקיד כולל?

"הבנתי שאוכל לקדם את המרכז דרך תפקיד בכיר יותר בו, ובדיוק התפנה תפקיד הסמנכ"ל.  הסמנכ"ל למעשה מקשר בין הארגון לכנסת. אני מגיע לכנסת פעם בשבוע בתקופות גיוס היוזמות לצורך פגישות עם עוזרים פרלמנטריים, ובמהלכן הם מציגים לי את תחום עיסוקו של הח"כ ואת היוזמה שהוא מבקש לקדם. לאחר חידוד והכוונה אני מחליט אם לקבל את היוזמה,ובמקרה שכן היא מועברת לטיפול הצוותים."

יש יוזמות שאתה דוחה?

"כן. חבר-כנסת מש"ס פנה אליי בעבר עם יוזמה להצעה שתשווה בין זכויות אברכים לסטודנטים. השבתי לו שנסייע במחקר רק אם הוא יתחייב להשוות את התנאים לשני הצדדים, שייהנו מההטבות בצורה שווה – והוא סירב. כך הבנתי שמדובר בסוגיה שהיא מאוד פוליטית, ולכן היא לא באמת זקוקה לבסיס עובדתי חזק. לרוב יוצא לי לדחות יוזמות כי הן גדולות מדי או, כאמור, סותרות את המטרה או העקרונות של הארגון. השאיפה היא לקבל יוזמות כמה שיותר משפיעות ומשמעותיות, אבל בסופו של דבר עלינו להיות מודעים ליכולות שלנו. חשוב להדגיש, עם זאת, שבאופן כללי הארגון משתדל להשאיר את האידיאולוגיה בצד; גם במקרה של הצעה שאינה לרוחנו אנחנו רואים חשיבות בניסוחה באופן מקצועי ככל הניתן."

יש יוזמות שהגיעו רחוק?

"מיקי לוי העביר לאחרונה הצעת חוק פנסיה חובה לעצמאים. נחמן שי העביר שתי יוזמות נוספות. נוסף לכך, יצא לארגון להתעסק בשאלות מהותיות כגון זכויות של עצירים: יש כל מיני הטבות שניתנות לאנשים שנמצאים במאסר, אותן לא מקבלים אלו שנמצאים בהארכת מעצר לפני המשפט, ויצא לנו לחקור את ההסדר בשאיפה לתקן עיוות זה. יוזמה נוספת שהועברה אלינו על ידי עליזה לביא, ראש הוועדה לקידום מעמד האישה, עוסקת בסוגיית ההגנה עצמית של נשים מוכות בהקשר של עבירות ההמתה. הנושא והדיון סביבו מורכבים במיוחד, והמטרה היא להקל בחלק מדרישות ההגנה העצמית, שמאוד לא מותאמות לאישה. על סמך הספרות הפסיכולוגית והפלילית, הגענו למסקנה שההסדר הקיים מותאם לגברים שמתקוטטים בבר, אבל לא לאישה שמוכה בביתה. הדרישה לאיום מיידי בעייתית פה, שכן האישה לא באמת יכולה לברוח מביתה שלה. ממצאינו הראו שיש צורך בהבנת מצבה הנפשי של האישה המוכה ולשנות את דרישת הנחיצות בהתאם."

אתה ממליץ גם לסטודנטים למשפטים שמתעניינים פחות בפוליטיקה להגיע?

"אני מאמין שהיכרות עם הליך החקיקה היא חיונית מאוד לכל משפטן, ומאפשרת בעצם להיחשף לשיקולי המדיניות שעומדים מאחורי החוק היבש בצורה מעמיקה יותר. החשיפה מאפשרת להבין גם את ההבדל בין המצוי והרצוי במובנים רבים – מה ריאלי לשנות ומה לא ריאלי. נוסף לכך, יש בעבודה המעשית ערך מוסף ללמידה, דברים שלא ניתן לרכוש באקדמיה: כשלומדים משהו לצורך יישום ספציפי מבינים אותו בצורה שונה מאשר בלמידה לצורך עבודה או מבחן. בעיניי, בפקולטה מלמדים סטודנטים להיות משפטנים, אבל לא עורכי דין, ולכן הנגיעה בפרקטיקה הכרחית להשלמת ההשכלה המשפטית במלואה. מרכז עומק מאפשר לשלב בין הפרקטיקה לאקדמיה בצורה הולמת, הוא לא תובעני מדי, ומאפשר ללמוד, להתנסות ואף להשפיע."