check
היכרות עם המועדון למשפט ופסיכולוגיה | הפקולטה למשפטים

היכרות עם המועדון למשפט ופסיכולוגיה

מיכל אדרי

בשנים האחרונות אנחנו עדים לחשיבות שהפקולטה מייחסת לבינתחומיות. זה מתבטא במספר פנים. ראשית, בכך שהפקולטה מעודדת את הסטודנטים לשלב את התואר במשפטים עם מקצועות נוספים כמו תואר מוסמך במנהל עסקים, כלכלה, עבודה סוציאלית, פילוסופיה, לימודי מזרח אסיה, פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, תואר מוסמך בלימודי אירופה ולימודי גרמניה בת זמננו, קרימינולוגיה ועוד.

שנית, בפתיחה של קורסים בתוך הפקולטה המשלבים בין היבט משפטי לתחומים אחרים, ובהם הסדנה למשפט ותיאטרון, משפט ופמיניזם, משפט וכלכלה, קולנוע וביקורת שיפוטית, משפט ופילוסופיה וכו'. השנה נפתח גם סמינריון העוסק בדילמות ראייתיות מפרספקטיבה בינתחומית בהנחייתו של ד"ר עופר מלאכי.

לצד החתירה לבינתחומיות מצד הפקולטה עצמה, יש גם פעילות בינתחומית שנעשית בשיתוף פעולה עם תלמידי הפקולטה עצמם. בפקולטה פועלים ארבעה מועדונים בינתחומיים המנוהלים על ידי סטודנטים בפקולטה: משפט וכלכלה, משפט וספורט, משפט וירושלים ומשפט ופסיכולוגיה. מטרתם היא להעמיק בקרב הסטודנטים את המודעות לתחומי המגע והממשק בין המשפט לבין תחומים מגוונים אחרים, באמצעות הבאת הרצאות או קיום מפגשים מעניינים ויוצאי דופן העוסקים בתחומים האלה במישרין או בעקיפין. בדרך זו, ניתנת לסטודנטים ההזדמנות להציג נושאים שמעניינים אותם באופן אישי, לתת להם במה בפקולטה, ולשתף בהם את שאר הסטודנטים שיש להם עניין בתחומים הללו. נפגשתי עם המקימות והמנהלות בפועל של מועדון משפט ופסיכולוגיה:

הדס יחזקאלי , בת 25, סטודנטית שנה ג' למשפטים ופסיכולוגיה, הדס יחזקאלי

 

 

 

 

 

 

ואחלי אורנן-אפרת, בת 27, סטודנטית שנה ג' למשפטים ועבודה סוציאלית,  אחלי

 

 

 

 

 

כדי לשמוע על המניעים להקמתו, מטרותיו, פעילותו ולשאול כיצד כל זה משתלב עם המגמה הבינתחומית בפקולטה.

1. אז מה זה בעצם מועדון משפט ופסיכולוגיה?

מועדון משפט ופסיכולוגיה הוקם במסגרת פרויקט המועדונים של הפקולטה למשפטים, פרויקט שמטרתו לאפשר לציבור הסטודנטים בפקולטה לפגוש בנושאים חשובים הקשורים בעולם המשפט אך לא זוכים לחשיפה מספקת במסגרת הלימודים. השנה פועלים במסגרת הפרויקט ארבעה מועדונים, והמועדון שלנו, מועדון משפט ופסיכולוגיה, מתמקד בקשר שבין פסיכולוגיה ומערכת המשפט. במסגרת המפגשים של המועדון ניסינו לשקף כמה שיותר את המורכבות שעולה מהמפגש בין שני העולמות הללו על ידי הפגשת מומחים משני התחומים ועריכת דיון מורכב בנושא עם הסטודנטים.

2. נסו להסביר את החיבור בין משפט לפסיכולוגיה בכמה שורות. אילו דוגמאות ניתן לתת לחיבור הזה?

מדובר בשני תחומים מאוד רחבים שחולשים על כל תחומי החיים. בואי נגיד שלא היה קשה לחשוב על נושאים לבחון. בעיקר: מערכת המשפט כולה מורכבת מאנשים, בוחנת ומטילה סנקציות על קבלת החלטות של אנשים והתנהגותם, ולכן מתבססת במידה רבה על הנחות פסיכולוגיות. אנו מנסחים חוקים במטרה להכווין התנהגות, אנו מניחים הנחות על האדם הסביר ונותנים לשופט, אדם בשר ודם, לחרוץ גורלות של אחרים ומתבססים על שיקול דעתו ועל היותו אובייקטיבי ולא מוטה. מעניין לא פחות לבחון את הפערים וההבדלים בין שני העולמות; בעולם הטיפול הפסיכולוגי נתעסק בחוויה הסובייקטיבית של האדם ולא בהכרח נחפש אמת אובייקטיבית, כאשר למה שנאמר בחדר הטיפול אין השלכות ישירות על אנשים אחרים מלבד המטופל. לעומת זאת, כאשר אנחנו מדברים על עולם המשפט אנחנו מדברים על אמת משפטית שיש להוכיח בהתבסס על ראיות, כאשר למה שנאמר ונקבע יש השלכות דרסטיות על צדדים שלישיים. אם למשל אנחנו מדברים על תקיפה מינית, בטיפול המטרה תהיה לעבד את הטראומה, כאשר ברור שאין שום דרישה להוכיח את חוויותיו של המטופל; בעולם המשפט נהיה חייבים לדרוש הוכחות שכן מנגד עומד נאשם שעומדת לו חזקת החפות.

3. של מי היה הרעיון להקמת המועדון?

שלנו. אחלי משלבת עם עבודה סוציאלית ואני עם פסיכולוגיה. אולי אנחנו משוחדות, אבל שתינו חשבנו שאין נושא שיותר מעניין ושחשוב לבחון אותו לעומק, וקפצנו על ההזדמנות לארגן לעצמנו הרצאות שתמיד רצינו לשמוע. המועדון מתנהל בליוויה של ד"ר ענת הורוביץ, שלמרות לוח הזמנים העמוס שלה פינתה לנו מזמנה, עזרה לנו לגבש את תוכנית העבודה של המועדון, לבחור ולעבד את נושאי המפגשים, וכמובן ליצור קשר עם הדוברים השונים. ללא ספק הליווי שלה פתח אותנו לנושאים ולדוברים שלא חלמנו שנצליח להביא.

4. מהן המטרות של המועדון? מה אתן רוצות ומקוות להשיג?

המועדון הוקם מתוך ההבנה כי הגורם האנושי הוא מרכזי ביותר במערכת המשפט – הנאשמים, נפגעי העבירה, השופטים והמחוקק כולם בני אדם, וככאלו כולם נתונים להשפעות של גורמים שונים על התנהגותם והחלטותיהם. לכן שאפנו לסקור במסגרת המפגשים השונים את התחומים שבהם ניתן להסתייע בידע פסיכולוגי לטובת הליכים משפטיים, כאשר ההנחה היא שניתן להשתמש במה שכבר ידוע לנו על הטבע האנושי כדי לשפר את מערכת המשפט ואת הליך עשיית הצדק. מטרת המועדון היא בעיקר לחשוף את ציבור הסטודנטים לנקודות ממשק אלו, כך שבעבודתם במסגרות השונות בהמשך יסייעו בהפיכת מערכת המשפט בארץ למדויקת, אנושית ויעילה יותר, באמצעות שינויי חקיקה ומדיניות, וכן באמצעות הגברת המודעות בסביבת העבודה שלהם.

5. מה נעשה במועדון עד כה,מבחינת אירועים, עבודה מאחורי הקלעים וכן הלאה?

עד כה קיימנו שלושה מפגשים: מפגש הפתיחה של המועדון התקיים בהשתתפות עו"ד דורי פינטו, הסנגור הציבורי של מחוז ירושלים, ופרופ' יורם יובל, פסיכיאטר וחוקר מוח, שם דיברנו על ההנחות הפסיכולוגיות שמערכת המשפט מתבססת עליהן: העובדה שיש לנו רצון חופשי, התפיסה לפיה ניתן להסיק מה אדם מסוים חש ברגע נתון (אם אנו מדברים על כוונה או מודעות), זיכרונות מודחקים ומהימנותם, ועל החשיבות של ספק וצניעות בקביעת עובדות לגבי נפשו של האדם. במפגש השני, שעסק בעדויות ילדים במשפט הפלילי, כיבדו אותנו בנוכחותם ד"ר אורלי קמפף-שרף, ראש המגמה לפסיכולוגיה קלינית וחינוכית של הילד בעברית, ועו"ד ודים שוב, סגן וממלא-מקום הסניגור הציבורי בירושלים, שכיהן כסנגור בפרשת הפדופיליה בנחלאות בה התמקד המפגש. המפגש השלישי התקיים בחודש  מאי ועסק בעבריינות נשים ובסיפורים שמאחוריה. הבימאית והמחזאית קרן כהן ישראלי, שהפעילה במשך שנים את תאטרון הנשים בכלא נווה תרצה, הגיעה לדבר איתנו על התופעה של עבריינות נשים והמאפיינים שלה תוך שילוב סיפורים אישיים מעבודתה בכלא. צפוי להתקיים מפגש נוסף לפני סוף השנה, אך כרגע הוא עוד לא סגור אז נשאיר אתכם במתח.

6. ספרו לי קצת על העבודה מאחורי הקלעים: כיצד בוחרים אילו אישים להביא להרצאות ובאילו נושאים להתמקד?  

בתחילת השנה ישבנו וחשבנו על הנושאים שנראים לנו הכי חשובים ומעניינים, ואז פשוט התחלנו לחפש דוברים רלוונטיים שחשבנו שיש להם מה להגיד ולחדש בנושא. כמובן, בסופו של דבר הדוברים לוקחים את זה למקומות שלהם וזה לא תמיד תואם את הרעיון המקורי שלנו, אך עד כה לא התאכזבנו מאף דובר, להיפך! בנוסף, התרגשנו משיתוף הפעולה שזכינו לו מכל הדוברים שפנינו אליהם. כולם חשבו שמדובר ברעיון מבורך וראו חשיבות גדולה בלהגיע לפקולטה ולדבר איתנו. נראה שכולם מבינים ששינוי יגיע רק מהאנשים שמרכיבים את המערכת וחשוב לתפוס אותנו כשאנחנו צעירים.

7. בשנים האחרונות מושם, בעיקר בפקולטה שלנו, דגש אקדמי על עידוד רב-תחומיות משפטית. אתן חושבות שהקמת מועדונים כמו זה היא חלק מאותו "טרנד אקדמי"? אם כן, מדוע? האם לדעתכן יש חשיבות לחיבור הזה בין תחומים שונים לבין המשפט?

אף פעם לא חשבנו על זה ככה, למען האמת, אבל פרויקט המועדונים מעודד כמובן רב-תחומיות משפטית. המשפט חולש על כל כך הרבה תחומים, ולכן יש חשיבות שנכיר את הבסיס של התחומים איתם אנו עובדים, במיוחד כאשר אנו מתמחים בנישה מסוימת. זה רק יהפוך אותנו לאנשי מקצוע טובים יותר, ולא פחות חשוב – זה מעניין מאוד.