המכון לקרימינולוגיה פתח השנה לראשונה תוכנית בוגר בקרימינולוגיה. כחלק מהפקולטה למשפטים, ולקראת סיכום שנה א' של תואר הבוגר, בחרנו לבחון מקרוב יותר: מה נעשה במכון, מה מטרותיו, מה גרם להחלטה על פתיחת מסלול הבוגר, מה הוא כולל, ואיך כל זה משתלב עם הפקולטה למשפטים.

מיכל אדרי

תחום הקרימינולוגיה רלוונטי מאוד למציאות החיים במאה ה-21 וחוקר תופעות כמו אלימות, פשיעה, טרור, שחיתות ציבורית, פשע מאורגן, תנאי כליאה ומאסר וכדומה. המכון מונה כ-220 סטודנטים, והמסה העיקרית שלו היא סטודנטים לתואר מוסמך במסלולים שונים, ביניהם גם מסלול מואץ המשלב תואר ראשון במשפטים עם לימודים לתואר שני בקרימינולוגיה וכן דוקטורט בקרימינולוגיה. המכון נחשב למוביל בזירה האקדמית בארץ ובעולם. בוגריו משתלבים במוסדות שונים בארץ ובעולם, לסגל האקדמי של המכון מעמד מכובד בפעילות האקדמית הבינלאומית, וצוות המכון ממלא תפקידי מפתח בגופים העוסקים בענישה ובפשיעה ובוועדות שונות.

בשנת הלימודים תשע"ז נפתחה לראשונה, לאחר 56 שנות פעילות, תוכנית לימודים לתואר בוגר במכון לקרימינולוגיה. בשעריו של המכון נכנסו כ-65 סטודנטים חדשים, שיהיו למחזור הראשון של תואר בוגר בקרימינולוגיה. אורך המסלול הוא כשלוש שנים במתכונת דו-חוגית בהיקף של 60 נ"ז.

מטרות התוכנית הן לחשוף את הסטודנטים למחקר ולפרקטיקה בתחום הפשיעה, ולקרב בין עולם המעשה של אנשי השטח לעולם האקדמיה ולסייע לעובדים בשטח לעשות שימוש בתיאוריות ובממצאים של מחקרים אקדמאיים בעבודתם.

המכון לקרימינולוגיה הוא חלק מהפקולטה למשפטים, ולקראת סיכום שנה א' של תואר הבוגר, בחרנו לבחון מקרוב יותר מה נעשה במכון, מהן מטרותיו, מה גרם להחלטה על פתיחת מסלול לתואר בוגר, לשמוע על המסלול עצמו וכן להבין כיצד כל זה משתלב עם הפקולטה למשפטים, אם בכלל. כדי לענות על שאלות אלה ולשמוע על המכון, נפגשנו עם ראש המכון לקרימינולוגיה, פרופ' באדי חסייסי.

1. פרופ' חסייסי, אשמח אם תספר לי על עצמך בתור התחלה.

עשיתי דוקטורט באוניברסיטת חיפה. אני בוגר לימודי סוציולוגיה, אחר כך יצאתי לעשות השתלמות בארצות הברית ושם למדתי קרימינולוגיה ועשיתי פוסט דוקטורט בתחום. לאחר מכן, הגעתי למכון ואני פה כבר עשר שנים. אני מתמקד בנושאים של שיטור, מיעוטים ומערכת אכיפת החוק, הערכת תוכניות במערכת אכיפת החוק, היסטוריה ומשפט, משפט וחברה, שיטור וטרור.

2. מה הוביל אותך לרצות לכהן בתפקיד בו אתה נמצא כיום?

"החיים הובילו אותי יותר מאשר הבחירה. נכנסתי למכון כסגל ואחרי שלוש שנים הפכתי להיות סגן ראש מכון. לאחר כמה שנים, כשעזב ראש המכון לשעבר פרופ' דיווד וויסבורד, נכנסתי במקומו. זה היה עניין של התפתחות אישית כזו או אחרת. מדובר במשימות ניהוליות שסגל אקדמי לרוב לא שש לקראתן, הם רוצים לעסוק יותר במחקר. הראייה שלי היא שמתוך העמדה הניהולית אתה יכול להשפיע על כיווני ההתפתחות של המחלקה, וזה משהו שכן רציתי לעשות. רציתי לנסות להוביל תהליכים. זה עניין של גישה ניהולית. זה תפקיד שהוא ניהולי, אבל לצד זאת אני שומר על תפקידי האקדמי בהוראה ובמחקר.

3. ספר לי בכמה שורות על פעילות המכון.

"המכון נחשב לאחד המוסדות הראשונים בעולם ללימודי קרימינולוגיה. הוא נוסד בסוף שנות החמישים על ידי ד"ר ישראל דרפקין. הפורמט של המכון הוא אירופי, תחת חסות של פקולטה למשפטים, בשונה מפורמטים בארצות הברית, שם זה לא בהכרח ככה. במכון כיום יש מסלולי לימוד לבוגר, מוסמך ולדוקטורט. תוכניות קלנדריות ופעילות מחקר ענפה בתחומים כמו שיטור, בתי סוהר, שיקום וטרור. יש לנו קרימינולוגים מהבכירים בעולם שקיבלו שורה מרשימה של פרסים. במכון יש הרבה עשייה, והוא בתנופת התפתחות ובתנופה של הרחבה. זה מתבטא במספר התלמידים, בקליטת אנשי סגל, במענקי המחקר, בהתרחבות פיזית בפקולטה ואף במספר המלגאים. בגלל שקרימינולוגיה היא תחום אינטרדיסציפלינרי, אבל יש לו גם נגיעה לפרקטיקה – למשל, פורום אקדמי למפכ"ל, ועדות אקדמיות מייעצות שאנשי המכון חברים בהם, ועדות חשובות של מערכת אכיפת החוק – יש ייצוג למכון בכל הפעילות הזאת. דבר נוסף שחשוב למכון זה הסטודנטים. יש לנו תוכנית במכון שנקראת "Full time student": מדובר בסטודנטים מלגאים ברמת המוסמך והדוקטורט. מעניקים להם מלגת קיום בסיסית יחסית לצד שילובם במחקר ובהוראה. התמהיל הזה יש בו כדי לבנות סטודנט עם כלים אופטימליים לקריירה אקדמית. בשונה ממלגת קיום שניתנת לאדם שרק רוצים שהוא יישב ויכתוב, פה יש מעורבות בעשייה של המלגאים. זה מודל שאנחנו מאמינים בו, דוחפים אותו והוא מצליח: חלק מבוגריו הפכו להיות סגל אקדמי במכון ובמוסדות אחרים או מאיישים תפקידים במערכת אכיפת החוק (שירות בתי הסוהר, הסנגוריה, מערכת המשפט וכו').

4. מהן המטרות של המכון מנקודת מבטך?

המטרה המרכזית היא להמשיך את התפתחות המכון כאחד מהמכונים המתקדמים בעולם ולהוציא מחקרים פורצי דרך, שיצוטטו בעולם ויתרמו לפיתוח האקדמי. זה לא יכול להתקיים בלי לגייס מענקי מחקר ומשאבי מחקר. אלה מדדים שגם האוניברסיטה רוצה לראות, שהסגל שלה והמחלקות שלה מצליחות לגייס משאבים, לפרסם בבמות אקדמיות ראויות ולהשפיע על העולם האקדמי. מדד שנלווה לזה, כמובן, הוא הסטודנטים למחקר למוסמך ולדוקטורט, לכן תוכנית המלגאים שלנו היא ממש "קדושה" ואנחנו משמרים אותה בתור חוד החנית שלנו, כדי שיהיה לנו דור המשך של חוקרים צעירים שיקדמו את המחקר ואת הידע, שיהיה "דור מחליף" באקדמיה. ההצלחה במחקר – בפרסומים, בסטודנטים למחקר, בקיום פעילות ענפה של כנסים, בקיום כתב העת מהחשובים ביותר בעולם בקרימינולוגיה במכון – מראה כמה המקום הזה הוא מרכזי ומשפיע על הידע הקרימינולוגי בעולם. יש כאן סגל של אנשים מרשימים בתחומם, שמעלים את יוקרתו של המכון בעשייתם.

5. מה הרעיון שעומד מאחורי פתיחת תוכנית בוגר בקרימינולוגיה? מדוע זה קרה רק עכשיו? האם יש סיבה לעיתוי הזה? מהן מטרותיה של התוכנית?

פתיחת לימודי בוגר תמיד עמדה על הפרק בהיסטוריה של המכון. היא עלתה בשנים האחרונות בגלל כמה אילוצים. אחד האילוצים היה שרצינו לשלוט בחינוך הבסיסי לקרימינולוגיה לסטודנטים. חשוב היה לנו גם ליצור תוכנית כזו בירושלים; עד היום הייתה תוכנית כזאת רק באוניברסיטת בר אילן. הרעיון הוא להצליח להשפיע על החינוך הקרימינולוגי ברמת הבוגר, כדי להכין את הסטודנטים האלה ולהפוך אותם לאלה שיגויסו בעתיד לתארים של מוסמך ודוקטורט. ברגע שיש לימודי בוגר אתה יכול לרכז מאמץ בתוכניות מוסמך יותר ממוקדות ולתת קשב רב יותר לסטודנטים. הציפייה שלנו היא שהתוכנית הזו תצליח. מדדי ההצלחה שלה הם קודם כל שהסטודנטים נרשמים ואנחנו מקבלים אינדיקציות מאוד חיובית. אינדיקציה נוספת להצלחה מבחינתי, היא לראות אחוז מסוים מהסטודנטים ממשיך לתלמידי מחקר באוניברסיטה העברית או באוניברסיטאות אחרות. עוד אינדיקציה היא שחוויית הלימודים תהיה טובה ומעשירה. שסטודנטים יגידו שהתואר העשיר אותם, נתן להם כלים והזדמנויות, והכול נעשה בחוויה תומכת ופתוחה. שהסגל והמזכירות האקדמית נרתמו לטובת הסטודנט ולטובת הצלחתו. זה מבחינתי הצלחה – סטנדרט אקדמי גבוה לצד חוויה לימודית טובה.

6. מה השילובים שאתם רואים לתואר בוגר עם קרימינולוגיה? מהם השילובים השכיחים יותר?

קרימינולוגיה היא תחום אינטרדיסציפלינרי. לכן זה יכול להיות תחום שישתלב עם כל מה שיעלה על הדעת: מדעי החברה, מדעי הרוח (היסטוריה, פילוסופיה) ואף תקשורת. אין שום הגבלה שאני יכול לחשוב עליה. אפילו עם כימיה. יש תמהיל מהכול, כאשר זה לא מפליא שיהיו יותר שילובים ממדעי החברה, כי קרימינולוגיה צמחה כמדע שנלווה למדעי החברה.

7. מה לדעתך צריך להניע סטודנט לבחור ללמוד קרימינולוגיה לתואר ראשון?

אני חושב שהבחירה בקרימינולוגיה היא חלק ממגמה עולמית, בפרט בעולם המערבי ובעיקר בארה"ב. יש גידול במחלקות לקרימינולוגיה ובמספר הסטודנטים שלומדים את התחום. מה שיכול להניע סטודנטים זה קודם כל הסקרנות. זה תחום מעניין שמזכיר לאנשים סדרות טלוויזיה. זה יכול לחשוף את הסטודנט לחוויה שתעניין ותעשיר אותו. שיקול שני הוא שלימודים כאלה יכולים אולי לתת לסטודנט כיוונים לאפשרויות תעסוקה בעתיד. בגלל שלקרימינולוגיה "יש רגל" בפרקטיקה היא יכולה להיות אטרקטיבית לסטודנטים, מתוך כוונה שזה אולי יפתח אפשרויות תעסוקה נוספות או אחרות.

8. מהם אפיקי העסקה האפשריים שתואר בקרימינולוגיה פותח בפני בוגריו?

אין לנו ראייה מה יכול להיות בעולם האמיתי של התעסוקה, והלימודים כאן אינם ערובה לתעסוקה. אנשים שלומדים כאן בקרימינולוגיה יכולים לחפש עבודה במערכת אכיפת החוק, ואפילו בחברות אשראי במחלקה שעוסקת בגניבות ומעילות, או בשדות תעופה. אני לא חושב שיש הגבלה לסיפור הזה. תלמיד שילמד אצלנו יכול לנסות להשתלב במשרדים ממשלתיים ופרטיים שדרושים ידע כזה למשל: בקו חם לנפגעות אונס, בקבוצות סיכון, בהוסטלים לטיפול בעבריינים משוחררים, במקומות המטפלים בילדים עם סיכון גבוה. הלימוד נותן כלים שיכולים לסייע בכך. אבל אין התחייבות לעבודה, במובן הזה אנחנו כמו כל תואר אחר באוניברסיטה.

9. ספר לי קצת על תוכנית הלימודים לתואר בוגר. מהו מבנה התוכנית? האם היא כוללת גם התנסות מעשית כלשהי?

התוכנית נבנתה כדי להשפיע על חינוך קרימינולוגי בישראל ובנינו תוכנית לימודים שמקבלת את ההשראה שלה מתוכניות הבוגר המובילות בעולם. ניסינו לגייס את מיטב המורים ללמד, מהסגל הקיים וכן מבחוץ. אין כרגע ממד פרקטי, אבל זה משהו שאנחנו שוקלים בעתיד – להכניס למשל קורסי פרקטיקום במערכת אכיפת החוק.

10. מה הקשר בין הפקולטה למשפטים לבין המכון לקרימינולוגיה?

"הקשר בין הפקולטה למכון הוא היסטורי. המכון נוסד בפקולטה, בהתאם לפורמט האירופאי. הוא בשר מבשרה. יש לנו ייחודיות מבחינה דיסציפלינרית. בעשור האחרון ההבחנה בין המכון לפקולטה הולכת ומיטשטשת. בעבר, משפטים היה תחום שהיה יותר דומה למדעי הרוח, היום עושים הרבה מחקרים אמפיריים והמכון והפקולטה הולכים ומתחברים. יש יחסים מאוד הרמוניים בין המכון לפקולטה, יש העצמה הדדית. אצלנו החלק של המחקר מאוד חזק וזה מסייע לפקולטה. הפקולטה היא קרקע פורייה שאפשרה את הצמיחה וההתפתחות של המכון לאורך השנים, כולל הפתיחה של תואר בוגר ותוכנית המלגאים. גם התשתיות שניתנו לנו, זה הכל בתמיכה מאוד חזקה של הפקולטה.