המכון למשפט עברי חוגג חמישים

ראש המכון למשפט עברי בפקולטה למשפטים, ד"ר בני פורת, לא מספיד את המשפט העברי. המכון פעיל יותר מתמיד בשנתו החמישים: הוא עומד מאחורי שני כתבי עת נחשבים, עורך כנסים עם אופי ייחודי ומקיים תכניות לתארים מתקדמים וספרייה ענפה לתלמידים, חוקרים ומשפטנים. ועוד היד נטויה.

-רננה הרמן-

המכון לחקר המשפט העברי ע"ש ישראל מץ חגג השנה 50 שנים להיווסדו. הוא הוקם בשנת 1963 על ידי המשנה לנשיא בית המשפט העליון (בדימוס) פרופ' מנחם אלון. כיום עומד בראש המכון ד"ר בני פורת. בעקבות חגיגות היובל פנינו לד"ר פורת במספר שאלות על המכון.

ד"ר פורת, תוכל לספר לנו מהו בעצם המכון למשפט עברי?
זהו המכון המוביל בתחומו, היחיד בארץ שהוא ברמה בינלאומית. הוא משמש כמרכז של מחקר המשפט העברי. דור חוקרי המשפט העברי המובילים צמח בין כותלי המכון, והמחקרים החשובים נכתבו במסגרתו.

המטרה הגדולה של המכון היתה כמובן לקדם את מחקר המשפט העברי. צריך לזכור שלימודי המשפט התקיימו באוניברסיטה עוד לפני שהפקולטה הוקמה. שני תחומי הליבה המשפטיים שמהם צמחה הפקולטה, כשהוקמה בשנת 1949, היו תחום המשפט העברי ותחום המשפט הבין-לאומי. לכן, היה זה אך טבעי שהפקולטה תהיה ספינת הדגל בתחום מחקר המשפט העברי וההוראה שלו. זה אכן קרה, והמכון היה הכלי המרכזי לשם כך.

כיום המכון נמצא בשלב של חילופי דורות. דור של מרצים וחוקרים פרש או עומד לקראת פרישה. חבר הסגל האחרון מ"דור הנפילים" הוא פרופ' ברכיהו ליפשיץ. עם זאת, אנו כמובן ממשיכים ליהנות מפועלם של חברי הסגל שכבר פרשו לגמלאות, שפעילותם המבורכת במכון אינה פוסקת. אנו מנסים לבנות את הדור החדש. אני אחד מהם, ובשנה הבאה מצטרף אלינו פרופ' דוד פלאטו שעולה לארץ לרגל ההצטרפות למכון. הוא גם ילמד בשנה הבאה קורס ויעביר סמינר. אנחנו נרגשים ומחכים לקליטה שלו, ומקווים להמשיך ולהרחיב את השורות גם בהמשך.

שמענו על כנסי צובא שמתקיימים בשנים האחרונות. מה מתרחש בכנסים אלה?
כנסי צובא הם יוזמה שהחלה במכון לפני כמה שנים. אלה כנסים שעוסקים בתחומים שונים הקשורים למשפט העברי. הכנסים נערכים בשיתוף פעולה של הפקולטות למשפטים באוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל-אביב ואוניברסיטת בר-אילן. יש שני מאפיינים ייחודיים לכנס הזה לעומת שאר הכנסים האקדמיים. הראשון הוא ההרכב האנושי שלו. בכל שנה הכנס עוסק בשילוב שבין משפט עברי לתחום משפטי אחר, ומבקש להפגיש את חוקרי המשפט העברי עם חוקרי התחום הכללי הנוסף. הכנס הבא, למשל, יעסוק ב"משפט עברי ודיני חוזים". אנו מבקשים להושיב לשולחן משותף את טובי החוקרים הכלליים בתחום עם חוקרי המשפט העברי ולראות מה קורה כשיושבים יחד ומנסים ללבן את נקודת המבט הכללית עם נקודות המבט העבריות.

מאפיין נוסף וייחודי של הכנס, כראוי למשפט עברי, הוא שבמוקד הכנס עומד לימוד המקורות הראשוניים של המשפט העברי. חלק משמעותי בכנס נעשה בסגנון בית-מדרשי, כך שהמשתתפים יושבים ולומדים טקסטים בקבוצות – סוגיות מהתלמוד, מקורות מהרמב"ם ומקורות עבריים נוספים.  הכנס כולל לא רק הרצאות פרונטליות, אלא גם חלק שבו יושבים ולומדים ומתכוננים לקראת ההרצאות. כך המשתתפים מגיעים להרצאות כשהם בשלים יותר. במצב כזה כבר יש להם עמדות מגובשות בנושא, והם יכולים לתקוף טענות מסוימות או להגן עליהן.

באילו פעילויות נוספות עוסק המכון?
אנו משקיעים רבות בתחום המחקר של המשפט העברי. המכון מוציא ספרים ופרויקטים מחקריים, ביניהם שני כתבי עת. כתב העת הוותיק הוא שנתון המשפט העברי, שהשנה חוגג ארבעים שנה להיווסדו. שנתון המשפט העברי הוא אחד משני כתבי העת הבולטים ביותר בתחום המשפט העברי. הוא יוצא פעם בשנה, שזו תדירות גבוהה יחסית. הוא מוקדש לתחומי המשפט העברי במובן הרחב של המילה: גם תחומי המשפט העברי הקלאסיים וגם תחומים במדעי היהדות הנושקים לו – מחקרים בתלמוד, מחשבת ישראל או היסטוריה, ככל שהם נוגעים לענייני המשפט העברי. אנו שואפים לתת במה גם לסטודנטים בפקולטה שכותבים עבודות מוצלחות, תזות או דוקטורט, ולפרסם מפרי עטם בשנתון. בנוסף, לאחרונה עבר לאחריותנו כתב העת הבינלאומי The Jewish Law Annual.

תחום נוסף שהמכון מטפח הוא תחום הלימודים המתקדמים לתואר שני ולתואר שלישי במשפט העברי. לפני שנתיים חידשנו את התכנית של תואר שני במשפט עברי, ואנחנו שמחים לגלות שהיא מאוד אטרקטיבית ומוצלחת. כרגע יש בין עשרה לשנים-עשר תלמידים בתכנית ואנחנו מקווים להתרחב אפילו יותר בשנים הקרובות.

דבר נוסף וחשוב במכון הוא הספרייה. ספריית המכון מכילה אוסף ייחודי, עשיר ומגוון, בכל תחומי ספרות ההלכה, מחקר המשפט העברי וספרות נלווית. היא משמשת כספרייה החשובה ביותר בתחום זה בארץ, והיא יחידה במינה גם ברמה הבינלאומית, ומשירותיה נהנים תלמידים, חוקרים ומשפטנים.

תוכל לשתף אותנו במשהו מעניין "מאחורי הקלעים" של המכון?
היום זה כבר פחות אקטואלי, אבל אחד מהפרויקטים החשובים של המכון לפני כמה עשרות שנים היה פרויקט מיפתוח השו"ת. ספרות השו"ת היא ספרות אדירה. קשה לדמיין את העושר ואת הגיוון שלה. בזמנו, לא הייתה דרך להשתלט על כמות החומר, בבחינת ים שאין לו סוף. מתוך כך, פרופ' מנחם אלון יזם והוביל את פרויקט מיפתוח השו"ת. הושיבו חוקרים רבים אשר עברו תשובה-תשובה, ומיינו את התשובות לפי מקורות, הקשרים היסטוריים ושאלות משפטיות. התוצר של הפרויקט היה כמה וכמה כרכים, שאפשרו לכל אחד לחפש לפי ערך או לפי מקור ולמצוא במהירות את מבוקשו.

צחוק הגורל היה שבאותה תקופה שני חוקרים אחרים פיתחו את הטכנולוגיה שנקראת "פרויקט השו"ת", שמצאה לה בית באוניברסיטת בר אילן. טכנולוגיה זו עושה פחות-או-יותר את אותה העבודה אבל בצורה דיגיטלית. הם נחלו הצלחה רבה. הפרויקט שלנו היה פרויקט אדיר עם חזון גדול, אך האוריינטציה שלו הייתה אמונה בעבודה הקשה של האדם ולא בטכנולוגיה. בדיעבד זה היה בעוכרינו, ובסופו של דבר בתודעת הציבור פרויקט השו"ת התקבע כהצלחה של החוקרים מבר אילן.

לסיום, שאלה שתעניין רבים שאינם מתחום המשפט העברי. האם לדעתך העיסוק במשפט עברי עדיין רלוונטי בתקופתנו למרות שאף שיטה אינה נוהגת לפיו? האם יש בכלל חשיבות לקדם ולפתח אותו?
זוהי שאלת מיליון הדולר. אענה לך בקליפת אגוז לגבי האופן שבו אני תופס את הסוגיה ומדוע בעיניי המשפט העברי עדיין חשוב: ראשית, אם נבחן את המשפט הישראלי במשקפיים נכונות נגלה שהמשפט העברי השאיר בו הרבה יותר עקבות מכפי שאדם ממוצע נוטה לתאר. ישנה השפעה מכרעת של המשפט העברי על המשפט הישראלי. אם נוריד מהמשפט הישראלי את מטבעות הלשון ואת המוסדות המשפטיים השונים – נקבל שיטת משפט חלקית וחסרה. מטבעות לשון ומונחים רבים במשפט הישראלי שאובים מהז'רגון של המשפט העברי, החל מ"עשיית עושר ולא במשפט" ועד "פשיטת רגל", כמו גם סוגיות לא מעטות במשפט הישראלי, כמו למשל "מאסר חייבים". כולן סוגיות שהושפעו ברמה הלשונית או ברמה מהותית מהמשפט העברי. מעבר לכך, המשפט העברי הוא "האחר". הוא זה שנותן למשפטנים אפשרות לחשוב מחוץ לקופסה ולראות אופציות אחרות. אלה אופציות שלא תמיד מתאימות למימוש ולקליטה, אבל מעוררות את המחשבה וקוראות תיגר על קיבעונות ועל קונספציות מקובלות. המשפט העברי הוא הידיד שמלווה את המשפט הישראלי מראשיתו. לפעמים שומעים בעצתו ולפעמים לא מקבלים את עמדתו, אבל תמיד הוא נוכח שם, מלווה ומוסיף למשפט הישראלי ממדי עומק רחבים יותר.

סטודנטים לומדים בספריית המכון למשפט עברי