מקפצה לפרקטיקה בעזרת הפקולטה למשפטים

הפקולטה למשפטים ממשיכה לסייע לסטודנטים לגשר על הפער בין התיאוריה לפרקטיקה,  באמצעות מגוון קורסים וסדנאות מעשיות. הסטודנטים לומדים להתמודד עם מקרים אמיתיים מעולם המשפטים, וכן להבין את חשיבותם של הפרטים הקטנים. 

-זהר דרוקמן-

התיאוריה היא רק צד אחד של לימודי המשפטים, ורבים מהסטודנטים מעוניינים כיום בלימודים מעשיים יותר. על כן פתחה הפקולטה ביוזמה לעודד סטודנטים להשתתף בקורסים בעלי גוון פרקטי יותר, כחלק ממגמה כללית לוודא שבוגרי הפקולטה מוכנים ככל הניתן לכניסה לפרקטיקה.

מגמה זו מצאה לה ביטוי בסדנאות מעשיות בתחומים מגוונים, אותן מעבירים עורכי דין בכירים מהמשרדים הגדולים בישראל. הסטודנטים זוכים להיכרות אינטימית יותר עם סוגיות מורכבות עמן נדרשים להתמודד משפטנים, וזאת בתחומים ממוקדים שמעניינים את הסטודנטים. הסדנאות מעניקות הזדמנות ללמוד מהניסיון הפרקטי "האמיתי" של עורכי דין מנוסים, ניסיון אשר מסייע לגשר על הפער הבלתי נמנע בין תיאוריה לפרקטיקה. אחת הסדנאות הפופולריות ביותר בקרב הסטודנטים היא הסדנה במשפט מנהלי בחיי המעשה, אותם מעבירים עורכי דין ממשרד אגמון. "כמעט כל עורכי הדין במשרד שלנו למדו באוניברסיטה העברית", מספרת עו"ד איילת גולומב-פלנר, שותפה מנהלת במשרד. "אנחנו מאוד אוהבים את האוניברסיטה העברית, ולרבים מאתנו יש רצון ללמד. לכן ביקשנו להעביר את הסדנה".

משרד אגמון הוקם על ידי ד"ר מישאל חשין לאחר שעזב את הפרקליטות, אך בטרם מונה לשופט בית המשפט העליון. "חשין, ששימש ראש מחלקת הבג"צים, השקיע רבות בפיתוח המשפט המנהלי במשרד, ולכן זה רק טבעי שנעביר סדנה בתחום", מספרת עו"ד גולומב-פלנר.

עו"ד אילת גולומב פלנר 

כיצד עלה הרעיון?
"אנחנו 'עמיתי הפקולטה'. אנחנו רואים במעמד הזה הן כבוד והן חובה כמשרד ירושלמי. שאלנו את פרופ' יואב דותן במה אנחנו יכולים לעזור. הוא הציע שנעביר סדנה ואנחנו שמחנו מאוד".

מה ייחודי בסדנה שלכם?
"אנחנו מתייחסים למשפט המנהלי בחיי המעשה מאספקטים שונים, וכל שותף שמעביר את הסדנה נותן את הזווית שלו. להרבה שותפים היה מה להגיד והם רצו להגיד אותו – והכול מאותה אהבה לפקולטה".

מה בין סדנה מעשית ל"סתם לימודים"?
"בסדנאות שלנו יש שני אלמנטים עיקריים. ראשית, השיעור רווי בדוגמאות מהחיים, ואנחנו מעבירים אותן דרך מקרים בהם טיפלנו. כך אנחנו מראים כיצד התיאוריה פוגשת את המציאות והיכן היא משתלבת, או לא. אלמנט שני הוא התרגילים, שהם לא עבודות רגילות, אלא כאלה שמנסות לאתגר את הסטודנטים מול דברים שאנחנו פגשנו בהם בחיי המעשה".

למה את מצפה מהסטודנטים בסדנה?
"קודם כל להתעניין. דבר שני – להקשות, לנסות להקשיב לכולנו ולשאול את השאלות הקשות. לראות איפה אנחנו טועים ולהתמודד עם בעיות קשות. ואם אפשר, להיות גם מעורים בחיי היומיום ולהביא אלינו שאלות".

האם היא מכינה לפרקטיקה?
"הלימודים שלי לא הכינו אותי לפרקטיקה. הלימודים גם לא התיימרו לעשות את זה. אני לא מצפה שיבואו אלי למשרד כשיודעים כבר להיות עורכי דין. התלמידים צריכים לבוא עם הבנה משפטית טובה. היתר – קורה במשרד. בסופו של דבר להיות משפטן טוב זו צורת חשיבה, ולהבין שהעולם הוא מורכב, וגם לנתח. למשל, כשאני אומרת משהו – מי אמר את זה לפניי, איך אמרו את זה, איך אני מאבחנת את זה. את הכלים האלו הסטודנטים מקבלים בפקולטה, ואלו כלים מאוד חשובים".

אם כך, יש דבר שבכל זאת לא מצליחים ללמד?
"הפקולטה לא מתיימרת ללמד איך לשכנע אנשים, אלא איך לחשוב באופן אובייקטיבי ונייטרלי. גם לא מלמדים איך להתמודד עם פקידים ובירוקרטיה. זה חלק חשוב, בוודאי במשפט המנהלי. חשוב שההשכלה המשפטית תהיה מאוד רחבה, כדי שאחריה ניתן יהיה ללמוד מקצוע. העיקר הוא שהסטודנטים מגיעים עם החשיבה המשפטית – זה הדבר הכי חשוב שהפקולטה יכולה לעשות כדי להכין לפרקטיקה".

גישור על הפער

סדנה אחרת אשר זכתה לפופולריות בקרב הסטודנטים היא הסדנה במיזוגים ורכישות, אותה מעבירים שותפים ממשרד עורכי הדין מיתר. "אצלנו במשרד זהו תחום מאוד מרכזי", מספר עו"ד דן שמגר, שותף במשרד, אשר מעביר את הסדנה. "אנו אחד המשרדים המובילים בארץ בתחום ומלווים כמה מהעסקות המשמעותיות שנערכות בארץ."

מדוע אתה מלמד את הסדנה?
"זה שילוב של כמה גורמים. ראשית, התחום הזה, מיזוגים ורכישות, הוא תחום שאני מכיר אותו מצוין מעולם הפרקטיקה. הוא מאוד מאתגר ומרתק למשפטנים עם ראייה עסקית. החבר'ה הצעירים, שאני רואה שמגיעים מהאוניברסיטה, מגיעים עם תשתית בסיסית של לימודי משפט, אבל יש פער יחסית גדול בין האופי שבו הצד המשפטי נלמד באקדמיה לבין האופי בו מיישמים אותו בחיי המעשה. זה כמובן נכון בהרבה תחומים, אבל בתחום המסוים הזה, נראה היה לי שאפשר לגשר על הפער הזה ולתת לסטודנטים איזושהי חשיפה לתחום והבנה יותר עמוקה, באופן כזה שהם יגיעו אחר כך לעולם הפרקטיקה עם כלים יותר טובים והבנה שתיתן להם נקודת פתיחה יותר מתקדמת".

מה גורם לפער הזה?
"התחום הזה מבוסס על פרקטיקה שנבנתה כאן בארץ במשך שנים, ומעט מאוד ממנה מקבל ביטוי גם בפסיקה. לכן באופן טבעי למתודה האקדמית הרגילה קשה להביא את ההיבט הפרקטי לידי ביטוי. הפער הוא מאוד משמעותי. מצד אחד הפרקטיקה עשירה, מתוחכמת ומתקדמת מאוד מבחינה משפטית – יצירתית וחדשנית. אבל מצד שני, כדי שסטודנטים יקבלו חשיפה לתחום הזה, חסרה הגישה לעולם האמיתי".

איך הסטודנטים מגיבים לפער?
"בעניין רב. אתה לוקח קבוצה של סטודנטים שהעולם הזה מושך אותם, רבים מהם לומדים במסלול לתואר בוגר במשפטים עם תואר שני במנהל עסקים, ואתה יכול לפתח דיאלוג שמבוסס על ראיית עולם דומה".

מה בעצם אתה מלמד בסדנה?
"אני נותן לסטודנטים סקירה מקיפה על כל אחד מסוגי העסקאות שנתקלים בהן בשוק. לגבי כל מבנה של עסקה אני מנתח ביחד איתם את הלוגיקה שעומדת מאחורי מבנה העסקה – האופן בו ניתן להגשים את האינטרסים של הצדדים. בנוסף אני חושף אותם למקרים מחיי היומיום בהם עלו כל מיני שאלות ואתגרים, ושהיה צריך לפתור אותם באמצעות הכלים המשפטיים שעומדים לרשותנו. לקראת החלק השני של הסדנה אני משנה קצת את אופייה, כך שאנו מנתחים מסמכי עסקה ספציפיים ועוברים על הניירת עצמה. דרך הלמידה הזו אנו מיישמים את מה שלמדנו בחלק הראשון".

איך התרשמת מהסטודנטים שלימדת?
"הסטודנטים היו, בעיניי, מאוד איכותיים ומאוד משתפי פעולה. המפגשים שלנו לא היו מפגשים קצרים, אלא בני שלוש שעות. בכל זאת הם היו מאוד קשובים במהלך המפגשים ובהחלט עזרו לי ליצור אווירה של דיון ולא רק אווירה של הרצאה פרונטאלית. אני מאוד נהניתי מהעבודה עם הסטודנטים ואני חושב שהמטרה שלי הייתה לשים אותם בסוף הסדנה במקום בו הם הרגישו שהייתה להם חוויה אינטלקטואלית מעניינת, שגירתה את סקרנותם. התחושה שלי היא שזה אכן מה שקרה".

עו"ד דן שמגר