|
המרוץ להתמחות: דבר הבוגרים |
||
|
ישנם כמעט 16,000 סטודנטים למשפטים בישראל * בסוף התואר, מקווים רובם להגיע להתמחות הטובה ביותר שיוכלו לבקש * שוחחנו עם ארבעה מתמחים, בוגרי הפקולטה, שסיפרו על בחירתם והוסיפו כמה עצות למתמחי העתיד. בימים אלה בוחרים תלמידי שנה ג' מקום התמחות. בעוד שחלק מהסטודנטים בטוחים כי ברצונם להתמחות במגזר הפרטי, אחרים רואים עצמם מתמחים במגזר הציבורי. בין אלו ואלו קיימים גם המתלבטים. "הפקולטה" דיברה עם ארבעה בוגרי הפקולטה, שההחלטה כבר מאחוריהם ובידם שלל עצות ולקחים עבור הדור הבא.
|
||
|
נגה בליקשטיין בת 27, התמחתה בביהמ"ש העליון אצל השופט יצחק עמית למה ציבורי? "אני לא לגמרי יודעת מה אני מעדיפה, פרטי או ציבורי", אומרת נגה, אשר סיימה את ההתמחות ועליה להחליט לאן מועדות פניה. "הנטייה שלי לגבי ההתמחות היא קצת יותר לציבורי, כי אני חושבת שבהתמחות קצרה של שנה, מתמחים טובים יכולים להספיק לקבל אחריות יותר כבדה במגזר הציבורי מאשר הם יכולים לקבל בפרטי", היא מנמקת.
אופי ההתמחות
"התמחות בבית משפט היא התמחות שונה מהתמחות ציבורית אחרת", קובעת נגה, "וגם בית-המשפט העליון שונה מבתי משפט אחרים, כי יש בו תיקים יותר גדולים ויותר מעניינים, מכיוון שמדובר בסוגיות משפטיות מורכבות שמגיעות לעוד מחשבה ולעיון נוסף". המתמחים כותבים חוות דעת לשופטים על תיקים שמגיעים, מסכמים את העובדות, מתמצתים וכותבים המלצות. |
 |
|
|
מלבד זאת, המתמחים עושים מטלות נוספות שהן מסגרת לעבודת השופט, כמו הכנת האולם להרכב שלו, עריכת התיקים לקראת הדיונים, מחקר משפטי, בדיקה של פסיקה בנושא, משפט משווה וכו'. "אנו גם עורכים חישובים של פיצויים בנזיקין ועושים בדיקות כדי להקל על כתיבת פסק הדין", מוסיפה נגה, "וגם אם פסקי הדין בסופו של דבר לא מתפרסמים עם כל המחקר שנעשה, עדיין יש לו ערך. כך, למשל, סעיף 79א לחוק בתי המשפט הוא סעיף פשרה שמאפשר לבית המשפט לתת להסכמת הצדדים תוקף של פסק-דין. כשהשופטים מציעים פשרה, כדי שהמספר לא יהיה מומצא, אנחנו עובדים קשה ומכינים את השטח מראש. כך השופט יודע איזו פשרה להציע ומשתמש במחקר המשפטי, גם אם הוא אינו כותב פסק דין של עשרה עמודים."
למה דווקא שם? "אני מרגישה שלמדתי המון על איך מתנהלים הליכים בבית המשפט מבחינה מקצועית, איך השופטים רוצים להכריע, איך הצדדים צריכים לקרוא לפעמים את הסימנים של השופטים. יש פתגם שאומר – Hard cases make bad law. זה נכון. השופטים מנסים להביא לפסיקה כמה שיותר נכונה ומדויקת. לפעמים מדמיינים בית-משפט אוטופי, שיושבים בו כל היום ופוסקים בו, כמו משפט שלמה: לפי מה ש'נכון' לפסוק. אבל המשפט הוא הרבה יותר מעשי ויומיומי וגם הצדדים באים עם המחשבה הזו. בבית המשפט מנסים למצוא פתרונות לבעיות שלהם. למדתי גם שיטת עבודה והמון על סדרי-דין בכל תחומי המשפט. יצא לי לעבוד על מגוון רחב של תיקים וגם יצא לי, מבחינה כמותית, לעשות המון. אתה נחשף להרבה ואתה טועם מכל דבר. זה נותן הזדמנות לראות מה מעניין אותך ומה פחות." עצה לדור הצעיר "לפעמים, כשאתה יושב בראיון, אתה מקבל תחושה שהמקום לא מתאים לך, לא פחות משאתה לא מתאים להם. חשוב לנסות להבין מי המקום, מה הוא משדר ומה אתה רוצה. לפעמים אנחנו מאוד מתלבטים ומנסים לאסוף מידע חיצוני שיגיד לנו איפה נכון להתמחות או לא. עם זאת, נראה לי שמשהו בתחושה שמקום מעביר לך כשאתה מתראיין אליו מאוד יכול להכריע את הכף." לטובת אלו השואפים להגיע להתמחות בבית המשפט העליון, ביקשנו מנגה שתציין מהם הכישורים הנדרשים, לטעמה, ממתמחה. "אני חושבת שצריך המון יסודיות ויכולת לנתח מקרים בזהירות ובמדויק", היא עונה. "זה משהו שמאפיין את המקצוע בכלל. מאוד קל לבטל משהו, כי הוא נשמע לא סביר, אבל באמת צריך להיזהר ולבדוק כל דבר ודבר כדי לוודא שאנשים יקבלו את יומם בבית המשפט. כמתמחה, אתה כלי-עזר לשופט בבדיקות האלו, וכמה שאתה עושה אותן יותר ברצינות, גם הצדדים מקבלים יותר." מעבר לאלו, נגה מוסיפה כי חריצות, אינטליגנציה, יחסי אנוש ויכולות חברתיות להסתדר בעבודה בלשכות הקטנות הם משתנים חשובים.
|
||
|
|
||
|
עומר בן מתתיהו בן 28, מתמחה במשרד עמית פולק מטלון – מחלקת המיסים למה פרטי? "יש לי משיכה מאוד גדולה לתחום המסחרי ובפרט לתחום המיסוי שקשור לעסקאות מסחריות על כל גוניהן", מסביר עומר. הוא מוסיף כי יש גם סיבות ספציפיות שבגינן לא הלך למגזר הציבורי: "בעיקר מכיוון שאני לא רואה את האופק במגזר הציבורי. אפשרות הקידום במגזר היא הרבה יותר בעייתית. גם מבחינת היקף העבודה, אני חושב שברגע שאתה נמצא בשנת התמחות מתשע בבוקר עד חמש בצהריים, אתה לומד הרבה פחות מאשר אם אתה נמצא עד שמונה בערב במשרד", מצהיר בן מתתיהו, שלא נרתע מעומס שעות העבודה במשרדים הגדולים.
|
 |
|
|
אופי ההתמחות "שיטת העבודה שלנו היא שיטה של 'פול' מחלקתי. אני חושב שזו שיטת ההתמחות הטובה ביותר. אתה למעשה נחשף בתוך תחום מסוים לכמה שיותר אנשים ודעות ויש לך כמה שיותר מקורות לשאוב מהם ידע." כדוגמה לכך מסביר עומר שיש שני שותפים שהוא עובד איתם, אך כאשר רצה לגוון לתחומים נוספים צורף על פי בקשתו גם לעסקת מיזוג של המחלקה המסחרית. רבים מהמתמחים המיועדים חוששים מחניכה לקויה במשרדים הגדולים או מקפיצה מהירה מדי למים. עומר מרגיע: "תהליך החניכה שלי לא היה פחות ממושלם. בכל דבר שאני עושה יושבים איתי ומסבירים לי ואם צריך מתקנים אותי. שוב ושוב מסבירים לי אם יש טעויות. תהליך הלמידה הוא הכרחי כדי לייצר עורכי-דין טובים. משרד לא מחפש מתמחים שיסגרו לו חורים לשנת עבודה, אלא אנשים שיגדלו ויתפתחו יחד עם המשרד ויהפכו לעורכי-דין מעולים ובעתיד גם שותפים במשרד." עומר היה אמור להתחיל התמחות בראיית חשבון, אך ויתר על כך והחליט בסופו של דבר להישאר במשרד: "עם הזמן ראיתי שטוב לי פה ואני נהנה מהעבודה והאווירה היא כיפית, קרובה ומשפחתית. אני יכול לומר שהשותפים מכירים את אשתי ואני מכיר את הילדים שלהם."
למה דווקא שם?
"אני נמצא פה שנה וחצי ואני נחשף לדברים שאף מתמחה שאני מכיר מהמשרדים האחרים לא נחשף אליהם. בין אם מדובר בלשבת בישיבות בדרגים הכי גבוהים בעסקאות מיזוג של בתי השקעות מהמובילים בארץ, בין אם זה לשבת עם כמה מהשמות היותר בכירים במשק ולבצע תכנוני מס כאלו ואחרים. זה לקיים משאים-ומתנים בעצמי עם הלקוח בלי נוכחות של עורך-דין, כי סומכים עלי, נתנו לי את הכלים ויודעים שאני יכול ומסוגל." עומר הואיל לשתף אותנו בסיפור מתוך חוויית ההתמחות שלו במשרד: "במהלך ההתמחות שלי עבדנו על עסקה למכירת חברת סטארט-אפ ישראלית לחברה אמריקאית. מדובר בעסקה של מאות מיליוני דולרים ואני הייתי שותף מלא של התהליך מתחילתו ועד סופו. בסוף העסקה יצא מייל מהשותף הבכיר, שניהל את העסקה, לשאר השותפים וכלל העובדים במשרד, שביקש להודות על כך שהרבה אנשים במשרד עבדו קשה על התיק הזה ועשו עבודה מצוינת", מספר עומר. בסוף המייל הוסיף השותף שבמהלך העסקה היו ארבעה כוכבים ובין השמות ציין גם את שמו של עומר. "בתור מתמחה שנמצא ארבעה חודשים במשרד, שיעלו אותך ככה לכותרות זה לא מובן מאליו. תחושת הסיפוק שאתה מקבל כשאתה רואה שבאמת מכירים בעבודה שלך ומבינים שאתה חשוב לתהליך, זו הרגשה טובה. אתה קם בבוקר עם חיוך לעבודה", הוא משתף. עצה לדור הצעיר "לפני שאתם בוחרים משרד טוב אתם צריכים לבחור בית-ספר טוב", מצהיר עומר. "ללכת ולבחור משרד לפי הדירוג שלו וכמות עורכי-דין שהוא מעסיק זו טעות מספר אחת בבחירת התמחות. קודם כל צריך לבוא ולבדוק עם מתמחים שנמצאים במשרד איך מתבצעת העבודה, עד כמה הם מרוצים ועד כמה הם מעורבים בתהליך. אם אתה מגיע לסוף השנה ורשום שהתמחית במשרד שהוא אמנם בדירוג גבוה אבל בפועל לא למדת שם יותר מדי, זה לא ממש תורם לעתיד שלך."
|
||
|
אור אלקון בן 27, מתמחה באגמון ושות' (ירושלים), מחלקת הגבלים עסקיים ומיסים למה פרטי? "בכל תקופתי בפקולטה, השדה המשפטי שיותר נמשכתי אליו הוא השדה המסחרי", אומר אור, לאחר שהתנסה גם בעבודה במשרד המשפטים כשהיה סטודנט. "מאוד התלבטתי מה אני רוצה. מצד אחד הציבורי מאוד ערכי וזה חשוב, אבל החלטתי שלפחות בתור התמחות אני חייב לנסות את השוק המסחרי", הוא מספר. "בלימודים אתה חושב שהכול שחור או לבן. אבל היום אני רואה שהמשרדים לא 'שחורים'." גם אם העובדים במגזר הפרטי עלולים להרגיש, לעתים, שהם זקוקים לתחושת ה'מֵעֵבֶר' בעבודה, באגמון ושות' מצאו לכך פתרון: המשרד מקדם יוזמה של התנדבות. "לכל עובד יש חמישים שעות עבודה התנדבותיות במשרד. אני מתנדב במרכז לעיוור בעבודה שאינה משפטית", מספר אור.
|
 |
|
| אופי ההתמחות אור יושב בישיבות עם מנכ"לים ודירקטורים של חברות שאנו קוראים עליהם בעיתונים. "מתעסקים בתיקים מאוד גדולים, אתה רואה משהו שהוא מאוד 'שטח', לא כמו בשיעור תאגידים תיאורטי, אתה רואה את מאחורי הקלעים וזה מאוד מעניין", הוא מתאר. "אני יכול להגיד שאני מסתכל על עורכי-דין שאני יודע שהם מצוינים, אני רואה איך הם מתנהלים ואני לומד מזה. יש ימים על ימים שאני הולך לפגישות ופשוט מקשיב, כי המשרד מאמין שמתמחים צריכים לראות הכול. אני נחשף ולומד."
"החלטתי להישאר בירושלים ועד כמה שהצלחתי לברר אז, הבנתי שיש שני משרדים ירושלמים בקנה מידה של איכות ומצוינות – אגמון ויגאל ארנון. אגמון הוא משרד שבזמן האחרון מאוד גדל והוא מאוד משפחתי באופי," מנמק אור. "זה משרד שמסתכלים בו על רמת ביצוע ועל יחסים אישיים ולאו דווקא על שעות עבודה. המשרד מבין את הצרכים ולמי שיש ילדים, למשל, מאפשרים פעם בשבוע לצאת מוקדם יותר", הוא מסביר. המשרד מחולק לצוותים, המורכבים בדרך-כלל משותף, שניים-שלושה עורכי דין ומתמחה. "דווקא בצורה הזו רואים אותך, מכירים אותך, יודעים מי אתה ואם יש לך צרכים מיוחדים". גם אור, כמו עומר, מרגיע לגבי החניכה במשרדים הגדולים: "אתה מקבל יחס אישי ומערכת יחסים שמתפתחת. פשוט רואים אותך. זה מאוד מצא חן בעיני. אני מרגיש שאני חלק מצוות. מחר, לדוגמה, יש לנו יציאת צוות." עצה לדור הצעיר "אנשים צריכים לחשוב מה הנושא שהכי מעניין אותם מבחינת תחום העיסוק וללכת לשניים-שלושה משרדים שהם הטובים בתחום הספציפי. השיקול הבא בחשיבותו זה יחסי האנוש במשרד ושעות העבודה. כשהייתי סטודנט לא הערכתי מהן שעות עבודה 'סבירות' וזה לא משהו ששאלתי לגביו בראיון. כל מה שחיפשתי זה ללכת למשרד הכי טוב שיש, ואם אפשר שיהיו גם נחמדים. חשבתי לעצמי, מה זו עוד שעה בערב בבית? זה נראה זניח, אני אתן עוד שעה, אעבוד כמו מטורף וזה ייגמר. אבל זה לא נגמר. עורכי-דין עובדים לא פחות קשה ממתמחים ומי שמתייחס טוב למתמחים מתייחס טוב לעורכי-דין ולהיפך. בנוסף, ההתמחות היא צעד ראשון ולא משהו מנותק מהחיים המקצועיים. כשאתה בא למשרד אתה מרוויח ורוכש קרדיטים במשרד הספציפי, אז מלכתחילה כדאי ללכת למשרד שמתאים לך להמשך הדרך."
|
||
|
יוסף ברמן בן 28, התמחה אצל פרקליט המדינה למה ציבורי? "כשנרשמתי ללימודי משפטים, ידעתי שאני לא רוצה להיות עורך-דין במגזר הפרטי", מספר יוסף, "לא עניין אותי כמה אני ארוויח". את יוסף עניין לקחת את החלום הנאות של לימודי המשפטים ולנסות לממש את הצדק בכל מקום שהוא לא קיים. "נכון, זו קלישאה", מודה יוסף, "אבל במגזר הציבורי אני חושב שהקלישאה הזו מתגשמת ולשמחתי לא התבדיתי." לתחושתו, במגזר הפרטי עורך-הדין כפוף לעיתים לגחמותיו של הלקוח. "גם אם לא בא לך וזה לא מתאים לאידיאולוגיה שלך, אתה צריך לרַצות את הלקוח ואילו אצלנו הלקוח זו המדינה. היא לא מכתיבה לנו שהיא רוצה שהתוצאה תהיה X, אלא נותנת לנו מנדט להגיע לתוצאה הנכונה והאמתית לפי אמות מידה של משפט וצדק", הוא טוען. "חיפשתי מקום של תרומה וחיבור למדינה. שמחתי והופתעתי לגלות כמה זה כל כך נכון." |
 |
|
|
אופי ההתמחות
"לפעמים חושבים שבמגזר הציבורי הולכים בארבע הביתה", פותח יוסף את דבריו. "אני הגעתי לפעמים בעשר בלילה הביתה ואין לך יום שלא עמוס בדיונים". יוסף מסביר שהמתמחה "צריך להכין חוות דעת לקראת הדיונים המשפטיים לפי בקשת פרקליט המדינה או עוזריו, ותמיד יש מתמחה בדיון אלא אם זה דיון מצומצם." מלבד זאת, לשולחן פרקליט המדינה מגיעות, לדבריו, מאות אם לא אלפי פניות בנושאים שונים. "זו יכולה להיות למשל פניית ציבור של אישה שנגרם לה עוול ואנו צריכים לתת מענה ולראות אם יש לנו מקום להתערב או להפנותה למקום המתאים". לשאלה מה למד מההתמחות עונה יוסף: "איבדתי מהציניות שאולי באתי איתה. הופתעתי לגלות שהמקום הסטודנטיאלי הזה של 'אנחנו הולכים לעשות צדק!' באמת קיים על שולחן הדיונים וזו חוויה מאוד מרוממת. זו גם הזדמנות באמת נדירה להיחשף ל'קודקודיאדה' של המשפטנים במדינה. אתה לומד יכולת אנליטית מעוררת הערצה."
למה דווקא שם? יוסף מספר שבמהלך ההתמחות הוא נחשף לדברים שלא היה נחשף אליהם במקום התמחות אחר, כגון דיונים מאוד רגישים ו"כל מה שבכותרות". "יש לך מבט-על על כל מה שקורה בעולם המשפט. ברור שלפעמים העבודה שוחקת ואפורה, אבל אתה כל הזמן מרגיש תחושת שליחות ושקיבלת הזדמנות נדירה להציץ לעולם של הגדולים, של המשפטנים שאתה רק קורא עליהם בעיתון ואתה עכשיו צמוד אליהם. פתאום אתה רואה מהלכים מבפנים. אתה מבין מהלכים שכאזרח יש לך ביקורת עליהם רק כשאתה קורא Ynet. אתה באמת נוגע בדברים הכי 'מדממים' והתחושה היא של זכות עליונה." יוסף מתאר סביבת עבודה נעימה בחדר המתמחים ובמשרד בכלל. "הדלת פתוחה בכל שעות היום והחניכה היא צמודה גם אם היא לא מידית. אם אתה צריך משהו לא שוכחים אותך," גורס יוסף. "אם אתה רוצה לקבוע עם פרקליט המדינה, אתה יכול לקבוע איתו. יתרון נוסף הוא שכל מי שאתה מרים אליו טלפון ישר נעמד דום. אם אתה צריך כל פרקליט אחר או כל גורם אחר, או משרדי ממשלה, אתה ישר מדבר עם ה'קודקוד'." עצה לדור הצעיר "כשמדובר בסטודנטים מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, יש יוקרה ולא צריך ללמוד את חוק העונשין בעל פה. גיליון הציונים מוכיח את הידע, אבל הדבר הכי חשוב זה לבוא עם נכונות. היכולות המשפטיות די מוכחות ומחפשים בני אדם עם ראש על הכתפיים וחיוך על הפנים. צריך להראות שיש לך יחסי אנוש טובים וצריך להיות בנאדם."
|
||
